דיני חנוכה
דיני חנוכה
יברך בכל לילה להדליק נר חנוכה3201, ושעשה נסים, ובלילה ראשונה יברך גם כן שהחיינו3202.
ואין להדליק עד שיגמור כל הברכות3203.
המנהג הנכון לדבק הנרות, או לתלות המנורה, בעובי המזוזה, בחלל הפתח3204.
ויתחיל להדליק בליל ראשון מנר הימין, ומליל שני ואילך יברך על הנוסף, וילך משמאל לימין3205.
ואחר שידליק הנרות יאמר זה3206: הנרות הללו כו'.
הערות
- 3201. רוקח סי' רכו (להדליק נר חנוכה). שו"ע סי' תרעו ס"א (להדליק נר חנוכה). פר"ח שם. פע"ח שער חנוכה. שער הכונות ענין חנוכה. סידור האריז"ל. וראה שער הכולל פמ"ו אות ב. ספר המנהגים – חב"ד ע' 70 (נוסח הברכה: להדליק נר חנוכה), ושם נסמן (הערה 11).
- 3202. שבת כג, א (המדליק נר של חנוכה צריך לברך ... יום ראשון ... מדליק מברך ג', מכאן ואילך מדליק מברך שתים ... מאי ממעט (המדליק בשאר ימים, איזו מן השלש ממעט, רש"י), ממעט זמן). טור ושו"ע שם ס"א (המדליק בליל ראשון מברך שלש ברכות, להדליק נר חנוכה, ושעשה נסים, ושהחיינו), וס"ב (מליל ראשון ואילך מברך שתים, להדליק, ושעשה נסים).
- 3203. מהרי"ל הל' חנוכה ע' תג (ולא התחיל בהדלקה עד שסיים כל הברכות). רמ"א שם ס"ב (ויברך כל הברכות קודם שיתחיל להדליק). וכן הוא בספר המנהגים – חב"ד שם (התחלת הדלקת הנרות לאחר סיום כל הברכות). והיינו אף ברכת שהחיינו. ולענין ברכת שהחיינו על הלולב, ראה שוע"ר סי' תרמד ס"א, ושם נסמן (הערה 4 ).
- 3204. עיקר התקנה היתה, כדתניא שבת כא, ב (נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ), ופרש"י (משום פרסומי ניסא), ובגמרא שם שבת כב, א ( מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח (שאם ירחיקנו להלן מן הפתח אינו ניכר שבעל הבית הניחו שם, רש"י). והיכא מנח ליה ... משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין). אמנם בתוס' שם כא, ב ד"ה דאי (עתה ... אין לנו היכרא אלא לבני הבית, שהרי מדליקין מבפנים). ופירש רבינו ירוחם נתיב ט ח"א (ועתה נוהגין להדליקה מבפנים ... משום דשכיחי גוים וגנבים, ועוד שאין רגילין לקבוע מזוזה לפתח הפתוח לרשות הרבים משום גוים שיטלו אותה, ויש מזוזה לפתח הפתוח לחצר, ויהיה מזוזה לימין ונר חנוכה בשמאל). שו"ע סי' תרעא ס"ז (ואם מניחו בדלת עצמו, יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל). רמ"א שם (בזמן הזה, שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני רשות הרבים כלל, אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח. ומכל מקום המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח, כמו בימיהם, ואין לשנות), ובמ"א שם (משום שיכנס בין ב' מצות). ולפי זה כתב מטה משה סוס"י תתקעט בשם הרש"ל (יניחם במזוזה בתוך חלל הפתח). מ"א סי' תרעו ס"ק ד (ומט"מ כתב בשם רש"ל שיניחם בתוך חלל הפתח, כמו המזוזה). וראה שער הכולל שם אות א. ובס' המנהגים – חב"ד ע' 70 (מניחים המנורה בעובי המזוזה בחלל פתח החדר, ואין מדייקים אם הנרות דרום וצפון מונחים או מזרח ומערב מונחים. מעמידים המנורה על כסא, ואין מדייקים שיהי' למעלה משבעה טפחים או בסוך לג' טפחים). וראה שם הערה 5.
