223
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
חנוכה
א. נר חנוכה ומזוזה
מצות נר חנוכה דומה למצות מזוזה1, בכך שאת שתיהן צריך לקיים (א) בפתח2 (של הבית או של החצר3), (ב) מבחוץ2.
למרות זאת, יש ביניהן הבדל גדול*:
ראשית, המזוזה צריכה להיות מימין, ואילו נר חנוכה צריך להיות משמאל4.
שנית, המזוזה צריכה להיות מבחוץ משום שבמקום זה מתחיל הבית או החצר5, ולא למען החוץ. לעומת זאת, נר חנוכה צריך להיות מבחוץ, כי מטרתו היא להאיר את החוץ, את רשות הרבים6.
ולפי הידוע, שיניקת הכוח הרוחני של בחינת רשות הרבים, "טורי דפרודא", היא מקו השמאל, יש לומר, ששני הבדלים אלו כרוכים זה בזה7.
ב. רוב המצוות בימין ובפנים
על מצות מזוזה נאמר שהיא שקולה כנגד כל המצוות, כי היא כוללת את כל המצוות8. מכך מובן, ששני ענינים אלו שבמצות מזוזה, קיימים גם בכל המצוות, שהרי הפרטים דומים לכלל.
ואכן, אנו רואים לגבי רוב המצוות ככולן:
א) שהן צריכות להיעשות ביד ימין9, (ובקרבנות מעכב פרט זה אפילו בדיעבד10).
ב) אין להן קשר עם ה"חוץ"11. יש מצוות שחובה לקיימן דוקא בפנים, ואפילו מצוות שאפשר לקיימן גם בחוץ, ברשות הרבים, הרי כשמקיימים אותן
הערות
- 1. בד"ה נ"ח תש"ד בתחלתו: "במזוזת הפתח יש שתי מצות א' דאורייתא... והיא מצות מזוזה... והב' מצוה דרבנן כעין דאורייתא והוא מצות הנחת נ"ח". ומזה משמע קצת שהמצוה דאורייתא שממנה יוצאת ונמשכת מצות נ"ח (ראה אגה"ק סכ"ט – קנ, א) היא מצות מזוזה. ולכאורה י"ל דנמשכת מנרות ביהמ"ק – כפשטות הענין. וראה להלן סעיף ה' ובהערה 25.
- 2. שבת כא, ב. מנחות לג, ב.
- 3. ראה רש"י (ד"ה מבחוץ) ותוס' (ד"ה מצוה) שבת שם.
- *. היינו במקום שישנן שתיהן, אבל יש מקום (וזמן) שמחוייב בנ"ח ואין שם מצות מזוזה (ראה שו"ע יו"ד סרפ"ו־ז) וכן להיפך (פתחים שבפנים. ועוד. זמן שמחוץ לזמן המבואר בשו"ע או"ח סי' תערב). וראה לקמן הערה 5.
- 4. שבת כב, א.
- 5. שלכן, גם כשיש מזוזה בפתח חצירו – לא פטר בזה את ביתו. ועד"ז יל"פ בשאר החילוקים דבהערה *3.
- 6. וכמבואר בארוכה בד"ה נ"ח (תרמ"ג ותש"ד) בתחלתו. ולהעיר גם מאוה"ת ר"פ מקץ (נעתק לעיל ע' 200 הערה 31).
- 7. תו"א מב, סע"ג ואילך. המשך מצה זו תר"ם פנ"ט. ד"ה נ"ח תרמ"ג (שם ובסופו) ותש"ד (בסופו).
- 8. סדור ערה, א.
- 9. ראה שו"ע או"ח סי' ב' (בשו"ע אדה"ז – סעיף ד'). וראה גם במקומות שנסמנו בהערה 32.
- 10. רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ה הי"ח.
- 11. ואפילו המצוות דפורים (מקרא מגלה וכו'), אף שמפרסמים הנס דפורים, אין צריכות להיות ברה"ר (ואדרבא מקרא מגלה – הוא בביהכנ"ס). ומזה מובן, שמה שנר חנוכה מצותה מבחוץ דוקא הוא (לא רק מצד הענין דפרסומי ניסא, כ"א) לפי שענינה הוא להאיר בחי' טורי דפרודא, כדלקמן בפנים (ד"ה נ"ח תש"ד שם).
שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ו - הטקסט מספריא
אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת שֶׁחַיָּבִים בִּמְזוּזָה: אֶחָד שַׁעֲרֵי בָּתִּים וְשַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת, מְדִינוֹת וַעֲיָרוֹת, רֶפֶת בָּקָר וְלוּלִין וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְשֶׁמֶן וּבֵית הָאִשָּׁה וּבֵית הַשֻּׁתָּפִים, כֻּלָּם חַיָּבִים. הַגָּה: וְדַוְקָא כְּשֶׁבֵּית הַשֻּׁתָּפִים יִשְׂרָאֵלִים, אֲבָל בַּיִת שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים פָּטוּר מִמְּזוּזָה (מָרְדְּכַי ספ"ק דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים) וְכֵן חֲצֵרוֹת אוֹ עֲיָרוֹת שֶׁמִּקְצָת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דָּרִים שָׁם, פְּטוּרִין מִמְּזוּזָה (חִדּוּשֵׁי אֲגֻדָּה פ"ק דְּיוֹמָא).
בֵּית הַתֶּבֶן, בֵּית הָעֵצִים וּבֵית הַבָּקָר חַיָּבִים. וְאִם הַנָּשִׁים רוֹחֲצוֹת בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁעוֹמְדוֹת שָׁם עֲרֻמּוֹת, אֵין כְּבוֹד שָׁמַיִם לִהְיוֹת שָׁם מְזוּזָה. הַגָּה: וְדַוְקָא אֵלּוּ, אֲבָל חֶדֶר מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ מָקוֹם שֶׁאִישׁ וְאִשָּׁה יְשֵׁנִים וּמְשַׁמְּשִׁים שָׁם, חַיָּב בִּמְזוּזָה (בִּתְשׁוּבַת מהרי"ל וְכֵן כָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף). וְיֵשׁ מְקִלִּין וְאוֹמְרִים דִּבְכָל מָקוֹם שֶׁנָּשִׁים שׁוֹכְבוֹת פָּטוּר מִמְּזוּזָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סמ"ק וְכָל בּוֹ וּמָרְדְּכַי סוֹף הִלְכוֹת מְזוּזָה). וְנִרְאֶה לִי דִּבְמָקוֹם שֶׁהַדֶּלֶת מִבִּפְנִים, וּכְשֶׁשּׁוֹכְבִים שָׁם סוֹגְרִים הַדֶּלֶת וְנִמְצָא הַמְּזוּזָה מִבַּחוּץ חַיָּב לְכֻלֵּי עָלְמָא (ד"ע בד"מ וכ"מ בִּתְשׁוּבַת מהרי"ל סי' צ"ח).
בֵּית הַכְּנֶסֶת, אִם יֵשׁ בּוֹ דִּירָה לְשׁוּם אָדָם, חַיָּב בִּמְזוּזָה. הַגָּה: וְאִם בֵּית דִּירָה בָּעֲזָרָה שֶׁלִּפְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, הָעֲזָרָה חַיֶּבֶת וּבֵית הַכְּנֶסֶת פָּטוּר. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יְרוּחָם).
בֵּית הַכִּסֵא וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַבֻּרְסְקִי וּבֵית הַטְּבִילָה, פְּטוּרִים, לְפִי שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִים לְדִירַת כָּבוֹד.
בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ טִנּוּף, כְּגוֹן שֶׁתִּינוֹקוֹת מְצוּיִים שָׁם, טוֹב לְכַסוֹת הַמְּזוּזָה; וּבִמְקוֹם טָהֳרָה, טוֹב לִהְיוֹת נִרְאֵית.
אַכְסַדְרָה, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ ג' כְּתָלִים וְתִקְרָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי פְּצִימִין בְּרוּחַ רְבִיעִית, פְּטוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהַפְּצִימִין לְהַעֲמִיד הַתִּקְרָה הֵם עֲשׂוּיִים וְלֹא מִשּׁוּם מְזוּזוֹת (ל' הָרַמְבַּ"ם פ"ו מֵהַס"ת ד"ג). אֲבָל אִם יֵשׁ לָהּ מְחִצָּה גַּם בָּרוּחַ הָרְבִיעִית, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְמוּכָה אוֹ שֶׁעֲשׂוּיָה חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת, חַיֶּבֶת.
מִרְפֶּסֶת, שֶׁהִיא דֶּרֶךְ לַעֲלוֹת בָּהּ לָעֲלִיּוֹת, וּבֵית שַׁעַר וְהַגִּנָּה, פְּטוּרִים. וְאִם בַּיִת פָּתוּחַ לְאֶחָד מֵאֵלּוּ, חַיָּבִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבֵּית שַׁעַר חַיָּב אֲפִלּוּ אֵין בַּיִת פָּתוּחַ לוֹ. (טוּר וְהַפּוֹסְקִים בְּשֵׁם ר"י).
בֵּית שַׁעַר שֶׁפָּתוּחַ לַבַּיִת וְלֶחָצֵר, חַיָּב בִּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת, אַחַת בְּמָקוֹם שֶׁפָּתוּחַ לַבַּיִת וְאַחַת בְּמָקוֹם שֶׁפָּתוּחַ לֶחָצֵר.
