246
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לכאורה אין מובן: אמנם, התורה יכולה להשתמש גם באות מן הלשון היוונית כראשי תיבות של מלה בלשון הקודש, כדלעיל, אך מדוע משתמשת התורה בלשון היוונית דוקא בענין זה?
ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא: ידוע59 ההסבר בפנימיות למאמר חז"ל60 שה"יוונים .. טמאו כל השמנים שבהיכל", שהשמנים שבהיכל מסמלים את החכמה של הקדושה, כי שמן הוא בחינת חכמה61, והיוונים – המסמלים את החכמה דלעומת זה – מתנגדים לחכמה של הקדושה, וטמאו ר"ל את השמן שבהיכל.
והביטול של קליפת יוון הוא באמצעות "פך השמן" אשר חתום "בחותמו של כהן גדול": "פך השמן" מסמל את "שמן משחת קודש"62, שזוהי הדרגה של "קודש" אשר מעל החכמה אשר בסדר ההשתלשלות בעולם63, ולכן, לא זו בלבד שקליפת יוון אינה יכולה לנצח שמן זה, אלא להיפך, "שמן משחת קודש" מנצח ומבטל לחלוטין את קליפת יוון.
וזהו ההסבר לכך שהמשיחה בשמן המשחה נעשית "כמין כ"ף יוונית" – כדי לרמוז, ששמן המשחה מעניק את הכוח לבטל את קליפת יוון, עד אשר לא זו בלבד שיוון לא תתנגד לקדושה, אלא להיפך – הלשון היוונית עצמה תיהפך ותשמש לקדושה – הכ"ף היוונית מתארת וקובעת את אופן המשיחה, המבטאת את המשכת הקדושה, כדלעיל. ויותר מכך, יש כאן הקדמת רפואה (המשיחה) למכה (גזירות מלכות יוון הרשעה). ויותר מכך: יפת אלקים ליפת .. יהא באהלי שם – כתיבת השפה והאותיות היווניות הנאות צריכה להיות בספרי הקדושה של ישראל64.
יב. מהות שמן המשחה תתגלה בשלמות לעתיד לבוא
לפי הסבר זה יובן גם הטעם בפנימיות הענינים לכך שהמשיחה היא
הערות
- 59. תו"א מא, א. שם, ג (וראה גם שם לד, א). שערי אורה ד"ה כתיב כי אתה נרי פט"ז ואילך. ובכ"מ.
- 60. שבת כא, ב.
- 61. מאו"א בערכו. תו"א כא, ב. לט, א. ובכ"מ. וראה מנחות פה, ב: מתוך שרגילין בשמן זית חכמה מצוי' בהן.
- 62. שערי אורה שם פי"ז. בתניא פנ"ג (עה, א) "בחכמה הנק' שמן משחת קודש". אבל ראה לקו"ת נשא (כב, ד) דשמן הוא בחי' חכמה ומביא מפי' הרמ"ז דשמן המשחה הוא ממו"ס. וראה גם לקו"ת בהעלותך לא, רע"א. קרח נד, ד. ובכ"מ.
- 63. ראה ש"א שם שהוא בחי' שמן הטוב על הראש דכה"ג שלמעלה מאור החכמה, ששם אין החיצונים יכולים להגיע (ועייג"כ בתו"א במקומות שבהערה 59 ע"ד מדריגת כה"ג), משא"כ "שמן קדש" סתם (ראה שם פט"ז).
- 64. מגלה ט, ב (וברש"י שם). ובירוש' שם פ"א ה"ט: בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צורכה אלא יוונית. ולכמה מפרשים (ראה תו"ש חי"ז במילואים סכ"ג אות ט. וש"נ) בההמשך שם שקילסו עקילס הגר היינו תרגומו ליונית. חכמה, בינה של הקליפה"66.
תניא, ליקוטי אמרים נ״ג - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, כְּשֶׁהָיָה בַּיִת רִאשׁוֹן קַיָּים, שֶׁבּוֹ הָיָה הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת בְּבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים – הָיְתָה הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מַלְכוּת דַּאֲצִילוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת גִּילּוּי אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, שׁוֹרָה שָׁם, וּמְלוּבֶּשֶׁת בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, בְּגִילּוּי רַב וְעָצוּם יוֹתֵר מִגִּילּוּיָהּ בְּהֵיכְלוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁלְּמַעְלָה בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים.
כִּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן כְּלָלוּת הַתּוֹרָה כוּלָּהּ, דְּנָפְקָא מִגּוֹ חָכְמָה עִילָּאָה, דִּלְעֵילָּא לְעֵילָּא מֵעָלְמָא דְאִתְגַּלְיָא, וּכְדֵי לְחָקְקָן בְּלוּחוֹת אֲבָנִים גַּשְׁמִיִּים – לֹא יָרְדָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, כְּדֶרֶךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת עַד עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, כִּי עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי – מִתְנַהֵג בְּהִתְלַבְּשׁוּת הַטֶּבַע הַגַּשְׁמִי, ״וְהַלּוּחוֹת – מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב – מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא״, לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, הַנִּשְׁפָּע מֵהֶאָרַת הַשְּׁכִינָה שֶׁבְּהֵיכַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים דַּעֲשִׂיָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה נִמְשָׁךְ אוֹר וְחַיּוּת לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁגַּם עוֹלָם הַזֶּה בִּכְלָלוֹ, אֶלָּא, בְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה דַאֲצִילוּת, שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַתּוֹרָה שֶׁבְּי׳ הַדִּבְּרוֹת, נִתְלַבְּשָׁה בְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת וְדִבְרִיאָה לְבַדָּן, וְהֵן לְבַדָּן הַמְיוּחָדוֹת בְּאוֹר־אֵין־סוֹף שֶׁבְּתוֹכָן – הֵן הַנִּקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״שְׁכִינָה״, הַשּׁוֹרָה בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים דְּבַיִת רִאשׁוֹן, עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתָהּ בְּי׳ הַדִּבְּרוֹת הַחֲקוּקוֹת בַּלּוּחוֹת שֶׁבָּאָרוֹן בְּנֵס וּמַעֲשֵׂה אֱלֹהִים חַיִּים [הוּא ״עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא״, הַמְקַנֵּן בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, כַּנּוֹדָע לְיוֹדְעֵי חֵן].
