שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תיא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כיון שעומדים אנו בין ימי הגאולה של י' כסלו (גאולת אדמו"ר האמצעי) וי"ט כסלו (גאולת אדמו"ר הזקן), בטח יודעת פרשת הימים האלה, ובודאי שמעה מהמורה שלה שהכוונה בזכירת הימים האלה היא שהזכרון יביא לידי מעשה ברוח בעלי הגאולה, ויהי רצון שיהי' באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור כהוראת ימי חנוכה הממשמשים ובאים.
7 דמוסיף והולך . . כהוראת ימי חנוכה : שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תיב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויהי רצון, אַז איר זאָלט אין דעם אַלעם טאָן אין אופן פון מוסיף והולך , אין איינקלאַנג מיט דעם ענין פון נר חנוכה , וואָס יעדן טאָג קומט צו מיט אַ ליכטעלע מער.
1 ט'תיב
מוסיף והולך . . נר חנוכה : שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויהי רצון אשר מתאים לסיום חודש זה, הם ימי החנוכה , יהי' מכאן ואילך הולך ומוסיף מיום ליום באור, אשר יאיר ה' חיי כל אחת ואחת מהן ואך טוב וחסד אמתיים וגלויים ימצאו אותן תמיד כל הימים.
11 ימי החנוכה . . הולך ומוסיף : שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תיז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון אשר בבואנו מיום בשורה וגאולה די"ט כסלו ובעמדנו ערב ימי חנוכה , יהי' בכל עניניו בתוככי כל אחד ואחד מישראל, באופן דהולך ומוסיף באור, אור הבא משמן טהור, המאיר בביתו של כל אחד מישראל ובאופן של "על פתח ביתו מבחוץ" , זאת אומרת שמאיר גם את החוץ, ולא עוד אלא כהוראת חכמינו ז"ל אשר הדלקת נרות חנוכה זמנה משתשקע החמה, שמאירים את חשכת הלילה אשר בחוץ , ובאופן דמוסיף והולך מיום ליום, ועד אשר סו"ס יקויים היעוד הנבואי אשר לילה כיום יאיר (כמשנ"ת בלקו"ת במדבר ח, א).
3 על פתח ביתו מבחוץ : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אין די דאָזיגע טעג פון ערב חנוכה , ווען די אידישע היים ווערט באַלויכטן מיט די חנוכה -ליכט, יעדן טאָג מיט אַ ליכטעלע מער, וואָס די חנוכה ליכט דערמאָנען אונז וועגן אונזער פליכט ליכטיג צו מאַכן אויך "אין דרויסן" ( על פתח ביתו מבחוץ ), מיט נר מצוה ותורה אור , און אין אַן אופן פון מוסיף והולך מוסיף ואור , מוז'ן אויך געדיינקן אַז –
1 : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אין די דאָזיגע טעג פון ערב חנוכה , ווען די אידישע היים ווערט באַלויכטן מיט די חנוכה -ליכט, יעדן טאָג מיט אַ ליכטעלע מער, וואָס די חנוכה ליכט דערמאָנען אונז וועגן אונזער פליכט ליכטיג צו מאַכן אויך "אין דרויסן" ( על פתח ביתו מבחוץ ), מיט נר מצוה ותורה אור , און אין אַן אופן פון מוסיף והולך מוסיף ואור , מוז'ן אויך געדיינקן אַז –
3 מוסיף והולך : שבת כא, ב. שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תכא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– והרי הימים יומין זכאין ד ו הוי' יגי' חשכי ובאופן דמוסיף והולך , ח' ימי חנוכה "ח' נסיכי אדם ישי ושאול וכו' ומשיח ואליהו " (תו"א גל, עד).
6 דמוסיף והולך : ראה שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תכב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמנהגם של ישראל למצוא רמז וקישור לעניני חייהם בפרשת השבוע ועניני מצוות שבאותם הימים, הרי גם זו הוראה ברורה דימי חנוכה אלו, אשר הלכה כבית הלל דמוסיף והולך בנרות ובאור, ואין אור אלא תורה כמ"ש כי נר מצוה ותורה אור.
2 הלכה כבית הלל : שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון, אַז כאָטש עס איז שוין נאָך חנוכה , זאָל מען מיטנעמען פון גייסט פון חנוכה , אין דעם צוגעבן ליכטיקייט פון טאָג צו טאָג, אַלע טעג פון אַ גאַנץ יאָר, צו פאַרטרייבן די פינצטערניש פון דער וועלט (משתשקע החמה), און אין אַן אופן פון פתח ביתו מבחוץ , מיט אידישע שטאָלץ און עקשנות, ביז עס וועט ענדלעך ליכטיק ווערן אויך אין דרויסן.
11 צוגעבן ליכטיקייט כו' : ראה שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והיות שנכתב מכתבו בחנוכה , יהי רצון שיקויים גם בזה מוסיף והולך מזמן לזמן, כולל ג"כ אשר מוסיפים הם בפעולות ההפצת היהדות, והרי אמרו חכמינו ז"ל מעלין בקודש, ובפרט בנוגע לאלו שיש להם השפעה בסביבתם, ומהם יראו גם אחרים וכן יעשו, וק"ל.
2 מוסיף והולך : ראה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובברכה מענינא דיומא, יהי רצון שיהיו כל הענינים אצל כאו"א מאתנו בתוככי כלל ישראל באופן דמוסיף והולך באור נר מצוה ותורה אור, כהוראת נרות חנוכה הללו, ויבשרו בנ"י אך טוב איש לרעהו.
4 מוסיף והולך . . כהוראת נרות חנוכה : ראה שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה ר"ס תרעא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והרי הימים ימי חנוכה , זמן נסים וישועות בגשמיות וברוחניות, ימים טובים בהלל והודאה .
3 ימים טובים בהלל והודאה : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והרי הימים , ימים זכאין, ימי חנוכה , זמן נסים וישועות בגשמיות וברוחניות, ימים טובים בהלל והודאה .
3 ימים טובים בהלל והודאה : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והכל עשה יפה בעתו, שנמצאים אנו בימי חנוכה והלכה כבית הלל , דמוסיף והולך בנרות ואור, ואין אור אלא תורה ומצותי', שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב כי נר מצוה ותורה אור.
5 דמוסיף והולך : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כאָטש מען האָט אָפּגעטאָן די מצוה פון נר חנוכה די ערשטע נאַכט, אין דער פולסטער מאָס, דורך אָנצינדן איין ליכטל, ווערט אָנגעוויזן יעדן אידן, אַז מ'דאַרף זיך ניט באַגנוגנען מיט דעם זעלבן צושטאַנד אויך אויף מאָרגן; נאָר וויבאַלד אַז עס קומט צו נאָך אַ טאָג אין קערפּער-לעבן וואוקס, דאַרף צוקומען אַ דערהויבונג אויך אין דער נשמה און אין אַלע זאַכן וואָס זיינען פאַרבונדן מיט דער נשמה, צו אַלעם ערשטן אין תורה ומצוותי', וואָס זיינען דאָך אויך ווי ליכטלעך און ליכטיקייט כי נר מצוה ותורה אור.
3 ווערט אָנגעוויזן : כהפס"ד ד"מוסיף והולך" – שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
היות שלא מזמן חגגנו את חנוכה , יתן השי"ת שגם אצלה תהי' תוספת בעניני קדושה מיום ליום , הן בגשמיות והן ברוחניות.
3 חנוכה . . תוספת . . מיום ליום : כהוראת ימי חנוכה ד"מוסיף והולך" – שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשעט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אַזוי ווי די חנוכת-הבית קומט פאָר חנוכה , זאָל דער אויבערשטער העלפן אַז אַלע ענינים פון דער שול זאָלן זיין דורכגעדרונגען מיט דעם גייסט פון חנוכה , אין אַן אופן פון מוסיף והולך מוסיף ואור – אין אַ שטייגענדער מאָס פון ליכטיקייט, די ליכטיקייט פון נר מצוה ותורה אור .
5 חנוכה . . מוסיף והולך : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אַזוי ווי מיר זיינען אַריין אין דעם חודש פון גאולה, נסים און ליכטיקייט, זאָל דער אויבערשטער געבן, אַז דאָס זאָל זיין אַזוי אין אַלע אייערע ענינים, פּריוואַטע און אַלגעמיינע, זיי זאָלן זיין פריי פון שוועריקייטן און דורכגעדרונגען מיט ליכטיקייט, בנר מצוה ותורה אור, לויט די הוראות פון די חנוכה ליכט, מוסיף והולך מוסיף ואור.
3 חנוכה . . מוסיף והולך : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשפט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן בטח ינצלו ימי החנוכה הבאים לאחרי ההכנה דחג הגאולה, ומענין לענין באותו ענין, וכמאמר חכמינו ז"ל "אף הן (הנשים) היו באותו הנס" – להתחזק בפעולות הפצת נר מצוה ותורה אור, מוארים באור וחיות חסידותיים, באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, כהוראת נרות חנוכה , שמוסיפים באורם מיום ליום , אף שבכל יום מספיק מספר הנרות כמו שהוא על פי הסדר, אבל צריך שיתוסף עוד נר למחרת וכן למחרתים וכולי, ומה שהי' מספיק תמול לא מספיק היום , ומה שמספיק היום אינו מן המדה ליום מחר.
8 כהוראת נרות חנוכה : ראה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויהי רצון שההטבה בזה ובכל עניניו בגשמיות וברוחניות גם יחד תהי' הלוך וטוב מוסיף והולך , כהוראת ימי חנוכה המתקרבים ובאים.
1 כהוראת ימי חנוכה : ראה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובהתאם לכתבם, אזכיר על הציון שיצליחו במפעלם הנעלה בהצלחה רבה ובאופן שתהא הפרנסה מצוי' אצל אחינו בנ"י ויהי' ענין הגמ"ח באופן דגמ"ח לעשירים, וכל המתעסקים בזה יוסיפו חיל בכל פעולותיהם הטובות ומתוך כך גם בכל עניניהם, כסיום וחותם חודש זה, אשר הכל הולך אחר החיתום, המה ימי חנוכה , שהלכה כבית הלל , דמוסיף והולך בנר ואור מיום ליום , נר מצוה ותורה אור.
4 שהלכה כבית הלל דמוסיף והולך : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ג. שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובבואנו מי"ט כסלו ולקראת ימי החנוכה המתקרבים ובאים, אאחל למר שהכל יהיה כהוראת ימי חנוכה מוסיף והולך מוסיף ואור, וכרצון אדמו"ר הזקן להראות ולהוציא בפועל שג' אהבות – אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל – חד הוא.
2 כהוראת ימי חנוכה מוסיף והולך : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויהי רצון שכל הענינים, הכלליים והפרטיים, יתקדמו באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, כהוראת ימי חנוכה אלו והנרות הללו שאנו מדליקין בהוספה מיום ליום .
7 דמוסיף והולך . . מיום ליום : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון שכל עניני הציבור, הכלל והפרט, יהיו באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, כהוראת ימי חנוכה אלו והנרות הללו, שיהי' אור לכל בני ישראל בכל מושבותם, כפשוטו, ובנר מצוה ותורה אור, ובהדגשה דעל פתח ביתו מבחוץ , היינו שאין מסתפקים בד' אמות שלו אלא מאירים ומטיבים הנרות גם של הזולת בהתאם לכלל גדול שבתורה ואהבת לרעך כמוך, בגשמיות וברוחניות גם יחד.
2 דמוסיף והולך . . חנוכה : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, יב
ויהי רצון שימלאו כל החלטותיהם לטובה במילואן ובשלימותן, מתוך שמחה וטוב לבב, ובהתאם לכלל גדול שבתורה, ואהבת לרעך כמוך, ישפיעו שמהם יראו וכן יעשו, באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, כהוראת נר חנוכה , בנר מצוה ותורה אור, ויצליחו בכל עניניהם לטובה ולברכה, בגשמיות וברוחניות גם יחד.
2 דמוסיף והולך . . נר חנוכה : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובימי סגולה דחנוכה אלו ברכתי שלוחה להם שכל עניניהם יתקדמו באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור כהוראת מצות הנרות הללו שאנו מדליקין הלוך ומוסיף מיום ליום .
2 דמוסיף והולך . . מיום ליום : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויהי רצון שבהתקרבנו לחודש הגאולה, חודש כסלו, ניגאל ועוד קודם ביאת משיח צדקנו מהמתיוונים דתקופתנו זו, ועל ידי יפוצו מעינותיך חוצה, ענין ותוכן חג הגאולה די"ט כסלו, הרי תומ"י ידליק כל אחד ואחד נרות בשמן טהור דוקא שלא נגעה בו אפילו יד עכו"ם ואפילו לא הסיטו, להאיר בבת אחת את הבית ואת החוץ, ובאופן דמוסיף והולך מוסיף ואור.
13 בשמן טהור דוקא שלא נגעה בו אפילו יד עכו"ם ראה שבת כא, ב ובפרש"י שם ד"ה בחותמו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(א) די ריינקייט פון תורה (= אומבאַרירטער פך שמן מיטן חותם פון כהן גדול), (ב) די נויטווענדיקייט צו פאַרשפּרייטן די ליכטיקייט פון תורה ומצוות אויך אין דרויסן (= על פתח ביתו מבחוץ ), און (ג) אין אַ שטייגענדער מאָס (= מוסיף והולך ),
4 פך שמן . . על פתח ביתו מבחוץ . . מוסיף והולך שבת כא, ב. טור או"ח הל' חנוכה סעת"ר. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. שם ה"א וה"ג. טושו"ע שם סתרע"א ס"ה. שם ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והרי זוהי גם כן אחת ההוראות העיקריות של ימי החנוכה , במצות הדלקת נר חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור.
4 "על פתח ביתו מבחוץ" שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
און דאָס איז דאָך אויך איינע פון די עיקריות'דיגע אָנווייזונגען פון די טעג פון חנוכה , אין דער מצוה פון נר חנוכה , וואָס מ'צינדט אָן "על פתח ביתו מבחוץ" ("ביים אַריינגאַנג פון הויז אינדרויסן"), צוגעבנדיג נאָך אַ ליכטל יעדע נאַכט פון חנוכה .
4 "על פתח ביתו מבחוץ" שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזכות פעולותי' לעזור לגן ולחינוך הכשר, שזהו עזר לבני ה' שיתחנכו להתנהג על פי רצון אביהם שבשמים, יעמוד לה במדה כנגד מדה שיהי' לה נחת יהודי מבתה, מתוך בריאות, ותוכל להוסיף עוד בהפצת היהדות מתוך שמחה, כהוראת ימי חנוכה אלה ומצות נר חנוכה מוסיף והולך מוסיף ואור.
2 כהוראת ימי חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לההערות בההדרן – נדבר בזה תוס' ביאור בש"ק שלאח"ז, ובטח תגיע הר"ד גם למחנם.
22 בש"ק שלאח"ז ש"פ מקץ שנה זו (שיחות קודש תשל"א ח"א ע' 356 ואילך ).
ההדרן הוגה לאחר זמן ונדפס בלקו"ש חי"ט ע' 30 ואילך .
ענין חנוכה ראה ד"ה זה בתורה אור [מקץ לב, ב ואילך ].
קבעו הנס בנרות והרי בחנוכה הי' גם הנס דמסרת גבורים ביד חלשים כו' ובלעדו א"א נס הנרות (אבל גם לולא נס הנרות – הי' נגאלים מגלות יון ע"י הנס דמסרת) – ועכצ"ל שגם המלחמה הייתה בענין הנרות (נר הנשמה ונר מצוה). עיי"ש. ולקמן במכתב.
שני דברים בנר ראה שערי אורה ד"ה כי אתה נרי סוס"א [לה, א]: דבר חמישי והוא כלי הנר.
ושניהם נקראים נר גם כ"א בפני עצמו וכנאמר: הנרות הללו קודש הם. נר שיש לה ב' פיות. וכיו"ב.
שמן ופתילה כך סדרם ברמב"ם שו"ע וכו'. וצ"ע שהוא היפך הסדר בש"ס: פתילות ושמנים.
שהכלי הוא לאו דוקא בשו"ת אבני נזר חאו"ח סת"ק כותב שמחלוקת בדבר ותלוי באם הכלי מכלל הנר. ובטח אין הכוונה כשטחיות הלשון (וכן בס' נתיבות עולם שמביא), שהרי במקומות אין ספור שהכלי נקרא נר (הן בלשון תורה והן בלשון חכמים), כ"א בנוגע לעבודה (ומצוה) האמורה בנר. ועפ"ז בנוגע לנ"ח – ל"ל להרבות במחלוקת והרי יל"פ דברי החסד לאברהם וכו' שמביאו שטעמו משום בזיון מצוה. ואכ"מ.
אפילו לכתחילה שו"ע או"ח ר"ס תער"ג. ובנ"כ שם הקשו על המהר"ל.
ופירשו חז"ל בתו"א ושערי אורה (ראה מפתח הענינים שם), באור התורה. דרושי חנוכה . ועוד.