בֵּית שַׁעַר הָעוֹמֵד בֵּין הַגִּנָּה לַבַּיִת, חַיָּב בִּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת, אַחַת בַּמָּקוֹם שֶׁפָּתוּחַ לַבַּיִת וְאַחַת בַּמָּקוֹם שֶׁפָּתוּחַ לַגִּנָּה.
בֵּית הַמִּדְרָשׁ פָּטוּר מֵהַמְּזוּזָה. וְאִם יֵשׁ בּוֹ פֶּתַח שֶׁרָגִיל לָצֵאת בּוֹ לְבֵיתוֹ, חַיָּב בִּמְזוּזָה בְּאוֹתוֹ פֶּתַח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבֵּית הַמִּדְרָשׁ חַיָּב בִּמְזוּזָה, וְנָכוֹן לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עָלֶיהָ.
סֻכַּת הֶחָג, בֶּחָג, וְהַבַּיִת שֶׁבַּסְפִינָה וְהַחֲנוּיוֹת שֶׁבַּשְּׁוָקִים, פְּטוּרִים.
שְׁתֵּי סֻכּוֹת שֶׁל יוֹצְרִים, זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, הַפְּנִימִית חַיֶּבֶת וְהַחִיצוֹנָה פְּטוּרָה.
בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ ד' אַמּוֹת עַל ד' אַמּוֹת, פָּטוּר. וְאִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ ד' אַמּוֹת עַל ד' אַמּוֹת בְּשָׁוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאָרְכּוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ אוֹ שֶׁהוּא עָגֹל אוֹ בַּעַל ה' זָוִיּוֹת, חַיָּב (רַמְבַּ"ם שָׁם ד"ב).
בַּיִת שֶׁאֵין לוֹ תִּקְרָה, פָּטוּר. הָיָה מִקְּצָתוֹ מְקֹרֶה וּמִקְּצָתוֹ אֵינוֹ מְקֹרֶה, אִם הָיָה הַקֵּרוּי כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, חַיָּב בִּמְזוּזָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּמְקֹרֶה ד' עַל ד'.
הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ דְּלָתוֹת, חַיָּב בִּמְזוּזָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁפּוֹטֵר.
הַרְבֵּה חֲדָרִים, זֶה לְפָנִים מִזֶּה, כֻּלָּם חַיָּבִים בִּמְזוּזָה.
אִם יֵשׁ בְּבַיִת הַרְבֵּה פְּתָחִים פְּתוּחִים לֶחָצֵר אוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנַעֲשׂוּ כֻּלָּם לִכְנִיסַת וִיצִיאַת בְּנֵי הַבַּיִת, כֻּלָּם חַיָּבִים, אֲפִלּוּ נִתְמַעֲטוּ הַדִּיּוּרִים שֶׁאֵין רְגִילִין עַתָּה לָצֵאת וְלָבוֹא אֶלָּא בְּאֶחָד מֵהֶם.
בַּיִת שֶּׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי שֶּׁאֵינוֹ רָגִיל לָצֵאת וְלָבוֹא אֶלָּא בְּאֶחָד מֵהֶם, חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה בְּכָל פֶּתַח וּפֶתַח. הַגָּה: הוֹאִיל וְנַעֲשׂוּ לִכְנִיסָה וִיצִיאָה (מַשְׁמָעוּת הַטּוּר). מַרְתֵּף שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּתַח מִן הָרְחוֹב, שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ יַיִן בְּחָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וְיֵשׁ לוֹ פֶּתַח קָטָן מִן הַבַּיִת שֶׁנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִים בּוֹ תָּמִיד, אִם הַפֶּתַח הַקָּטָן רָאוּי לִמְזוּזָה, הִיא חַיֶּבֶת וְהַגְּדוֹלָה פְּטוּרָה, וְאִם אֵין הַקָּטָן רָאוּי לִמְזוּזָה, הַגְּדוֹלָה חַיֶּבֶת וְהַקָּטָן פָּטוּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבָה אַשְׁכְּנַזִּית וְהִיא בת' מהרי"ל סי' צ"ט).
אֲרֻבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה, וְעוֹלִים לָהּ בַּסֻלָּם וְעוֹשִׂים סְבִיב הַסֻלָּם הֶקֵּף מְחִצּוֹת פְּעָמִים לְמַטָּה בְּרַגְלֵי הַסֻלָּם וּפְעָמִים לְמַעְלָה בְּרֹאשׁוֹ, וְיֵשׁ בּוֹ צוּרַת פֶּתַח בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ, חַיָּב, וְאִם עָשׂוּ לְמַעְלָה וְגַם לְמַטָּה, חַיָּב בִּשְׁתַּיִם.
