235

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. והדליקו נרות בחצרות קדשך

בנוסח "ועל הנסים" הנאמר בחנוכה, נאמר: "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך".

וידועה השאלה על כך: מהי הכוונה במילים "והדליקו נרות בחצרות קדשך", והרי המנורה אינה נמצאת בחצר המקדש, אלא בפנים, בהיכל?

בעל "חתם סופר"1 מתרץ זאת לפי פסק הרמב"ם2 ש"הדלקת הנרות כשרה בזרים, לפיכך אם היטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ, מותר לזר להדליקן". וכיון שהיוונים טמאו את ההיכל, "היה3 ההיכל מלא גלולים", ולכן "עד3 שפנו את היכלך וטהרו את מקדשך .. לא הדליקו נרות בפנים אלא בחצרות קדשך בעזרה"4

ולכן התפרסם הנס בכל ישראל – "שכל ישראל ראו הנרות דולקים ח' ימים"3, שהרי אילו דלקה המנורה בהיכל, היו רק הכהנים יכולים לראות את הנס.

אך, לכאורה, תירוץ זה צריך עיון:

א) מפשטות הלשון "באו .. ופנו .. וטהרו .. והדליקו"5 מובן, שהפעולה "והדליקו" היתה לאחר ש"פנו את היכלך וטהרו את מקדשך". כך מובן גם מן הנאמר במספר מקומות6, שהשם "חנוכה" נקבע על שם חנוכת המזבח והמקדש, אשר היוונים חללום. ויוצא, שבכ"ה בכסלו7 – וכן הדלקת הנרות

הערות

  1. 1. בדרשות שלו (קלוזש תרפ"ט. ירושלים, תשכ"א) סז, א.
  2. 2. הל' ביאת מקדש פ"ט ה"ז.
  3. 3. ל' החת"ס שם.
  4. 4. ראה רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"ה. ועוד.
  5. 5. וכן פשטות הלשון במגילת אנטיוכס (נדפסה בכמה סידורים. ועיין בהנסמן באנציקלופדיא תלמודית ע' חנוכה ע' שסא הערה 818 ובמבוא אלי' להרב קאפח (ירושלים תשמ"א)) קרוב לסופה: אחר כן באו בני חשמוני לבית המקדש .. וטהרו את העזרה .. ויבקשו שמן כו'.
  6. 6. מרדכי ואור זרוע (הל' חנוכה סשכ"א) – הובאו בדרכי משה לטאו"ח ר"ס עתר. שבלי הלקט (ענין ר"ח) סי' קעד. ועוד (ראה הנסמן באנציקלופדי' תלמודית שם ע' רמב. לקו"ש ח"י ע' 279 בהערה. ח"כ ע' 633 בהערה).
  7. 7. שאז כבר התחיל חינוך המזבח והמקדש*, ע"ד חנוכת המזבח דמשכן וחנוכת הבית דשלמה (ראה מגילת תענית פ"ט. פסיקתא רבתי פ"ו בתחלתו. ועוד. וראה לקו"ש שם). וכן מפורש ביוסיפון פ"כ (וכן בס' חשמונאים** א ד, נב ואילך). וראה חי' חת"ס לשבת כא, ב ד"ה ולדידי. אבל להעיר דלפמ"ש הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ג ה"ב) שנצחון המלחמה הי' בכ"ה בכסלו (וראה הנסמן בלקו"ש ח"י ע' 143. ח"כ ע' 446. ועוד), צ"ע אם אפשר לומר שהספיקו לפנות ולטהר כו' בו ביום קודם הדלקת המנורה. ואפילו לדעת המאירי שבת שם [וכ"ה במאמרי אדה"ז – תקס"ג (ע' נז). שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ג. סהמ"צ להצ"צ ריש מצות נ"ח (עא, א). ועוד. וכן מוכח בלקו"ת צו טז, א (ותו"א ס"פ וישב)] – דנצחון המלחמה הי' בכ"ד בכסלו, צ"ע ג"כ אם אפ"ל כן.
  8. . וצע"ק במגילת תענית שם: ובנו כו' והיו מתעסקין בו שמונה ימים. דמשמע לכאורה שהחינוך התחיל רק לאחרי הח' ימים (וכ"כ בזרע יעקב לשבת שם (שהובא בחת"ס שם). וכן משמע באור זרוע שם). ואולי הכוונה ב"מתעסקין בו" – בהחינוך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.