ובצירוף כח כו' להעיר מתניא פל"ז.
והרבה מיני אור ברכות נב סע"ב. ובזהר בכ"מ. ובתקו"ז תכ"א (ג, א) ה' גוונין.
אוכמא . . חיוורא זח"א נא, א. וראה תו"א כו' שם.
ובלשון הרמב"ם הל' תשובה פ"י ה"ב.
עוסק בתורה ובמצות . . עושה האמת לכאורה סיפא לאו רישא. ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב. הל' יסוה"ת פ"א ה"ד. שם רפ"ט. ואכ"מ.
שבשבילו נברא תרתי משמע: העולם בשביל האדם (סנהדרין לז, א. ברכות ו, סע"ב). והאדם בשביל (בירור) העולם (תניא פל"ז מע"ח שכ"ו).
שבשבילו . . שזהו ענין הכלי ויתאים גם למש"כ בס' טעהמ"צ להרדב"ז (הובא באבני נזר שם) דאין עיקר המצוה בכלים עצמם אלא במה שנעשה עליהם.
שאין אחד דומה לחבירו סנה' לז, א.
כו"כ מיני כלים בחסד לאברהם מעין ב' נהר נח מונה טו מיני כלים הראויים לנ"ח.
מקשה . . הצדיקים) ראה ד"ה זה בלקו"ת פ' בהעלותך [לב, ד ואילך ].
אחד ואחת שאף הן היו באותו הנס (שבת כג, א. ועיי"ש ברש"י).
מוסיף ואור דבאור מצ"ע – גם לב"ש צ"ל מוסיף והולך , אלא שנרות חנוכה הם כנגד פרי החג (שהם כנגד או"ה) שבהם צ"ל פוחת והולך (ראה שבת כא, ב. תו"א ד"ה ת"ר מצות נ"ח לד, ב). ועפי"ז יתורץ הא דודאי גם ב"ש ס"ל דמעלין בקודש.
היעוד דלילה כיום יאיר תהלים (קלט, יב) ובכמה מרז"ל שזהו יעוד דלעת"ל (זח"א לא, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכהוראת ימי חנוכה אלה, שהלכה כבית הלל , דמוסיף והולך בנר ואור מיום ליום , נר מצוה ותורה אור,
2 שהלכה כבית הלל שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'מד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכל זה – באופן דמוסיף והולך , וכאחת ההוראות דימי חנוכה אלה,
5 דמוסיף והולך שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומיומא טבא ליומא טבא, מי"ט כסלו לימי חנוכה , יהא רעוא שכל הברכות והסגולות כו' יהיו באופן דמוסיף והולך ואור, כהוראת נרות חנוכה , ולא עוד אלא שיהי' "על פתח ביתו מבחוץ" להאיר גם את החשכה אשר בחוץ , ועד לקיום היעוד אשר יעשה לעמו ישראל תשועה גדולה, ועד לגאולה האמיתית על ידי משיח צדקנו, אשר כלשון המורה הגדול (שלהי הלכות מלכים) יבנה בית המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל, שאז ידליקו "נרות בחצרות קדשך כו' להודות ולהלל לשמך הגדול".
3 כהוראת נרות חנוכה ראה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יב
כאָטש די ערשטע נאַכט, ווען מ'האָט אָנגעצונדן איין ליכטל, האָט מען מקיים געווען די מצוה פון נר חנוכה אין דער פולסטער מאָס, איז אָבער דער דין, אַז עס גייט דורך אַ טאָג דאַרף מען די צווייטע נאַכט אָנצינדן צוויי ליכט, און אַזוי כסדר – מיט איינע מער ווי מיט אַ טאָג פריער.
3 דער דין שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בכבוד ובברכה למילוי משאלות לבב כל אחד מהם לטובה, ובאופן וכהוראת ימי חנוכה הבאים לקראתנו לטובה, אשר מצוה העיקרית בימים אלה היא מצות הדלקת נר חנוכה ומוסיפים בנר ועל ידי זה באור מיום ליום הלוך והוסיף ואור.
7 ומוסיפים בנר . . מיום ליום שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משתשקע החמה – היינו שלא להתפעל כי החושך יכסה ארץ, ואדרבה,
4 משתשקע החמה . . על פתח ביתו מבחוץ . . מוסיף והולך שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה. שם ה"ז. שם ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"א. שם ס"ה. שם ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בכבוד ובברכה למילוי משאלות לבבו לטובה בכל הענינים שכותב, ובאופן וכהוראת ימי חנוכה הבאים לקראתינו לטובה, שמצוה העיקרית דימים אלו היא הדלקת נר חנוכה ומוסיפין בנר ובאור מיום ליום הלוך ומוסיף, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.
3 ומוסיפין בנר . . מיום ליום שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכהוראת ימי חנוכה – דמנהג הפשוט במצות היום – הדלקת נרות חנוכה הוא כמהדרין מן המהדרין .
11 על . . מבחוץ שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
ועד דכליא . . רגלא דתרמודאי : שבת שם.
סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח : סה"מ תרע"ח ע' קיח.
התמים כו' : ד"ה ת"ר נר חנוכה תרמ"ג (נדפס גם בסה"מ תרמ"ג ע' מט).
דקיפל הקב"ה כו' : חולין צא, ב. הובא בפרש"י עה"ת ויצא כח, יג.
כתונת פסים : כ"ה גם בכתר שם טוב (הוצאת קה"ת) סימן טו.
דלרש אין כל : שמואל-ב יב, ג.
מאתוון . . בישא : זח"א בהקדמה ב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מאשר הנני קבלת המכתב מאז ובודאי הוטב המצב מאז, ויבש"ט.
29 מאשר . . ובגמ"ח קטעים אלו להנהלת ומתפללי בית הכנסת המרכזי אשר בכפר חב"ד.
בשבת . . דחנוכה להעיר מזבחים (צ, סע"ב): תדיר ומקודש כו'.
ב' דחנוכה התחלת היכרא דמהדרין מן המהדרין (שבת כא, ב).
במלאת שבעת ימים ראה שו"ת הרשב"א ס"ט. וראה ד"ה בכ"ה בכסלו, תר"ס. ד"ה ויהי ביום השמיני, תש"ד.
ליום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה. ומבואר במ"א.
וכלשונו במכתבו נדפס בבית רבי ח"א פי"ח.
כמה ענינים ראה אוה"ת (להצ"צ) בראשית ד"ה ויאמר אלקים תדשא [לג, א ואילך ]. וראה פיה"מ להרמב"ם ריש פאה.
ממחז"ל קידושין מ, א.
תורה (לקח טוב) אבות פ"ו מ"ג.
מעשים טובים ראה תו"א ד"ה יביאו לבוש [צ, א ואילך ]. שערי אורה שם [נד, א ואילך ].
וכללותם – מצות הצדקה בל' אגה"ק סל"ב: כל הגוף נכלל בימין. וראה תניא פל"ז. ובכ"מ.
ובל' אדמו"ר הזקן אגה"ק סוס"ה.
כלול מחברו להעיר מזח"א ר"פ לך: הרחוקים מצדקה דמתרחקי מאורייתא. ושם קצט, סע"א. וראה המשך והחרים תרל"א (מאמר דפ' אמור – בסופו) בפי' וצדקה כנחל איתן.
גמ"ח דאברהם סוטה י, ב. ובתרגום ירושלמי (וירא כא, לג) שלא היו זזין משם עד שגייר אותם.
אמר להם כו' משל כו' הרי זה לימוד תורה (דז' מצוות דידהו).
ואחת דחייבות ללמוד הלכות הצריכות להן כו' וכל מ"ע שאין הזמ"ג כו' (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א). והרי המצוות לידע שיש שם מצוי ראשון כו' ולייחדו ולאהבו וליראה אותו ולדבקה בו ולהדמות בדרכיו – הראשונות במצות (בכלל), והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם כו' (רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב). וראה קונטרס לימוד החסידות.
וביתר שאת וביתר עז ראה לקוטי לוי יצחק לתניא רפנ"ג.
שהיא . . מ"ע קונטרס אחרון (בתניא קסב, סע"א).
שקיומה . . הוא כו' תניא פ' לב.
כדבעי לי' למיעבד כתובות סז, רע"א.
וכהוראת ימי חנוכה שהתחלתן בתוך שבעת הימים (ההיקף – בל' הרשב"א שם) די"ט כסלו, הנס הי' בשמן – הרומז על פנימיות התורה (ברכות נז, א. זח"ג לט, א. ובכ"מ). ועוד.
דמנהג הפשוט רמ"א שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ ועי"ז מאיר להעוברים ברה"ר (ועד דכליא – ומכלה בחוץ – רגלא דתרמודאי. תדמור* אותיות מורדת (קהלת יעקב ערך תרמוד. אוה"ת חנוכה (כרך ה') ע' 1882 סוף ס"ד. סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח. התמים חו' ג' ע' נו [288])). ולהעיר מתורת הבעש"ט בהמעלה (בנוגע ליעקב עצמו) דקיפל הקב"ה לכל א"י והניחה תחת יעקב – דלא הי' צריך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין דשם (כתונת פסים – לבעל התולדות – פ' בהעלותך. ודוקא יעקב – תורה).
*) כ"ה בנ"ך (מ"א ט, יח (הקרי). ד"ה ב ח, ד. וראה פרש"י שם (אף שי"א שאינו לרש"י (ראה שה"ג לחיד"א וכו') – בכ"ז גם תלמידו בר סמכא הוא)). מנחת שי למ"א (שם). הרד"ל ומהרז"ו לב"ר (פנ"ו, יא). ומה שבגמ' (ספ"ק דיבמות. ועד"ז במקומות שנסמנו בהנ"ל) השם הוא תרמוד – אף שע"פ הנ"ל חד הוא – י"ל:
תושב"כ, שהיא מלמעלה למטה (תו"א א, ג. ובכ"מ) בתחלה ד' (דלות – אבל יו"ד מאחוריו, שלכן אות ד' הוא בקדושה) ואח"כ רי"ש (דלרש אין כל – דלי דלות, והוא מאתוון דאיתחזו על סטרא בישא) (ראה אוה"ת ס"פ לך. ד"ה באתי לגני תש"י פ"ו-ז). משא"כ תושבע"פ שהיא מלמטה למעלה – בתחלה רי"ש ואח"כ דלי"ת. (משיחת שבת חנוכה , תשל"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שנקודתם הפצה והוספה, בנרות ואור, ובאופן דעל פתח ביתו מבחוץ , להאיר גם כן את החוץ.
8 דעל פתח ביתו מבחוץ שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרטז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויהי רצון שיהי' כל זה באופן דמוסיף והולך כהוראת ימי חנוכה הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה, שמוסיפים בנר ואור מיום ליום .
2 כהוראת ימי חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תריח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה מבין מצוות חנוכה - אמירת הלל שלם בכל יום , אמירת ועל הנסים, קריאה בתורה, איסור הספד ותענית והדלקת נרות - הרי זו האחרונה היא הראשונה בזמן לכל שאר מצות חנוכה , אף שנס נצחון המלחמה קדם לנס פך השמן; בה מתחילים ימי חנוכה – שהרי זמן הדלקת נר חנוכה הוא משתקשע החמה; ועוד זאת, שבמצות נר חנוכה - מנהג ישראל תורה היא - להעלות בקודש ולהוסיף בנרות מיום ליום .
11 משתשקע החמה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה. טושו"ע או"ח הל' חנוכה רס"י תערב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שזה נותן לי הזדמנות טובה לאחל למר ולכל בני ביתו שיחיו שיהי' בכל עניניהם - כהוראת ימי חנוכה ונרות חנוכה - הולך ומוסיף באור, וגם כהוראת נר חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" - שגם בפעולותיו מחוץ לביתו , כלומר בעסקנות ציבורית והפצת נר מצוה ותורה אור, יהי' מוסיף בנר ואור מיום ליום.
2 כהוראת . . הולך ומוסיף שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וידוע הרמז המובא בכמה ספרים בלשון חכמינו ז"ל ששיעור הדלקת נר חנוכה עד דכליא ריגלא דתרמודאי (שבת כא, ב) - תרמוד אותיות מורדת, זאת אומרת שמובטח לו שיצליח וינצח ועד דכליא לגמרי כל ענין של מרידה ח"ו בתורתך ובחוקי רצונך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בהזדמנות טובה זו של ימי החנוכה , אאחל למר שיהי' בכל עניניו וכן בכל עניני אחינו בני ישראל באופן דמוסיף והולך ואור כהוראות הנרות הללו שאנו מדליקין הלוך ומוסיף בנר ואור מיום ליום .
2 כהוראות הנרות הללו . . הולך ומוסיף שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרכז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובימים מאירים ובהירים אלה הנני לאחל למר ולכל בני ביתו שיחיו שיהי' בכל עניניהם - כהוראת ימי חנוכה ונרות חנוכה - הולך ומוסיף באור, וגם כהוראת ימי חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" - שגם בפעולותיו מחוץ לביתו , כלומר בעסקנות ציבורית והפצת נר מצוה ותורה אור בכלל, יהי' מוסיף בנר ואור מיום ליום.
1 כהוראת . . הולך ומוסיף שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כל איש צבא הוא עומד "על פתח ביתו (בית כל עם בני ישראל בכל מקום שהם - אה"ק) מבחוץ " - ותפקידו - לא סתם הגנה, כי אם הגנה באופן ועל ידי שמדליק את הנר (נשמתו - נר הוי' נשמת אדם) שיאיר את הבית וגם את החוץ - בנר מצוה ותורה אור,
4 על . . מבחוץ שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובעמדנו בסיום וחותם ימי חנוכה - יה"ר שיאירו הנרות הללו ובמילואם ושלימותם במשך כל השנה כולה, ובאופן דמוסיף והולך ואור בגו"ר גם יחד,
3 את"ל ראה גם לקו"ש חכ"ה שיחה לזאת חנוכה (ע' 243 ואילך). וש"נ.
והב"י : או"ח סי' עתר.
נעשה בו נס : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויה"ר שיהי' ההמשך באופן דמוסיף והולך ואור, ועד שיפעלו שתכלה ריגלא דתרמודאי מן השוק והייתה לה' המלוכה, וב"ב ממש.
2 באופן דמוסיף והולך ואור כהוראת ימי חנוכה - שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
נהניתי לקרוא שהשלוחים מסרו איחולי בקשר עם ימי החנוכה , ויהי רצון שיימלאו משאלות לבות בני ישראל ואיחוליהם איש לרעהו במילואם, ולא עוד אלא כהוראת מצוות נר חנוכה - באופן דמוסיף והולך ואור.
1 כהוראת מצוות נר חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרעג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויהי רצון שיבשר טוב [ב]כלל, ובמיוחד מניצול משרתו במועצה הדתית לביסוס דתנו ותורתנו תורת אמת, ובאופן דמוסיף והולך , ובלשון חכמינו ז"ל מעלין בקודש.
1 מעלין בקודש ברכות כח, א. שבת כא, ב. וש"נ. וראה גם לעיל אגרת י' , ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א מא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד הצחות י"ל (שבת כא, ב) נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ - ובמ"ס (פ"כ ה"ה) בפתח הסמוך לרה " ר (וכשיטת התוס'), מקום וזמן שהאמגושא יכול לומר מפלגך ולעילא כו' (סנה' לט, א), ולא רה"י, ואם הי' דר בעלי', שהוא מבני עלי', שהם מועטין (סוכה מה, ב) ואין להם פתח פתוח לעניני עוה"ז, עכ"פ צריך להניחה בחלון הסמוך לרה"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קעג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
די גמרא (שבת כא, ב) ערציילט, אז דער פך שמן טהור וואס מ'האט געפונען איז געווען מונח בחותמו של כהן גדול .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והוא נותן לכאו"א מהמתקשרים בו פך של שמן שממנו יכול להאיר נר נשמתו אף שטמאו מתחלה את השמנים , אבל צריך לקבוע ימים אלו לא רק להודאה - כח האמונה והודאה בלבד - אלא צ"ל גם הלל (שבת כא, ב) השגה והבנה באלקות, דע את אלקי אביך, שזהו ענין תורת חסידות חב"ד שיום י"ט כסלו הוא ר"ה שלה, שנמשך גילוי אור פנימיות תורתנו וצריך שיאיר בפנימיות נפשנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקפד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ח
והרי ביחוד מסוגלים ימי חדש כסלו מהם יו"ד י"ט כסלו וימי חנוכה להשפעות כאלו, ויה"ר שיתעסק בזה מתאים להוראת ימי חנוכה אלו שצ"ל מוסיף והולך באור הבא משמן טהור ועד שיאיר על פתח ביתו מבחוץ משתשקע החמה, וכלשון רז"ל עד דכליא ריגלא דתרמודאי (שבת כא, ב), ומובא הרמז נשען על המסופר בש"ס בענין בני תרמוד (יבמות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'קט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה לא שמעתי ביאור על זה, אבל מה שנראה לי הוא, שמצינו בכגון דא בקביעות יו"ט שמתברר רק לאחרי זמן אופן הקבלה והקביעות בזה, וזכר ורמז לדבר מלשון רז"ל, בענין נס חנוכה , לשנה אחרת קבעום (שבת כ"א:).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בכ"ז אין בנ"י זקוקים כלל (בשנים כתיקונם) לחכמי האומות אלא הכל בא מן התורה עצמה (ועכ"פ מחכמי ישראל), כי גם בידיעות אלו יש "הבדלה" בין ישראל לעמים.