פֶּתַח שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אִם יֵשׁ לוֹ פְּצִים טֶפַח, חַיָּב בִּמְזוּזָה.
פֶּתַח אֶחָד, וְחִלְּקוֹ בְּעַמּוּד בֵּינְתַיִם, כָּל שֶׁיֵּשׁ הֶכֵּר צִיר בָּזֶה וּבָזֶה לְצַד הָעַמּוּד, הֲרֵי הֵם כִּשְׁנֵי פְּתָחִים וְצָרִיךְ מְזוּזָה לְכָל פֶּתַח. אֲבָל כָּל שֶׁאֵין צִירִים לְצַד הָעַמּוּד, אֵין הָעַמּוּד מְחַלְּקוֹ לִשְׁנַיִם, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְנוֹי בְּעָלְמָא.
הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהַדָּר בְּפֻנְדָּק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, פָּטוּר מִמְּזוּזָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְהַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חַיָּב בִּמְזוּזָה מִיָּד, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהוּא הַדִּין לְשׁוֹאֵל בַּיִת דִּינוֹ כְּשׂוֹכֵר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר"ר מָנוֹחַ וכ"מ בְּשַׁ"ס).
הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵאֵינוֹ יְהוּדִי, חַיָּב בִּמְזוּזָה.
שולחן ערוך, אורח חיים ב׳ - הטקסט מספריא
לֹא יִלְבַּשׁ חֲלוּקוֹ מְיֻשָּׁב (טוּר) אֶלָּא יִקַּח חֲלוּקוֹ וְיַכְנִיס בּוֹ (רֹאשׁוֹ וּ) זְרוֹעוֹתָיו בְּעוֹדֶנּוּ שׁוֹכֵב, וְנִמְצָא כְּשֶׁיָּקוּם שֶׁהוּא מְכֻסֶה.
אַל יֹאמַר הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים מִי רוֹאֵנִי, כִּי הָקָּבָּ"ה מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
יְדַקְדֵּק בַּחֲלוּקוֹ לְלָבְשׁוֹ כְּדַרְכּוֹ שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ הַפְּנִימִי לַחוּץ.
יִנְעֹל מִנְעַל יָמִין תְּחִלָּה, וְלֹא יִקְשְׁרֶנּוּ, וְאַחַר כָּךְ יִנְעֹל שֶׁל שְׂמֹאל וְיִקְשְׁרֶנּוּ, וְיַחֲזֹר וְיִקְשֹׁר שֶׁל יָמִין: הַגָּה: וּבְמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין לָהֶם קְשִׁירָה יִנְעֹל שֶׁל יָמִין תְּחִלָּה (תוס' פ' בַּמָּה אִשָּׁה דס"א).
כְּשֶׁחוֹלֵץ מִנְעָלָיו חוֹלֵץ שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה.
אָסוּר לֵילֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְלֹא יֵלֵךְ ד' אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ: הַגָּה: וִיכַסֶּה כָּל גּוּפוֹ וְלֹא יֵלֵךְ יָחֵף (אוֹר זָרוּעַ) וְיִבְדֹּק נְקָבָיו: וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לִפָּנוֹת בֹּקֶר וְעֶרֶב שֶׁהוּא זְרִיזוּת וּנְקִיּוּת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ' ה' מה' דֵּעוֹת):
משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ה׳:י״ח - הטקסט מספריא
ואין עבודה אלא בימין ואם עבד בשמאל פסולה ואינו לוקה רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה [רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה] רואין כל שאילו ינטל הכלי או האבן יכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשירה ואם לאו עבודתו פסולה קבל בימין ושמאל מסייעתו עבודתו כשירה שהמסייע אין משגיחין עליו:
מצוטט ב־7 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כה ‹ ט'תכ לקו"ש ח"ה ע' 223
לקוטי שיחות 1
- כרך י ‹ וישב ‹ שיחה א ‹ 121 לקו"ש ח"ה ע' 223
תורת מנחם 4
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב לקו"ש ח"ה ע' 223
- לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ה ע' 223
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 223
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 223
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ת"ר נר חנוכה כו' ‹ קה לקו"ש ח"ה ע' 223
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- אגרות קודש כרך כו ט'תתקלג מנחות לג, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה ב מאותו ספר מנחות לג, א
- לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ג מאותו ספר מנחות לג, א
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה מאותו ספר מנחות לג, רע"ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב מאותו ספר מנחות לג, ריש ע"ב
- מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א מנחות לג, ריש ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין מנחות דף לג
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן לב (טו) מנחות לג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב מנחות לג, ריש ע"ב