- 3205. מרדכי רמז רסח (ומהר"ם ז"ל ... כשהיה מדליק הנרות היה מתחיל לצד שמאל, ופונה לצד ימין, דאמרינן (יומא טו, ב) כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין). מהרי"ק שורש קפג (כן מקובלני, שמאחר שכתב המרדכי בשם רבינו מאיר שיש להתחיל לצד שמאל כדי לפנות לימין משום כל הפינות וכו', אם כן ראוי הוא להתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני, ויברך. ובליל שני כשיוסיף נר אחד סמוך לו, יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי, כדי לפנות לימין, כדברי רבינו מאיר. וכן בליל שלישי, כשיוסיף עוד אחד סמוך לב' נרות הראשונות, יתחיל בו, בנוסף, ובו יתחיל הברכה, ואחר כך יפנה לצד ימין, וכן בכל לילה ולילה. ונמצא שתמיד מברך על הנוסף, שהוא מורה על הנס, שהרי בתוספת הימים נתוסף הנס). שו"ע סי' תרעו ס"ה (יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני. ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו, יתחיל ויברך על הנוסף, שהוא יותר שמאלי, כדי להפנות לימין. וכן בליל ג' כשיוסיף עוד אחר סמוך לשני נרות הראשונות, יתחיל בנוסף, ובו יתחיל הברכה, ואחר כך יפנה לצד ימין, וכן בכל לילה. נמצא שתמיד מברך על הנוסף, שהוא מורה על הנס, שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס). פרי עץ חיים שער החנוכה פ"ד (מורי ז"ל היה נוהג להדליק נרות חנוכה כנוסח מהרי"ק (הובא בב"י), שלא כנוהגין באופן אחר). וכן בכל מקום שעומד על מקומו ופונה לימין, הפניה היא משמאל לימין, כמו בברכת כהנים בשוע"ר סי' קכח סכ"ו (כשמחזירים פניהם, בין בתחלה שמחזירים פניהם מן ההיכל כלפי העם, בין בסוף שמחזירים פניהם מן הצבור להיכל, לא יחזירו אלא דרך ימין, שכשעומדים תחלה ופניהם למזרח יפנו לצד דרום, ואחר כך למערב נגד הצבור, ובחזרתם למזרח יפנו לצד צפון, שהוא ימינם כשפניהם כלפי הצבור למערב), ושם נסמן. אמנם בלבוש שם ס"ה (ואומר אני שאין פירוש כל פינות שאתה פונה וכו' כמו שאומרים הם, אלא פירושו נראה לי הוא כדרך הכתיבה שאנו כותבין, שהוא מצד ימין לצד שמאל). וכן הוא בט"ז שם ס"ק ו (ובני אוסטריי"ך מתחילים לצד ימין, ומדליקים כדרך שאנו בני ברית כותבין). ודן בזה בארוכה בשו"ת צמח צדק או"ח סי' סז, ומסיק בסוף התשובה (וגבי הטבת הנרות משמע דמתחיל בנר היותר ימיני, והולך ומטיב מימין לשמאל, כדרך שכתב הלבוש והט"ז גבי נרות דחנוכה). וכן הוא שם סי' קיב, ובחידושים סט, ב ומזה נפקא מינה אף לאופן הסיבוב באמירת בואי בשלום והגבהת התורה, כמובא במנהגי מלך ע' 17 וע' 41. התקשרות גליון עדר ע' 18. ולמעשה, נתבאר בספר המנהגים – חב"ד שם (בליל ראשון מדליק נר הימין. מליל שני ואילך מוסיף לשמאלו, ומדליק משמאל לימין).
- 3206. מסכת סופרים פ"כ ה"ו (ואומרים בהודייה, וכניסי פלאות ותשועות כהניך אשר עשית בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונא ובניו, כן עשה עמנו י"י אלהינו ואלהי אבותינו ניסים ופלאות, ונודה לשמך לנצח). טור ושו"ע סי' תרעו ס"ד (אחר שהדליק אומר, הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הניסים ועל הנפלאות וכו'). וראה שער הכולל פמ"ו אות ג-ד.
יומא ט״ו ב - הטקסט מספריא
אַגּוּפֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ, דִּכְתִיב: ״וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״.
מַאי שְׁנָא דְּיָהֵיב עוֹלָה בְּרֵישָׁא וַהֲדַר יָהֵיב דְּחַטָּאת? נִיתֵּיב בְּרֵישָׁא דְּחַטָּאת, וַהֲדַר נִיתֵּיב דְּעוֹלָה! כֵּיוָן דְּעוֹלָה הִיא, הִיא קָדְמָה בְּרֵישָׁא.
וּמַאי שְׁנָא דְּיָהֵיב מִזְרָחִית צְפוֹנִית, וּמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, נִיתֵּיב דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, וַהֲדַר צְפוֹנִית מַעֲרָבִית! אָמְרִי: עוֹלָה טְעוּנָה יְסוֹד, וְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לָא הֲוָה לֵיהּ יְסוֹד.
מַאי שְׁנָא דְּיָהֵיב בְּרֵישָׁא מִזְרָחִית צְפוֹנִית וַהֲדַר מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית? נִיתֵּיב בְּרֵישָׁא מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית וַהֲדַר מִזְרָחִית צְפוֹנִית! כֵּיוָן דְּאָמַר מָר כׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה — לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין לַמִּזְרָח, בְּרֵישָׁא בְּהָהוּא פָּגַע.
וּמִמַּאי דִּבְעוֹלָה הוּא דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא עֲבֵיד בַּהּ מַעֲשֵׂה חַטָּאת, וְדִילְמָא: בְּחַטָּאת הוּא דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא עֲבֵיד בַּהּ מַעֲשֵׂה עוֹלָה! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ״, מַאי קָאָמַר רַחֲמָנָא: מִידֵּי דְּחַטָּאת שְׁדִי אַעוֹלָה.