63 ויש לקשר זה עם ימי חנוכה (שחלים תמיד בפ' מקץ) — כידוע הביאור בזה ש"טמאו כל השמנים שבהיכל" (שבת כא, ב), שיון הוא "חכמה דקליפה חכמות חיצוניות", ולכן "טמאו כל השמנים של בחי' חכמה שבקדושה" (תו"א פרשתנו מא, א. שערי אורה מב, א ואילך. ובכ"מ);
ואצל בנ"י כל ענין של "חכמה" (שמן ) צ"ל — ב"היכל" (דקדושה), וחתום בחותמו של כה"ג (שבת שם), שענינו של כהן הוא לעמוד לשרת לפני ה' (וכה"ג אסור לצאת מירושלים — רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה ה"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם כן ענינם של נרות חנוכה — שאינם רק ענין של אור בלבד, "נר מצוה ותורה אור", אלא יש בהם גם העילוי של "ודרך חיים תוכחות מוסר", כי זהו תוכן נס חנוכה — האור הבא מתוך החושך דוקא, שלאחרי שגברה מלכות יוון הרשעה, ו"טמאו כל השמנים שבהיכל" , התגברות החושך ביותר, עד ש"בטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות" — הנה "גברו בני חשמונאי" , ועמדו במסירת נפש להלחם נגד גבורים ורבים, וגם פעלו באנשי דורם למסור נפשם על קדה"ש שלא לעבור על הדת בשום אופן, שתוקף זה בא מפנימיות נפשם ש"אין מי שמעכב על ידו", דפנימיות זו זהו ה"דרך חיים תוכחות מוסר" שלמעלה מ"נר מצוה ותורה אור".
40 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועפ"ז מדוייק לשון המאירי, כשמבאר תוכן חגיגת הלילה הראשון (שלא הי' בו לכאורה שום נס בהשמן), שכ' "מברכין על הגאולה ועל הודאת מציאת הפך" — והיינו, שלא הסתפק בזה שמברכין "על הגאולה" (נצחון המלחמה) אלא מוסיף גם "על הודאת מציאת הפך" — כי מצד הגאולה עצמה היו קובעים את היו"ט ביום כ"ד (יום נצחון המלחמה), ולכן מוסיף שהטעם ליום ראשון דחנוכה הוא גם מצד מציאת הפך (הקשורה עם הדלקת המנורה דליל כ"ה).
3 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מלחמה הי' בכ"ה ), כי אינו דומה חנוכה לפסח, שבפסח היו שני הדברים — נגוף למצרים (מכת בכורות) ורפוא (גאולה) לישראל — בנושא אחד , כמ"ש אדמו"ר הזקן (ומוסיף "ומ"ש בספרים שזה הי' קודם חצות וזה לאחר חצות אינו אלא הכל בזמן אחד" ); משא"כ בחנוכה , אף שגם נצחון המלחמה הוי בכלל הנס שעליו נקבע היו"ט, מ"מ, עיקר הנס דחנוכה הי' נס השמן והנרות, שבזה הי' נס גלוי ממש, ש"לא הי' בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" , ועוד זאת, שנס הנרות מורה על הצלת דת ישראל (היפך ביטול דתם וכו') — וא"כ היו כאן ב' נסים שונים שארעו בשני זמנים שונים, נצחון המלחמה ונס פך השמן (שהוא שלימות הצלת וגאולת ישראל).
3 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות יט כסלו - חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והוא נותן לכאו"א מהמתקשרים בו פך של שמן שממנו יכול להאיר נר נשמתו אף שטמאו מתחלה את השמנים , אבל צריך לקבוע ימים אלו לא רק להודאה — כח האמונה והודאה בלבד — אלא צ"ל גם הלל (שבת כא, ב) השגה והבנה באלקות, דע את אלקי אביך, שזהו ענין תורת חסידות חב"ד שיום י"ט כסלו הוא ר"ה שלה, שנמשך גילוי אור פנימיות תורתנו וצריך שיאיר בפנימיות נפשנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה גופא נתוסף בהנס מחיל אל חיל, ש"לא הי' בו אלא להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" .
20 שבת כא, ב. וראה לקו"ש ח"כ ע' 488.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישב וישב - חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה יובן לשון הגמרא "כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל" , דמשמעות הלשון הוא, שכשנכנסו להיכל השתדלו לטמא את השמנים — דלכאורה היו צריכים לאבד את השמן , ולמה רק טמאו אותו?
47 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישב וישב - חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה יובן לשון הגמרא "כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל" , דמשמעות הלשון הוא, שכשנכנסו להיכל השתדלו לטמא את השמנים — דלכאורה היו צריכים לאבד את השמן , ולמה רק טמאו אותו?
48 להעיר שי"א שהיו צריכים להדליק אז בשמן טמא — כי טומאה דחוי' (הותרה) בציבור (ראה שו"ת חכם צבי סי' פז. פנ"י שבת כא, ב ד"ה מאי חנוכה . ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישב וישב - חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גודל הנס דחנוכה , שמצאו שמן טהור, ועוד זאת, שהשמן הי' מפך שהי' חתום "בחותמו של כהן גדול" .
47 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומיום זה לימי ההכנה לחנוכה ולחנוכה, שענינם תוכנם ונותנים כח להדליק כאו"א על פתח הבית נר מצוה ואור התורה, ולהוסיף בכל זה מיום ליום על פתח ביתו , ושיאיר גם החוץ, ובמשך כל השנה.
7 להדליק. . על פתח הבית : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומיום זה לימי ההכנה לחנוכה ולחנוכה, שענינם תוכנם ונותנים כח להדליק כאו"א על פתח הבית נר מצוה ואור התורה, ולהוסיף בכל זה מיום ליום על פתח ביתו , ושיאיר גם החוץ, ובמשך כל השנה.
8 להדליק. . על פתח הבית : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו - חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אשר אז אף שבחוץ שקעה החמה, הנה לא זו בלבד אשר לבני ישראל הי' אור במושבותם, אלא שניתן להם הכח והיכולת להדליק נר על פתח ביתם מבחוץ ולהוסיף גם בזה, עד שיגיעו ל?מ?טרה וכרמז המבואר בתורת החסידות מלשון רז"ל דשיעור נר חנוכה עד דכליא ריגלא דתרמודאי (שבת כא, ב) שאיש ואשה הישראלים על ידי הנהגתם האמורה, מכלים את הרגל (אפילו מדריגות האחרונות) דתרמודאי — אותיות מורדת — בה' ובמשיחו בתורתו ובמצותיו — שזה הי' ג"כ ענין תרמוד בעת ההיא דידם תקיפה וכמובא ברז"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ב) נס חנוכה היה זה שנמצא פך שמן טהור חתום בחותמו של כהן גדול .
25 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) נרות חנוכה , "בית שמאי אומרים :
12 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ט"ו בשבט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) נרות חנוכה , "בית שמאי אומרים :
12 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"פוחת והולך" – תחילה החלום על הפרות ואחר כך על השבלים.
3 השייכות בזה גם לחנוכה (שחל בפ' וישב מקץ) – ראה שבת כא, ב. בדרושי חנוכה (בתו"א וכו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
החידוש של נרות חנוכה הוא, שהם מאירים גם את ה"חוץ" ואפילו את מחשכי הלילה, את הגלות, עד לביטול כל ענין ה"לעומת זה" – "עד דכליא ריגלא דתרמודאי" – ("תרמוד" אותיות "מורדת").
2 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אלא שהאור צריך להיות אור כזה שמצד האור הוא מאיר לבני אדם.
37 דוגמא לדבר: כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו (מנחות קג, ב). – עפ"י מ"ש בפנים, יובן גם טעם הפלוגתא (שבת כא, ב), אם מותר להשתמש באורה (דנ"ח), שטעם המ"ד דמותר להשתמש הוא לפי שהאור דנ"ח פועל ומשמש גם לענינים שבהשתלשלות. וטעם המ"ד דאסור להשתמש לאורה , וכן היא ההלכה, לפי שאין תכליתו של אור זה לשמש ולפעול בעולם, כי הוא למעלה מגדר השתלשלות, וגם כשפועל בעולם בעולם הוא בדרך נבדל (וב' ענינים אלו נרמזים בשמן: מפעפע בכל דבר, ומ"מ אינו מתערב), שלכן אינו מתצמצם ומתמעט בהמשכתו, כי אינו בבחי' התלבשות. ועפי"ז יומתק ג"כ מ"ש הרמב"ן (ר"פ בהעלותך), שנרות חנוכה וברכת כהנים אינן בטלים לעולם. כי שניהם – נ"ח וב"כ – צד השווה בהם: למעלה מהשתל' (שלכן ימי חנוכה תקנום בהלל והודאה, וב"כ קבעו בברכת הודאה, כי אור שלמעלה מהשתל' אינו בגדר השגה ורק בבחי' הודאה לבד), ומ"מ נמשכים ופועלים בעולם, אלא שאין ההמשכה מתצמצמת בהגבלות העולם, עד מהרה ירוץ דברו (כמבואר בלקו"ת ס"פ קרח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מצות נר חנוכה דומה למצות מזוזה, בכך שאת שתיהן צריך לקיים (א) בפתח (של הבית או של החצר), (ב) מבחוץ .
2 שבת כא, ב. מנחות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יא
65 שבת כא, ב. וחוץ הכי רחוק, דרשות הרבים ולא רק חוץ דחצר -- כפס"ל (טושו"ע או"ח סי' תרעא סעיף ה). וראה רדיה ת"ר נ"ח תרמ"ג (נדפס ב<התמים* ח"גא
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
9 מוסיף ואור : דבאור מצ"ע -- גם לב"ש צ"ל מוסיף והולך , אלא שנרות חנוכה הם כנגד. פרי ההג (שהם כנגד או"ה) שבהם צ"ל פוחת והולך (ראה שבת כא, ב, תו"א ד"ה תייר מצות נ"ח לד, ב). ועפ"ז יתורץ הא דודאי גם ב"ש ס"ל דמעלין בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
5 עד שתכלה רג : שבת כא, ב. ולקמן שם ריגלא דתרמודאי ונת' סד'"יה נר חנוכה תרמייג ובכ"מ. -- ובסדייה מצותה משתשקע , רע"ח (בקיצור לשון) : תרמוד הוא אותיות מורדת, וכמו המורדת בבעלה, וזהו תרמודאי היצה"ר המונע ומעכב, והן מלקטי עצים דקים -- היעו עה"ד טו"ר, ומתעכבים בשוק הוא רה"ר טורי דפרודא, אמנם נ"ח ממשיך אור שגם המורדים יהיו בבחי" כלות הנפש. -- וראה יבמות ספ"ק. עמק המלך קח, א. רש"י לדה'"י ב (ח, ד). מנחת שי למ"א (ט, יח). לעיל ע' 448
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כפי שרואים במחלוקתם על בית הלל לגבי "מצות חנוכה", שבה סוברים בית שמאי שמספר נרות החנוכה נקבע "כנגד ימים הנכנסין" – לפי הימים שיגיעו, כלומר, הימים שיבואו בפועל רק מאוחר יותר, ובינתיים הם קיימים רק בכח.
30 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך , ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת , מכאן ואילך מוסיף והולך" .
47 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
7 על ,. . מבחוץ . . משתשקע החמה : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע'ד הצחות י"ל (שבת כא, ב) נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ -- ובמ"ס (פ"כ ה"ה) בפתח הסמוך לרה"ר (וכשיטת התוס'), מקום וזמן שהאמגושא יכול לומר מפלגך ולעילא כו' (סנה' לט, א), ולא רה"י, ואם הי' דר בעלי', שהוא מבני עלי' שהם מועטין (סובה מה, ב) ואין להם פתח פתוח לעניני עוה"ז, עכ"פ צריך להניחה בחלון הסמוך לרה"ר...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה-שק"מ כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, י
בכסלו – ומוצאים רמז לנס חנוכה
6 דנוסף לזה שרוב ימי חנוכה הם בחודש כסלו, הרי ידוע (שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פמ"ב. "ה כי אתה נרי פי"ז) שכל ימי חנוכה כלולים ביום ראשון שלו. ובלשון הש"ס (שבת כא, ב) שביום ראשון ישנם כל ימים הנכנסים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה-שק"מ כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
השמן – "לא מצאו אלא פך אחד של
7 ראה רש"י שבת כא, ב ד"ה מאי חנוכה : על איזה נס קבעוה. וגם לדעת הרמב"ם (עיי"ש ריש הל' חנוכה . ובארוכה – לקו"ש ח"י ע' 142 ואילך) שתקנת יו"ט דחנוכה היא (גם) משום נצחון המלחמה – הרי זה שחנוכה הוא ח' ימים הוא מפני הנס שהי' בשמן (ראה לקו"ש שם הערה 13), נוסף לזה שרק משום נס זה נתקנה מצות הדלקת נ"ח, וכן הלל והודאה (מפרשים בשבת שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולפיכך הם טמאו את "כל השמנים " שבהיכל" , ולא גרמו לאבדן השמן , שהרי "שמן" הוא סמל לחכמה:
39 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לאחר הנצחון במלחמה נכנסו החשמונאים לבית המקדש וגילו שאין שמן טהור להדלקת המנורה, כי היוונים טימאו את "כל השמנים שבהיכל" , עד שמצאו "פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול" , וזה, אמנם, איננו נס גדול .
20 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
5 משתשקע .. מבחוץ: שבת כא, ב. -- משא"כ נרות המנורה בביהמ"ק ונרות שבת -- שהם מבעוד יום ובפנים דוקא. וראה אוה"ת ד"ה מצותה משתשקע החמה (בראשית כרך ה' תתקמ, ב). דשנת תר"ל. תרע"ח. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
9 פאַרטרייבט די ליכטיקייט .. אונמעכטיק: ראה פי' מחזיל (שבת כא, ב) דכליא ריגלא דתרמודאי - אותיות מורדת (בד'ה מצותה משתשקע הנ"ל. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לפי זה היה עלינו להרבות בשמחה גם בחודש כסלו, מפני נס חנוכה .
32 בפשטות י"ל כי אי אפשר שיהא בהמסובב שאין בהסיבה, כי גם ימי חנוכה עצמם לא קבעום למשתה ושמחה כ"א בהלל והודאה (שבת כא, ב. טושו"עאו"חסי'עת"רס"ב),משא"כפוריםשקבעו למשתה ושמחה (וידוע דברי הלבוש וט"ז שם סק"ג בטעם החילוק). אבל להעיר: א) לדעת הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ג ה"ג) ועוד – גם חנוכה הם ימי שמחה (ראה הוספות לשו"ע אדה"ז חאו"ח סתר"ע – מבעהמ"ס דברי נחמי' (וש"נ). וראה בארוכה לקו"ש ח"י ע' 142 ואילך). ב) ה"מרבין בשמחה" (המדובר בפנים "משנכנס אדר") הוא לא "שמחה ומשתה" (ריבוי סעודות וכיו"ב) כבפורים, כ"א איזו שמחה שתהי', גם שמחה בעניני הרשות (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 542. נמוקי או"ח שם בסופו). וראה לקמן בפנים מהיעב"ץ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו , והמהדרין נר לכל אחד ואחד , והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך , ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך ..
