178
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
המהדרין50; על פי דין – לפנים משורת הדין, וכיוצא בזה.
ח. הקביעות – מצד הקב"ה;
השינוי – מצד ישראל
מקבלי התורה
הטעם לכך שעבודת בני ישראל נקבעה בשני קווים: מכיוון שהתורה והמצוות ניתנו מהקדוש־ברוך־הוא לבני ישראל, יש בכך, כביכול, שני ענינים: אלו תורתו ומצוותיו של הקדוש־ברוך־הוא; וזו עבודת ישראל, מקבלי התורה והמצוות51.
וזה מתבטא בשני הקווים האמורים: בהעדר השינוי של התורה והמצוות יש דגש על נותן התורה ומצוה© המצוות – הקדוש־ברוך־הוא, שהוא בלתי משתנה, אני ה' לא שניתי52; ומצד הענין של התורה והמצוות כעבודתם של ישראל (בלימוד התורה וקיום המצוות) – אשר הגדרת נברא היא היותו נתון לשינויים, ואף צריך להיות "מהלך", לא כמו "העומדים האלה"53 – לכן נקבעה העבודה בתורה ומצוות באופן כזה, שקיימת בה הליכה מחיל אל חיל בעבודת ה', שינוי ועליה תמידיים.
וזהו גם הטעם שהפרשות "אתם נצבים" ו"וילך", אינן רק שתי פרשות המצטרפות לפעמים, אלא, הן בעצם פרשה אחת – כי כללות הענין של עבודת ה' "דורש" את שני ההיבטים: "נצבים" – העדר השינוי, מצד נותן התורה ומצוה© המצוות, (ולכן נאמר "נצבים" לשון נפעל54 – משום שתוקף והעדר שינוי לאמיתתו בא מלמעלה); ו"וילך" – הליכת האדם מחיל אל חיל.
ולכן זו פרשה אחת, משום שבכל עבודה של "וילך" – תנועה של שינוי, צריך להוות יסוד, החלק בתורה ומצוות של "נצבים", כפי שהוא מגיע מ(נצבים –) "אני ה' לא שניתי".
ט. השתקפות שני הענינים בברכה של "נצבים" ו"וילך"
ויש לומר, שזהו גם הביאור בתורת הבעל שם טוב האמורה בנוגע לברכתו של הקדוש־ברוך־הוא בשבת האחרונה של חודש אלול – שהברכה היא בכך ש"קורין אז פרשת אתם נצבים" – וכפי שדובר לעיל (סעיף ב'), יש בזה שני ענינים: עצם הברכה קשורה עם "אתם נצבים"; אך הענין ש"בכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה", קשור עם (החלק השני של
הערות
- 50. שבת כא, ב.
- 51. וראה בארוכה הדרן (הא') על מס' פסחים (נדפס בהגש"פ עם לקוטים טעמים כו' וביאורים – קה"ת, תשמ"ו ושלאח"ז – ע' תסד ואילך), הדרן על אבות (נדפס בס' ביאורים לפרקי אבות (קה"ת) בסופו. לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 421 ואילך) – שלכן יש בתורה ומצות גדרים מצד הנותן וגדרים מצד המקבלים, ראה שם כמה דוגמאות.
- 52. מלאכי ג, ו.
- 53. זכרי' ג, ז ובמפרשים שם. שמו"ר פכ"ה, ב. זח"ב קע, א. זח"ג רס, א. תו"א ס"פ וישב. אוה"ת שם (כרך־ה תתקיג, א ואילך). ועוד.
- 54. ראה אוה"ת נצבים ע' א'קפט ואילך.
שמות רבה כ״ה:ב׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּתַח (הושע יב, ו): וַה' אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ה' זִכְרוֹ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בִּבְרִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בְּמַלְאָכָיו, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם יוֹשְׁבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, יא): וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה' וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים, וּכְתִיב (זכריה ג, ז): וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן בִּדְמוּת נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ה, ט): וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וּפְעָמִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ב): וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וּפְעָמִים עוֹשֶׂה אוֹתָן רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, וּפְעָמִים אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. דָּבָר אַחֵר, וַה' אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִבְיוֹנוֹ בָּעוֹלָם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יד): לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וְהוֹרִיד מַיִם מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יא): לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הֶעֱלָה מַיִם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. וְהוֹרִיד מָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.