198
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
פינחס
א. פרי החג... כנגד שבעים אומות
על הפסוק1 "ומנחתם ונסכיהם לפרים", המופיע בענין הקרבנות של היום השני של סוכות, מסביר רש"י: פרי החג שבעים הם, כנגד שבעים אומות שמתמעטים והולכים, סימן כליה להם, ובימי המקדש היו מגינין עליהם מן היסורין.
כפי שנראה בפשטות, הקושי של רש"י הוא: מדוע פרי החג "פוחתין והולכין"2? והוא משיב3, שפרי החג הם "כנגד שבעים אומות שמתמעטים והולכים".
לפי זה מובן גם מדוע קבע רש"י פירוש זה רק בפסוקים העוסקים ביום השני של סוכות, כי הקושי שבעקבותיו מובא הפירוש שפרי החג הם כנגד שבעים אומות, מתעורר רק ביום השני4, שבו רואים ש"פרי החג פוחתין והולכין".
אך תמוה ביותר: את הענין של פוחתין והולכין רואים מיד בפסוק הראשון העוסק בקרבנות של היום השני – "וביום השני פרים... שנים עשר", פר אחד פחות מאשר ביום הראשון. ואם כך, מדוע מעכב רש"י את פירושו עד הפסוק הבא – "ומנחתם ונסכיהם לפרים"?!
התמיהה על כך אף קשה יותר: בפסוק זה אין מוזכר כלל מספר הפרים!
ב. סתירה בפירוש עצמו?!
גם לגבי עצם פירושו של רש"י תמוה – כי, לכאורה, פירוש זה סותר את עצמו:
רש"י פותח את פירושו באומרו שפרי החג הם כנגד שבעים האומות באופן של "מתמעטים והולכים" – "סימן כליה להם", ומיד לאחר מכן הוא ממשיך ואומר את ההיפך, ש"בימי המקדש" לא זו בלבד שהקרבנות לא
הערות
- 1. פרשתנו כט, יח.
- 2. לשון רש"י לעיל כח, כד (ועד"ז לקמן כט, לו). וראה שבת כא, ב "פוחת והולך". ובסוכה (מז, א) "מתמעטין והולכין" (כהמשך לשון רש"י כאן בנוגע להאומות (וראה לקמן הערה 7). וכ"ה ברש"י שבת שם ד"ה פרי. ועוד). ואכ"מ.
- 3. וראה רש"י לקמן פסוק לו ממדרש תנחומא: למדה תורה כו'. אבל אי"ז פירוש שני בטעם שפוחתין והולכין, כמשנ"ת בשיחת ש"פ פנחס תשכ"ז.
- 4. ע"ד פרש"י גבי קרבנות הנשיאים בפ' נשא, שכתב הרמזים דר"מ הדרשן גבי הקרבנות דיום השני (ז, יט ואילך), כמשנ"ת בארוכה בלקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 41 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.