1 שבת כא, ב. – לאחר זמן י"ל אנציקלופדי' תלמודית כרך טז (ירושלים תש"מ), ושם בערך חנוכה הובאה שקו"ט כו' בכמה ענינים דלקמן. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
5 באופן ד,מהדרין מן המהדרין * (שבת כא, ב. טושו"ע או'ח סתרע'א ס"ב). וברמ'א (או"ח שם) שעתה הוא ,מנהג פשוט".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
0 ואף ש,תקנת* יו"ט דחנוכה היא משום הנס דפך השמן (שבת כא, ב ובפרש'י שם ד"ה מאי חנוכה ) -- הרי לדעת הרמב'ם (שם ה'ג. ובארוכה -- לקו"ש ח"י ע' 142 ואילך) תקנת יו"ט דחנוכה (,לימי שמחה") היא (גם) משום הנס דנצתון המלחמה (ומשום הנס דפך השמן נתקנו ימים אלו ל,ימי הלל" ), וגם לולא הגס בנרות היו קובעים את
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
11 באופן ד,מהדרין מן המהדרין" (שבת כא, ב. טושו"ע או"ח סתרע"א ס"ב), וברמ"א (או*ה שם) שעתה הוא ,מנהג פשוט"'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
4 ובפרט לפי המפרשים (פנ"י לשבת כא, ב ד'ה מאי חנוכה . ועוד) שהנס דחנוכה ה" מפני שרצה ה' להראות חיבתן של ישראל שיוכלו להדליק בטהרה ובהידור (אף שטומאה הותרה או דחו בצבור -- פסחים פ, א4
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
7 כרמז הדלקת נ"ה שצ"ל ,על פתת ביתו מבחוץ" (שבת כא, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
6 שבת כא, ב ובפרש"י שם ד"ה מאי (,מאי חנוכה (על איזה נס קבעוה) . . מצאו . . פך אחד של שמן כו'").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
8 ש.יום ראשון מדליק אחת , מכאן ואילך מוסיף והולך" (שבת כא, ב. טושו"ע או"ח סתרע*א סיב וברמ"א שם, שעתה הוא ,מנהג פשוט".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שכולל כל ימים הנכנסין (שבת כא, ב), ,והוא כולל ז' ימים שכללותם יחד היו ח' ימים בלי הבדל כלל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
14 ובחוץ : דמצות נר חנוכה הוא על פתח ביתו מבחוץ כו' ועד דכליא ריגלא דתרמודאי (שבת כא, ב) ,שגם המורדים יבואו לכלות הנפש" (סדיה מצוה משתשקע, תר"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
5 בחנוכת המזבח וחנוכת בית המקדש: שעש'ז נקראו ימים אלו בשם ,חנוכה * -- שבלי הלקט סקעיד. וראה פרשיי דיה בחנוכה -- מגילה ל, סע"ב. מרדכי ואו"ז (חיב סשכ"א) הובאו בדרכי משה לטור או"ח (ורמ"א) ריס עתר. חדא"ג מהרשיא לשבת כא, ב (ע'פ יליש מלכים רמז קפד. מגילת תענית פ"ט). וראה ג"כ תו'א ושערי אורה סד"ה הנ"ל. רד"ה ת*ר נ"ח תרג"ט (סה*מ תרנ"ט ע' קנב). רד"ה הנ"ל תש"ד (סה"מ תשיד ע' פב). ועוד. ויש לומר הטעם לזה שקבעו חנוכה לזכר חנוכת המזבח לבד (כמ"ש ברש"י, מרדבי וכו' שבריש ההערה) -- נוסף על ש(בפשטות) אותו טמאו היוונים במיוחד -- עפ מ"ש הרמב"ם (ריש הל' ביהב"ח) דעיקר מצות בנין בית המקדש הוא ,לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות כו'', שהוא במזבח. ומש"כ במור וקציעה סתר"ע שזהו זכרון לחנוכת הבית בימי חגי לא זכיתי להבין, שהרי כל השנים שעד החשמונאים לא הזכירו זה! ומה שהקשו דקדושה הקודמת לא בטלה ואצ חינוך (ועד'ז הקשה ג'כ ברד"ה זאת חנוכת, תרים. וראה שם ספ"ט) -- יש לומר, דהכוונה כאן אינו לחינוך בגדר דעבודתן מחנכתן (שבועות טו, א), כ"א כפשוטו -- התחלה לאחרי הפסק ארוך ולאחרי שפינו וטיהרו וכו'. ועפ"ז יומתק ג'כ הלשון ,וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו (רק וע'י) להודות ולהלל". ואכ*מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
7 באופן דמוסיף והולך ואור: דהלכה כביה דבלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך (שבת כא, ב. שו"ע שם סתרעיא סיב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
13 הנמצאיס . . יהדות: ראה סד"ה מצותה תר"ל ותרע"ח, סד"ה ת"ר נ"ח תרמ"ג (ועוד) בפירוש מאמר רזיל (שבת כא, ב) ,עד המליא ריגלא דתרמודאי" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול , ולא היה בו להדליק אלא יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" – ידועה השאלה:
15 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מדוע פרי החג "פוחתין והולכין"?
2 לשון רש"י לעיל כח, כד (ועד"ז לקמן כט, לו). וראה שבת כא, ב "פוחת והולך" . ובסוכה (מז, א) "מתמעטין והולכין" (כהמשך לשון רש"י כאן בנוגע להאומות (וראה לקמן הערה 7). וכ"ה ברש"י שבת שם ד"ה פרי. ועוד). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג מסעי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מדוע קבע הרמב"ם את הלכות הלל בתוך הלכות חנוכה ?
37 ואולי יש לומר טעם הדבר (ע"ד הפשט), משום שחיוב הלל בחנוכה הוא חלק מעצם המצוה והתקנה דחנוכה (כלשון הרמב"ם (פ"ג ה"ג. וראה שבת כא, ב): התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו .. ימי שמחה והלל ), משא"כ בשאר הימים הוא חיוב נוסף על עצם ענין וקדושת היום וכיו"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, י
ויוצא, שבכ"ה בכסלו – וכן הדלקת הנרות
7 שאז כבר התחיל חינוך המזבח והמקדש*, ע"ד חנוכת המזבח דמשכן וחנוכת הבית דשלמה (ראה מגילת תענית פ"ט. פסיקתא רבתי פ"ו בתחלתו. ועוד. וראה לקו"ש שם). וכן מפורש ביוסיפון פ"כ (וכן בס' חשמונאים** א ד, נב ואילך ). וראה חי' חת"ס לשבת כא, ב ד"ה ולדידי. אבל להעיר דלפמ"ש הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ג ה"ב ) שנצחון המלחמה הי' בכ"ה בכסלו (וראה הנסמן בלקו"ש ח"י ע' 143. ח"כ ע' 446. ועוד), צ"ע אם אפשר לומר שהספיקו לפנות ולטהר כו' בו ביום קודם הדלקת המנורה. ואפילו לדעת המאירי שבת שם [וכ"ה במאמרי אדה"ז – תקס"ג (ע' נז). שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ג. סהמ"צ להצ"צ ריש מצות נ"ח (עא, א). ועוד. וכן מוכח בלקו"ת צו טז, א (ותו"א ס"פ וישב)] – דנצחון המלחמה הי' בכ"ד בכסלו, צ"ע ג"כ אם אפ"ל כן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה זאת חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
להעיר משבת כא, ב "כנגד פרי החג" . וראה תו"א לד, ב. אוה"ת בראשית שם דרושי חנוכה תתקמב, ב "משום שהוא ענין א' עם סוכות וב"ה לא פליג רק משום מעלין בקדש" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה זאת חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
גם בחנוכה מוצאים שהיום הראשון של חנוכה "כולל ז' הימים" – שהרי הנס של היום הראשון היה בכך שמצאו את פך השמן , שזהו לכאורה "עיקר הנס", היות שזה נתן את האפשרות להדלקה בכל הימים .
16 מאירי שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה זאת חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"על פתח ביתו מבחוץ", והן בזמן ההדלקה ושיעורה "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ..
63 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
5 דהלכה כבית הלל : יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך . . דמעלין בקודש (שבת כא, ב. שו"ע או*ח סתרע"א ס"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
7 באופן ד,מהדרין מן המהדרין" (שבת כא, ב. טושו"ע או"ח סתרע"א ס"ב). וברמ*א (או"ח שם) שעתה הוא ,מנהג פשוט".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
1 שבת כא, ב. ולהעיר ש,חנוכה * ר"ת ח' נרות והלכה כבית הלל (אבודרהם סדר הדלקת נר חנוכה -- הובא בעט"ז לשו"ע או"ח סי' עת"ר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
3 לשון הש"ס -- שבת כא, ב. ולהעיר, שבימי חנוכה מודגש שההנהגה ד,מהדרין מן המהדרין" בזמן הש"ס -- נעשית ,מנהג פשוט" דכאו"א מישראל, כנ"ל בפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
9 ועאכו"כ בעניני חנוכה , שהלכה כבית הלל , ש,יום ראשון מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך כו דמעלין בקודש" (שבת כא, ב. טושו"ע או"ח סתרע"א ס"ב). ועד ש,חנוכה" ר"ת [כידוע שלמדים כמה הלכות מר"ת (ראה לדוגמא שבת פי"ב מ"ה וברע"ב ותויו"ט שם. ועוד)], ,ח' נרות והלכה כבית הלל" (אבודרהם סדר הדלקת גר חנוכה (ד"ה והטעם). הובא בעט"ז ופמ"ג או"ח סתר"ע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כי זמנה (מלבד הדלקת נ"ח דמוצאי ש"ק ובעש"ק) תיכף משתשקע החמה של היוס שלפני היום דחנוכה (שבת כא, ב..
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
4 באוּפן דמוסיף והולך : שבת כא, ב. שו*ע שם סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
9 על פתח ביתו מבחוץ : שבת כא, ב. רמב'"ם שם ה"ז. וראה טושו"ע שם טתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם תוכן הנס שמצאו פך אחד של שמן שהי' חתום בחותמו של כהן גדול – כי, שמן מורה על פנימיות התורה, תורת החסידות, והכהן גדול (שבחותמו מונח השמן ) מורה על רבותינו נשיאינו שבכל דור ודור, עד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר.
827 שבת כא, ב. – בגמרא שם: "מונח" . אבל כ"ה ("חתום") גם בטור או"ח סתר"ע. וראה ב"ח שם ד"ה ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דמעלין בקודש ואין מורידין" , ועד"ז בלחם הפנים, ש"על של כסף נותן לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו, שמעלין בקודש ולא מורידין" ], משא"כ בכגון-דא שישנם ב' מצוות, לא אמרינן "מעלין בקודש", אלא להיפך , ש"כל המקודש מחבירו קודם את חבירו" – כבר תירצו על זה שכיון ששניהם (הטלית והתפילין) על גופו של האדם שמתקדש בהם, שייך בזה שפיר מעלין בקודש, שתחילה לובש על גופו הטלית, ואח"כ מוסיף ומניח על גופו התפילין, שעי"ז ניתוסף בקדושת האדם.
91 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום ג' פ' וישב, כ"א כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אבל, בהזמן שבו אירע נס חנוכה לא הי' שמן טהור להדליק את הנרות, ועשה הקב"ה נס ומצאו "פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כהן גדול" , אבל, השמן שבפך "לא הי' בו אלא להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" , ולזכר נס זה מדליקים נרות בכל שמונת ימי החנוכה .
1 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מצותה (של נר חנוכה) משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק , ועד כמה עד דכליא רגלא דתרמודאי .
1 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
משא"כ במצות חנוכה ישנה לא רק המצוה עצמה, ולא רק הידור מצוה, אלא גם מהדרין מן המהדרין .
2 שבת כא, ב. וראה בארוכה אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רכא ואילך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומזה מובן שבימי חנוכה צריכים לעסוק ביותר בהפצת המעיינות דתורת החסידות, שעי"ז מאירים את חשכת הגלות, שזהו"ע שמצותה משתשקע החמה עד דכליא רגלא דתרמודאי, ופועלים ביאת משיח.
99 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' מקץ, נר ג' דחנוכה ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומטעם זה היתה הדלקת נרות המנורה במקדש בחנוכה בשמן טהור דוקא, אע"פ שבשביל זה הוצרכו לענין של נס – כדאיתא בגמרא שלאחרי שמלכות בית חשמונאי נצחו את היונים שנכנסו להיכל וטמאו כל השמנים שבו, "בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כהן גדול , ולא הי' בו אלא להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" , והיינו, שלכל לראש הי' צורך בנס ש"מצאו .
8 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
תנו רבנן מצות נר חנוכה כו' בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך , ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך כו', טעמא דב"ש כנגד פרי החג, וטעמא דב"ה דמעלין בקודש ואין מורידין.
1 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ה' פ' מקץ, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואילו נרות חנוכה – "מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ " דוקא.
10 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דובר כבר אודות המנהג שקבע כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, להתנדב בפורים עבור קופה שממנה מקבלים סיוע אנשים וכן ענינים שזקוקים להגיע לקופה זו.וכיון שענין זה הוא בהמשך להשנים שעברו, וביחד עם זה, הרי בכל עניני קדושה צריך להיות "מוסיף והולך" , "מעלין בקודש", וכמ"ש באגה"ק ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר .
193 שבת כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמניא אינון כו', שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל , וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום כו', לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים כו'.
1 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
משא"כ בחנוכה קבעו את היו"ט בשמן , כיון שהנס היה בשמן , וכדאיתא בגמרא "מאי חנוכה" , ועל זה מסופר מעשה הנס שהי' בפך השמן , ולכן קבעו את היו"ט בשמן .
30 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) נרות חנוכה , ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך , וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת , מכאן ואילך מוסיף והולך .
89 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואילו בנוגע לחנוכה – איתא בגמרא "נעשה בו נס .
31 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
משא"כ בגמר מלחמת הבירורים – ישנו תחילה התוקף ד"לביא", ד"איהו תקיפא יתיר", ואח"כ אין כבר צורך בהתוקף ד"לביא", כיון שהצד דלעו"ז הולך ופוחת (כמו "פרי החג" שהולכים ופוחתים), ומספיק גם התוקף ד"ארי".
19 שבת כא, ב ובפרש"י. פרש"י פינחס כט, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– וזהו הטעם שסדר ההקרבה הוא באופן ד"פוחת והולך" , כיון שמוציאים את הניצוצות ופועלים בהם בירור ועלי' עד שיהיו בבחי' האור, ובבחי' האור הנה ככל שהאור נעלה יותר אזי מספרו פחות (משא"כ בכלים) –
47 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' פ' ויגש, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וטעם הדבר – כי הן הגזירה היתה ש"טמאו כל השמנים" , והן הנס הי' שמצאו "פך אחד של שמן שהי' חתום בחותמו של כהן גדול" .
1 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
נס חנוכה הוא – ש"לא הי' בו (בפך השמן ) אלא להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" , היינו, שבשיעור השמן של יום אחד (לוג א') הי' בכח שמונה לוגים, שלכן "הדליקו ממנו שמונה ימים" .
180 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם ענינו של חנוכה – גילוי אור הבלי-גבול, שעל ידו מאירים גם במקום החושך ("משתשקע החמה"), ובאופן ד"מוסיף והולך" , עד שמדליקים שמונה נרות – מעין הגילוי דלעתיד, שאז יהי' כינור של שמונה נימין.
88 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמניא אינון , וידועה השקו"ט בדברי המפרשים בביאור הטעם שקבעו חנוכה שמונה ימים , אף שהנס של פך השמן (שלא הי' בו אלא להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים ) הי' רק במשך שבעה ימים , שהרי הי' בו להדליק יום אחד .
1 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה, לכאורה גם בנרות חנוכה ישנה הגבלה – שהרי "יומי דחנוכה תמניא אינון" , מיום כ"ה כסלו ואילך, אבל שאר ימות השנה אין בהם הענין דנרות חנוכה .
12 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזוהי הוראה לכל אחד – שצריכים להתעסק עם בני הבית לחנכם כו', ובפרט בזמן דחנוכה , שכן, נוסף לכך ש"אף הן היו באותו הנס", כפי שמצינו גם בנוגע לפורים, הרי חנוכה הוא מלשון חינוך, "חנוך לנער", כמבואר בכ"מ.
51 ראה חדא"ג מהרש"א לשבת כא, ב. וראה גם תו"מ ח"י ע' 288. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכל זה באופן ד"מוסיף והולך" , דהיינו להוסיף בתמידיות ("האַלטן אין איין מוסיף זיין") מיום ליום ומלילה ללילה, בהתאם לההוראה מימי החנוכה , שהרי הלכה כבית -הלל ש"מוסיף והולך" ,
24 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומ"מ אמר לה רב יוסף כנ"ל, לפי שצריך להדליק הרבה זמן קודם השקיעה דוקא, משא"כ בנרות חנוכה שנינו שמצותה משתשקע החמה דוקא, וסוף זמן השיעור דנרות חנוכה הוא עד דכליא רגלא דתרמודאי.
8 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ כו', מצותה משתשקע החמה כו' עד דכליא רגלא דתרמודאי.
1 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אע"פ שבגמרא נזכר רק ענין "הלל והודאה" , הרי חסידים עושים לפנים משורת הדין – שיהי' גם ענין השמחה.
30 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וממשיך לבאר שאין זה בסתירה לכך שקבעו ימי חנוכה "בהלל והודאה" , ואדרבה, היא הנותנת:
3 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואז – "ונקתה ונזרעה זרע", "היתה יולדת נקבות יולדתזכרים" (שאין דעתם קלה), עבודה שיש לה קיום, ושכר מצוה לפי מדריגתה ג"כ זכר – גאולה העתידה.
40 וכיון שזהו סיום וחותם הפרשה, הרי "הכל הולך אחר החיתום" (ברכות יב, א), והיינו, שגם אם בתחלה הי' הענין ד"כי תשטה", הנה סוכ"ס "ונקתה ונזרעה זרע", כיון ש"לא ידח ממנו נדח" (שמואל-ב יד, יד. וראה תניא ספל"ט. ובכ"מ).
