ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב

72

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"בכח", הרי בידו להביאו מיד מן הכח אל הפועל²⁷.

ולפיכך צריכים בית שמאי לפרט את שיטתם גם לגבי ראש השנה לאילן, כדי להבהיר, שגם כאשר אין אפשרות שהמציאות "בפועל" – החנטה – תתקיים בו זמנית עם ה"בכח" – באחד בשבט – גם אז²⁸ "אזלינן בתר בכח"²⁹.

ו. בית שמאי: המציאות "בכח" היא העיקרית

שיטת בית שמאי, ש"אזלינן בתר בכח", קובעת, שלא זו בלבד שכאשר דבר מסויים קיים רק בכח הרי זה מספיק לצורך ההלכה, בדיוק כפי שהדבר היה קיים בפועל,

(כבדוגמאות שלעיל, שלדעת בית שמאי, כאשר "חלות הדבש" הפכו למשקה רק "בכח", כבר חל עליהן דין של משקה. וכן לגבי "ראש השנה לאילן" – כיון שבאחד בשבט כבר מתחילה יניקת האילנות "בכח" מהמים של השנה החדשה, די בכך כדי שיום זה, אחד בשבט, יהיה ראש השנה לאילן),

אלא יותר מכך: לדעת בית שמאי חשוב ה"בכח" יותר מאשר ה"בפועל", ודוקא הוא קובע למציאותו של הדבר.

כפי שרואים במחלוקתם על בית הלל לגבי "מצות חנוכה"³⁰, שבה סוברים בית שמאי שמספר נרות החנוכה נקבע "כנגד ימים הנכנסין" – לפי הימים שיגיעו, כלומר, הימים שיבואו בפועל רק מאוחר יותר, ובינתיים הם קיימים רק בכח. ולכן סוברים בית שמאי, ש"יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך", כי מהותו של היום הראשון כוללת, בכח, שמונה ימים, ואילו היום השני כולל רק שבעה ימים, וכדומה.

לעומת זאת סוברים בית הלל שמספר הנרות נקבע "כנגד ימים היוצאין", לפי הימים שכבר עברו בפועל. ולפיכך הם אומרים "יום ראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך" – כי ביום הראשון קיים "בפועל" רק יום אחד, ביום השני – שני ימים, וכדומה.

הערות

27. וע"ד כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו (יבמות קד, ב).
28. ואף שגם ב"הרואה יום אחד עשר" ס"ל לב"ש דאזלינן בתר בכח (ראה לעיל הערה 14) – אף שה"בכח" דיום אחד עשר רחוק הוא לגמרי מן ה"בפועל", שהרי לא יבא לידי בפועל לעולם (שלכן צריך לשנות שיטת ב"ש בהרואה יום אחד עשר" וא"א ללמוד זה משיטתם ב"ר"ה לאילן") – מ"מ מטעם זה גופא א"א ללמוד משם שיטת ב"ש בנוגע לר"ה לאילן (וחלות דבש). כי מכיון שה"בכח" שביום י"א לא יבוא לעולם לידי בפועל, הרי בהכרח שהגדר ד"אזלינן בתר בכח" שם הוא מפני הבכח מצד עצמו (מה שיום י"א, מצד ענינו הוא יכול לבא לידי זיבה גדולה – בשאר ימי הזיבה), וכמבואר בלקו"ש ח"ז ע' 116 הערה 52. משא"כ בר"ה לאילן שענינו הוא החנטה של פירות האילן (ענין של "בפועל"), הי' אפשר לומר דלא אזלינן בתר בכח. ולכן צריך לשנות מחלוקתם גם בר"ה לאילן דגם כאן אזלינן בתר בכח לפי שכולל הבפועל.
29. וע"ד צריכותא זו הוא גם בדברי ב"ה דלא אזלינן בתר בכח.
30. שבת כא, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.