633
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לעיני בשר, וביחד עם זה הרי זה נר מצוה ותורה אור -- תכלית הרוחניות:
חנוכה -- מרמז על ענין חינוך והתחלה של דבר חדש בחגיגיות והדרת קודש, כמו שהיי בחנוכת המזבח וחנוכת בית המקדש בימים ההם בזמן הזה, וביחד עם זה גם מלשון חיגוך ולימוד, שמצות נר חנוכה מחנכת ומלמדת את מקיים המצוה וכל אשר בסביבתו לימוד חדש וסדר עבודה חדש, באופן דמוסיף והולך ואור;
מניחו -- שמדליקו במקום הנחתו, מניחו שם בלי טלטולים ושינויים; כל עבודתו האמורה היא קבועה בסדר חייו, קביעות בנפש.
על פתח -- מתאים לכלל גדול שבתורה ואהבת לרעך כמוך, מקום ואופן עבודתו הם -- שתהא גראית ומאירה, שמשפיעה למחוץ ממנו, ולא עוד אלא --
סמוך כו" מבחוץ -- מניחו בסמיכות לכל אלה הנמצאים (עדיין מפני איזו סיבה שתה") מבחוץ לעניני חנוכה, כולל גם כן הנמצאים עדיין מבחוץ לעניני יהדות בכלל, ולא עוד, אלא שאפילו
הערות
- 1. נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג. וראה פרשיי דיה בנים -- שבת כג, ב. תויא שם לח, ב ואילך. מב, א ואילך. שערי אורה שם כב, סע'א ואילך. אוה"ת נ'ך עה'פ. ובכימי
- 2. נר . . הרוחניות: ראה זח"ב קסו, רע'א.
- 3. חנוכה . . חינוד: ראה של"ה הנ"ל. תו"א וישב סד'ה בכ"ה בכסלו (וראה לקו"ת נשא כט, סעיא. ברכה צח, סע"ב ואילך). שערי אורה ואוהית שם בארוכה.
- 4. חינוך והתחלה: ראה פרש"י עהיפ לך לך יד, יד. שופטים כ, ה.
- 5. בחנוכת המזבח וחנוכת בית המקדש: שעש'ז נקראו ימים אלו בשם ,חנוכה* -- שבלי הלקט סקעיד. וראה פרשיי דיה בחנוכה -- מגילה ל, סע"ב. מרדכי ואו"ז (חיב סשכ"א) הובאו בדרכי משה לטור או"ח (ורמ"א) ריס עתר. חדא"ג מהרשיא לשבת כא, ב (ע'פ יליש מלכים רמז קפד. מגילת תענית פ"ט). וראה ג"כ תו'א ושערי אורה סד"ה הנ"ל. רד"ה ת*ר נ"ח תרג"ט (סה*מ תרנ"ט ע' קנב). רד"ה הנ"ל תש"ד (סה"מ תשיד ע' פב). ועוד. ויש לומר הטעם לזה שקבעו חנוכה לזכר חנוכת המזבח לבד (כמ"ש ברש"י, מרדבי וכו' שבריש ההערה) -- נוסף על ש(בפשטות) אותו טמאו היוונים במיוחד -- עפ מ"ש הרמב"ם (ריש הל' ביהב"ח) דעיקר מצות בנין בית המקדש הוא ,לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות כו'', שהוא במזבח. ומש"כ במור וקציעה סתר"ע שזהו זכרון לחנוכת הבית בימי חגי לא זכיתי להבין, שהרי כל השנים שעד החשמונאים לא הזכירו זה! ומה שהקשו דקדושה הקודמת לא בטלה ואצ חינוך (ועד'ז הקשה ג'כ ברד"ה זאת חנוכת, תרים. וראה שם ספ"ט) -- יש לומר, דהכוונה כאן אינו לחינוך בגדר דעבודתן מחנכתן (שבועות טו, א), כ"א כפשוטו -- התחלה לאחרי הפסק ארוך ולאחרי שפינו וטיהרו וכו'. ועפ"ז יומתק ג'כ הלשון ,וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו (רק וע'י) להודות ולהלל". ואכ*מ.
- 6. חינוך ולימוד: ראה פיה"מ להרמב"ם מנחות פ"ד היד.
- 7. באופן דמוסיף והולך ואור: דהלכה כביה דבלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך (שבת כא, ב. שו"ע שם סתרעיא סיב).
- 8. מניחו: להעיר ממחז'ל: העולם חסר מנוחה באת שבת באת מנוחה (פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א, וראה ב'ר פ, טא
- 9. שמדליקו במקום הנחתו: שו"ע שם סתרע"ה ס'א.
- 10. קביעות בנפש: ראה לקויד כרך א ז, א
- 11. כלל גדול . . כמוך: קדושים יט, יח. תו"כ ופרש"י עה"פ. ובשבת לא, א: זו היא כל התורה כולה. וראה תניא פליב. קונטרס אהבת ישראל.
- 12. שמשפיעה למחוץ ממנו: להעיר מע*ח שכ*ו פ'א (הובא בתניא פל"ז (מח, ב)) דהתלבשות הנשמה בעוהיז היא רק לתקן הגוף כו' -- שהם ה,חוץ" דהנשמה.
- 13. הנמצאיס . . יהדות: ראה סד"ה מצותה תר"ל ותרע"ח, סד"ה ת"ר נ"ח תרמ"ג (ועוד) בפירוש מאמר רזיל (שבת כא, ב) ,עד המליא ריגלא דתרמודאי".
רש"י על בראשית ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ויכל אלהים ביום השביעי. ר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו צָרִיך לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, הַקָּבָּ"ה שֶׁיּוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו, נִכְנָס בֹּו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְנִרְאֶה כְאִלּוּ כִלָּה בוֹ בַיֹּום. דָּ"אַ מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר? מְנוּחָה, בָּאת שַׁבָּת בָּאת מְנוּחָה, כָּלְתָה וְנִגְמְרָה הַמְּלָאכָה:
ויכל אלהים ביום השביעי AND ON THE SEVENTH DAY GOD FINISHED — R. Simeon says: A human being (literally, flesh and blood) who cannot know exactly his times and moments (who cannot accurately determine the point of time that marks the division between one period and that which follows it) must needs add from the week-day and observe it as the holy day (the Sabbath), but the Holy One, blessed be He, who knows His times and moments, began it (the seventh day) to a very hair’s breadth (with extreme exactness) and it therefore appeared as though He had completed His work on that very day (Genesis Rabbah 10:9). Another explanation: What did the world lack? Rest! Sabbath came — Rest came; and the work was thus finished and completed (Genesis Rabbah 10:9)!
מצוטט ב־4 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כח ‹ י'תריח לקו"ש ח"כ ע' 633
לקוטי שיחות 2
- כרך כה ‹ זאת חנוכה ‹ שיחה א ‹ 244 לקו"ש ח"כ ע' 633
- כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה יד ‹ 416 לקו"ש ח"כ ע' 633
תורת מנחם 1
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"א לקו"ש ח"כ ע' 633
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין תה דין היוצא חוץ לתחום ט שבת דף ל"ח
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקיא הבערה ולהחם מים מותר ביום טוב א שבת לח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) תה דין היוצא חוץ לתחום שבת דף ל"ח , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפ דין תשמיש המטה שם לח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקיא הבערה ולהחם מים מותר ביום טוב שבת לח, ב