וע"ד ההוראה שלמדים מפסח שני ("היום יום" יד אייר, פסח שני) – שגם מי שהי' טמא או בדרך רחוקה כו', מ"מ, אין הדבר אבוד ("ס'איז ניטאָ קיין פאַרפאַלן"), שלכן עורכים "פסח שני", וממשיכים את כל ההמשכות דפסח מצה ומרור – ביחוד בשביל יהודי זה שהי' טמא או בדרך רחוקה בשעה שכל בנ"י הקריבו קרבן פסח (שהרי כאשר רוב ישראל טמאים אזי מקריבים פסח ראשון בטומאה ואין עושים פסח שני (פסחים סז, א), ורק כאשר ישנו יחיד שהי' טמא בשעה שכל בנ"י הקריבו קרבן פסח, אזי עושים עבורו פסח שני).
וכל זה – אפילו בנוגע לטמא כו', ומכ"ש בנדו"ד שזהו רק ספק, וכל ישראל בחזקת
*) ולהעיר , שגם בנרות חנוכה מודגש הענין דהפצת המעיינות חוצה, שהרי " נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ", ו " מצותה . . עד דכליא רגלא דתרמודאי " (שבת כא , ב) , היינו , שמתעסקים גם עם אלו שנמצאים בחוץ , ועד לאלה שהם בבחי' תרמודאי , מלשון מורדת (קה"י ערך תרמוד . ועוד) ; ומ"מ , בהטהרה ע"י מים קדושים בכלי חרש שיש בו מעפר המשכן , מודגש הענין דהפצת המעיינות חוצה עוד יותר (מהנחה בלתי מוגה) .כשרות, הרי בודאי שסוכ"ס "ונקתה ונזרעה זרע" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואז יכולים ליתן בו שמן – רזין דרזין דאורייתא, יחד עם נגלה דתורה – ולעשות ממנו "נר" שיאיר "על פתח ביתו מבחוץ" , ועד שתהי' "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
93 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[ועפ"ז יש לבאר החילוק שבין סוכות לחנוכה , שסדר הקרבת פרי החג (בסוכות) הוא באופן ד"פוחת והולך" , ואילו סדר הדלקת נרות חנוכה היא באופן ד"מוסיף והולך" - כי, העבודה דחנוכה (להאיר את החושך, "על פתח ביתו מבחוץ") היא מלמטה למעלה , ולכן סדר העבודה הוא מן הקל אל הכבד, "מוסיף והולך" , משא"כ סוכות, שאז נמשכת הנתינת-כח מלמעלה (בתור הקדמה לעבודה מלמטה למעלה להאיראת החושך), ה"ז באופן שנותנים מלכתחילה הכחות הכי נעלים, ולאח"ז אין צורך בכחות נעלים כ"כ, ולכן ה"ז באופן דפוחת והולך ].
37 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה יבואר גם כללות ענין הנס דמציאת פך השמן , שמצאו פך אחד של שמן שהי' טהור ולא נטמא בטומאת מגע או טומאת היסט.
47 ראה תוד"ה שהי' - שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, י
זמן הדלקתם - "משתשקע החמה" , ויורד חושך בעולם, כשטמאו כל השמנים (אפילו אלו) שבהיכל .
22 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
(ב) נס מציאת פך השמן הטהור, ועוד ועיקר הנס שלאח"ז - שאף ש"לא הי' בו אלא להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" .
26 שבת כא, ב ובמאירי שם. וראה ד"ה ואתה ברחמיך הרבים כו' תשמ"ח ס"ב (סה"מ מלוקט ח"ד ע' ק) ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א) בכל שאר המצוות ישנה המצוה עצמה, וישנו גם הידור מצוה, ובהידור מצוה גופא ישנם כו"כ דרגות, כדאיתא בגמרא "הידור מצוה עד שליש וכו'", אבל הכל נכלל בגדר "הידור", ולא מצינו הידור מן ההידור; ואילו במצות נר חנוכה ישנו (מלבד ענין ההידור) גם ענין "מהדרין מן המהדרין" .
3 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגם נס חנוכה הי' בשמן – פנימיות התורה , וזה הביא את הדלקת נר חנוכה על פתח ביתו מבחוץ .
361 שבת כא, ב. וחוץ הכי רחוק, דרשות הרבים ולא רק חוץ דחצר – כפס"ד (טושו"ע או"ח סתרע"א ס"ה). וראה רד"ה ת"ר נ"ח תרמ"ג (נדפס ב"התמים" ח"ג ע' מו. ולאח"ז בסה"מ תרמ"ג ע' לה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין בזה – שגם במעמד ומצב ירוד ביותר, ש"טמאו כל השמנים שבהיכל" , מוצאים "פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כהן גדול" , ועד"ז הכה"ג שבכל דור דור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, והוא מדליק את "נר ה' נשמת אדם"9 שבכל אחד מישראל.
68 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הכנסת, "מקדש מעט" , שהרי מעיקר הדין אין חיוב להדליק בביהכ"נ , אלא בבית שדר בו, ובבית גופא – "על פתח ביתו מבחוץ " .
1454 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
החושך דוקא, ופועלים "שתכלה רגל מן השוק" , "דכליא ריגלא דתרמודאי" , ועד שיקויים היעוד "לילה כיום יאיר".
1459 שבת כא, ב. וראה גם שיחת ש"פ וישב שבהערה 17. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה, דברי רבנו הזקן הנ"ל, שהיו"ט דחנוכה נקבע ביום המנוחה ולא ביום הנצחון – הם לשיטת רוב הראשונים דס"ל שנצחון המלחמה היא בכ"ד כסלו, ובו ביום "פינו את היכלך וטיהרו את מקדשך" , ולמחרת – בכ"ה כסלו – "הדליקו נרות בחצרות קדשך"15; משא"כ שיטת הרמב"ם היא שגם נצחון המלחמה הי' בכ"ה כסלו .
1538 מאירי שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן סדר העבודה דימי החנוכה הוא באופן דמלמטה למעלה – "מוסיף והולך" , "מעלין בקודש" ("וואָס ווייטער דאַרף מען עולה זיין העכער"), עד שמגיעים לבחי' שמיני, בחי' עתיק.
1564 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דהנה, הדלקת נר חנוכה היא לזכר הנס שמצאו פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כהן גדול ולא הי' בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים .
488 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולא הי' בו אלא להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" , מצינו כמה פלפולים כיצד היו יכולים לקיים מצות הדלקת המנורה בביהמ"ק ע"י שמן של נס , בה בשעה שקיום המצוה צריך להיות בשמן טבעי דוקא, ולא בשמן של נס .
1309 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולא הי' בו אלא (או שלא הי' בו אפילו ) להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" – שנמשך מענינו כפי שהוא בתורה.
1569 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דובר אודות הענין דכלאים, בשייכות לחמשה עשר באדר שבו "עושים כל צרכי הרבים כו' ויוצאין אף על הכלאים" – ביאור הטעם לסדר ההלכות בספר הי"ד להרמב"ם , שמקדים הלכות כלאים לפני הלכות פאה, היפך סדרם במשנה, כסדר הכתובים (והשקו"ט בדברי הרדב"ז בזה ) – ע"פ מה שנכתב כבר בביאור דברי המשנה263 "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים" (אף שמצד חומר
805 ראש חודש, מולד הלבנה, נקודה בלבד, אבל, נקודה זו כוללת את כל ימות החודש, עד לתכלית השלימות שבו, ביום חמשה עשר, שבו קיימא סיהרא באשלמותא, אלא, שבר"ח הרי זה " בכח ", ובחמשה עשר בו נמשך " בפועל "*.
וכמו החילוק בין ר"ה (באחד בתשרי) לסוכות (בחמשה עשר בו), כמבואר בארוכה בחסידות (ראה לקו"ת דרושי ר"ה נד, סע"ג ואילך . ובכ"מ) שהענינים דר"ה הם "בכסא" (בכח), והתגלותם (בפועל) היא (בחג הסוכות) "ליום חגינו" (תהלים פא, ד), וכן הוא – בקיצור – במדרש, שבערב ר"ה לובשים לבנים כיון שיודעים שנוצחין בדין (יל"ש ואתחנן רמז תתכה), אבל עדיין אין זה בגלוי, עד חג הסוכות, שאז "ולקחתם לכם גו' פרי עץ הדר כפות תמרים וגו'" (אמור כג, מ), הנה כאשר "ישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא" (ויק"ר פ"ל, ב).
ועד"ז בנוגע להענין ד"ונהפוך הוא" שבימי הפורים – שבר"ח אדר הרי זה "בכח", ובגילוי ו"בפועל" הרי זה כאשר קיימא סיהרא באשלמותא, בי"ד ובט"ו, שכן, אמצע החודש הוא "חצי כ"ט י"ב תשצ"ג" (ב"י או"ח סתכ"ו), וכיון ש"ימים אתה מחשב לחדשים ואי אתה מחשב שעות לחדשים" (מגילה ה, א), הנה ע"פ הכלל "מרובה מדה טובה" (יומא עו, א. וש"נ), נקבע הענין דקיימא סיהרא באשלמותא הן בי"ד והן בט"ו.
*
) ולהעיר מהידוע (ראה לקו"ש שבפנים הערה 31 . תו"מ חי"ט ע' 49 . וש"נ) שבכ"מ בש"ס אזלי ב"ש וב"ה לשיטתייהו אם אזלינן בתר " בכח " או בתר " בפועל ", וכמו בסיום הש"ס : " חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה , ב"ש אומרים משיהרהר , ב"ה אומרים משירסק " (עוקצין פ"ג מי"א) . ועד"ז בנוגע לחנוכה (ששייך לפורים) : " ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ", " כנגד ימים הנכנסין ", " וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך ", " כנגד ימים היוצאין " (שבת כא , ב) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו ענין ה"שלום" שאודותיו פוסק הרמב"ם בסוף הלכות חנוכה – כי, ענין נרות חנוכה הוא לפעול ענין השלום בבחי' חוץ דוקא, שהרי "מצוותה משתשקע החמה", ו"מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ" , והיינו, שאין זה באופן שבהיותו בפנים הרי הוא מאיר בדרך ממילא גם את החוץ, כפי שהי' בימי שלמה, ד"קיימא סיהרא באשלמותא" , שעניני החוץ נמשכו ובאו מעצמם, כידוע , אלא באופן שצריך לפעול בהחוץ ע"י ההתעסקות להאיר "על פתח ביתו מבחוץ" .
430 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יב
במקום עמידתם – דהמנורה היתה בפנים (בתוך הקודש ) ובדרום (ימין), ונרות חנוכה מצוה להניחם מבחוץ ובשמאל .
508 שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובזמן הדלקתם – דנרות המקדש הדליקו מפלג המנחה, משך זמן (שעה ורביע ) קודם שתשקע החמה , ונר חנוכה מצותה היא משתשקע החמה .
512 שבת כא, ב. רמב"ם שם ה"ה. טושו"ע שם ר"ס תערב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר (בהמשך פדה בשלום ה'תש"ד ) עוד דיוק בזה שנר חנוכה מצוה להניחה מבחוץ , דלא מצינו מצוה (מלבד פרה אדומה ) שצריכה להיות בחוץ (רשות הרבים ) דוקא.
515 כ"ה בסה"מ ה'תש"ד שם (וכ"ה בכו"כ דרושים, כדלקמן ס"ב). והוא כשיטת התוספות ד"ה מצוה להניחה (שבת כא, ב). וכ"ה בהלכה – טושו"ע שבהערה 5.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דע"י מלחמת היונים להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך [ובפרט לאחרי שנכנסו להיכל וטמאו כל השמנים שבהיכל ], נעשה התגברות החושך דלעו"ז, ולכן, כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחו את היונים תיקנו נרות חנוכה , בכדי להאיר את החושך.
519 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דובר אודות דברי הגמרא "מאי חנוכה" , "על איזה נס קבעוה" – על נס פך השמן , הצלה רוחנית, ואילו הנס דנצחון המלחמה (שנתבאר בפרטיות בנוסח ד"על הנסים" ), הצלה גשמית , לא נזכר כלל, אפילו לא בדרך טפל (ונזכר רק עצם הנצחון ורק בתור הקדמה וקביעות הזמן – "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו כו'"), אף שההצלה הרוחנית באה רק ע"י ולאחרי ההצלה הגשמית – כי, כאשר ישנו הנס הרוחני (שמתבטא בענין האור שהוא הנברא הכי רוחני ),
1323 שבת כא, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה, כללות הענין דנרות חנוכה הוא להאיר את החושך, שלכן, זמן הדלקתם הוא משתשקע החמה, עד שתכלה רגל מן השוק , ועד כמה , עד דכליא רגלא דתרמודאי , תרמוד אותיות מורדת , ובזה גופא מורה רגלא דתרמודאי על המדריגה הכי תחתונה, אך ע"י נרות חנוכה פועלים שיהי' כליא רגלא דתרמודאי , היינו, שגם המדריגה הכי תחתונה תתהפך לקדושה .
973 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
להוסיף ב"נר מצוה ותורה אור" , ולהאיר "על פתח ביתו מבחוץ" , והיינו, שהמעיינות יהיו לא רק בפנים, אלא יוכלו
1580 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, י
מאמר זה אמרו כ"ק מו"ח אדמו"ר במדינה ההיא (שבה נתייסדה תורת החסידות בכלל, ובפרט תורת חסידות חב"ד, שעל ידה נמשך בחכמה בינה ודעת, והעיקר בזה שיומשך בענין של בכן בנוגע לפועל) מתוך מס"נ בגלוי, כידוע פרשת הימים ההם, שהיו אז רדיפות על עניני התומ"צ, ואעפ"כ, בהיותו בעיר הבירה של המדינה ששם הי' השורש ומקור של המנגדים וכו', אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר מאמר הנ"ל, ובאופן שנוסף על אמירתו בביהכנ"ס, מקדש מעט , הי' הדבר ניכר גם בחוץ, בשוק שבו היו רגלא דתרמודאי , כמסופר פרטי הדברים בהמכתב שנדפס יחד עם המאמר , שאף שהי' זה משתשקע החמה 27, הן כפשוטו, והן בפנימיות הענינים, הי' ביהכנ"ס מואר בנרות רבים, וכאשר שאלו מה יום מיומיים, הי' המענה, שרועם של ישראל דורש מעל הבימה, במעמד כו"כ עשיריות מישראל, שבאו לשמוע דבריו של הקב"ה, אשר גלה סודו אל עבדיו הנביאים , ומשפסקה הנבואה, הרי זה ע"י הנשיאים שבכל דור ודור, ואומר בפומבי ובפרהסיא, אשר, מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם , היינו, שאין להתפעל מהאויב כו', אלא צריכים לפעול בהענין דיסדת עוז, אין עוז אלא תורה , לא רק אצל בן י"ח שנה (כפי שהיתה גזירת המלכות שיש להמתין עד שיגדל הנער כו' ), ולא רק אצל בן י"ג שנה , אלא גם אצל עוללים ויונקים, ועי"ז פועלים להשבית אויב ומתנקם כו'.
248 לשון חז"ל – שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
משיחרחר ), ב"ה אומרים משירסק" , (ב) "באחד בשבט ר"ה לאילן כדברי ב"ש, ב"ה אומרים בחמשה עשר בו" , (ג) אופן הדלקת נרות חנוכה – לדעת ב"ש "כנגד ימים הנכנסין" ולדעת ב"ה "כנגד ימים היוצאין" , (ד) סוף זמן ק"ש של ערבית – לרבי אליעזר (מתלמידי ב"ש ) "עד סוף האשמורה הראשונה", ולרבן גמליאל וחכמים (כשיטת ב"ה ) "עד שיעלה עמוד השחר" , (ה) "ב"ש אומרים שמים נבראו תחלה ואח"כ נבראת הארץ ..
1825 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנכנסין" (העתידים לבוא) או "ימים היוצאין" (שיצאו כבר) , ובנדו"ד:
2019 שבת כא, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
היתה יכולה להיות התגברות מלכות יון הרשעה באופן ש"טמאו כל השמנים" , ולא נשאר אלא "פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כהן גדול" , שזהו"ע בחי' היחידה כו'.
1213 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד ענין נר חנוכה , שמצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ , והיינו, שגם בחוץ , שבכללות הו"ע המעשה בפועל, כידוע בענין אף עשיתיו , אף הפסיק הענין , והו"ע נר מצוה ותורה אור שבהגבלה, הנה גם שם יהי' מאיר ענין המס"נ שלמעלה מהגבלה, דרך חיים.
