ט'תכב

ט'תכב

ב"ה, נר ה' דחנוכה, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ צמ"ס וכו'

הרב¹ אברהם שי' סופר

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו מכ' כסלו, וכן נתקבל מכתבו הקודם. ותודה רבה על הבשורה הטובה שכבר חזר לביתו והולך ומתרפא בעזהשי"ת. ויהי רצון שתהא רפואתו שלמה וגם קרובה. ובודאי בדכוותי' הסימן על זה יהי' כשיבשר מעבודתו בפרסום תורתם של ראשונים כמנהגו ועבודתו בקדש בעבר.

ולפלא קצת שבמכתביו לא הזכיר על דבר ההתקדמות בזה במשך החדשים הרבים אשר לא התראינו וגם לא התכתבנו.

וכמנהגם של ישראל למצוא רמז וקישור לעניני חייהם בפרשת השבוע ועניני מצוות שבאותם הימים, הרי גם זו הוראה ברורה דימי חנוכה אלו, אשר הלכה² כבית הלל דמוסיף והולך בנרות ובאור, ואין³ אור אלא תורה כמ"ש כי⁴ נר מצוה ותורה אור. ובכתבו מכתבו למחרתו של יום⁵ הבשורה י"ט כסלו, יום גאולת רבנו הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד, הרי גם זה להוסיף כי מענינו הוא להפיץ גם רזין דאורייתא ועד כסגנון הכתוב יפוצו⁶ מעינותיך חוצה, וכמו שדברנו⁷ פעם בנוגע לאביו זקנו הרה"ג והרה"ח והרה"צ וכו' החתם סופר זצ"ל אשר עסק גם בפנימיות התורה, וכמוכח בכ"מ בספריו ועוד יותר מהנהגותיו. והרי האב⁸ מוריש כולי בחכמה. ונס חנוכה הרי בשמן הי', שבתורה זה רמז⁹ על הפנימיות שבתורה, שנגלה שלה נק' בשם מים.

בכבוד ובברכת רפו"ש ובשו"ט בכל האמור ולימי חנוכה מלאים שמחה ואור.