ט'תיא

ט'תיא1

ב"ה, י"ז כסלו, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

התלמידה דורית תחי' וולמן

ניו-היוון

ברכה ושלום!

במענה לשאלתה בפירוש רש"י בפ' בראשית שלמדה –

ולכל לראש נהניתי לראות שלומדת בשקידה ובעיון, ורוצה להבין מה שלומדת בתכלית ההבנה. ובודאי משפיעה בכיוון זה גם בביתה וגם בכתתה, ובכלל זה בההנהגה טובה וקיום המצוות בפרט, והרי אמרו2 חכמינו ז"ל אין דבר העומד בפני הרצון.

ובתוכן שאלתה, אף שבודאי יכולה לברר ספקותי' אצל המורה שלה, ובפרט אשר בעל-פה, פנים אל פנים, נקל הדבר יותר מאשר בכתב, אבל כיון שכבר כתבה וגרמה לי קורת רוח, אענה לה על כל פנים בקיצור, ותדבר בפרטיות עד"ז עם המורה שלה לבאר לה ככל הדרוש.

השאלה: על הפסוק3 ויתהלך חנוך את האלקים וגו' אומר רש"י "צדיק הי' וקל בדעתו להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו" ושאלתה, כיון שלקח אותו אלקים לפני שיחטא הרי לקח ממנו הבחירה החפשית בין יצר הרע ויצר הטוב. ושנית, למה דוקא את חנוך ולא אחרים. ושלישית, איך מתאים מה ששמעה מהמורה שלה שחנוך4 נעשה אחר כך למלאך עם פירוש רש"י שהי' קל בדעתו.

והמענה5 – לאחרי הקדמה תחילה, שבכלל בכל עניני התורה יש כמה וכמה פירושים, והמובא כאן הוא רק אחד מהם:

האדם הוא גוף ונשמה, ויש חילוק גדול שלא בערך בין הנשמה והגוף ונפש הקשורה בגוף היא נפש הבהמית. שאצל חנוך היתה נשמה גדולה ביותר, ובפרט שחי בדורות ראשונים שבין אדם עד נח, שהיו מושחתים כידוע, ורק יחידי סגולה ביותר יכלו לילך נגד כל הדור ההוא. ועוד6 להוסיף, שהי' זה לפני מתן תורה, שאז בכלל הי' העולם במצב מגושם ולא בקל נתקבלו ענינים רוחניים ועניני אלקות, מה שאין כן לאחר מתן תורה שאז נעשה שינוי בכל העולם.

והנה, כל זמן שחנוך חי בעולם הזה עמד ולחם בכל הנסיונות בכל כח שלו כי הי' צדיק, לכן על ידי צדקתו – זכה לשכר מיוחד זה שלא יהי' צריך לעמוד בנסיון שלא הי' לפי כוחותיו אפילו של חנוך, מאחר שמצד העולם ומצד הגוף – היו נסיונות שלא בערך, ולכן זכה ולקח אותו אלקים.

ובזה מתורצות כל השלשת קושיות האמורות.

כיון שעומדים אנו בין ימי הגאולה של י' כסלו (גאולת אדמו"ר האמצעי) וי"ט כסלו (גאולת אדמו"ר הזקן), בטח יודעת פרשת הימים האלה, ובודאי שמעה מהמורה שלה שהכוונה בזכירת הימים האלה היא שהזכרון יביא לידי מעשה ברוח בעלי הגאולה, ויהי רצון שיהי' באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור כהוראת7 ימי חנוכה הממשמשים ובאים.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

הערות

  1. 1. נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 189, והושלמה ע"פ צילום האגרת.
  2. 2. אמרו חכמינו ז"ל : ראה זח"ב קסב, רע"ב.
  3. 3. על הפסוק : בראשית ה, כד.
  4. 4. שחנוך נעשה . . למלאך : ראה זח"א לז, ב. שם נו, ב.
  5. 5. והמענה : ראה גם לקו"ש חט"ו ע' 86.
  6. 6. ועוד להוסיף : ראה גם לקו"ש שם ע' 52, ובהנסמן בהערה 31 שם.
  7. 7. דמוסיף והולך . . כהוראת ימי חנוכה : שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.