תְּנַן הָתָם: אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה צְאוּ וְהָבִיאוּ טָלֶה מִלִּשְׁכַּת בֵּית הַטְּלָאִים. וַהֲלֹא, לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים הָיְתָה בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ שָׁם, אַחַת לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, וְאַחַת לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת, וְאַחַת לִשְׁכַּת בֵּית הַמּוֹקֵד, וְאַחַת לִשְׁכָּה שֶׁעוֹשִׂין בָּהּ לֶחֶם הַפָּנִים.
וּרְמִינְהוּ: אַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ לְבֵית הַמּוֹקֵד, כְּקִטּוֹנִיּוֹת הַפְּתוּחוֹת לַטְּרַקְלִין, שְׁתַּיִם בַּקּוֹדֶשׁ, וּשְׁתַּיִם בַּחוֹל, וְרָאשֵׁי פְּסֵפָסִין מַבְדִּילִין בֵּין קוֹדֶשׁ לַחוֹל. וּמָה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת? מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית — הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת טְלֵי קׇרְבָּן.
Rather, tohoro means on top of the altar itself, as it is written: “Like the very sky for purity [latohar]” (Exodus 24:10). Tohoro refers to the top of the altar after the ashes of the incense are cleared and the pure gold is visible.
The Gemara returns to the opinion of Rabbi Shimon IshHaMitzpa: What is different that he says to sprinkle in accordance with the procedure of the burnt-offering first and then sprinkle in accordance with the procedure that is used for the sin-offering? Let us first sprinkle in accordance with the procedure that is used for the sin-offering and then let us sprinkle in accordance with the procedure that is used for the burnt-offering. The Gemara answers: Since the daily offering is a burnt-offering, that procedure takes precedence, and it is followed by the sin-offering.
The Gemara asks: What is different that he says to sprinkle first on the northeast corner of the altar and then on the southwest corner? Let him sprinkle first on the southeast corner and then on the northwest corner. The Sages say: That is because the blood of the burnt-offering requires sprinkling on the side of the altar with a base, as it is stated: “On the base of the altar of burnt-offering” (Leviticus 4:18) and the southeast corner did not have a base. Therefore, the sprinkling was performed on the northeast corner, where part of the base of the altar was located.
The Gemara asks: What is different that he says to sprinkle first on the northeast corner of the altar and then on the southwest corner? Let him sprinkle first on the southwest corner and then on the northeast corner. The Gemara answers that it is since the Master said: All turns that you turn should be only to the right. With regard to certain offerings sacrificed when the priest is on the south side of the altar, he would turn to the east, which was to his right. Since the animal to be offered is slaughtered to the north of the altar, he first sprinkles blood at the corner that he encounters first.
And from where is the conclusion drawn that the Merciful One says with regard to a burnt-offering to perform it in accordance with the procedure of a sin-offering? Perhaps it is with regard to a sin-offering of the New Moon that the Merciful One says to perform it in accordance with the procedure of a burnt-offering. The Gemara responds: This can not enter your mind, as it is written: “It shall be offered aside from the daily burnt-offering and its libation” (Numbers 28:15). What is the Merciful One saying? Cast a matter of the sin-offering upon the burnt-offering, i.e., apply the procedure of the sin-offering to the sacrifice of the burnt-offering.
§ Just as the contradiction above was resolved by attributing different sources to different tanna’im, the Gemara cites an additional contradiction with a similar resolution. We learned in a mishna there: The appointee, the deputy High Priest, said to the other priests: Go out and bring a lamb from the Chamber of the Lambs, where lambs awaiting sacrifice were kept after they underwent inspection and were found to be without blemish. That mishna continues: The Chamber of the Lambs was located in the northwest corner of the Hall of the Hearth in the Temple courtyard. And there were four chambers there in that hall. One was the Chamber of the Lambs, and one was the Chamber of the Seals. In the Temple, seals were dispensed as receipts to individuals who paid for sacrificial animals. The person then showed the seal to a Temple official, who supplied him with an animal. And one was the Chamber of the Hall of the Hearth, and one was the chamber where the shewbread was prepared.
And the Gemara raises a contradiction from a mishna in tractate Middot: Four chambers were open into the Hall of the Hearth like small semi-open rooms [kitoniyyot] that open into a central hall [teraklin]. Two of these chambers were located in the sacred area, in the Temple courtyard, and two of the chambers were located in the non-sacred area of the Temple Mount. And the tops of wooden stakes [pispasin] in the Hall of the Hearth divided between the sacred area and the non-sacred area to apprise the people in both areas where they were located and what conduct is required. And what purpose did these chambers serve? The southwest chamber was the Chamber of the Sacrificial Lambs;
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.