726 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד המבואר בענין מצות נר חנוכה , שאף שתיקנוה חכמים לזכר הנס שהי' בנרות המקדש, מ"מ, יש חילוק בין מצות נר חנוכה שמדרבנן למצות הדלקת הנרות במקדש שהיא מן התורה, דהנה, מצות הדלקת נרות המקדש היתה (לא בעזרת נשים, ולא בעזרת ישראל, אלא) בהיכל פנימה דוקא (ורק ע"י חלוני שקופים אטומים הי' האור יוצא ומאיר גם לחוץ), משא"כ מצות נר חנוכה היא על פתח ביתו מבחוץ דוקא, כיון שענינה הוא להאיר את החוץ , ועד שהפעולה דנר חנוכה היא להיות כליא רגלא דתרמודאי22, דתרמודאי קאי על הקליפות שמורדים במלכות שמים, כדאיתא בספרי קבלה שתרמוד אותיות מורדת, ומרומז גם בנגלה דתורה, כדמשמע בגמרא שהיו עבדי שלמה שמרדו בו ונתערבו בין התרמודים, וכיון שבשלמה כתיב וישב שלמה על כסא ה', הרי ענין המרידה בשלמה הוא מרידה במלכות שמים, ובענין זה היא הפעולה דנרות חנוכה שיהי' כליא רגלא דתרמודאי, היינו, לבטל ולכלות את ענין המרידה במלכות שמים.
813 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
על רזין דרזין (כידוע שיין מורה על רזין, ושמן מורה על רזין דרזין), ושמן זה מאיר על פתח ביתו מבחוץ , שזהו ענין גילוי החסידות בכל מקום – הפצת המעיינות חוצה, ופשיטא שצריך להיות גם הפצת המעיינות פנימה.
855 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לעומת זאת, נרות חנוכה צריכים להיות "על פתח ביתו מבחוץ " , וצריך להדליקם "משתשקע החמה"49.
1222 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בנוגע לקיום המצוות – שקיום המצוות לא יהי' כ"מצות אנשים מלומדה" , אלא מתוך דחילו ורחימו, ובמילא יהי' קיום המצוות בהידור, ועד למהדרין מן המהדרין , כפי שמצינו להדיא בנוגע לנרות חנוכה , ומזה מובן גם בנוגע לשאר המצוות.
1857 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות וכו'" (משא"כ בזמן פורים לא הי' מעמד ומצב כזה ), והנס הי' ש"גברה מלכות בית חשמונאי ונצחום" , והיו יכולים לחזור ולקיים מצוות מתוך הרחבה.
2503 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– התחלת ימי חנוכה , ובמילא גם כל ימי חנוכה , שהרי יום ראשון דחנוכה כולל את כל ימי חנוכה (כמדובר פעם ), ומובן גם מפשטות הענינים, שהרי הנס דחנוכה הוא שהשמן שהדליקו ביום ראשון דלק גם בשאר הימים, וכן מה שמצאו פך השמן בליל ראשון של חנוכה (או לפנ"ז) –
2679 ראה מאירי שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולא הי' בו אלא להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" , שזהו נס גלוי שלמעלה מהטבע (ולא כמו בפורים שהנס הי' מלובש בטבע ), ונס גלוי – בנוגע למנורה ש"עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל" , והיינו, שהי' ניכר גם לאומות העולם.
2696 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בנוגע לענין האור – שזהו עיקר ענינו של חנוכה (דאף שישנו גם הענין של "הלל והודאה" (אבל לא ענין המשתה ושמחה, כמו בפורים), הרי עיקר ענינו הו"ע האור, ובאופן דמוסיף והולך ואור) – הרי תכונתו היא שמתפשט בכל מקום, גם בריחוק מקום, ולא רק אור גדול דוקא, כמו אור האבוקה או אור המדורה, אלא גם אור קטן, כמו אור הנר, מתפשט בכל מקום.
648 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכהוראת נרות חנוכה – שאפילו "משתשקע החמה" , שאין ענין האור, ואדרבה:
1928 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– ובהקדמה, שכיון שמיום השבת "מתברכין כולהו יומין"113, הרי הברכה על יום ראשון של חנוכה [שבו כלולים כל ימי חנוכה , שהרי הדלקת הנרות במשך שמונה ימים היתה מפך השמן שנמצא ביום הראשון, שנעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים ] היא מיום השבת שלפניו, שבו חל י"ט כסלו –
2638 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה, ענין ההילול הוא מלשון בהילו נרו, שהוא ענין הגילוי , כמ"ש אדמו"ר הזקן בלקו"ת בענין בית הלל [ולהעיר גם מהשייכות לחנוכה , דהלכה כב"ה שמוסיף והולך ].
2722 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דובר לעיל בנוגע לחנוכה , שממנו יש ללמוד בנוגע לכללות זמן הגלות, שאין להתפעל מההעלם וההסתר שבעולם מצד חשכת הגלות, ומבלי הבט על כך שזהו הזמן ד"משתשקע החמה", מדליק יהודי נר "על פתח ביתו מבחוץ" , ועי"ז מאיר גם את ה"חוץ" [ההדלקה צריכה להיות אמנם "על פתח ביתו ", אבל "מבחוץ" , כדי להאיר גם את ה"חוץ"], ועד שפועלים "כליא ריגלא דתרמודאי"49, והיינו, שמבטלים ומכלים ("כליא") את כל הענינים שהם היפך הקדושה – "תרמודאי" אותיות "מורדת" (כדאיתא בספרים ), ועד שמתבטלת המציאות ד"חוץ", אלא כל העולם כולו נעשה "רשות היחיד", ליחידו של עולם .
2780 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנוגע למקום הדלקת נר חנוכה – הנה ע"פ דברי הברייתא, הגמרא והפוסקים, צריכה להיות ההדלקה מלכתחילה "על פתח ביתו מבחוץ" (וכמבואר גם בדרושי חסידות תוכן הענין בזה), ואם אינו יכול להדליק "על פתח ביתו מבחוץ" , ובלשון הברייתא2:
2939 שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואין לומר שהקרבת ה"פר אחד" בשמע"צ היא בהמשך לענין ד"פוחת והולך" שבהקרבת השבעים פרים, ביום ראשון י"ג פרים, ביום שני י"ב פרים וכו', עד לשמע"צ שבו מקריבים רק פר אחד,
1097 שבת כא, ב. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 198 הערה 2. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם ענינו של חנוכה (שלאחרי י"ט כסלו) – שהרי החידוש של נרות חנוכה הוא שהדלקתם היא "על פתח ביתו מבחוץ " , כמדובר כמ"פ שנר שבת קשור עם שלום בית , ולכן הדלקתו היא בתוך הבית, וכן נרות המקדש (אע"פ שהם בשביל להאיר את העולם, הרי) הדלקתם היא בפנים – לא בעזרה, ואפילו לא באולם, אלא דוקא בהיכל (אלא שע"י "חלוני שקופים אטומים" האירו גם את העולם באופן נסי); משא"כ נרות חנוכה , שמלכתחילה מדליקים אותם "על פתח ביתו
2082 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד שיהי' באופן ד"על פתח ביתו מבחוץ" – להאיר את ה"חוץ" שנמצא במצב ד"משתשקע החמה", "עד דכליא ריגלא דתרמודאי" , כפירוש החסידות ש"תרמוד" אותיות "מורדת" [ומרומז גם בנגלה, כדברי הגמרא במסכת יבמות ש"תרמודאי" הם אלו שסבלו מהם צרות בנוגע לנישואין ולאח"ז בנוגע לביהמ"ק ], ושם פועלים הענין ד"כליא ריגלא דתרמודאי" .
2311 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
חנוכה דת"ר בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון וכו', שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל , וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום (באופן שרבת את ריבם וכו' מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וכו', עד שבאו בניך כו' ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך, כנוסח התפלה ), בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כהן גדול , ולא הי' בו אלא להדליק יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים , לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה .
2 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
ונקודת הדבר, כאמור לעיל (סכ"א), שהזכרון שלפני ריבוי שנים ישב רבינו הזקן בבית האסורים, ובי"ט כסלו יצא משעבוד לגאולה, וענין זה פעל אצלו לתקן תקנות (לעצמו, לבנ"י ולכל העולם כולו) – אינו "למפרע" ח"ו, אלא נצב וקיים ועומד בשעה זו וברגע זו ובמקום זה, כדי שיקיימו את כל התקנות הנ"ל, וביתר שאת וביתר עוז, כיון ש"מעלין בקודש" , היינו, לא זו בלבד ש"אין מורידין" 157, שבשביל זה מספיק להשאר על עמדו, אלא צריכים להוסיף ולהעלות בקודש.
2146 שבת כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כל אשה בישראל היא "עקרת הבית" , והיינו, שהיא עיקר הבית, ובה תלוי חינוך הילדים, וכללות הנהגת הבית כו', שלא זו בלבד שהבית לא יושפע מהחוץ, אלא אדרבה – כפי שמצינו בנרות חנוכה [דמיני' אזלינן, שהרי כל ימי חודש טבת נכללים בר"ח טבת שחל לעולם בימי חנוכה ], שגם במעמד ומצב "משתשקע החמה", ויש צורך לפעול ש"כליא רגלא דתרמודאי" , אותיות מורדת , הרי זה נעשה עי"ז שמדליקים נר חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" 59, כדי להאיר את החוץ.
113 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
ועוד זאת, שענין זה הוא באופן ד"מעלין בקודש" – שזהו מהחילוקים שבין בנ"י ואוה"ע, שאצל אומות העולם (ובעולם בכלל) ישנו הענין ד"פוחת והולך"50, שזהו הסדר בהקרבת שבעים הפרים שכנגד אוה"ע ש"מתמעטים והולכים" , משא"כ אצל בנ"י הסדר הוא באופן ש"מעלין בקודש ואין מורידין" 50, ועאכו"כ אצל נשיא בישראל [שע"י המינוי לנשיאות (ועד"ז בכל ענין של שררה) נעשה מציאות חדשה כו' ], ש"הנשיא הוא הכל" , ובלשון הרמב"ם :
935 שבת כא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כהן גדול , ולא הי' בו להדליק אלא יום אחד , נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" – שזוהי הנקודה של חודש כסלו בנוגע לעניני תומ"צ.
1369 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומזה באים גם ליום ראשון דחנוכה – שחל ביום הששי בשבוע זה, שגם הוא מתברך מיום השבת – שאז הי' נס השמן (שהוא עיקר הנס) :
1801 ראה שבת כא, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
חנוכה מצותה משתשקע החמה, שזוהי הגדרת נר חנוכה בזמן, וכן ישנה ההגדרה במקום שמצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ .
2030 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
קץ דשמאלא, וע"ד הענין דתכלה רגל מן השוק , להעלות בחי' רגל שמאלי שמתלבש בקץ דשמאלא, ואז יהי' קץ הימין .
49 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והמשכה זו שבאה ממקום נעלה ביותר, נמשכת ופועלת למטה מטה ביותר – בעוה"ז שאין תחתון למטה ממנו, ובעוה"ז גופא – "על פתח ביתו מבחוץ", בצד שמאל, ו"משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" , "דכליא רגלא דתרמודאי" , והיינו, שאין זו פעולה בדרך מקיף
82 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז מצינו בנוגע לחנוכה , שבזמן הגמרא היו חילוקים בין קיום המצוה סתם למהדרין ועד למהדרין מן המהדרין , ודוקא לאח"ז בזמן הגלות פשט המנהג באופן של מהדרין מן המהדרין .
683 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמודגש גם בנר חנוכה כפשוטו, ש"מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ" , להאיר בחוץ דוקא.
2500 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יב
במקום עמידתם – דהמנורה היתה בפנים (בתוך הקודש) ובדרום (ימין), ונרות חנוכה מצוה להניחם מבחוץ ובשמאל.
5 שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובזמן הדלקתם – דנרות המקדש הדליקו מפלג המנחה, משך זמן (שעה ורביע) קודם שתשקע החמה , ונר חנוכה מצותה היא משתשקע החמה .
9 שבת כא, ב. רמב"ם שם ה"ה. טושו"ע שם ר"ס תערב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר (בהמשך פדה בשלום ה'תש"ד) עוד דיוק בזה שנר חנוכה מצוה להניחה מבחוץ , דלא מצינו מצוה (מלבד פרה אדומה) שצריכה להיות בחוץ (רשות הרבים ) דוקא.
12 כ"ה בסה"מ ה'תש"ד שם (וכ"ה בכו"כ דרושים, כדלקמן ס"ב). והוא כשיטת התוספות ד"ה מצוה להניחה (שבת כא, ב). וכ"ה בהלכה – טושו"ע שבהערה 5.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דע"י מלחמת היונים להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך [ובפרט לאחרי שנכנסו להיכל וטמאו כל השמנים שבהיכל ], נעשההתגברות החושך דלעו"ז, ולכן, כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחו את היונים תיקנו נרות חנוכה , בכדי להאיר את החושך.
16 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
תנו רבנן מצות נר חנוכה כו' בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך , טעמא דב"ש כנגד פרי החג וטעמא דב"ה דמעלין בקודש כו'.
1 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכדמוכח גם מזה שגם לאחרי שבאו בניך כו' וטיהרו את מקדשך, הנה בכדי שיוכלו להדליק את המנורה הוצרכו לנס דוקא, מתחיל מהנס שמצאו פך אחד שמן טהור חתום בחותמו של כהן גדול , אור א"ס שלמעלה מהשתלשלות, שלגבי אור זה גם חושך לא יחשיך, ואדרבא אור זה מאיר את החושך שגם החושך יאיר, והוי' (בתוס' וא"ו) יגי' חשכי.
22 ראה מאירי שבת כא, ב. פר"ח לשו"ע או"ח הל' חנוכה סתר"ע. שערי אורה שער החנוכה ד"ה בכ"ה בכסלו פמ"ב (יז, ב). פנ"ג (כב, א). ד"ה (כתיב) כי אתה נרי פט"ז ורפי"ז (מב, א). וראה רד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרפ"ד (ע' קנז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מה שזמנה של נ"ח הוא עד שתכלה רגל מן השוק עד דכליא ריגלא דתרמודאי , תרמודאי הם המורדים במלכות שמים (תרמוד אותיות מורדת) והם מתעכבים בשוק בחינת רה"ר טורי דפרודא, וע"י נ"ח נעשה כליא ריגלא דתרמודאי , דשני פירושים בזה.
61 פרש"י שבת כא, ב (ד"ה רגלא דתרמודאי ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מצותה (של נ"ח) משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק כו' עד דכליא ריגלא דתרמודאי , ומבואר בדרושי רבותינו נשיאינו החילוק שבין נרות חנוכה לנרות המקדש ונרות שבת, דנרות המקדש ונרות שבת זמן הדלקתם הוא מבעוד יום [דנרות המקדש הדליקו מפלג המנחה, שהוא הרבה (שעה ורביע) קודם שקיעת החמה.
1 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ג"כ מה שזמנה של נ"ח הוא עד שתכלה רגל מן השוק עד דכליא ריגלא דתרמודאי , תרמודאי הם המורדים במלכות שמים (תרמוד אותיות מורדת) והם מתעכבים בשוקבחי' רה"ר טורי דפרודא.
14 פרש"י שבת כא, ב (ד"ה רגלא דתרמודאי ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והגם שבסוכות ההמשכה דגבר עלינו חסדו (מקיפים עליונים) היא בגילוי גמור, משא"כ בחנוכה , שלכן הוצרכו אז למלחמה, הרי ידועה הכרעת כ"ק אדמו"ר הזקן שגמר נצחון המלחמה הי' בכ"ד כסלו, משא"כ בכ"ה בכסלו הי' כבר יום מנוחה [דזהו פירוש חנוכה , חנו כ"ה, שביום זההי' מנוחה], ואז פינו את היכלך וכו' והדליקו נרות בחצרות קדשך, ועד שנעשה להודות ולהלל לשמך הגדול , שהוא בחינה נעלית ביותר, כמבואר בדרושי יציאת מצרים ענין שמו הגדול .
89 תו"א ס"פ וישב (ל, ד). לקו"ת צו טז, א. וכ"ה גם בשערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ג (כב, א). סהמ"צ להצ"צ ריש מצות נ"ח (דרמ"צ עא, א). וכשיטת המאירי (שבת כא, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו שהי' בימים ההם שנתבטלה שליטת מלכות יון הרשעה, אע"פ שגם לאח"ז לא היתה עדיין גאולה שלימה [וכמובן גם מזה שבבית שני חסרו, עוד לפני זה וגם לאחר זה, ה' דברים], עד"ז הוא גם בימים ההם בזמן הזה, דהגם שנמצאים עדיין בזמן הגלות (גם לפני אתחלתא דגאולה), מ"מ ע"י מעשיו ועבודתו של כל אחד ואחת (שאף הן היו באותו הנס) במשך זמן הגלות, ובפרט בהענין שהזמן גרמא – העבודה דימי חנוכה , שעיקרה הוא הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ , נעשה כליא ריגלא דתרמודאי (בשני הפירושים דלעיל) עוד לפני הגאולה.