וּבְבַיִת שֵׁנִי שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁכִינָה שׁוֹרָה בּוֹ, פֵּירוּשׁ, מַדְרֵגַת שְׁכִינָה שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת. אֶלָּא, בְּבַיִת שֵׁנִי, הָיְתָה שׁוֹרָה כְּדֶרֶךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת וְהִתְלַבְּשׁוּת מַלְכוּת דַּאֲצִילוּת בְּמַלְכוּת דִּבְרִיאָה, וְדִבְרִיאָה בְּמַלְכוּת דִּיצִירָה, וְדִיצִירָה בְּהֵיכַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים דַּעֲשִׂיָּה, וְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים דַּעֲשִׂיָּה הָיָה מִתְלַבֵּשׁ בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה, וְשָׁרְתָה בּוֹ הַשְּׁכִינָה – מַלְכוּת דִּיצִירָה הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים דַּעֲשִׂיָּה, וְלָכֵן לֹא הָיָה רַשַּׁאי שׁוּם אָדָם לִיכָּנֵס שָׁם, לְבַד כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. – וּ״מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד׳ אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבָד״, וַ״אֲפִילוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – שְׁכִינָה עִמּוֹ״, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת פֶּרֶק קַמָּא, פֵּירוּשׁ ״שְׁכִינָה עִמּוֹ״ – כְּדֶרֶךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת וְהִתְלַבְּשׁוּת מַלְכוּת דַּאֲצִילוּת בְּמַלְכוּת דִּבְרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה.
כִּי תַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה, רוּבָּן כְּכוּלָּן הֵן מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וְגַם הַתְּלוּיוֹת בְּדִבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, כְּמוֹ תַּלְמוּד תּוֹרָה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה – הָא קַיְּימָא לָן, דְּ״הִרְהוּר – לָאו כְּדִבּוּר דָּמֵי״, וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּהִרְהוּר וְכַוָּונָה לְבַד, עַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, וְקַיְּימָא לָן דַּ״עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה״.
וְתַרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה עִם שֶׁבַע מִצְוֹת דְּרַבָּנָן – בְּגִימַטְרִיָּא ״כֶּתֶ״ר״, שֶׁהוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא הַמְלוּבָּשׁ בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הַמְיוּחָדוֹת בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּתַכְלִית הַיִּחוּד. וַ״ה׳ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ״ הִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה דְּנָפְקָא מֵחָכְמָה עִילָּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר דְּ״אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא״.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַיַּנּוּקָא: ״דִּנְהוֹרָא עִילָּאָה דְּאַדְלִיק עַל רֵישֵׁיהּ״ הִיא שְׁכִינְתָּא – ״אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁחָא״, פֵּירוּשׁ, לְהִתְלַבֵּשׁ בְּחָכְמָה, הַנִּקְרֵאת ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, וְ״אִינוּן עוֹבָדִין טָבִין״ – הֵן תַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּדֵי לֶאֱחוֹז אוֹר הַשְּׁכִינָה בַּפְּתִילָה, הִיא נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית שֶׁבַּגּוּף, הַנִּקְרֵאת פְּתִילָה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל. כִּי, כְּמוֹ שֶׁבַּנֵּר הַגַּשְׁמִי, הָאוֹר מֵאִיר עַל יְדֵי כִּלְיוֹן וּשְׂרֵיפַת הַפְּתִילָה הַנֶּהְפֶּכֶת לְאֵשׁ, כָּךְ, אוֹר הַשְּׁכִינָה שׁוֹרֶה עַל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית עַל יְדֵי כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית וְהִתְהַפְּכוּתָהּ מֵחֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא וּמִמְּרִירוּ לְמִתְקָא – בַּצַּדִּיקִים, אוֹ לְפָחוֹת, עַל יְדֵי כִּלְיוֹן לְבוּשֶׁיהָ שֶׁהֵן מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְהִתְהַפְּכוּתָן מֵחֹשֶׁךְ הַקְּלִיפּוֹת לְאוֹר ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַמְלוּבָּש וּמְיוּחָד בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה – בַּבֵּינוֹנִים.
כִּי עַל יְדֵי הִתְהַפְּכוּת נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, הַבָּאָה מִקְּלִיפַּת נוֹגַהּ, מֵחֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא וְכוּ׳ – נַעֲשֶׂה בְּחִינַת ״הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין״, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַשְּׁכִינָה, הִיא בְּחִינַת גִּילּוּי אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, עַל נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמּוֹחִין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ. וּבָזֶה יוּבַן הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב: ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא״, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:
נִשְׁלַם חֵלֶק רִאשׁוֹן בְּﬠֶזְרַת ה׳ יִתְבָּרֵךְ וְיִתְﬠַלֶּה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש כרך א קלב מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך לה וישב וישב - חנוכה מאותו ספר מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך א ויחי שיחה א מאותו ספר מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ז מאותו ספר מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ד מאותו ספר מנחות פה, רע"א
- לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א מאותו ספר מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג מאותו ספר מנחות פה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז מנחות פה, ב
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשח"י מנחות פה, ב
- תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו' מנחות פה, ב
- תורת מנחם שיחת אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל מנחות פה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג מנחות פה, ב