102 שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע שם סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יו"ד) ומכ"ז מובן גודל העילוי של הנס דחנוכה שהי' בפך השמן , שלא הי' בו אלא להדליק יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים , דהאור שהדליקו משמן זה, מכיון שהי' ע"י נס , הוא נעלה עוד יותר, ואעפ"כ, גם אור זה האיר בגילוי, ובהתיישבות.
61 שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, שבת חנוכה ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם כו' מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים כו', ומדייק כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה (שנאמר לפני חמישים שנה ), הרי עיקר הנס (דחנוכה ) הוא הנס דנצחון המלחמה שהי' בכ"ד בכסלו, ועד שזה הי' גם הסיבה להנס דפך השמן שהי' בכ"ה בכסלו, [כדאיתא בגמרא וכשגברו בית חשמונאי ונצחום (אז דוקא) מצאו פך אחד של שמן כו' נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים ], ולמה קבעו התחלת ימי חנוכה בכ"ה בכסלו שבו הי' נס הנרות ולא בכ"ד בכסלו.
3 כ"ה דעת המאירי (שבת כא, ב). וברוב המקומות בחסידות (תו"א ס"פ וישב. לקו"ת צו טז, א. מקומות שבהערה 5) מבואר כדיעה זו. וראה לקו"ש ח"ל ע' 206 הערה 22.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו ענין הדלקת נר חנוכה על פתח הבית מבחוץ דוקא, דהנה כתיב פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה י"ה וגו' פי' שערי צדק הוא בחי' שערי זמרה דפסד"ז שבתפלה שהם נקראו שערי צדק כמ"ש וצדקתך ירנ"נו שהוא בחי' הרננה ברמשא שנז"ל כדכתיב נפשי אויתיך בלילה כו', אך מי שאינו זוכה וראוי להגיע לבחי' רננה אל שערי צדק להיותו מרנ"ן את בחי' צדקתך כשירת המלאכים עליונים בגבורות רשפי אש וצמאון גדול בבחי' השתוקקות נפלאה להיות כלתה נפשו לחצרות ה' כו', לזאת
62 נר חנוכה על פתח ביתו מבחוץ : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובזה יובן ג"כ שרש ענין נר חנוכה שמצוותה על פתח הבית מבחוץ כו' כי הנה ידוע בעיקר מצות נר חנוכה הוא על פתח החצירות דוקא משום פרסומא ניסא וכמ"ש והדליקו נרות בחצרות קדשיך כו' וגם בדרז"ל חצר שיש לה שני פתחים כו' דעיקר המצוה להדליק בפתח החצר או המבוי ורה"ר כו' והענין הוא לפי שברה"ר וחצר הוא בחי' החיצוני' שחוץ להיכלות הקדושה וענין נר חנוכה באור ושמן ופתילה הוא ענין יחודי' העליונים באורות וכלים ואורו' פנימי' ומקיפים וכל פרטי האורות השייכים ליחוד העליון כולם יש בהדלקת נר עם שמן ופתילה כי באור הנר יש כמה גוונין מבחי' א"פ וא"מ והשמן והפתילה המה הכל בחי' סיבה א' להביא בהתגלות יחוד כל האורו' יחד שהשמן ממשיך האור והפתילה למעלה בהיותה בחי' כלי להאחז בה האור כו' ועכ"פ בנר חנוכה יש כל היחוד העליון בשלימות וע"כ מדליקים בפתח החצר דוקא כי גם בחצר ורה"ר שהוא מדור החיצוני' יכול היחוד
72 נר חנוכה שמצוותה על פתח הבית מבחוץ : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) פסקי הסדור - סדר הכנסת שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן פסק הפרי חדש לאורח חיים סימן תרע"ב .
2986 ס"ק א (זהו לפירוש ר"ת דשקיעת החמה קודמת למשתשקע , ואינו עיקר).
והנה בפרי חדש קאי על האמור בגמרא שבת כא, ב (מצותה משתשקע החמה ). ומפרש רבינו תם מנחות כ, ב ד"ה נפסל (משתשקע החמה משמע סוף שקיעת החמה ... דאמרינן (שבת כא, ב) גבי נר חנוכה מצוותה משתשקע החמה ). וכיון שבשו"ע או"ח סובר הבית יוסף כדעת ר"ת, לכן כתב בשו"ע רס"י תערב ( אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה).
אמנם כתב על זה במ"א שם ס"ק א (סוף שקיעתה, היינו צאת הכוכבים). וחלק עליו הפרי חדש שם ס"ק א ( סוף שקיעתה, פירוש דהיינו צאת הכוכבים. וזהו לפירוש רבינו תם דשקיעת החמה קודמת ל"משתשקע". ואינו עיקר, אלא היינו תחלת שקיעת החמה ).
והנה רבינו מוכיח מדבריו דלא קיי"ל כר"ת לענין שקיעת החמה . ואם כן נראה לכאורה שסובר כוותיה, שעיקר זמן הדלקת נרות חנוכה הוא בשקיעת החמה (ולא בצאת הכוכבים).
ואפשר שלזה כיון באגרות קודש ח"י אגרת ג'קטו (וראה פרי מגדים סתרע"ב א"א סק"ג ובמשנה ברורה שם. סדר הכנסת שבת שבסידור רבנו הזקן). וראה שיעורי הלכה למעשה ח"א ע' תסד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי פסקי הסדור דיני חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
המנהג הנכון לדבק הנרות, או לתלות המנורה, בעובי המזוזה, בחלל הפתח .
3204 עיקר התקנה היתה, כדתניא שבת כא, ב (נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ), ופרש"י (משום פרסומי ניסא), ובגמרא שם שבת כב, א ( מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח (שאם ירחיקנו להלן מן הפתח אינו ניכר שבעל הבית הניחו שם, רש"י). והיכא מנח ליה ... משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין).
אמנם בתוס' שם כא, ב ד"ה דאי (עתה ... אין לנו היכרא אלא לבני הבית, שהרי מדליקין מבפנים). ופירש רבינו ירוחם נתיב ט ח"א (ועתה נוהגין להדליקה מבפנים ... משום דשכיחי גוים וגנבים, ועוד שאין רגילין לקבוע מזוזה לפתח הפתוח לרשות הרבים משום גוים שיטלו אותה, ויש מזוזה לפתח הפתוח לחצר, ויהיה מזוזה לימין ונר חנוכה בשמאל). שו"ע סי' תרעא ס"ז (ואם מניחו בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל). רמ"א שם (בזמן הזה, שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני רשות הרבים כלל, אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח . ומכל מקום המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח , כמו בימיהם, ואין לשנות), ובמ"א שם (משום שיכנס בין ב' מצות).
ולפי זה כתב מטה משה סוס"י תתקעט בשם הרש"ל (יניחם במזוזה בתוך חלל הפתח ). מ"א סי' תרעו ס"ק ד (ומט"מ כתב בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח , כמו המזוזה). וראה שער הכולל שם אות א.
ובס' המנהגים – חב"ד ע' 70 (מניחים המנורה בעובי המזוזה בחלל פתח החדר, ואין מדייקים אם הנרות דרום וצפון מונחים או מזרח ומערב מונחים. מעמידים המנורה על כסא, ואין מדייקים שיהי' למעלה משבעה טפחים או בסוך לג' טפחים). וראה שם הערה 5.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו ענין החותם שבהוש"ר דוקא כי הנה ידוע בענין חומ"ת שזהו אותיות תחום ואותיות חותם והכל ענין א' הוא, והענין הוא כידוע דגם החותם נעשה לשמירה ולהגביל הדבר כמו שחותמים דבר מה בשעוה באותיות החקוקים בחותם טבעת שאז לא יוכל זר ליקח מה שבתוך הכלי (כמו שהי' פך א' שמן חתום בחותמו של כה"ג שלא נטמא ביד זרים, וכן יין שבחביות שחותמין אותו לבל יגע בו נכרי, וכה"ג בכל דבר הצרור וחתום הנשלח לשומרו משליטת יד זרים, וכן מה שחותמין המכתב הנשלח כידוע, וכן לענין שליטת המזיקים ושדים שאין להם שליטה בכל מידי דצייר וחתים כו'.
712 פך א' שמן : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בנים אתם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
אך צ"ל שרפרף לבחי' רגל שלא יהי' ח"ו בבחי' רגליה יורדות אלא כמ"ש רחצתי את רגלי ע' בתרגום שם ואנא קדשת ית רגלי ע"י וצדקה תרומם וע"י תושבע"פ, וע"ד המבואר במד"ר תצוה פל"ו ע"פ נר לרגלי דבריך וכ"ה בילקוט בתלים סי' קי"ט ע"פ נר לרגלי וע"פ הקבלה זהו ענין שכדי להיות עולם התיקון קיפל א"א את רגליו וע"ד ענין תחום שבת לפי שבשבת הוא עליות נה"י לחג"ת וחג"ת בחב"ד הפך ענין היינו כחולמים וזהו ענין שתכלה רגל מן השוק מבחי' טורי דפרודא ג"כ ע"י בחי' נר לרגלי כו'].
69 שתכלה רגל מן השוק : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וצ"ל שרש ענין החנוכה מהו וענינה אשר עי"ז נבין ענין קריאת שם חנוכה שכינו חז"ל על מציאת פך של שמן חתום בחותמו של כה"ג כידוע ממארז"ל מאי חנוכה כו' בך"ה בכסליו כו' וטמאו כל השמנים כו' ומצאו פך א' חתום בחותמו של כה"ג כו' נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים .
4 מאי חנוכה : ראה שבת כא, ב. לקמן הערה 166.
[edn_18_א] מבוך 1116 הנ"ל ונמצא שם אחר מאמר דלעיל. וראה לקמן שולי הגליון להערה 183.
[edn_19_ב] והסיום לקמן בפכ"ג. ראה בפיסקא הבאה בפנים ההערה ד"ה והחלק הג'
[edn_20_ג] באוה"ת שם וכן בתו"א דבסמוך מציין שההגהות הם על נוסח המאמר כפי שנדפס בתו"א. אמנם ליתר דיוק ההגהות הם להנחה כפי שנדפסה במאמרי אדה"ז פרשיות הנ"ל.
[edn_21_ד] מ"מ לתו"א שם.
[edn_22_ה ] ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
[edn_23_ו] להלן באה רשימת הדרושים ע"פ ספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש הנ"ל ובחצאי ריבוע ניתוספו בריש הדרוש פתיחת הדרושים — שכנראה לא נרשמו ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש — כפי שהם מופיעים בההנחות.
א) זאת חנוכת המזבח — (פרקים א-ב), פ' מקץ.
ב) וביאור כו' משכן יצה"ר — (פרקים ג-ה ), פ' ויגש.
ג) [כמים הפנים] והנה כו' מיכאל עומד ומקריב — (פרקים וא"ו-ז), פ' שמות.
ד) [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי — (פרקים ח-יו"ד), פ' וארא.
ה ) [ויהי הענן והחשך] והנה השושבין — (פרקים יא-יג), פ' בשלח.
ו) [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן — (פרקים יד-טז), פ' יתרו.
ז) ועפ"ז כו' ותהי להם הלבנה — (פרקים יז-יט), פ' משפטים.
ח) [ישקני מנשיקת פיהו] והנה לע"ל כתיב בבכי יבואו — (פרקים כ-כא), פ' תרומה.
ט) [ואתה תצוה] וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה — (פרקים כב-כג), פ' תצוה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועפ"ז יובן ג"כ ענין קריאת שם חנוכה שכינו רז"ל על המצא הפך, והצלתם בהצלחתם שגברו מ' בית חשמונאי , דהנה פי' שטמאו כל השמנים שהי' בהיכל , זהו שכמו שיש בקדושה בחי' חכ' כן בלעו"ז יש בחי' חכ' דקלי' שהיא לעומת בחי' הקדושה ממש, ולכן הפליגו כל ספרי המוסר בלימוד חכ' חיצוני', ובגמ' אמרו שילמוד בשעה שלא יום ולא לילה, וע' בסש"ב שביאר איך שמטמא חב"ד שבנפשו, והיינו שנמשך בחי' או"מ דטומאה ששרשה
157 חנוכה . . המצא הפך. . שטמאו כל השמנים : שבת כא, ב. ראה לעיל רפ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מבחי' אבי אבות הטומאה, ונמצא מובן ענין שטמאו כל השמנים היינו שע"י הסטה הסיטו והזיזו ממקומו את בחי' חכ' דקדושה שיומשך עלי' בחי' מקיף דקלי' ע"ד טומאת החב"ד ע"י הלימודי' בס' חיצוני', ולהיות כן לא הי' מקום כלל על בחי' השראת הקדושה בבהמ"ק וממילא לא הי' באפשרי להיות בחי' בירור הקרבנו' וכנ"ל ששמן המשחה הוא הממוצע כו', ואם כי בו יש בשמים ראש בחי' ריח עכ"ז מהותו הוא שמן , וכשטמאו כל השמנים אז גם מבחי' שמן זה לא הספיק שיוכל להיות גם עבודת הקרבנות כו', ולכן כשמצאו פך א' של שמן חתום בחותמו של כה"ג שענין החותם הוא שלא יקרב וישלוט בו ידי זרים, והפך מוקף צמיד פתיל שזהו בחי' או"מ כו' וממילא לא שרה עליו רוח הטומאה שהרי או"מ דוחה ומסמא כו' כידוע ולא הי' בו אלא כדי להדליק יום א' והיינו כמו שנמשך בסדר המדרגות שע"י הממוצע הנ"ל נמשך בחי' הפנימי' בכ"י תמיד, נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים , ענין בחי' שמונה נודע כי בחי' הבינה היא תמינאה, ובינה מקור כל המקיפי' שבז"א, וכלליות השמונה ימים הן מן הבינה עד המל', להורות על חיבור <13>
166 חתום : בשבת כא, ב: מונח . אבל כ"ה גם בטור או"ח הל' חנוכה סתר"ע. וראה ב"ח שם ד"ה ה"ג — סה"מ מלוקט ב' ע' יח הערה 25. וכ"ה גם בשאילתות חנוכה במהדורת מירסקי שאילתא כז בתחלתה. וברי"ף שם חתום ומונח בחותמו . תו"א מקץ לד, א. לעיל בריש ההמשך ובהנחה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
(נט) ועד"ז יובן גם בנר חנוכה שהיא ג"כ מצוה דרבנן ועיקר עניינה הוא להאיר את החשך הגס דוקא כנודע, ולכן מצותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק , דכליא רגלי דתרמודאי, והיינו כי בעוד החמה זורחת, ובעבודה השמש נמשל ש' הוי' בה דהיינו בהיות ישראל על עמדם שהי' מאיר בהם אור הוי' וקדושתו לא תקנו חז"ל נ"ח, כ"א כשטמאו כל השמנים שבהיכל, שמן הוא אשר בו וע"י מאיר אור החכ' דכתי' הוי' בחכ', וענין מה שטמאו את השמנים היינו שתמורת קדושת אור החכ' שהוי' בחכ' היו עוסקי' בשארי
1668 בנר חנוכה. . מצוה דרבנן : ראה שבת כא, ב. כג, א. וראה גם לעיל הערה 526.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
(נט) ועד"ז יובן גם בנר חנוכה שהיא ג"כ מצוה דרבנן ועיקר עניינה הוא להאיר את החשך הגס דוקא כנודע, ולכן מצותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק , דכליא רגלי דתרמודאי, והיינו כי בעוד החמה זורחת, ובעבודה השמש נמשל ש' הוי' בה דהיינו בהיות ישראל על עמדם שהי' מאיר בהם אור הוי' וקדושתו לא תקנו חז"ל נ"ח, כ"א כשטמאו כל השמנים שבהיכל, שמן הוא אשר בו וע"י מאיר אור החכ' דכתי' הוי' בחכ', וענין מה שטמאו את השמנים היינו שתמורת קדושת אור החכ' שהוי' בחכ' היו עוסקי' בשארי
1669 מצותה משתשקע החמה : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם הנס דחנוכה הי' שרצו להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצונך, פי' איך ישכיחום תורתיך שלא יאיר אור התורה זהו ע"י שרצו להעבירם מחוקי רצונך שהם מעשה המצות כו', וממילא כשלא יהי' ההעלאה ע"י מעהמ"צ לא יומשך בחי' תורה אור להאיר שעי"ז ישכיחום תורתיך, ותמורת חכ' התורה טמאו כל השמנים כנ"ל, ולזאת כאשר גברו חשמונאי ובניו, תקנו להדליק נרות ושמן זית מצוה מן המובחר שמובן שענין האור והשמן זהו עצמו ענין בחי' המשכת תורה אור, אלא שי"ל שזהו עוד יותר עד שיוכל להאיר גם אור הגס, דבתו' נא' והיו הדברים האלה שבד"ת הכתוב מדבר, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשוה שלא חילק בענין לימוד התו', וכן במצות ק"ש שבה יוצאין גם לימוד התורה אלא שאין מורין כן כנודע, לא נא' דוקא בלכתך בדרך, כ"א בשוה כמו בישיבת הבית ,
1709 תקנו להדליק נרות : ראה שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו, ואח"כ כתי' אחרי המשח אותו, והנה תחילה צ"ל שרש ענין חנוכה , וגם צ"ל השם דחנוכה , דהנה אי' בגמ' מאי חנוכה ת"ר בך"ה בכסליו יומין דחנוכה תמניא אינון כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום מצאו פך אחד של שמן חתם בחותמו של כה"ג ולא הי' בו להדליק יום א' והדליקו בו שמונה ימים , וא"כ מה שייך לזה שם חנוכה והו"ל לקרותו פך שמן או שמן טהור או פך שמן שלא הי' בו להדליק יום א' והדליקו ח' ימים שיהי' מעין המאורע, ואם נא' כמו פי' הפשוט דחנוכה ל' חינוך וכ"ה הפי' דזאת חנוכת המזבח כשחינכו את המזבח הי' קערת כסף כו', צ"ל מה שייך כאן דענין החינוך הוא כמ"ש חנוך לנער ע"פ דרכו כשקטן צריך לילך לבית הספר בפעם ראשון הולכים עמו גדולים ג"כ שא"צ לילך לחדר מפני שהם יודעים זה והוא רק בשביל הקטן, אבל בפעם ב' וג' אז הולך בעצמו דחינוך אינו שייך רק בפעם הא', וכאן הרי כבר הדליקו נרות בבהמק"ד והראי' שהרי טמאו כל השמנים א"כ הי' שם שמן שהדליקו ממנו כבר וא"כ מה שייך חנוך, דחינוך אינו שייך רק על הוי' חדשה, וא"כ מה שייך ע"ז שם חנוכה , והר"ת חנו ך"ה הוא דחוק, וגם צ"ל השינוי ל' דיום המשח ואחרי המשח, דממ"ש ביום המשח אינו מוכרח שהוא אחרי המשח דאפ"ל שהוא קודם המשח, וממ"ש אחרי המשח אינו מוכרח שהוא ביום המשח דאפ"ל למחר, וצ"ל למה כאן מדקדק יום כו' ואינו מדקדק אחרי כו' וכאן מדקדק אחרי כו' ואינו מדקדק יום .
4 מאי חנוכה : ראה שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואלא עלמא אמאי קאים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה עפ"ז יובן משארז"ל ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה ש"ת ונת"ל דמצות דרבנן הם למעלה ממצות דאורייתא וזהו בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש דהנה כשרצו להשכיחם תורתך כו' תקנו שידליקו נרות דחנוכה וצ"ל מה שייך זה לזה, והנה נר חנוכה הוא להאיר מקום החשך כפול ומכופל ג"כ, ולא לדחות את החשך לבד וכמו כשמכניסים נר בבית אפל שנדחה החשך, דהנה נ"ח היא מ"ע בקום ועשה ואינו שייך לדחות רק להאיר את החשך שיהי' אתהפכא חשוכא לנהורא, לכן בפרטי דינים דנ"ח שהם היסודות ארז"ל מצותה משתשקע החמה וצ"ל למה משתשקע החמה דוקא, והענין דהנה כתי' שמש ומגן הוי' אלקים דשם הוי' נמשל לשמש וכשישראל הי' על עמדם והאיר בהם בחי' שמש הוי' לא הי' צריכים לנ"ח, אך משתשקע החמה שאינו מאיר בחי' שמש ה' אז תקנו נ"ח ומצוה מן המובחר הוא בשמן זית דשמן הוא חכ' ור"ל שפועל שיאיר אור התו' למטה דעיקר האור הוא מהשמש דהפתילה הוא רק כמו צבת שדרך בו עובר השמן ושיהי' להאור דבר הנאחז אבל העיקר האור הוא מהשמן וזהו שהוא מאיר אור החכ' למטה (וענין שמן זי"ת דוקא אפ"ל ע"ד משנ"ת במ"א בענין נרות דמנורה שצ"ל שמן זית, דהנה ארז"ל מה הזית משכח תלמודו של ע' שנה כך שמן זית מחזיר תלמודו של ע' שנה, שכחה הוא מצד הק"נ, והנה בכ"ד יש הבלא דגרמי
29 תקנו שידליקו נרות דחנוכה. . מצותה משתשקע החמה : ראה שבת כא, ב. לקמן הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם על יד הערה 151 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואלא עלמא אמאי קאים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו השמן שיש בכ"ד והוא החכ', לכן כשטמאו כל השמנים והוא מצד הקליפה בלימוד חכ' חיצוניות וכשית"ל לכן תקנו נ"ח משמן זית שיאיר בחי' החכ' כנ"ל, וע' בת"א בד"ה ת"ר מצות נ"ח, ובלקו"ת בד"ה בהעלותך הא' ), והנה היוונים טמאו כל השמנים שהי' בהיכל והיינו ע"י לימוד חכמות חיצוניות שהוא גרוע מדברים בטלים שהוא מטמא הדבור ומח' והמדה המלובש בה אבל ע"י חכ' חיצוניות מטמאה חב"ד שבנפשו אם לא שעושה אותם קרדום לחתוך בו או שמתוכם עובד ה' וכמו הרמב"ם והרמב"ן אבל אם אינו יכול כמוהם ה"ה מטמא חב"ד שבנפשו עי"ז, וזהו ע"ד שארז"ל חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לי', פי' אפי' בתקופות תמוז שאז תוקף החום והיינו אפי' כשיתבונן איך דאני ה' לא שניתי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, אתה הוא קודם שנברה"ע ואתה הוא לאחר שנברה"ע, ומ"מ אינו מתפעל כלל וזהו טמאו כל השמנים (הו"ע טמטום המוח והלב ) וזהו משתשקע השמש הוא שמש הוי' (דאפי' התבוננות דאני הוי' לא שניתי אינו מועיל כלל) לכן כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום תקנו להדליק נ"ח שיאיר גם במקום החשך, וזהו שארז"ל מצותה להניחה על פתח הבית מבחוץ פי' אפי' רה"ר טורא דפרודא
40 כשטמאו כל השמנים : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואלא עלמא אמאי קאים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו השמן שיש בכ"ד והוא החכ', לכן כשטמאו כל השמנים והוא מצד הקליפה בלימוד חכ' חיצוניות וכשית"ל לכן תקנו נ"ח משמן זית שיאיר בחי' החכ' כנ"ל, וע' בת"א בד"ה ת"ר מצות נ"ח, ובלקו"ת בד"ה בהעלותך הא' ), והנה היוונים טמאו כל השמנים שהי' בהיכל והיינו ע"י לימוד חכמות חיצוניות שהוא גרוע מדברים בטלים שהוא מטמא הדבור ומח' והמדה המלובש בה אבל ע"י חכ' חיצוניות מטמאה חב"ד שבנפשו אם לא שעושה אותם קרדום לחתוך בו או שמתוכם עובד ה' וכמו הרמב"ם והרמב"ן אבל אם אינו יכול כמוהם ה"ה מטמא חב"ד שבנפשו עי"ז, וזהו ע"ד שארז"ל חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לי', פי' אפי' בתקופות תמוז שאז תוקף החום והיינו אפי' כשיתבונן איך דאני ה' לא שניתי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה, אתה הוא קודם שנברה"ע ואתה הוא לאחר שנברה"ע, ומ"מ אינו מתפעל כלל וזהו טמאו כל השמנים (הו"ע טמטום המוח והלב ) וזהו משתשקע השמש הוא שמש הוי' (דאפי' התבוננות דאני הוי' לא שניתי אינו מועיל כלל) לכן כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום תקנו להדליק נ"ח שיאיר גם במקום החשך, וזהו שארז"ל מצותה להניחה על פתח הבית מבחוץ פי' אפי' רה"ר טורא דפרודא
50 כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו"ע נר חנוכה מצותה משתשקע , שנשקע שמש הוי', וכמ"ש אל תראוני שאני שחרחורת שזפתני השמש דאסתלק שימשא מני', והיינו אף כשיתבונן איך דאני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברה"ע כו' מ"מ ואתם בנ"י לא כליתם שלא באו לכלות הנפש, וזהו משתשקע , שנשקע לגמרי כמו טבעו כו', אז צריכים להדליק נ"ח שיש בהם שמן ופתילה ותרי גוונא אור הם פנימים ומקיפים ושמן ופתילה הוא להמשיך האור למטה ומצותה להניח על פתח הבית מבחוץ דוקא במקום החשך יאיר האור שהחשך יהי' אור, והזמן הוא עד שתכלה רגל מן השוק , עד דכלי' רגלי דתרמודאי, דכ"ז שיש בנ"א בשוק אין המזיקין שולטים כ"כ אבל אח"כ אינו שייך בירורים, וזהו"ע ז' מצות דרבנן דערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה ש"ת, בינה יתירה ניתנה באשה, והוא סופר וספר, דס"ת הוא בינה ומי שכותב את הספר הוא בינה יתירה, וכמו"כ כאן ע"י הזורעים בדמעה כו' בא יבא ברנה.
151 נר חנוכה מצותה משתשקע : ראה שבת כא, ב. לעיל הנחה ד"ה ואלא עלמא אמאי קאים על יד הערה 29 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו"ע נר חנוכה מצותה משתשקע , שנשקע שמש הוי', וכמ"ש אל תראוני שאני שחרחורת שזפתני השמש דאסתלק שימשא מני', והיינו אף כשיתבונן איך דאני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברה"ע כו' מ"מ ואתם בנ"י לא כליתם שלא באו לכלות הנפש, וזהו משתשקע , שנשקע לגמרי כמו טבעו כו', אז צריכים להדליק נ"ח שיש בהם שמן ופתילה ותרי גוונא אור הם פנימים ומקיפים ושמן ופתילה הוא להמשיך האור למטה ומצותה להניח על פתח הבית מבחוץ דוקא במקום החשך יאיר האור שהחשך יהי' אור, והזמן הוא עד שתכלה רגל מן השוק , עד דכלי' רגלי דתרמודאי, דכ"ז שיש בנ"א בשוק אין המזיקין שולטים כ"כ אבל אח"כ אינו שייך בירורים, וזהו"ע ז' מצות דרבנן דערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה ש"ת, בינה יתירה ניתנה באשה, והוא סופר וספר, דס"ת הוא בינה ומי שכותב את הספר הוא בינה יתירה, וכמו"כ כאן ע"י הזורעים בדמעה כו' בא יבא ברנה.
156 ומצותה להניח על פתח הבית מבחוץ : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין דהנה ארז"ל טמאו כל השמנים שבהיכל , דהנה שמן הוא חכ' וכמו שיש חכ' בקדושה כמו"כ יש חכ' בלעו"ז ויש חכ' בק"נ וחכ' דג' קה"ט, והנה החכ' דלעו"ז מלבשת ומקפת את חכ' דקדושה כי שם טומאה אינו על הרגש פנימי כ"א על מקיף, ולכן הרחיקו כל ספרי מוסר לימוד חכ' חיצוני' לגמרי, וכמארז"ל אימתי מותר ללמוד חכמת יוונית והשיבו בזמן שאינו לא יום ולא לילה, וא"כ הפי' שאסור ללמוד כלל.
64 טמאו כל השמנים שבהיכל : שבת כא, ב. ראה (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ט כאן ובהערה 158.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולכן אי' בבינונים שהפגם מלימוד חכ' חיצוני' מטמא את הנפש יותר מכל הפגמים כי מטמא את חב"ד שבנפשו, לבד ע"ד מה שלמדו הרמב"ם ורמב"ן כמ"ש שם בבינונים, ולכן ארז"ל על מינות כל באיה לא ישובון, ולכן אנו רואים שמי שעוסק בחכמות אלו אינו יכול להיות לו כלל איזה שמץ פתיחת הלב והמוח לאיזה דבר אלקות לא בתורה ולא בתפלה ולא לכל דבר הנוגע לעניני אלקות, כי המוח שלו מלא מחכ' זאת, דהיינו שהמשיך ע"ע או"מ דטומאה עד שהלביש את המוח והלב מכל צדדיו כאלו אין מקום מאין שיכנוס בו דבר אלקות, והיוונים כאשר נכנסו הסיטו את השמן וע"י מגעם המשיכו או"מ דטומאה על כל השמנים גם על שמן המשחה ולא הי' מקום מהיכן שיהי' השראת הקדושה בישראל, ומצאו פך א' של שמן חתום בחותמו של כה"ג דהנה שמן הוא פנימי' וחותם הוא בכדי שלא יוכל לגשת זר אליו כידוע ענין החותם שעושים
72 פך. . חתום בחותמו : ראה שבת כא, ב. (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ט כאן הערה 166.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תקנו הנס בנרות שמן ונר שכ"ז נמשך מבחי' וירם קרן, והחנוכה בחי' מתנה מרובה הוא בחי' המשכת כובע ישועה להיות עטרת תפארת שיבה כו' כי במ"ת נדמה להם כזקן כו' שקנה חכ', אכן שיבה הוא בחי' גבוה יותר וה"ע עריבים עלי ד"ס, ובפרד"ס ע' שיבה, שיבה הוא בכתר, ולכן תקנו שמונה נרות, כי ז' נרות קנה אמצעי תושב"כ, וא"ו נרות ש"ס משנה, והם ז' מדות ובהם נמשך אור החכ' המתלבשת במדות, אבל זה שיהי' שמונה נרות היינו שיאיר עצמיות החכ' למטה, שהחכ' תאיר למטה כמו המדות, והיינו ע"י ונוצר חסד לאלפים אאלפך חכ', והוא מזל השמיני, וגם החית מורה על חירות מיצה"ר חרות על הלוחות וה"ע אז תראי ונהרת כו', ולכן הנרות על פתח הבית מבחוץ , כי ז' נרות מדליקים רק בהיכל, הי כל נש"ב כלי לאור החכ', וכן בעולם הבריאה מאיר חב"ד, אבל שיהי' הגילוי גם בעשייה זהו ע"י אור הכתר דקמי' מעלה ומטה שוים משם נמשך להיות חכמות בחוץ כו', וכמו אלי' שהקריב בהר הכרמל מבחוץ , להגיע לבחי' תשובה ששם פנים וחוץ שוים, כי רק צמצם שכינתו כו' אבל למעלה מהצמצום שם שוה ראש ורגל כו', וזהו בית יעקב בחי' עקביים לכו ונלכה באור ה' פי' באור המאיר מסוכ"ע ע"ק לשם הוי' שבאצי' שע"י גילוי אור זה אזי גם בית יעקב לכו ונלכה כענין והוי' יגיה חשכי כו', וכ"ז ע"י החנוכה הנ"ל מבחי' שיבה
201 הנרות על פתח הבית מבחוץ : שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואהבת את ה' אלקיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין דהנה כמו שנת"ל בענין כי נר מצוה שהמצות נק' נר כמו"כ יובן שהנשמה נק' נר וכמ"ש נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן הרי שנק' נר ולא נר סתם אלא נר ה', וצ"ל מה שייך לזה אומרו חופש כל חדרי בטן וע"פ פשוט הפי' שע"י אמצעית הנשמה יודעים מה שבחדרי בטן, אך צ"ל דבלא זה לא הי' יודע, (תו"א מי כה' אלקי', המגבי' לשבת) והנה צ"ל תחילה מהו נר דלכאו' שם נר הונח על השמן או החלב או השעוה, אבל באמת אינו כן שהרי נק' נר של שמן או כו' מובן שהנר הוא דבר בפ"ע והוא של שמן או כו' וגם אפ"ל שהנר הוא הכלי המחזיק השמן , אך זה שייך דוקא בנר של שמן אבל של חלב או שעוה שא"צ כלי למה נק' נר, אלא ענין נר הוא הפתילה, הגם שא"א להכחיש דכשהשמן טוב אז האור בהיר כו' וכמ"ש ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד, מ"מ זה תלוי בהפתילה ג"כ וכמארז"ל פתילות ושמנים שאין מדליקים בהם בשבת מדליקים בהם בחנוכה מפני שאסור להנות לאורו לכן אף אם לא ימשך השמן אחר הפתילה מ"מ מותר להדליק , אבל בשבת שצריכים להנות לאורו אסור להדליק פתילות אלו מפני שאין השמן נמשך אחריהם, א"כ הפתילה פועל כמו השמן , ומה שהשמן גורם שהיות הזמן זה תלוי ג"כ בהפתילה שלולי הפתילה לא הי' דולק כלל, ויש מעלה בהפתילה שבו נאחז האור וע"י נכלל השמן בהפתילה ועי"ז האור מבהיק נמצא שהפתילה הוא כמו ממוצע שממשיך האור וגורם שיוכלל השמן בהאור, ומה שע"י השמן מבהיק האור זה תלוי בהפתילה ג"כ, והפתילה מרחיק האור מהשמן שלא יוטבע בהשמן ויכבה.
9 פתילות ושמנים : ראה שבת כא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דאמרי' (שבת דף כא:) גבי נר חנוכה מצוותה משתשקע החמה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר