שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א פז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומובן ע"פ משנ"ת בדרושי החלצו (בלקו"ת ושל אדנ"ע רנ"ט ועיין "היום יום" עמוד עד) דמלחמת ז' עממין בעבודה היינו ז' מדות רעות, גסות הרע, והכבוש הי' להתיישב בארצם ולהיות אדם חורש אדם זורע וכו', ובמילא לויים הובדלו מעניני העולם (רמב"ם שם) ותפקידם הוא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים לג, יוד) שאדם חורש וזורע סותר לזה (עיין ברכות לה, ב) אין להם שייכות מצד עצמם לענינים הגשמיים ולא לגסות הרע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א פח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והטעם פשוט, כי מלחמת ז' עממין הי' הכבוש להתיישב בארצם ולהיות אדם חורש אדם זורע וכו', ובמילא לויים שהובדלו מעניני העולם (רמב"ם שם) ותפקידם הוא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים לג, יו"ד), אשר אדם חורש וזורע סותר לזה (עיין ברכות לה, ב) אין להם שייכות, מצד עצמם, לענינים הגשמיים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כן להעיר מענין דזמן ק"ש (דעיקרה פ"ר - בכל מאודך - שלא נאמר בה ואספת דגנך - ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'קנג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
בהמבואר בדא"ח דפרשה שני' דק"ש, שמקדים וקשרתם ללמדתם, שזהו הסדר דלעתיד לבוא דמעשה גדול, ואין מתאים זה עם האמור (ברכות לה, ב) דפרשה שני' היא כשאין עושין רצונו של מקום .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וי"ל שזהו הטעם שאנו רואים כי עד בוא הזמן שמלאכתם נעשית ע"י אחרים — לאחרי ביאת משיח — רוב בנ"י הם בעלי עסק ולא יושבי אהל, ובלשון חז"ל "הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן כרשב"י ולא עלתה בידן" והתורה על הרוב תדבר — כי להשלים מטרה זו — לעשות העולם הזה התחתון דירה לו ית', זה נעשה בעיקר על ידי "זבולון" דוקא, כנ"ל.
35 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אחז"ל "הרבה עשו .
31 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנהגת (רוב) בני ישראל היא באופן ד"הנהג בהם מנהג דרך ארץ" , ועיקר עבודתם היא קיום המצות ועשיית מעשים טובים (מארי עובדין טבין);
62 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לא רצו להכנס לא"י משום שמאנו להשפיל את עצמם בסדר החיים של "שש שנים תזרע שדך גו'", להתעסק בענינים גשמיים וחומריים, וע"ד מאמר רשב"י "אפשר אדם חורש כו' וזורע כו' תורה מה תהא עלי'".
23 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ג) לימוד התורה באופן שהאדם בוטח בה' לגמרי, ואינו עושה מלאכה כלל, וע"ד אוכלי המן, וכדברי רשב"י "אפשר אדם חורש כו' תורה מה תהא עלי' אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים כו'".
47 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויהי רצון, אַז בקרוב ממש זאָל מקויים ווערן דער יעוד "ועמדו זרים ורעו צאנכם" — אויך דעמולט וועלן זיי זיין "זרים" , נאָר זיי וועלן זיין אין אַזאַ אופן אַז עס וועט זיך הערן אין זיי זייער תכלית, און "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך".
114 ישעי' סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים בחוקותי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ושמא גרים, צמח צדק, וזמנו גרים, יום השבת קדש, וגם ר"ח תמוז, הוא חדש גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר מסר נפשו על לימוד התורה ברבים עבודת התפלה וכו'.
* להעיר אשר השנה היא שנת השמיטה עלי' נאמר — שבת לה',
והנה תמהו חז"ל (ברכות לה, ב): אפשר אדם חורש כו' וקוצר כו' תורה מה תהא עלי'
משא"כ בשנה זו אשר בחריש ובקציר תשבות — פנוים הם ועוסקים בתורת ה' כל השנה כולה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ראה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וידוע מארז"ל (ברכות לה, ב) שצ"ל הנהג בהם מנהג דרך ארץ , ואז הוי' נותן ברכתו ואספת דגנך תירושך ויצהרך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכדאיתא בגמרא שאף שישנה עבודת "בכל לבבך ובכל נפשך" אלא שחסר ה"בכל מאדך" – הרי זו בחינת "אין עושין רצונו של מקום" ובריבוי ההשתלשלות אפשר להגיע ל"אין עושין רצונו של מקום" כפשוטו.
43 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שונים הדברים כשישנה העבודה של מסירות נפש "ובכל מאדך", כל חד לפום שיעורא דיליה, אף אם היא בצורות הפשוטות, הרי זו בחינת "עושין רצונו של מקום" המביאה לידי "ועמדו זרים ורעו צאנכם" כשגם ה"זרים" לא רק שאינם מונעים אלא גם מסייעים.
45 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג קדושים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כש"קליפה" הגינה על ה"פרי" – וכמ"ש "ועמדו זרים ורעו צאנכם" , בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, בקרוב ממש.
14 ישעי' סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
חורין", הוא משתחרר ממגע עם הגבלות העולם, כי אם "מלאכתו נעשית ע"י אחרים" , בלמודו לעצמו (אבל באופן ורצון לעשות לו, יתברך, דירה בתחתונים) מאיר מאליו אור התורה את העולם.
19 וכמו הרשב"י – דס"ל (ברכות לה, ב) מלאכתן נעשית ע"י אחרים – שהי' במערה י"ג שנה, והמשיך המשכות ופעל הבירור ע"י עבודה ברוחניות, בדרך ממילא, שלא בדרך התלבשות (ראה לקו"ת פ' שמיני ד"ה לויתן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולפי זה הוא מסביר את לשון חז"ל "עושין רצונו של מקום" , ולא "עושין דברו" או "מאמרו", וכן את התשובה של רבי פינחס בן יאיר לנהר גינאי, שהוזכרה לעיל, "אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם":
8 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הוא אינו בדרגה של ה"עושין רצונו של מקום" , שאודותיו מדובר בגמרא במסכת ברכות, שעבודתם היא "בכל מאדך", מתוך התמסרות מוחלטת לתורה , ופרנסתם היא באופן שלמעלה מהטבע", בדומה ל"ועמדו זרים ורעו צאנכם" לעתיד לבוא –
63 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מטות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך כיון שהמשכת העצמות נעשית בעיקר על ידי מארי עובדין טבין, ואילו עבודתם של מארי תורה היא בעיקר "להאיר" ולגלות את מה שנמשך לעולם על ידי קיום המצוות, לכן נקבע, שמארי תורה הם מיעוט, ואילו רוב ישראל עוסקים ב"ואספת דגנך".
28 ראה ברכות לה, ב: הרבה עשו כר"י ועלתה בידן כרשב"י ולא עלתה בידן .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואילו כאשר ישראל מוסיפים בעבודת ה', למעלה מן המדידות וההגבלות של טבעם – עושין רצונו של מקום , הרי אז הם נעלים מן הטבע,
39 כידוע (חדא"ג מהרש"א ברכות לה, ב. או"ת להה"מ נג, ד. לקו"ת שלח מב, ג. ועוד ) דעושין רצונו של מקום הוא ע"י העבודה ד"בכל מאדך", למעלה ממדידה והגבלה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כשם שדבר זה גרם ל"מתפרנס בצער" ועד ל"וקפחתי את פרנסתי", ולכך שיהודי צריך בכלל לעבוד, בדומה למאמר רשב"י "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים ...
31 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואף דטורף ואוכל, נעשה אחר החטא שאז נעשה בהם הטבע לטרוף ולהזיק, ולפני החטא (ולפני המבול) לא הותרה אכילת בשר, וכו' – הרי חילוק הטבע באופן האכילה ד"דורס ואוכל" מיד או "טורף ואוכל לאח"ז (מוליך לחוריו) – שייך גם באכילת ירק עשב. ועוד ועיקר: פשיטא דאין כוונת רשב"א "עוונותיכם הטו גו'" על חטא עה"ד (ומאז מוכרחת הפרנסה להיות בצער), ובכלל – על מצב כלל ישראל , כ"א על כאו"א בפרט המשמש הוא את קונו כדבעי, וכמרז"ל דכשעושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים (ברכות לה, ב). – קדר ולא עובד אדמה, שאין לו שדה משלו – שצריך לחפש בעל השדה, אינו חשוב בעיניו כגזילה כנ"ל וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בית כנסת, מבית הכנסת לבית המדרש, ומבית המדרש ל"הנהג בהם מנהג דרך ארץ" :
53 ברכות לה, ב. וראה שו"ע אדה"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקה"פ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עליו לקיים את הציווי "וכסיתו", להלבישו בציצית ותפילין" אך צריך להיות בכך סדר, תחלה צריך הוא עצמו להתפלל ו"מבית הכנסת לבית המדרש" – ללמוד תורה , ולאכול פת שחרית, ואחר כך "הנהג בהם מנהג דרך ארץ" , ולאחר כל זאת הוא יקיים את "וכסיתו";
67 ברכות לה, ב. וראה שו"ע אדה"ז שם וסי' קנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כמאמר חז"ל שבאהבה של "בכל לבבכם ובכל נפשכם" – ללא "בכל מאדכם" – נקראים "אין עושין רצונו של מקום" .
38 ברכות לה, ב. חדא"ג שם. לקו"ת שלח מב, ג. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לומר שהטעם לכך הוא כיון שלדעת רבי שמעון בר יוחאי אין זה רצוי:
65 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מצד שני, סדר זה הכרחי רק מצד הגוף הגשמי של היהודי, שבו "מתלבשת" הנשמה, שמפני ההעלם וההסתר שבו הוא נזקק לפי התורה לנהוג בדכי הטבע, כמאמרי חז"ל:
22 וראה ברכות לה, ב: הרבה עשו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לגבי רוב אנשי העולם, שאין תורתם אומנותם, ועיקר עסקם איננו בתורה (כדברי חז"ל "הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן , כרשב"י ולא עלתה בידן ), אלא הם "מארי עובדין טבין" (= בעלי מעשים טובים), מובן, שאצלם "כתר שם טוב" הוא מעלה גבוהה יותר מ"כתר תורה" אבל, כיצד יתכן לומר, שרבי שמעון בר יוחאי, שתורתו אומנותו, והוא תלמידו של רבי עקיבא, הסובר ש"תלמוד גדול", יאמר ש"כתר שם טוב עולה על גביהן" – נעלה מ"כתר תורה"?
24 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל כאשר מדובר אודות מי שתורתו אומנותו, כיצד ייתכן שבזמן לימוד כזה, הוא יוכל לחשוב על ההתעסקות עם מי ששקוע ב"ואספת דגנך" – הרי זאת סתירה?
50 עקב יא, יד. ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"עשה תורתך קבע" – "שיהיה עיקר עסקך ביום ובלילה בתורה, וכשתהיה יגע מן הלמוד תעשה מלאכה ולא שיהיה עיקר עסקך במלאכה", וכמאמר רז"ל "עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי" ; "אמור מעט ועשה הרבה" – להבטיח מעט, "ועשה הרבה" יותר ממה שהובטח, "כמו שמצינו באברם שאמר תחלה ואקחה פת לחם ובסוף ויקח בן בקר רך וטוב"; והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות – "כשאתה מכניס אורחים לביתך לא תתן להם ופניך כבושות בקרקע".
3 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אין הם צריכים לחרוש לזרוע וכו' – מלאכתן נעשית על־ידי אחרים .
17 ראה ברכות לה,ב. מכילתא (ופרש"י) בשלח טז, לב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שש שנים תזרע...", באופן שאדם חורש , אדם זורע וכו', וחיי היום־יום מוגבלים, לפי התורה , בדרכי הטבע, שם אי אפשר להיות מונהגים בדרך שהיא הפוכה מן הטבע.
20 ראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א) רוב בני ישראל עובדים באופן של "הנהג בהם מנהג דרך ארץ" .
66 ברכות לה, ב. ושם: הרבה עשו כר"י ועלתה בידם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
רבי שמעון בר יוחאי וחבריו – אשר "הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם", ורבי אלעזר בנו ("חבריו") אפילו לאחר השנה השלוש־עשרה במערה "הוי מחי" (=היה מכה).
29 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כלומר, לפי התורה צריך להכין כלי לדרך הטבע, ו"אין סומכין על הנס", וכיון שבדרך הטבע נזקקים ל"איש", ואפילו ללא־יהודים, הרי שיש בתורה בסיס להתנהגות "יקוה לאיש".
21 ראה פסחים סד, ב. זח"א קיא, ב. קיב, ב. וראה ברכות לה, ב: הרבה עשו כו' כרשב"י ולא עלתה בידן .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בדומה לכך – אף כי למעלה קרבן קין, כמובן – היא כל עבודה מוגבלת ומצומצת, שכיון שהיא במידה ובמספר, הרי אין עושין ו"ממשיכים" באמצעותה את רצונו של הקדוש־ברוך־הוא, הנעלה מכל גבול.
16 ע"ד פי' הידוע (חדא"ג מהרש"א ברכות לה, ב. וראה לקו"ש חי"ב ע' 9־98. וש"נ) במרז"ל דפרשה שני' דק"ש הוא "בזמן שאין ישראל עושין רש"מ", כי לא נאמר בה "בכל מאדך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כך גזר הקדוש־ברוך־הוא, שיהודי ישנה טבעו, ודוקא על ידי העבודה של "בכל מאדך", אז "עושין רצונו של מקום" .
29 ברכות לה, ב. חדא"ג מהרש"א שם. או"ת להה"מ פ' עקב נג, ג. וראה בארוכה לקו"ש חי"ב ע' 98 ואילך, וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
חז"ל אומרים "ביתו זו אשתו", וכדברי רבי יוסי "מימי לא קריתי לאשתי אשתי אלא לאשתי ביתי", וזהו הפירוש הפנימי ל"כי תבנה בית חדש" תקופת תחילת חיי נישואין, כאשר מוטלים על אדם "רחיים בצוארו" – עיסוק בפרנסה גשמית, אדם חורש אדם זורע .
24 ברכות לה, ב. וממשיך: תורה מה תהא עלי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
6 תפלה .. חורה .. יצא אדם: שהרי אסור לו להתעסק בצרכיו עד שיתפלל (שו"ע חאו"ח ספ"ט ס"ג), ומביהכ"נ הולך לביהמ"ד (ברכות בסופה. וראה שו"ע חאו"ח (ואדה"ז) סקנ"ה. וש"נ), ומביהמ"ד ל,הנהג בהן מנהג דרך ארץ" (ברכות לה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
6 אַרבעט אין פעלד און גאַרטן (די הויפט באשעפטיקונג אין יענער צייט): ומדברי רשב"י (ברכות לה, ב) אפשר אדם חורש כו' וזורע כו' וקוצר -- מובן שזהו דוגמא לכל הזמנים. וראה מכתב י"א ניסן הנ"ל. ושינ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך-ז' חשון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דוקא כאשר כל אחד שב אל ביתו ואל מקומו, אדם חורש ואדם זורע , הופך כל אחד את עניניו הגשמיים לדירה לו יתברך בתחתונים, על ידי התורה והמצוות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו".
21 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כדי שיהיו "עושין רצונו של מקום הכרחית עבודה של "בכל מאודך", עשיה מעל למדידות ולמגבלות הטבעיות של האדם דבר המתאפשר על ידי כך ש"מאיר".
30 ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. לקו"ת שלח מב, ג. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב בהר שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
רש"י רומז לתשובה על כך על ידי כך שהוא מציין את שמו של בעל המאמר – רבי שמעון – אשר לשיטתו מובן הדבר.
41 גם י"ל, דלשיטת ר"ש מובן הא שאא"פ שהבנים יהיו כשאר עניים שחוזרים על הפתחים (ראה קידושין שם: בניו דדירכייהו לאהדורי) – כי ר"ש – "תורתו אומנתו" (שבת יא, א), וס"ל (ברכות לה, ב) "אפשר אדם חורש כו' תורה מה תהא עלי' אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים" – ולכן אומר , שאין לחייב הבנים לחזור על הפתחים, כ"א צריכים לקבל מזונותיהם "ע"י אחרים" כדי שיוכלו לעסוק בתורה *. ומה שהטילה התורה חיוב זה על האדון (ולא על האב, שינכה מהכסף שמקבל מהאדון (עבור עבדותו) לזון את בניו) – י"ל שזהו בכדי שהבנים לא יקבלו מזונותיהם ממי ש(לא זו בלבד שאין תורתו אומנתו, כ"א אדרבה) הוא בשפל המצב, ש"לא חזר בו" (רש"י פרשתנו כו, א) [ומכש"כ נמכר בגנבתו]. ויתירה מזו י"ל (לחדודי): זה שהאדון יש לו עבד – היינו, שמלאכתו נעשית ע"י אחרים – ובמילא צ"ל תורתו אומנתו; ולכן, כדי להדגיש דזה שהבנים מקבלים מזונותיהם ע"י אחרים הוא כדי שיוכלו ללמוד תורה , כנ"ל, מקבלים זה ע"י האדון שתורתו אומנתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בלק שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך", "ועמדו זרים ורעו צאנכם" , וריש לקיש עצמו אומר "כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו ב' אלפים וח' מאות עבדים" – וכיצד ייתכן, אפוא, לומר שכל האומות יכרתו במשך הזמן ?
62 שם סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח-ז' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דוקא כאשר יהודי מגיע לביתו ולמקומו ומתעסק עם עבודת האדמה, אדם חורש ואדם זורע וכיוצא בזה, אזי יש באפשרותו לקיים את המצוות התלויות בארץ כפשוטן, ולהמשיך קדושה גם בכל דבריו ועניניו, "מעשיך ודרכיך" הגשמיים – עבודה שלא תיתכן כאשר הוא נמצא בעלותו לרגל בירושלים ובבית המקדש.
14 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"מחוץ למחנה" כדי לעסוק בעניני העולם, הנהג בהם מנהג דרך ארץ – הוא מרגיש שהימצאותו "מחוץ למחנה" היא בחיצוניות בלבד.
61 ברכות לה, ב. וראה טושו"ע או"ח סקנ"ו. (משיחת ש"פ בה"ב תשכ"ח)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וישלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכשם שיעקב גרם לכך על ידי ה"דורון" ששלח לעשו, ובהכנה של תפילה, כך אצל כל יהודי, כדי לברר ולהפוך לקדושה את עניני העולם (עשו) ובמיוחד את עניני הגלות, יש, לאחר הכנה של עבודת התפילה, להשתמש בממון וכדומה כ"דורון" – להקדיש מהזמן שהיה צריך לעסוק בלימוד התורה לחרישה , זריעה מלאכתך אשר תעשה, כך שתתעורר השאלה תורה מה תהא עליה – כדי לברר את העולם.
75 ראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן הוא מביא שם, שהטעם הוא "לבטוח בה' נותן לחם דבר יום ביומו", כי מצד האופן הנעלה יותר בבטחון – "המיחלים לחסדו" – יכולה להיאמר פרשת המן "בכל יום", אף בשבת, ולפני התפלה.
63 ועצ"ע שהרי סוג זה מיעוט הוא (והרבה עשו כר' ישמעאל דוקא – ברכות לה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לאחר מכן באה האזהרה לרוב ישראל, המתעסקים ב"דרכי העולם" – ש"ואל יבוא בכל עת אל הקודש".
59 דהרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם (ברכות לה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
חורש אדם זורע וכו', ובמילא לויים שהובדלו מעניני העולם (רמב"ם שם) ותפקידם הוא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים לג, יו"ד), אשר אדם חורש וזורע סותר לזה (עייז ברכות לה, ב) אין להם שייכות, מצד עצמם, לענינים הגשמיים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב) העבודה "בחללו של עולם" – "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , ובאופן כללי הכוונה היא לעיסוקיו של היהודי בעניני הרשות, בדומה לפרטי הנבראים שאינם מפורטים בעשרה מאמרות שבתורה –
43 ברכות לה, ב. (משיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ה)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בחייו של היהודי יש, בדרך כלל, שני מצבים – בהיותו "בפנים", בארבע אמות של תורה ותפלה ומצוות, במצב של קדוש ועבודת ה', ובהיותו ב"חוץ", עסוק בעניני העולם הזה , "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" .
66 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והחילוק שביניהם – שפעולת חוני המעגל (תפלה) היא בעניני העולם , ע"י הדיבור והבקשה שהעולם זקוק לגשמים, משא"כ רשב"י, שבעצם לא הי' שייך לעניני העולם [כדאיתא בגמרא שרשב"י אמר "אפשר אדם חורש .
118 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
"אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימוש גו'", ויתירה מזה, כדברי רשב"י ש"אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש" , ולאידך, אומר רשב"י עצמו "אפשר אדם חורש בשעת חרישה כו' תורה מה תהא עלי'", אלא צריך ללמוד תורה יומם ולילה, "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" ("דברים ככתבן" ), היינו, שכל מי שאפשר לו חייב לעסוק בתורה יומם ולילה, ואם אפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, עליו דרשו חז"ל "כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", בזה ובבא, וכל מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה יומם ולילה (שמלמעלה לא ניתנה לו האפשרות לכך מסיבה שאינה תלוי' בבחירתו), כיון שצריך לעסוק במשא ומתן לפרנסת בני ביתו, יוצא י"ח בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית – ש"כיון שאי אפשר לו ועוסק כל מה שאפשר לו ישלים לו הקב"ה כו' מה שצריך להשיג" אילו הי' עוסק בתורה יומם ולילה.
894 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אלא מאי, השאלה היא "תורה מה תהא עלי'" – מה יהי' עם הגמרא והפוסקים והרמב"ם וכו', במשך אותם שבועות אחדים שהתלמידים יסעו מהישיבות?
1112 לשון חז"ל – ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שאהבה זו היא למעלה מהגבלות, ובאהבה זו הוא מקיים תומ"צ, הנה ע"י קיום התומ"צ באופן כזה ממשיך הוא את הרצון שלמעלה מהשתלשלות, שזהו"ע עושין רצונו של מקום , שפועל (ער טוט אויף) בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות.
32 ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. או"ת להה"מ נג, ד. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כפי שמצינו אצל יחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה , כמו רבי עקיבא ורבי אלעזר בן ר"ש, שמלאכתם היתה נעשית ע"י אחרים – שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמ"ש "ועמדו זרים ורעו צאנכם" – שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא ע"י הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא, והעובדא דר"א בר"ש עם יורדי הספינה.
54 ישעי' סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ורק לאח"ז באה ההתעסקות בעניני הרשות, "הנהג בהם מנהג דרך ארץ" – ע"ד ובדוגמת "בשנה החמישית תאכלו את פריו".
198 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועד"ז בכחו של יהודי לפעול בהסביבה שלו, אפילו אצל אינם- יהודים – ע"י קיום ההוראה שלמדים מהדין שמחובר לא בטל – שעוד בזמן הגלות יהי' ע"ד המעמד ומצב דלעתיד לבוא, ש"עמדו זרים ורעו צאנכם" , ובמילא, יוכל להתעסק אך ורק עם ענינים המתאימים ל"ממלכת כהנים", החל מכהן פשוט, ויתירה מזה, סגן כהן גדול, ועד לכהן גדול, עליו נאמר "מן המקדש לא יצא", "ויהי' ביתו בירושלים ואינו זז משם" – כך יהי' גם מעמדו ומצבו.אלא שצריך להביא בגילוי את "שם הוי' (ש)נקרא עליך", שעי"ז רואים בגלוי שהוא מחובר להקב"ה, ונמצא "בבי גזא דרחמנא", ואז יכול למלא את התפקיד המוטל עליו.
119 ישעי' סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמנם להיות שהתורה ונשמות ישראל שניהם הם בחי' העצם ושניהם הם בהעלם, הנה בכדי שתהי' ההתגלות צריכים לסיוע מלמעלה, והכלי להסיוע מלמעלה הוא העבודה שלמעלה מטו"ד, שהיא אהבה רבה, והיינו לפי שאהבה רבה ממשיכה את הרצון שלמעלה מהשתלשלות, כידוע תורת הרב המגיד בפירוש מאמרז"ל בהחילוק בין פרשה ראשונה לפרשה שני' דק"ש, כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום , וקשה על זה, הרי בפרשה שני' דק"ש כתיב והי' אם שמוע תשמעו גו', ומהו אומרו כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום , ופירש הרב המגיד, דבפרשה ראשונה דק"ש כתיב ובכל מאדך, שהו"ע אה"ר שלמעלה מטו"ד, ובפרשה שני' דק"ש לא כתיב בכל מאדך, והענין דעושין רצונו של מקום הוא ע"י אה"ר דוקא, דע"י אה"ר שלמעלה מטו"ד ממשיכים את הרצון שלמעלה מהשתל' במקום שהוא מדידה והגבלה.
66 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וב' ענינים אלו דתורה ותפלה הם ברוחניות, ומהם נמשך גם בגשמיות הענין דתורה וקמח, דקמח הוא לחם מן הארץ , דוגמת ענין התפלה שהיא העלאה מלמטה למעלה, וכשם שבעבודת האדם צריך להיות ג"כ קו התפלה ואינו מספיק לימוד התורה בלבד, כמו"כ גם בגשמיות צריך להיות תורה עם דרך ארץ דוקא, כמרז"ל הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם [והיינו, דעם היות שהעסק בדרך ארץ גופא הוא ג"כ ע"פ התורה , כמ"ש בתחלת פרשה שני' דקריאת שמע והי' אם שמוע תשמעו גו', הרי אח"כ כתיב ואספת דגנך גו', היינו שצריך להיות גם העסק בדרך ארץ דוקא, תורה עם דרך ארץ ].
11 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ענינה של ברכה ראשונה הוא להתיר איסור, שהרי העולם כולו שייך להקב"ה, ו"כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל , שנאמר גוזל אביו ואמו כו'", וע"י הברכה בטל איסור הגזילה, ולכן הרי זה גם על משהו.
95 ברכות לה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין הוא, דהנה איתא בגמרא כתוב אחד אומר ואספת דגנך , וכתוב אחד אומר ועמדו זרים ורעו צאנכם , כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום , כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום .
19 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והיינו, שיומשך אלקות בנפשו ובעולם, שזהו הפירוש ד"משמח אלקים ואנשים" – שנעשה שמחה בשם "אלקים", בגימטריא הטבע, עי"ז שנמשך ומאיר בו שם הוי' (דלעילא) שלמעלה מהשתלשלות, ובמילא נעשית גם ההנהגה למטה ("אנשים") באופן של בלי גבול, כמדובר בהמאמר בענין "עושין רצונו של מקום" – "ועמדו זרים ורעו צאנכם" .
92 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וע"ד שמצינו בגמרא שגם כאשר העבודה היא "בכל לבבך ובכל נפשך" , אלא שחסרה העבודה ד"בכל מאדך", ה"ז נקרא "אין עושין רצונו של מקום" , ועד כדי כך, שלאחרי ריבוי השתלשלות יכול לבוא מזה מעמד ומצב ד"אין עושין רצונו של מקום" כפשוטו, רחמנא ליצלן;
48 ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. או"ת להה"מ פ' עקב (סקס"ו). לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועוד זאת, שקודם האכילה צריך לברך לא רק ברכת הנהנין, כדאיתא בגמרא "כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל , שנאמר גוזל אביו ואמו" , אלא צריך לברך גם ברכת המצוות – "אשר קדשנו כו' וצוונו לאכול תרומה", היינו, שמכל ענין וענין, אפילו מעניני הרשות, עושה מצוה, שזהו"ע "בכל דרכיך דעהו",
157 ברכות לה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בש"פ בשלח שנת תקט"ז אמר הבעש"ט מאמר ע"פ "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו", "אל תיקרי לאיתנו אלא לתנאו", ובשנת תקכ"א (שנה אחר הסתלקות הבעש"ט) – המשיך הרב המגיד לספר לרבינו הזקן – הי' אצלו רבו הבעש"ט, וחזר את המאמר, והוסיף ביאור בענין "עושין רצונו של מקום" , "רצונו" ולא "דברו".
224 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וגם ענין זה הוא החילוק בין קדושה לקליפה, שבבחי' הקדושה עיקר קבלת החיות הוא מצד העבודה, משא"כ בקליפה, קבלת חיותם אין זה מה שהרויחו ע"י עבודתם, אלא שהם גוזלים וחוטפים מן הקדושה, שלכן נקראים הקליפות בשם גנבים, כמ"ש אם גנבים באו לך אם שודדילילה, דקאי על הקליפות, וכמרז"ל כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל אביו ואמו .
49 ברכות לה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה, ע"י הביטול דנעשה שהוא הביטול לבעל הרצון, עושין רצונו של מקום , היינו שפועלים ועושים שיהי' הרצון, שהרי עצמותו ומהותו ית' הוא למעלה מהרצון, וכל ענין הרצון הוא ירידה והמשכה, והיינו, שגם הרצון דמצוות הוא רק המשכה ממנו ית', לפי שעצמותו ומהותו הוא למעלה גם מהרצון דמצוות, וכמ"ש כי כל מצותיך צדק, וכמאמר רז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,היינו שעצמותו ית' הוא למעלה מהרצון דמצוות, והרצון דמצוות הוא רק צדקה שעושה הקב"ה בישראל להשפיל את עצמו בהרצון דמצוות, הנה בכדי לפעול את הרצון הרי זה ע"י הביטול דנעשה, שהוא הביטול שבפנימיות הנפש לבעל הרצון, והוא הביטול דבכל מאדך, שזהו הביטול שמצד יחידה שבנפש הקשורה עם בחי' יחיד, שעי"ז עושין רצונו של מקום .
27 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולמעלה מזה הוא הביטול דנעשה, שהו"ע הביטול לבעל הרצון, היינו, שעוד טרם שישנו איזה המשכת רצון גלוי, הרי הוא בטל בעצם נפשו לבעל הרצון עצמו, ועי"ז הוא ממשיך את הרצון, כמאמר עושין רצונו של מקום , שעושים ומחדשים את הרצון, שהרי א"ס ב"ה מצד עצמו הוא למעלה גם מהרצון דמצוות, וצריך לחדש את הרצון דמצוות, והמשכת הרצון היא ע"י העבודה דנעשה, שהו"ע הביטול לבעל הרצון.
11 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו גם כללות ענין התפלה, ובפרט תפלתו של חוני המעגל, שפועלת לרפאות החולים ולברך השנים, היינו, שגם כאשר ההמשכה שנמשכה בסדר השתלשלות ע"י צמצום והתפשטות המשכה והתפשטות היא באופן אחר, הנה העבודה היא להיות עושין רצונו של מקום , היינו, לפעול (אויפמאַכן) רצון חדש, וכנ"ל דאחיד לי' בדרועי' וגופי' ומלמד אותו למלאות בקשתו.
16 לשון חז"ל – ברכות לה, ב. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לכל לראש – במסכת ברכות, התחלת הש"ס – מדובר אודות רוב בנ"י שאין תורתם אומנתם אלא עוסקים גם במנהג דרך ארץ, כמארז"ל "הרבה עשו כר' ישמעאל ("הנהג בהן (עם דברי תורה) מנהג דרך ארץ") ועלתה בידן , כר' שמעון בן יוחאי (שתורתו אומנתו) ולא עלתה בידן" ; ולאחרי כן – במסכת מו"ק – מדובר אודות המיעוט דבנ"י שתורתם אומנתם.
18 ברכות לה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומובן, שכשם שבתפלה אין להשאר בדרגת העבודה שע"פ טו"ד, אלא צריכים לבוא גם להדרגא ד"בכל מאדך", וכדאיתא בגמרא שפרשה שני' דק"ש (שלא נאמר בה "בכל מאדך") היא בבחינת "אין עושין רצונו של מקום" – כן הוא גם בתורה , שאין להשאר בגליא דתורה בלבד (שהיא בדוגמת פרשה שני' דק"ש), אלא צריכים לבוא גם לפנימיות התורה .
9 ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. וראה לקו"ש חי"ב ע' 98. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובכללות הרי זה החילוק שבין העבודה דבכל לבבך ובכל נפשך, שעדיין אין זה באופן שישראל עושין רצונו של מקום , לעבודה דבכל מאדך, שעלי' נאמר עושין רצונו של מקום , והיינו, שעי"ז עושים הענין דלי ראש.
48 ראה ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. לקו"ת שלח מב, ג. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומשום זה ישנו סדר העולם באופן ד"ואספת דגנך" , "הנהג בהם מנהג דרך ארץ" .
43 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובכל מאדך קאי על הגילוי דלעתיד, שזהו"ע עושין רצונו של מקום , שאז מלאכתם נעשית ע"י אחרים , שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם .
41 ראה ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולאחרי הקדמת ביאור טעם הגלות, באה הבקשה (השני'), מה יוסף כלכל את אחיו לפי מעשיהם, שנאמר לחם לפי הטף, אף אנו כלכל אותנו לפי מעשינו, כי, כדי שיוכל להיות לימוד התורה וקיום המצוות כדבעי (שעי"ז יכנסו משני השובע לשני הרעב), צ"ל מעמד ומצב שלא יהי' בלבול מצד צרכי האדם [שלכן צ"ל סדר העבודה באופן שמלאכתו נעשית ע"י אחרים , או לכל הפחות באופן שמלאכתו עראי (שעי"ז יוכל להיות) ותורתו קבע].
44 ראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ורק אצל מיעוט מבנ"י – לאחרי שיש אצלם ענין המס"נ – יכול להיות סדר העבודה של התבודדות קצת מעניני העולם, אם באופן ש"תורתן קבע ומלאכתן עראי" , או אפילו באופן ש"מלאכתן נעשית ע"י אחרים" (וגם אז נקראת "מלאכ תן ", שנקראת על שמם), אבל, סדר זה הוא רק אצל מיעוט מבנ"י, כמו שבט ישכר ויהודה שענינם הוא להורותכו', אבל אצל רובא דרובא דבנ"י סדר העבודה הוא באופן ד"הזורע והחורש כו'".
13 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מצד החיוב דמצות תלמוד תורה – יכול להיות הסדר ד"הנהג בהם (עם דברי תורה ) מנהג דרך ארץ" , ורק לקבוע עתים לתורה , או אפילו יתירה מזה, לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי, אבל לא באופן שתורתו אומנותו, שאין לו ענין אחר מלבד התורה .
39 ברכות לה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואח"כ באה התקופה שצריך לעסוק בתיקון הגוף ונפש הבהמית וחלקו בעולם, לצאת לעולם כו', שכן, הנהגת רוב העם היא באופן ד"הנהג בהם מנהג דרך ארץ", כמ"ש "ואספת דגנך גו'", וישנם רק יחידי סגולה שהנהגתם כשיטת רשב"י ש"בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים , שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם" , ואילו כאשר "הרבה עשו כרשב"י" אזי "לא עלתה בידן" .
226 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לדעת ר"ש – "באחד בניסן ראש השנה לרגלים", והיינו, שענין זה שייך אצל אלו שהולכים בדרכו של רשב"י, ש"מלאכתן נעשית ע"י אחרים" , כיון שהם "עושין רצונו של מקום" , שעבודתם היא לא רק באופן ד"בכל לבבך ובכל נפשך", אלא גם באופן ד"בכל מאדך", ולכן אצלם נקבע גם בגלוי שראש השנה הוא בניסן, היינו, שבכל עניניהם ההנהגה היא בסדר של אתערותא דלעילא;
17 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ענין התפלה (כלים של דיבור) – עיקרה הוא עבודה שבלב, והו"ע האהבה ד"בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", והרי העבודה ד"בכל מאדך" הו"ע "עושין רצונו של מקום" .ובזמן שעושין רצונו של מקום – מספיקה גם הירידה בדיבור, ואין צורך בהירידה במעשה, כיון ש"מלאכתן נעשית ע"י אחרים , שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם" .
58 ראה ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וטעםהדבר - כיון ש"מים" מצד עצמם אינם דבר המזין [כמ"ש הרמב"ם בפירוש דברי המשנה "בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח", לפי ש"אין ראוי שיהי' דבר מזה העירוב אלא במאכלים, והמים והמלח אינם מן המזונות, אבל הם מוליכין המזון למקומותיו הידועות"], ולא עוד אלא שאין להם טעם (ולא גוון), כך, שההנאה בשתייתם אינה אלא כששותה לצמאו; משא"כ יין שיש לו טעם , ולא עוד אלא שמביא לידי שמחה ("יין ישמח לבב אנוש" ), יש הנאה בשתייתו בכל האופנים.
14 ברכות לה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דבר השייך להקב"ה , "תורת ה' ", אלא שהקב"ה הפקיד את התורה וייחד לה מקום אצלו כדי שילמדנה - בזמנים שחייב ללמוד תורה , ובהזמנים שבהם פטור מלימוד התורה - בשעה שמוכרח לעסוק בפרנסתו, "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך", "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" - נשאר ה"פקדון" מונח על הצד, ומה שנעשה עם הפקדון באותה שעה אין זה ענינו, כיון שמלכתחילה סיכםוהתנה עם המפקיד (הקב"ה) שבזמנים מסויימים יעסוק ב"מנהג דרך ארץ" (וכיו"ב בשאר התירוצים ע"פ תורה על החסרון בלימוד התורה כדבעי למהוי - משום ש"שמעתא בעא צילותא", ועכשיו אין דעתו פנוי', או שאין לו מצב-רוח ("ער איז ניט אויפגעלייגט") וכו').
85 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מכיון שבעל-הבית עסוק בהוויות עוה"ז, בצרכי פרנסתו, וטוען שע"פ שו"ע מחוייב הוא ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , וצריך להקדיש כו"כ שעות ביום בשביל מסחר, או ענינים אחרים של ל"ט "עובדין דחול" - עלול הוא לטעות יותר בענין זה.
95 ברכות לה, ב. וראה טושו"ע ואדה"ז או"ח ר"ס קנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א ר"ד מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בא' היחידויות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומבאר אדמו"ר הזקן, שענין זה תלוי בשרש נשמתו כו', והיינו, שיש מי שמצד שרש נשמתו צריכה להיות עיקר עבודתו ב"הנהג בהם מנהג דרך ארץ" , ובנוגע ללימוד התורה די לו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית (אם מפני שכבר למד כל התורה בגלגול הקודם, ועתה צריך רק לתקן איזה ענין, או מצד איזה טעם אחר), ויש מי שעיקר ענינו הוא לימוד התורה , וזהו תכלית ירידת נשמתו ותכלית שלימותו, ולכן אם מבטל אפילו רגע א', אומרים עליו "כי דבר ה' בזה וגו'", כיון שפוגם בתכלית ירידתו ושלימותו וכו'.
10 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כשיטת ר' ישמעאל שצ"ל ואספת דגנך גו' , הנהג בהם מנהג דרך ארץ , וכדברי הגמרא64 שהרבה עשו כר"י ועלתה בידן (כרשב"י ולא עלתה בידן ), שזהו לפי שאין סומכין על הנס , הרי לא זו בלבד שקובע עתים לתורה, אלא עוד זאת, שלימודו בתורה הוא באופן שלמעלה מהגבלה (שאינו מסתכל על השעון כו'), כפי שלמדים מאופן לימודו של ר"י בעצמו.
279 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה, בזמן הגלות, שהסדר הרגיל הוא "ואספת דגנך גו'" , "מלאכתן נעשית ע"י עצמן" , "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה" – יש אמנם צורך והכרח להשתמש גם בשכל ("פיקח") בשביל המלאכה , אבל, כל זה אינו אלא באותו זמן שע"פ תורה עוסק הוא
976 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וע"פ המבואר בכ"מ דענין עושין רצונו של מקום הוא דוקא ע"י האהבה דבכל מאדך, למעלה ממדידה והגבלה, מובן, דמ"ש במדרש אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום , הוא, כשהעבודה דספה"ע קשורה עם האהבה דבכל מאדך.
693 או"ת להמגיד פ' עקב ד"ה מפני מה. לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ. וראה גם חדא"ג מהרש"א ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– ולא ברשיעי עסקינן , מדובר אודות יהודי שמתנהג ע"פ שו"ע, בהתאם למ"ש122 "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה" – "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" , וכמארז"ל "הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן , כרשב"י ולא עלתה בידן" –
180 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ועפ"ז יובן הקשר והשייכות של שני הפירושים בענין "בכל מאדך" (שזהו"ע "עושין רצונו של מקום" ):
500 ראה ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. וראה גם לקו"ת פרשתנו יח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו"כ לא היו התלמידים במעמד ומצב ד"תורתם אומנתם" – שזוהי דרך עבור יחידי סגולה בלבד, וכדברי הגמרא "הרבה עשו כו' כרשב"י ולא עלתה בידן" .
622 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עיקר הענין ד"לעבדים ולשפחות נמכרנו" בחיי היום-יום הוא – לא בהתחלת היום, בעת התפלה וקביעת עתים לתורה , אלא לאחרי כן, בהמשך היום, כאשר יוצאים לעסוק בעניני העולם – "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" .
1145 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
להודות להקב"ה על הטובה שלו , וכפירוש רש"י :
1106 לא רק מצד החיוב דברכת הנהנין* – שהרי משום זה מספיקה הברכה כשלעצמה, שעי"ז נוטל רשות מהקב"ה כו' (ראה ברכות לה, ריש ע"ב), אבל אין צורך ליתן לכהן.
*
) כשיטת רש"י בש"ס (ברכות טו , א – ראה שו"ת מהר"ם שיק סכ"ט) שברכות הם מן התורה . וכן הוא בפירושו עה"ת – כפי שמפרש בפרשתנו (כו , יג) : " ולא שכחתי " – " מלברך על הפרשת מעשרות ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
בנוגע לפרשה שני' דק"ש איתא בגמרא שזהו מעמד ומצב ש"אין עושין רצונו של מקום" , והיינו, לפי שלא נזכר בה הענין ד"בכל מאדך" , אלא האהבה היא בהגבלה.
586 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כללות ענין הגלות הוא בבחי' "היינו כחולמים" , כי, ענין החלום הוא שיכולים להיות בו שני הפכים, ובאופן כזה היא העבודה בזמן הגלות, שבשעת התפלה ה"ה מעורר את האהבה לה', ועוד לפנ"ז, באמירת מודה אני, ה"ה עומד בתנועה של ביטול והעדר המציאות, ואילו לאח"ז, כשיוצא לעולם, "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , ה"ה בבחי' מציאות כו', ובאופן שצרכי הגוף נעשים אצלו העיקר כו' – שזהו חיבור של שני הפכים.
1507 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"מצרפה למעשה" – שהקב"ה נותן את האפשרות שיוכלו ללמוד תורה באופן דהלוך ומוסיף הלוך ואור, עד למעמד ומצב כאשר ישראל עושין רצונו של מקום , ש"עמדו זרים ורעו צאנכם" , ואילו בנ"י – תורתם אומנותם (כנ"ל סל"ט), ועד"ז בנוגע לענין הצדקה,
1207 ישעי' סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל בנוגע למשכן הרוחני, הנעשה ע"י קיום המצוות – הרי אדרבה, ענין זה ישנו בשבת יותר מאשר בימות החול, שהרי בימות החול עסוק האדם ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , כמ"ש "ששת ימים תעבוד", ואיתא במכילתא "זו מצות עשה", וכדי לקיים מצוות עליו להתנתק מעניני מלאכתו, וכדאיתא בתניא שזהו ענין של מס"נ כו'; משא"כ ביום השבת, שאין לו עסק עם עובדין דחול, אזי יכול לעסוק הרבה יותר בענין ד"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
1234 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הענין, דהנה אמרו רז"ל אם אין קמח אין תורה , והיינו , שלימוד התורה אינו שולל את ההתעסקות גם בענינים הגשמיים שבעולם (קמח), וכדברי ר' ישמעאל מה ת"ל ואספת דגנך , לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך , יכול דברים ככתבן , ת"ל ואספת דגנך , הנהג בהן מנהג דרך ארץ , וכפי שמסיק בגמרא, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן.
141 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כיצד יכולים לתבוע זאת אצל יהודי בהיות נשמתו מלובשת בגוף, והגוף נמצא ב"בירא עמיקתא" , בעוה"ז הגשמי והחומרי, עולם כזה שאודותיו אומרים "הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן" , והנהגת רוב העולם (אפילו מבנ"י) – "אחרי רבים להטות" – היא כדעת ר' ישמעאל באופן ד"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" 227, ומצד "מנהג דרך ארץ" נדרשת ההליכה מתוך חשבון וסדר – סדר שבו יש אפשרות לילך "דרך ימין", או ח"ו להיפך – עבודה שהיא בסדר השתלשלות, בערך למעמדו ומצבו הקודם, אלא שמתעלה קצת או אפילו הרבה, אבל באופן שבערך, ולא באופן של יציאה לגמרי ממדידה הגבלה?!
797 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בעבודת התפלה שעומד "כעבדא קמי' מרי'" , מתוך הרגש ש"אין עוד מלבדו" – אזי ההתעסקות ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , "ואספת דגנך ותירושך ויצהרך" , "אדם חורש כו' וזורע כו'"84, היא באופן שבעשייתו בדרך הטבע גופא רואה המשכת ברכת ה', ע"ד מ"ש "ויזרע גו' בארץ ההיא (אע"פ שהיתה ארץ קשה) וימצא בשנה ההיא (אע"פ שהיתה שנה קשה) מאה שערים ויברכהו ה'", ובאופן ש"אשר הוא עושה ה' מצליח" , גם כאשר בחיצוניות נמצא עדיין בבית-האסורים ברשותו של אינו-יהודי, כסיפור התורה בפרשת היום.
1298 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין בזה, שגם במדריגת צדיקים, הנה כאשר העבודה היא ע"פ טו"ד, הרי זה בציור המציאות שלו, שזהו"ע האור, ולכן, לא מספיק העבודה דבכל לבבך ובכל נפשך , אלא צ"ל העבודה דבכל מאדך33 (שעבודה זו דוקא נקראת עושין רצונו של מקום ), שהו"ע המסירת נפש.
63 ראה חדא"ג מהרש"א ברכות לה, ב. אור תורה להרב המגיד סימן קסו. לקו"ת שלח מב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה, סדר העבודה הוא מן הקל אל הכבד, והיינו, שהתחלת העבודה היא באופן דבכל לבבך, ואח"כ באים לאופן העבודה דבכל נפשך, ועד שבאים לשלימות העבודה באופן דבכל מאדך, שהו"ע עושין רצונו של מקום .
244 ראה ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. אור תורה להרב המגיד פ' עקב סקס"ו. לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וענין זה מרומז במאמר חז"ל שפרשה ראשונה דק"ש שבה נאמר בכל מאדך קאי על מעמד ומצב שישראל עושין רצונו של מקום , עושין דייקא, שלשון זה מורה על התחלת העבודה בענין המעשה כפשוטו, וכן על העבודה באופן של כפי' (אתכפיא), יותר מטבעו ורגילותו , שהרי מעשה הוא גם מלשון כפי' , כמו מעשין על הצדקה , ועי"ז מגיעים להדרגא היותר עליונה דהתגלות בחי' הרצון (בלי גבול) שנעשית ע"י העבודה דבכל מאדך.
376 ראה חדא"ג מהרש"א ברכות לה, ב. אור תורה להרב המגיד נג, ד. לקו"ת שלח מב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכשם שבנוגע לכללות העולם לא די בשני עמודים, ועאכו"כ שלא די בעמוד אחד, אלא יש צורך בכל שלשת העמודים – כן הוא גם בנוגע לכל איש ישראל שנקרא "עולם קטן" (כדאיתא בתנחומא ), שצריכים להיות אצלו תורה עבודה וגמ"ח כדי שיהי' קיום ל"עולם קטן" שלו, שלכן חייב כל איש ישראל הן בתורה הן בתפלה והן ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , שזהו ענין הצדקה שעושים בענינים ארציים וחומריים.
250 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזוהי התחלת העבודה ואופן ההנהגה לרוב בני אדם, כדברי הגמרא "הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן" .
1974 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז אצל בנ"י ישנה החלוקה דיושבי אוהל ובעלי עסק, מארי אורייתא ומארי עובדין טבין, אלה שתורתם אומנתם ושאר בנ"י שקובעים עתים לתורה ורוב הזמן עוסקים ב"מנהג דרך ארץ" .
956 ראה ברכות לה, ב. תניא אגה"ק ס"ה (קט, א). תו"א ר"פ תרומה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בנוגע למילי דעלמא – הנה "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים , שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם" , כך, שאין צורך כלל לעסוק במילי דעלמא; וגם במעמד ומצב שיש צורך לעסוק בעניני העולם – הרי זה באופן שצריך רק לעשות "כלי", ובלא לב ולב .
467 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אם שמוע תשמעו וגו' ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם וגו', ולא נזכר הענין דבכל מאדך , ועל זה אמרו רז"ל שזהו מעמד ומצב שאין עושין רצונו של מקום , אף שלומדים תורה ומקיימים מצוות, כיון שהעבודה אינה אלא במדידה והגבלה, ולא בכל מאדך.
825 ברכות לה, ב. וראה אור תורה להה"מ סימן קסו. אוה"ת פרשתנו ע' תרמד ואילך. ע' תרנז ואילך. ע' תרפג. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מתאחדים יחד שתי הקצוות ע"י תורת החסידות, שלוקחת את הענין כפי שהוא בתורה עד לרזין דרזין, תורת הקבלה, וממשיכה אותו עד לפשט שבתורה, והלכה למעשה בפועל, ועד להוראות בהנהגה היום-יומית, לא רק בזמני התפלה בבית-הכנסת ולימוד התורה בישיבה, אלא גם כאשר יוצאים לרחוב ל"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , להתעסק בעניני העולם באופן המותר ע"פ תורה , כמ"ש "וברכך הוי' אלקיך בכל אשר תעשה", ע"י העשי' בעובדין דחול שבעניני העולם, באופן ש"בכל דרכיך דעהו" .
604 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וזהו הטעם שפרשה שני' דק"ש היא בבחי' "אין עושים רצונו של מקום" (אף שמדובר בה אודות קיום המצוות כו') – כיון שזוהי עבודה שבבחי' שמיעה בלבד, שאינה בתכלית ההתאמתות, ועדיין יכול ליפול ספק כו'.
254 ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. וראה לקו"ש חי"ב ע' 98. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הכהנים הלכו עם ארון-הקודש, ותקעו בשופרות, ואז – "ותפול החומה תחתי'" , וכך כבשו את יריחו, שהיתה "מנעולה של ארץ ישראל" – מלחמה נסית לגמרי; אבל לאחרי שנכנסו לארץ היתה ההנהגה בדרך הטבע, "אדם חורש כו' וזורע" , אלא שבטבע גופא הרי זה "ארץ הקודש", "אשר גו' עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" .
769 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עלתה בידן" , הנה אצל יחידי סגולה היתה העבודה באופן כזה, ועד שגם בזמן הזה ישנם המתמסרים ללימוד התורה כל חייהם.
465 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויה"ר שיומשכו כל הענינים האמורים לעיל באופן ש"עולה על כולנה" – ברכה והצלחה ביותר בלימוד התורה ובקיום מצוותי', ואח"כ גם ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , באופן ש"בכל דרכיך דעהו" , שגם שם יראו שזוהי "דרך ה'", היינו, שהדבר נעשה בדרך שבה רוצה הקב"ה; ומזה באים לפירוש הפנימי ב"דרך ה'" – שזוהי הדרך שעל ידה נמשך ובא הקב"ה בד' אמותיו של היהודי ובחלקו בעולם,
70 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– הטעם שרש"י מזכיר שמו של רבי ישמעאל , דכיון ששיטתו היא שיהודי צריך להתעסק בעניני העולם לצורך פרנסתו, "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , הרי בנקל יוכל ליכשל במדת ההשתדלות ולבוא למצב שיהי' זקוק להלואה, ולכן " חובה " להלוותו;
445 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל באמת אי אפשר לומר כן, שהרי אי אפשר לדרוש ולתבוע מיהודי להיות במעמד ומצב ש"יהי' ה' חלקו ונחלתו", וכפי שפוסק רבינו הזקן בשו"ע שאי אפשר לדרוש מיהודי שתהי' "תורתו אומנתו", ואפילו לא ללמוד תורה כל היום, אלא צ"ל גם "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , כדברי הגמרא :
416 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וההוראה בעבודה, בנוגע למלחמה התמידית עם היצה"ר, ובפרט בשעת התפלה – שהעצה היעוצה לנצחון המלחמה הו"ע הביטול וההכנעה ("והרעותם בחצוצרות" ).
465 לעת עתה הוא לא שייך עדיין למעמד ומצב ד"ונזכרתם לפני ה' אלקיכם" ו"אני ה' אלקיכם"; מה שתובעים ממנו עתה – הרי זה רק הענין ד"והרעותם בחצוצרות": תזעק ("שריי אויס") שאתה רוצה את הקב"ה, שיעזור לך!... שהרי התקיעה בחצוצרות אינה קשורה עם תווי נגינה ("נאָטען"), אלא זהו קול פשוט* שמטיל חרדה, וכמו קול השופר שנעשה מקרן של בהמה, והיינו, שאין כאן ענין של הבנה והשגה, אלא רק צעקה בלבד.
ועי"ז מתבטלת פעולתו של "הצר הצורר אתכם", ותמורת זה – ידבר הוא ("הצר הצורר") דברים בטלים... וע"ד מארז"ל (ברכות לה, ב) "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים , שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם" .
*
) ולכן נשאלת השאלה בתורת החסידות : איך אפשר לומר " ויהי קול השופר הולך וחזק " (יתרו יט , יט) , בה בשעה שזהו קול פשוט (ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קכז) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שמאמר רבינו הזקן הנ"ל הובא בשורש מצות התפלה, וענין זה לומדים חסידים בנוגע להתבוננות שלהם בהתפלה שלהם, ועל ידם נמשך הענין לשאר בנ"י – מוכח מזה ששמץ מנהו שייך לכאו"א, וענין זה צריך ליתן לו תוספת חיות בעבודתו, לפעול הענין דלעושה נפלאות גדולות לבדו, היינו, שעבודתו בהענין דלעושה, עושין רצונו של מקום , תהי' לא רק באופן שיומשך להיות עושה פלא, אלא שיומשך גם הענין דנפלאות, ולא רק נפלאות סתם, אלא גם נפלאות גדולות, במשך כל השנה כולה.
251 ברכות לה, ב. וראה לקו"ת ברכה צט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויובן בהקדים מ"ש בגמרא כתוב א' אומר ועמדו זרים ורעו צאנכם וכתוב א' אומר ואספת דגנך , ומשני, כאן בזמן שעושין רצונו של מקום , שאז נעשית מלאכתם ע"י אחרים , וכאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום , שאז נעשית מלאכתם ע"י עצמם.
282 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שמלבד נר מצוה ותורה אור צריך להיות גם הענין דדרך חיים, ודוקא עי"ז ניתוסף עילוי שבאין ערוך, שזהו העילוי דמס"נ לגבי קיום התמ"צ סתם, וכידוע פירוש המגיד בדברי הגמרא שמ"ש בפרשה שני' דק"ש ואספת דגנך גו' , שמלאכתן נעשית ע"י עצמן , קאי בזמן שאין עושין רצונו של מקום , דכיון שבפרשה שני' דק"ש לא נזכר בכל מאדך (כמו בפרשה ראשונה דק"ש ), שהו"ע המס"נ, לכן נקרא עדיין אין עושין רצונו של מקום , ורק כאשר העבודה היא בכל מאדך, הרי זה נקרא עושין רצונו של מקום , ואז נעשית מלאכתן ע"י אחרים , כמ"ש ועמדו זרים ורעו צאנכם , כפי שיהי' לעתיד לבוא.
704 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם, ענין זה שייך רק אצל מי שהנהגתו היא באופן שתורתו אומנתו, כדאיתא בגמרא "ר"ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וכו', תורה מה תהא עלי', אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים , שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'" – הנהגה כזו שבה רואים במוחש שכל העולם מיוחד עם אלקות, שזהו התוכן דק"ש, "דאמליכתי' למעלה ולמטה ולד' רוחות" , ביטול העולמות לאלקות, והיינו, שהענין דאחדות הוי' מאיר לא רק בשעת ק"ש, אלא גם בעבודתם במשך כל היום בלימוד התורה מאיר הענין דאחדות הוי' כמו בשעת ק"ש.
476 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונוסף לזה צ"ל העבודה בעולם, הנהג בהם מנהג דרך ארץ , שהו"ע גמר ונצחון המלחמה, שזהו הקיום בפועל דכל הענינים שנעשו ע"י עבודת התפלה ולימוד התורה שבהתחלת היום, בדוגמת קיום הברכה ע"י העונה אמן.
681 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין בזה, דהנה, ידוע פירוש הרב המגיד על מאמר רז"ל שפרשה שני' היא באופן דאין עושין רצונו של מקום , שזהו לפי שלא נאמר בה בכל מאדך.
725 או"ת נג, ג. וראה גם חדא"ג מהרש"א ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לכאורה, הרי הוא לומד תורה ומקיים מצוות, ואינו עובר אפילו על דקדוק קל של דברי סופרים, אלא מאי, הנהגתו היא לפי השיטה ש"הנהג בהם מנהג דרך ארץ", שזוהי השיטה השייכת לרוב בני-אדם, שהרי "הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן , כרשב"י ולא עלתה בידן" , וא"כ, היכן נאמר שצריך להיות ניכר בענין החרישה, למשל, אם זה יהודי או גוי להבדיל?!
744 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"ד שמצינו במשה רבינו (מקבל הראשון של התורה ), שמציאותו היתה בביטול והתאחדות עם אלקות עד כדי כך שאמר " ונתתי עשב גו'" ("כאילו הוא הנותן ח"ו") – "לפי ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה , ורוח הוי' הוא שדיבר כו'" .
1698 עקב יא, טו.
ולהעיר, שענין זה נאמר בפרשה שני' דק"ש, שבה נאמר "ואספת דגנך" (שם, יד), היינו, שאין זה "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום" , שאז "מלאכתן נעשית ע"י אחרים , שנאמר (ישעי' סא, ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם" , אלא "בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום" , שאז "מלאכתן נעשית ע"י עצמן" (ברכות לה, ב), ואעפ"כ, גם במעמד ומצב כזה ישנה מציאותו של משה רבינו – ואתפשטותא דילי' שבכל דרא ודרא (תקו"ז תס"ט) – שבהיותו למטה שכינה מדברת מתוך גרונו הגשמי, כי גם בהיותו למטה הי' במדריגתו בבחי' חכמה דאצילות (ראה לקו"ת נצבים מט, ב). – מהנחה בלתי מוגה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן", והיינו, שגם כאשר "העניות מנוולתן" – שזהו כללות המעמד ומצב דזמן הגלות, שלא זו בלבד שאין זה באופן ש"מלאכתן נעשית על ידי אחרים" , כמ"ש "ועמדו זרים ורעו צאנכם" , אלא עוד זאת, שנעשה גם מעמד ומצב ש"עניות מנוולתן" – הרי האמת היא ש"נאות הן", אלא שצריכים לקשטן, ואז רואים ש"נאות הן" גם בחיצוניות, אשר, ככל הדברים האלה כן הוא גם ברוחניות הענינים כו',
1750 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם, גם לאחרי העבודה דקציר שעורים וקציר חטים (בחג הפסח וחג השבועות), נמצאים עדיין בשדה, ולאח"ז צריכה להיות העבודה ד"באספך מגרנך ומיקבך" (בחג הסוכות, חג האסיף), לאסוף את הכל לתוך הבית , שאז דוקא נעשה החיוב במעשר , שהרי "אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית" .
145 ברכות לה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בלבו לפני מי הוא שוכב וכו' – מחשבה; ואח"כ אמירת "מודה אני", תפלה ושיעור לימוד אחרי התפלה – דיבור, ואח"כ "הנהג בהם מנהג דרך ארץ" – מעשה.
309 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הוא משתחרר מלהתעסק בעצמו עם הגבלות העולם, אלא מלאכתו נעשית ע"י אחרים ; ע"י לימודו לעצמו (אבל באופן ורצון לעשות לו יתברך דירה בתחתונים ), מאיר במילא אור התורה את העולם .
758 וכמו הרשב"י – דס"ל (ברכות לה, ב) "מלאכתן נעשית ע"י אחרים" – שהי' במערה יג שנה (שבת לג, ב), והמשיך המשכות ופעל הבירור ע"י עבודה ברוחניות, בדרך ממילא, שלא בדרך התלבשות (ראה לקו"ת ר"פ שמיני ד"ה לויתן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
היכן ניכרת שלימות העבודה – דוקא כאשר האדם מהדר ומוסיף על הציווי, עד כדי כך שישנו ענין שהתורה עצמה אומרת לו שהוא "מותר לך", והתורה עצמה אומרת לו שהוא "דרכיך", "הנהג בהם מנהג דרך ארץ" , ואעפ"כ הוא מקדש עצמו בענין זה – לא מצד ענין היראה, שהרי מדובר בענין של דברי הרשות, כי אם, בגלל שרצונו באמת שיתמלא רצון המְצַוֶה, ולכן מחפש דרכים שגם "בכל דרכיך" יהי' "דעהו", וגם "במותר לך" מקיים הוא "קדש עצמך".
1168 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אין זה באופן שהנהגה אחת היא ביום הכיפורים, בהיותו דומה למלאך , והנהגה אחרת היא ביום חול, אלא באותו יום עצמו צריך להיות הענין ד"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , אבל לפנ"ז צריך להיות לימוד התורה , עבודת התפלה, ועבודה בקיום המצוות, נתינת הצדקה וכו', ואומרים לו שצריך לשנות את עצמו מן הקצה אל הקצה:
2525 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו ש"נפל פחד מרדכי עליהם" – הרי זה דוקא מהענין ד"יקר אלו תפילין"; משא"כ בנוגע ל"אורה ושמחה וששון" – שבהם שומר היהודי על עצמו לעמוד בתוקף על התקשרותו עם הקב"ה, והגוי יכול לקוות שזה לא יפגע בו; עד שהיהודי מתחיל לקיים שליחותו בעולם (לאחרי שהבטיח שבו לא יוכלו לפגוע), לעשות מהעולם דירה לו ית' בתחתונים – לא להרוג ח"ו את עמי הארץ, אלא באופן ש"עמדו זרים ורעו צאנכם" , כפי שיהי' בימות המשיח, שיהיו כל עמי הארץ, אלא ש"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד" .
904 ישעי' סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכשם שהוא בגאולה הכללית, שלאחרי שישנו ענין הלידה אזי היניקה והגידול הוא בסדר והדרגה דוקא, כן הוא גם בגאולה ובעבודה הפרטית דכאו"א מישראל, שצ"ל באופן של סדר והדרגה דוקא, שזהו סדר העבודה בכל יום, שהתחלת העבודה היא באמירת מודה אני, ענין האמונה, ואח"כ צ"ל עבודת התפלה, ומבית הכנסת לבית המדרש , ואח"כ הנהג בהם מנהג דרך ארץ , לעסוק בבירור העולם (איבערמאַכן די וועלט), ועד שעושים לו ית' דירה בתחתונים .
1659 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"ששת ימים תעבוד" , כמארז"ל "זו מצות עשה", ו"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , ועושה זאת באופן ש"תורתך קבע ומלאכתך עראי" , ורק באופן ד"יגיע כפיך " , "כפיך" דייקא, אבל לא הראש [וכפי שרואים במוחש מה שקורה – רח"ל – אצל אלו שחושבים שמוטב להרבות להכניס את הראש בעניני העסק מתוך ערמומיות ("שווינדלעריי")] – הרי בכל זאת יש צורך בענין של יגיעה (" יגיע כפיך" ), וכמ"ש "בזעת אפך תאכל לחם", ובמצב כזה אינו יכול ללמוד תורה כדבעי, כמ"ש הרמב"ם בהל' דעות ש"אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה כו'".
1646 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, שמצד זה גופא שענין התורה הוא לפעול בעולם, יש תפיסת מקום למציאות העולם, שלכן, הנה גם ע"פ התורה יש סדר עבודה באופן דהנהג בהם מנהג דרך ארץ , ולא באופן שהעסק בתורה הוא יומם ולילה.
2011 ראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ודוגמתו בעבודה בכל יום, שתחילה צ"ל הענין דקבלת עול מלכות שמים, ואח"כ קבלת עול מצוות, ועד"ז לימוד התורה ואח"כ מעשה המצוות (כולל גם הנהג בהם מנהג דרך ארץ ), כהסדר בפרשה ראשונה, שתחילה נאמר ענין התורה ואח"כ ענין המצוות, שזהו סדר העבודה עכשיו, שתלמוד גדול, כנ"ל.
2405 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכאשר עומדים בתוקף על נקודת היהדות, באים סוכ"ס למעמד ומצב ד"תשמע בקול ה' אלקיך לשמור מצוותיו וגו'", והיינו, שבנ"י יתנהגו מרצונם הטוב ע"פ רצון התורה , עלי' נאמר "כי לקח טוב נתתי לכם", ועי"ז יומשך להם כל טוב, שלום ופרנסה וכו', ועד שפועלים ביאת משיח צדקנו, שאז תתגלה מלכותו של הקב"ה בכל העולם, ויקויים היעוד "ועמדו זרים ורעו צאנכם" , שאף שיהיו במעמד ומצב ד"זרים", יכירו במעלתם של ישראל , ולכן ירעו צאנם48.
3251 ישעי' סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל קודם התפלה – אסור לאכול, ועאכו"כ שלא יכול להיות הענין ד"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" ; הסדר הוא שלכל לראש צריך לילך ל"בית הכנסת", ואח"כ ל"בית המדרש" , ולאחרי כן – "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" .
1307 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בשנת תקכ"א (שנה אחרי הסתלקות הבעש"ט) הי' אצלי – המשיך דבריו הה"מ – רבי (הבעש"ט) ואמר המאמר, והוסיף ביאור בענין עושין רצונו של מקום , רצונו דייקא, ולא דברו [כלשון הכתוב עושי דברו לשמוע בקול דברו].
1611 ראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועאכו"כ שבנוגע לשיח דיבור יש צורך בהקדמת לימוד התורה , והיינו, שלא די בכך שמטבעו הוא איש ישר ואיש חסד כו', כיון שאין לסמוך על מדות טבעיים, אלא יש צורך בהקדמת המ"ם – ענין התורה , היינו, שהתעסקותו במשא ומתן ("הנהג בהן מנהג דרך ארץ" ) תהי' באופן המתאים ע"פ התורה , ע"י לימוד הלכות משא ומתן בחושן משפט.
964 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
איתא בגמרא ר"ש בן יוחי אומר כו' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים , שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' , ומבואר בהמאמר , שהענין דעושין רצונו של מקום הו"ע העבודה דבכל20 מאדך , שעל ידה ממשיכים בחי' סוכ"ע, ומובן, שענין זה יהי' לעתיד לבוא, שאז יקויים היעוד ועמדו זרים ורעו צאנכם .
1286 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
איתא בגמרא ר"ש בן יוחי אומר כו' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים , שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' , ומבואר בהמאמר , שהענין דעושין רצונו של מקום הו"ע העבודה דבכל20 מאדך , שעל ידה ממשיכים בחי' סוכ"ע, ומובן, שענין זה יהי' לעתיד לבוא, שאז יקויים היעוד ועמדו זרים ורעו צאנכם .
1289 ראה חדא"ג מהרש"א ברכות לה, ב. אור תורה להרב המגיד נג, ד. לקו"ת שלח מב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"נותן התורה" לשון הוה , כיון שבכל יום נעשית נתינת וקבלת התורה מחדש, ובאופן שחודרת את כל הענינים – לא רק בשעת התפלה, בעמדו בביטול "כעבדא קמי מרי'" , אלא גם לאח"ז כשיוצא מבית הכנסת לבית המדרש, ואח"כ יוצא לעסוק בעניני העולם (שמזכיר אודותם בעמדו בתפלה, בי"ב ברכות אמצעיות) – "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , באופן ש"כל מעשיך יהיו לשם שמים" , ויתירה מזה :
1915 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועל זה אומרים לו, שר' ישמעאל – שסובר שצ"ל "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , ועל זה אמרו88 "הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן" (ולא כמו אלו שעשו "כר"ש ולא עלתה בידן" ) – סובר ש"כללות נאמרו בסיני ופרטות באוהל מועד", כך, שלכל לראש באים ה"כללים" (אבל יחד עם ה"דקדוקים"), ורק לאח"ז באים הפרטים, ולא כולם בבת אחת, אלא בסדר והדרגה.
2186 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומצד ענין זה יש מעלה בפרשה שני' לגבי פרשה ראשונה, דאף שבפרשה שני' לא נאמר בכל מאדך (שהו"ע עושין רצונו של מקום , כמבואר בתורת הרב המגיד ) כמו בפרשה ראשונה, מ"מ, יש ענין שנאמר בפרשה שני' דוקא ולא בפרשה ראשונה,
2491 ראה ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן , כרשב"י ולא עלתה בידן" , כך, שיש צורך בב' הענינים, הן לימוד התורה והן העסק בעולם.
984 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
"בכל לבבך ובכל נפשך" ועד לדרגא ד"בכל מאדך"12, שזוהי דרגא היותר עליונה ברוחניות , בבחי' "הנסתרות" , וכפירוש הרב המגיד ש"בכל מאדך" מורה על המעמד ומצב ד"עושין רצונו של מקום" .
1423 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובהמשך לזה, "תניא אמר ר"ש בן עזאי בוא וראה מה כתיב בפרשת הקרבנות שלא נאמר בהם לא א-ל ולא אלקים (אף שיש סוגים שונים של קרבנות הקשורים עם מדת הדין או החסד), אלא ה', שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק" – שלילת ענין ההתחלקות והשינוי בפעולת ענין הקרבנות למעלה (אף שענין הקרבנות הוא לפעול שינוי רצון כביכול, כמו "ונרצה לו לכפר" );
250 ועד"ז בעולת ראי' – "יראה גו' את פני האדון ה'" (תשא לד, כג), "כדרך שבא לראות כך בא ליראות" (ריש חגיגה), והרי הקב"ה ראה את האדם גם כשהי' מחוץ לביהמ"ק, ואעפ"כ, בבוא האדם לביהמ"ק, נעשה שינוי בראייתו של הקב"ה, " כדרך כו'", כמו שאצל האדם נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה, שהרי במשך כל השנה עוסק האדם בעניני העולם, "ואספת דגנך" (עקב יא, יד), "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" כדברי ר' ישמעאל (ברכות לה, ב), ואילו בשלש רגלים, כש"הי' עומד בירושלים .. והי' רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים", כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם, "הי' גם הוא מכוין ליראת שמים כו'" (תוד"ה כי מציון – ב"ב כא, א), והיינו, שאפילו ראיית הנהגת אחרים פעלה עליו שנעשה אדם אחר, ועאכו"כ כאשר לאח"ז הביא בעצמו קרבן וראה פני האדון ה'!... ובאותה מדה ("כדרך כו'") נעשה שינוי גם בראייתו של הקב"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כדי שיוכל לצאת לעולם באופן שהעולם לא "יבלע" אותו, אלא הוא יפעל שיהי' עולם של "דרך ארץ" , "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" – הנה מלבד המס"נ שבאמירת "מודה אני", יש צורך במס"נ שבעבודת התפלה, שבאה לאחרי ההתבוננות ע"פ שכל בגדלות הא-ל ושפלות האדם [כמארז"ל "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש", וכפי שפוסק הרמ"א (בשם תלמידי רבינו יונה ) ש"יחשוב קודם התפלה מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם"], שזוהי כללות ההתבוננות בפסוקי דזמרה, ברכות ק"ש (שלפני' ושלאחרי') וק"ש, ולאח"ז מגיע להמס"נ דשמו"ע, שעומד "כעבדא קמי מרי'" , בהעדר המציאות לגמרי (שהרי העבד אינו מציאות לעצמו, וכמ"ש הרשב"א בפירוש "כל מה שקנה
875 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' יתרו, כ"ף שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ענינו של יו"ט (חג) – שבו נמצא יהודי במעמד ומצב שכל המלאכות שאינם מלאכת אוכל נפש אינם שייכים לעבודתו (וכמו ש"כל מלאכתך עשוי'" ), וזהו גם המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמ"ש "ועמדו זרים ורעו צאנכם" , ש"מלאכתן נעשית ע"י אחרים" , וכמ"ש הרמב"ם בסוף הלכות תשובה וסוף הלכות מלכים, שהסיבה לכך שנתאוו חכמים ונביאים וגדולי ישראל לימות המשיח אינה בשביל ענינים גשמיים.
1317 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
תורה מה תהא עלי'" , לכן מיד למחרת יוהכ"פ הי' הענין ד"ויקהל משה", כדי להבטיח את הענין דלימוד התורה – שילמדו דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ללמוד תורה .
1904 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"ד מארז"ל בנוגע לבנ"י ש"עושין רצונו של מקום" – שנוסף על הפירוש הפשוט שבנ"י מקיימים רצונו של הקב"ה, ישנו גם הפירוש שבנ"י פועלים אצל הקב"ה רצון חדש, והיינו, שכאשר יהודי לומד תורה ומקיים מצוות, אזי נעשה בדרגת צדיק, עליו נאמר "ותגזר אומר ויקם לך", "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" , כך, שכאשר הקב"ה אינו רוצה להשפיע ענין של ברכה, מתפלל הצדיק ומבטל זאת, ופועל אצל הקב"ה רצון חדש – כידוע בפירוש "יהי רצון" – להיות רופא חולים ומברך השנים.
1010 ברכות לה, ב. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כו', שהו"ע המשכת בחי' המקיף בפנימיות, ובכח זה נעשית אח"כ התפלה וההתבוננות כו', שפועלת על כל היום כולו, ע"י ההליכה מביהכנ"ס לביהמ"ד , גם אצל בעל עסק שצריך לקבוע עתים לתורה , ואח"כ הנהג בהם מנהג דרך ארץ , ובאופן שבכל דרכיך דעהו .
3135 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(א) בנוגע לעשיית דבר בלתי-רצוי, "אשר לא תעשינה" , ובכללות הרי זה הענין של מצוות לא תעשה, (ב) בנוגע לענינים שהי' לו לעשות ולא עשה, ובכללות הרי זה ענין של מצוות עשה, (ג) בנוגע לשלימות העבודה "כדבעי לי' למיעבד" (כמסופר בגמרא אודות העונש המבהיל על זה ש"כדבעי לי' למיעבד לא עבד"), שבזה נכלל הציווי שלא להשאר על מקומו, אלא לילך "מחיל אל חיל", כמ"ש "ילכו מחיל אל חיל (עד ש)יראה אל אלקים בציון" (כמובא בכ"מ בש"ס ), וכפי שמביא רבינו הזקן בשו"ע שלו (בתוספת כמה מראי-מקומות ) בנוגע ל"היוצא מבית הכנסת ("מיד אחר התפלה") לבית המדרש כו'"; ומזה מובן גם בנוגע לעסק בדרך ארץ ("הנהג בהן מנהג דרך ארץ" ) שלאח"ז, שצ"ל באופן של הליכה מחיל אל חיל לגבי מעמדו ומצבו בבית הכנסת ובבית המדרש – שזהו הענין ד"בכל דרכיך דעהו" , שזוהי "פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה" (כדברי הגמרא בסוף מסכת ברכות ).
401 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לכל לראש צריך ללכת לבית הכנסת, ומבית הכנסת לבית המדרש, ורק אח"כ "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" .
1954 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יש זמן ביום שבו תעשה מ"ש בתורה , בשולחן ערוך, מה שעליך לעשות בשביל הקב"ה; אבל לאח"ז – הרי הקב"ה בעצמו אומר "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , כך, שבשאר שעות היום עליך להתנהג כמנהג הארץ והמדינה שבה אתה חי.
2232 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
עושין רצונו של מקום" , ועד כדי כך, שמזה יכולים לבוא למעמד ומצב ד"וסרתם ועבדתם אלקים אחרים גו'" .
1185 ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ועד שענין זה נעשה באופן ד"שבע שבתות תמימות תהיינה" , וכדאיתא במדרש "אימתי הן תמימות, בזמן שישראל עושין רצונו של מקום" , והיינו, שעבודת כל אחד מישראל היא לא רק באופן ד"בכל לבבך ובכל נפשך", אלא גם באופן ד"בכל מאדך" (שזהו ענין המס"נ, כמבואר בתניא שאפילו קל שבקלים מוסר נפשו כו'), שזוהי העבודה שעל ידה "עושין רצונו של מקום" (כמשנת"ל בארוכה בהתוועדות הקודמת ).
849 או"ת להמגיד פ' עקב ד"ה מפני מה (נג, ג [ע' ריז]). לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ. וראה גם חדא"ג מהרש"א ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן, אף שישנה הנהגת רשב"י וחבריו שהיתה תורתן אומנתן , וכפי שאמר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה כו' תורה מה תהא עלי', מ"מ, הפסיק רשב"י עצמו לעשיית סוכה ולולב (כדאיתא בירושלמי ), ועוד זאת, הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן , ודוקא אלו שעשו כר' ישמעאל שאמר שההנהגה צ"ל כמ"ש בפ' שני' דק"ש ואספת דגנך [שבזה נכללים כל ל"ט המלאכות בעניני העולם שבהם נעשים כל המצוות ], עלתה בידן 22.
2254 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו גם מה שדוקא פרשה ראשונה נקראת עושין רצונו של מקום , כפי' המגיד שזהו לפי שבה נאמר בכל מאדך.
1524 ראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובדוגמת פירוש החסידות במארז"ל "עושין רצונו של מקום" , שיהודי ע"י תפלתו פועל "יהי רצון" – רצון חדש, שזהו תוכן הענין ד"עושה רצון בעלה" בנוגע לכנסת ישראל (אשה) לגבי הקב"ה (בעלה), דכיון שהתפלה פעלה פעולתה, הרי זה סימן שהיתה זו תפלה כדבעי – תפלה של "אשה כשרה"; ומאיש ואשה הכלליים, הקב"ה וכנס"י – הרי זה נמשך גם למטה, ש"אשה כשרה" פועלת אצל הבעל רצון חדש – רצון כשר.
1493 ברכות לה, ב. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– ע"ד המבואר בחסידות בפירוש "עושין רצונו של מקום" , שעי"ז שיהודי עושה רצונו של מקום (כפשוטו), שמתפלל ולומד תורה ומקיים מצוות, ה"ה עושה ופועל רצון חדש למעלה, כפי שאומרים בתפלה:
760 ברכות לה, ב. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ובאם חסרה אצלו בעבודה ד"בכל מאדך" – אף שהעבודה שלו "בכל לבבך" ו"בכל נפשך"137 היא במדריגה נעלית ביותר – הוא בכלל "אין עושין רצונו של מקום" , כידוע פירוש המגיד ממעזריטש במרז"ל זה .
1676 ברכות לה, ב. וראה גם חדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דיצי"מ לפרשה ראשונה דק"ש, שבה נאמר ואהבת גו' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, שהו"ע קיום התומ"צ בשלימות, באופן שעושין רצונו של מקום (משא"כ בפ' שני' שבה לא נאמר בכל מאדכם, וכתורת המגיד שלכן נקרא עדיין אין עושין רצונו של מקום , ועד שנזכרו בה ענינים ששייכים לגלות בגלל העדר קיום התומ"צ כו', כמ"ש השמרו לכם וגו').
636 ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הענין בזה – שאין הכוונה לירידה למטה לחלק הבלתי-רצוי שבעולם כו', שבודאי אין צורך לשלול זאת [ולא רק בנוגע לדבר האסור, אלא גם בנוגע לעניני מותרות כו', כידוע מ"ש בחובת הלבבות שיש להזהר במאה שערים של היתר כדי שלא להגיע לשער א' של איסור כו'], אלא הכוונה בזה היא לסדר הנהגה בקיום התומ"צ באופן של התחשבות עם גדרי העולם, שזהו סדר הנהגה שמתאים עם הוראת התורה ש"אין סומכין על הנס" , ו"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" .
946 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן דוקא על עבודה זו נאמר עושין רצונו של מקום , כידוע ביאור הרב המגיד (שי"ט כסלו הוא יום ההילולא שלו ) בדברי הגמרא שפרשה שני' של ק"ש היא באופן שאין ישראל עושין רצונו של מקום , כיון שבה נאמר רק בכל לבבכם ובכל נפשכם53, ולא נאמר ובכל מאדך, ורק בפרשה ראשונה שבה נאמר בכל מאדך, הרי זה באופן דעושין רצונו של מקום , כיון שזוהי עבודה שלמעלה מטו"ד, כנ"ל.
1703 אור תורה פ' עקב סימן קסו. וראה גם חדא"ג מהרש"א לברכות לה, ב. לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועד שזהו הפירוש הפשוט במארז"ל "כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה ..
198 ברכות לה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנהגתו הטבעית דרשב"י הי' שכלום אדם חורש כו' , אלא שהדבר יעשה מעצמו, וכמו שאיברי להו חרובא ועינא דמיא (ואצלו מה שנקרא נס הוא בחי' ומדרי' יותר גבוה ממה שנקרא אצלנו נס, וע"ד האמור במד"ר שמשה ניסן של ישראל , ומי הי' ניסו של משה, הקב"ה, שנאמר ה' נסי.
532 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובאופן כזה עליו להתנהג בכל יום – החל מדין השו"ע שקודם התפלה אסור לאכול ולשתות, ועאכו"כ שאסור לעסוק בעניני מסחר, ולאחרי התפלה – ללכת "מבית הכנסת לבית המדרש" ללמוד תורה , ורק לאח"ז – "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" , שזהו סדר ההנהגה עבור
847 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שהנהגת האדם למטה צריכה להיות בהתאם להנהגה שבאה מלמעלה, צריך גם האדם להתנהג בדרך הטבע – "אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וכו'", כדברי הגמרא :
1018 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מלאכתן נעשית על ידי אחרים" ) ולא עלתה בידן" , והיינו, שאע"פ שאצל כל אחד מהם הי' גם הקו השני, שהרי גם אלו שעשו כר"י, קראו פרשה ראשונה דק"ש שבה לא נאמר "ואספת דגנך" , וגם אלו שעשו כרשב"י, היו מפסיקין מלימוד התורה לעשות סוכה ולולב , מ"מ, בכללות התנהג כל אחד בקו שלו].
1768 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכדברי רשב"י – שהיתה "תורתו אומנתו" – "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים כו'" .
2225 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
גם ענין עושין רצונו של מקום , היינו, שבנ"י עושים ופועלים (אידן טוען אויף) רצונו של מקום .
2381 לשון חז"ל – ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ופירוש הב' בנעשה רצוני הוא, דע"י קיום המצוה דישראל (כאופן הב') נעשה (נתחדש) רצון חדש שלא הי' לפנ"ז (ע"ד המבואר בכ"מ בפירוש עושין רצונו של מקום , דפירוש עושין הוא שעושים רצון חדש).
33 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וענין זה הוא למעלה באין ערוך מקיום המצוות סתם, כי העבודה דבכל מאדך הו"ע עושין רצונו של מקום כידוע תורת הרב המגיד (היינו שהוא עושה את הרצון), ומזה מובן שהוא למעלה באין ערוך מקיום המצוות (סתם), דקיום המצוות (סתם) הוא שכבר ישנו הרצון והאדם הוא רק מקיים את הרצון, משא"כ בהאהבה דבכל מאדך הוא עושה רצונו של מקום .
24 ראה ברכות לה, ב ובחדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לומר, דזהו הטעם שבפרשה שני' דק"ש נאמר רק בכל לבבכם ובכל נפשכם, כי האהבה דבכל מאדך, להיותה באה ע"י הגילוי דאוא"ס שאינו בגדר עלמיןכלל, אינה לכאו"א.
45 להעיר מברכות לה, ב "הרבה עשו כר"י ועלתה בידן , כרשב"י ולא עלתה בידן" . דמזה מוכח שענין "עושין רצונו של מקום" הוא רק ביחידי סגולה – והרי "עושין רצונו של מקום" הוא כשישנה גם האהבה דבכל מאדך, כדלקמן ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, שויפרוץ האיש מאד מאד (ויהי לו צאן רבות וגו') הוא (גם) בגשמיות, כי ע"י העבודה דבכל מאדך, הוא עושה רצונו של מקום , היינו שהוא (למעלה מבחי' רצונו של מקום ) עושה את הרצון, כולל גם הפירוש דעושהמלשון מעשין על הצדקה, שהוא מכריח כביכול את הרצון, צדיק גוזר והקב"ה מקיים כמ"ש ותגזר אומר ויקם לך [ויתירה מזו הקב"ה גוזר וצדיק מבטל], שנעשה בעה"ב על כל חלקו בעולם, שיהי' לו הרחבה בכל עניניו, הן בענינים הרוחניים והן בענינים הגשמיים, טוב בריבוי ברכה בריבוי ושלום בריבוי, עשירות ברוחניות ועשירות בגשמיות, ובגשמיות וברוחניות גם יחד.
116 חדא"ג מהרש"א לברכות לה, ב. או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) עקב נג, ד (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך – סי' קסו). אוה"ת פרשתנו קצה, ב בשוה"ג (ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי דוקא בזמן זה, כשצריך להתעסק עם ניצוצי קדושה שנפלו למקום בלתי טהור, וצריך להפך מרירו למיתקא וחשוכא לנהורא, ועד שמזמן לזמן יוצאים מן הד' אמות של תורה , או מן הד' אמות של תפלה, לצאת מבית הכנסת ומבית המדרש, ובלשון השו"ע הנהג בהם מנהג דרך ארץ , מ"מ ע"י העבודה עכשיו דוקא מביאים את הגאולה העתידה, דאז יקויים מ"ש ואתם תלוקטו לאחד אחד, כאו"א מישראל וכל ישראל, וכספם וזהבם אתם, עם כל ניצוצות הקדושה השייכים להם וגם הנמצאים בכספם וזהבם כפשוטם.
70 ברכות לה, ב. וראה שו"ע או"ח רסקנ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כי גם לע"ל יהיו ב' ממלכות דיהודה ויוסף, היינו ב' אופני העבודה דתורה ומצוות, ואדרבה, אז יהי' תכלית השלימות דלימוד התורה ,שהרי אז מלאכתן נעשית ע"י אחרים ואפשר להיות עסק התורה באופן דתורתן אומנתן.
28 ראה ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר) ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וע"פ המבואר בכ"מ דענין עושין רצונו של מקום הוא דוקא ע"י האהבה דבכל מאדך, למעלה ממדידה והגבלה, מובן, דמ"ש במדרש אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום , הוא, כשהעבודה דספה"ע קשורה עם האהבה דבכל מאדך.
18 או"ת להמגיד פ' עקב ד"ה מפני מה. לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ. וראה גם חדא"ג מהרש"א ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין הוא, דהנה איתא בגמרא כתוב אחד אומר ואספת דגנך , וכתוב אחד אומר ועמדו זרים ורעו צאנכם , כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום , כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום .
18 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן , בעבודה הרוחנית ג"כ סובר הוא (ראב"ש) שהעבודה צריכה להיות באופן נעלה דוקא, דאזיל לטעמי' דאמר (שבת לג, ב ) – כד חזא אינשי דקא כרבי (חורשים) וזרעו – " מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה " , ולא עוד אלא דגם אחר י"ב חודש הנוספים שישבו במערה בגלל ה"בת קול" ש"אמרה להם להחריב עולמי יצאתם חזרו למערתכם", הנה ראב"ש הוה מחי – דס"ל שצריך לעסוק רק בלימוד התורה (יעויין ג"כ ברכות לה, ב :
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ראב"ש אזיל לשיטתי' בשבת וברכות שם , דישראל צריכים להיות עושים רצונו של מקום [ שזוהי דרגת העבודה ד פרשה ראשונה דקריאת שמע שנאמר בה בכל מאדך ומסירת נפש – ברכות סא, ב , שדרגא זו נקראת "עושין רצונו של מקום" ] – שאז עוסקים בחיי עולם (לימוד התורה ), ומלאכתן נעשית ע"י אחרים , ואין עוסקים בחיי שעה, "דאפשר ע"י נכרים , והקב"ה מחלק מזון וריוח לעושי רצונו " (כלשון פירש"י בשבת שם ).
494 ראה תוד"ה כאן בזמן (ברכות לה, ב), שמ"ש בגמרא ש"בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן , שנאמר (בפרשה שני' דק"ש) ואספת דגנך" , "מיירי ודאי שעושין רצונו , אבל אין עושין רצונו כ"כ, דאינם צדיקים גמורים". ובחדא"ג מהרש"א שם: "מדכתיב בהך פרשה (שני') בכל לבבכם ובכל נפשכם ולא כתיב נמי ובכל מאדכם, כדכתיב בפרשת שמע ובכל מאדך, משמע לי' דאיירי הכא באינן צדיקים גמורים, דהיינו שאינם צדיקים במאד, כדאמרינן דיש לך אדם שחביב לו ממונו יותר מגופו, וע"כ עונשן בדבר שבממון שאין מלאכתן נעשית ע"י אחרים" . – וראה גם או"ת להה"מ פ' עקב סקס"ו (נג, ד). לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
וגם האדם , שע"י יבוא כל העולם על שלמותו, נחלק בג' אלו, הן בכללות בנ"י שיש בהם רוב העם – ישראלים – שעסקם הוא ואספת דגנך וכו', הנהג בהם מנהג ד"א (ברכות לה:), והובדלו מהם הכהנים לעבודת ה' – והלוים טפלים להם, וכמש"נ (במדבר[/reshimo]
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א) רוב העם – ישראלים – שעסקם הוא בעניני העולם, " ואספת דגנך וכו', הנהג בהם מנהג דרך ארץ " (ברכות לה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמודגש גם בהחילוק שבין פרשה ראשונה דק"ש לפרשה שני' – שההתעסקות בעניני העולם, "ואספת דגנך גו'", היא בפרשה שני' שלא נאמר בה "בכל מאדך", "אין עושין רצונו של מקום" , משא"כ בפרשה ראשונה דק"ש שנאמר בה "בכל מאדך", "עושין רצונו של מקום" , אזי כללות העבודה היא בהאהבה ד"בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", עבודה שבלב זו תפלה, כפי שבאה גם בדיבור (תפלתי שגורה בפי), ואילו עניני העולם הם באופן ש"מלאכתן נעשית ע"י אחרים , שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם" .
76 ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובכ"ז יובן ג"כ מה שמקשה בגמרא תרי קראי אהדדי דכתיב ואספת דגנך כו' וכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם כו' ומשני לא קשי' כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום (אז נאמר ועמדו זרים כו') וכאן כשאין ישראל עושין רש"מ (אז נאמר ואספת דגנך כו').
45 מה שמקשה בגמרא. . דכתיב ואספת דגנך וכתיב ועמדו זרים : ראה ברכות לה, ב. דברים יא, יד. ישעי' סא, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט כתיב ולקחתי דגני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כתיב ולקחתי דגני וכו' וכתיב ואספת דגנך כו', ושני כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום אז נאמר ואספת דגנך ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום וכו'.
2 ולקחתי דגני. . ואספת דגנך. . ושני כאן בזמן : הושע ב, יא. עקב יא, יד. ובגמ' ברכות לה, ב: ר' חנינא בר פפא רמי כתיב ולקחתי דגני בעתו וכתיב ואספת דגנך וגו' לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
להבין שרשי הדברים הנ"ל, הנה להבין שורש ענין רצונו של מקום הנ"ל, יש להקדים תחלה להבין שני מאמרי רז"ל דסתרי אהדדי לכאורה בפסוק זה דואספת דגנך כו', דפעם אמרו דהא דכתיב ולקחתי דגני כו' בשאין עושין רצונו של מקום והא דכתיב ואספת דגנך כו' כשעושים רצונו של מקום , ובמקום אחר בש"ס רמי האי קרא דואספת דגנך אקרא דועמדו זרים כו' ומוקי קרא דואספת כשאין עושין רצונו של מקום , ואיך יתכן לומר בפי' ואספת דגנך כו' ב' דברים הפכים עושין רצונו ואין עושין רצונו כו'.
2 שני מאמרי רז"ל דסתרי אהדדי. . דואספת דגנך . . ולקחתי דגני : ברכות לה, ב. עקב יא, יד. ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה בגמרא רמי' כו' ולקחתי דגני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הנה פעם כתיב ולקחתי דגני ופעם כתיב ואספת דגנך ומתרץ בגמ' כאן כשעושין רצונו של מקום וכאן כשאין עושין רצונו של מקום , ומזה יובן שפרשה שני' איירי כשעושין, ובמ"א מק' הגמ' כתיב ואספת דגנך שעושה המלאכה בעצמו וכתיב ועמדו זרים ורעו כו' מלאכתן נעשה ע"י אחרים ומתרץ כאן כשעושין כו' וכאן כשאין עושין כו', ומזה יובן שפרשה שני' איירי כשאין עושין וסותרין תרתי גמרות אהדדי.
3 ולקחתי דגני. . ואספת דגנך ומתרץ בגמ' : הושע ב, יא. עקב יא, יד. ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וכמו"כ מעורר עי"ז למעלה בחי' גילוי רצון העליון הפשוט שלמעלה מן החכ' שבמוחין והוא מ"ש יהי רצון מלפניך וכן עושים רצונו של מקום להיות בחי' המשכת רצה"ע שהוא בבחי' גלגלתא דחפי' על מו"ס כו', וזהו שעושין בחי' ראש כנ"ל בפי' ישראל לי ראש, ראש ממש וד"ל.
70 עושים רצונו של מקום : ברכות לה, ב. וראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' רעא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסז מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצע א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועל כל אוכל ומשקה מברך עליהם ברכה כוללת לכמה מינים כמו בורא פרי האדמה לכל מיני פירות הארץ ובורא פרי העץ לכל פירות העץ חוץ מן היין והפת שמתוך חשיבותן קבעו להן ברכה לעצמן שהיין הוציאוהו מכלל פירות האילן לברך עליו בורא פרי הגפן מפני חשיבותו שמשמח את הלב שנאמר ויין ישמח לבב אנוש והפת הוציאו מכלל פירות הארץ לברך עליו המוציא לחם מן הארץ מפני חשיבות הלחם שסועד הלב שנאמר ולחם לבב אנוש יסעד:
טז ברכות לה, ב. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. וראה לקמן סי' רב ס"י "שסועד ומשמח הלב". וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ח במה דברים אמורים בלחם גמור שדרך בני אדם לקבוע סעודתו עליו אבל מיני לחמים שיתבארו לפנינו שאין דרכם של רוב בני אדם לקבוע סעודתם עליהם אין מברכים עליהם המוציא וברכת המזון רק בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש אלא אם כן אוכל שיעור שאחרים רגילים לקבוע סעודה לפעמים על שיעור כזה לפי שברכת בורא מיני מזונות כוללת גם הלחם שהוא מזון ולא קבעו לברך המוציא על הלחם אלא מפני חשיבותו שסועד הלב וכל לחם שאין קובעים עליו סעודה בטלה חשיבותו אלא אם כן יש בו כדי לסעוד.
ע ברכות לה, ב. וראה גם לעיל סי' קסז ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות רב דיני פירות האילן י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
י כל הפירות שסחטן להוציא מימיהם אין מימיהם חשובים כמותם לברך עליהם בורא פרי העץ ואפילו יצאו מעצמן כמו דבש הזב מהתמרים אלא מברך עליהם שהכל נהיה בדברו כי זיעה בעלמא היא ואינה נחשבת כגוף הפרי חוץ מזתים וענבים שהיוצא מהם כמותם שאף שנשתנו נשתנו לעילוי שבשינויים הם באים לכלל דרך אכילתם שעיקר הפרי לכך נטעוהו ענבים להוציא מהן יין וזיתים להוציא מהן שמן לפיכך פרי הוא וראוי לברך עליו בורא פרי העץ .
סו גמרא ברכות לה , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואף שיש לו בנים וצריך לעסוק במלאכה לפרנס אשתו ובניו ואינו יכול לעסוק כל היום כולו בתורה שיוכל ללמוד את כולה ולזכור היטב כל ההלכות בטעמיהן בדרך קצרה בעשר שנים כמו העוסק בה כל היום כולו הרי אמרו לא עליך המלאכה לגמור וגם אי אתה בן חורין ליבטל הימנה מלהרבות ולהוסיף בה מדי יום ביום עד שילמוד ויזכור את כולה ע"י שיחזור עליה כראוי ואם לא יגמור בעשר שנים יגמור בעשרים שנה או יותר.
כט כדעת רבי ישמעאל ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וחייב הוא מן התורה לקבוע לו עת גדולה לתלמוד תורה בכל יום כמו חצי היום לפחות מלבד לימוד הלילה ולא יעסוק במלאכה כל היום או רובו שנאמר ודברת בם והלא כבר נאמר ושננתם ומה תלמוד לומר ודברת בם שלא יהא כל דיבורך אלא בם כלומר שתעשם עיקר ולא טפלה ועל כן חייב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי.
מא אבות פ"א מט"ו. ברכות לה, ב. רמב"ם פ"ג ה"ז. טור ושו"ע או"ח סי' קנו ס"א. לעיל שם ס"א. לקמן פ"ד הט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכשיעשה כן יוכל גם כן לבא עכ"פ לידי ידיעת עיקר התורה שבעל פה כולה שהוא פירוש התרי"ג מצות כהלכותיהן בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים מה שאין כן העושה מלאכתו קבע ותורתו עראי לא יוכל לבא לעולם לידי ידיעת התורה שבעל פה כולה כי במשך ואורך הזמן יותר מדאי ישכח הראשונות ולא תועיל לו החזרה שחזר עליה כל כך כמו שחזר העושה תורתו קבע ואם יחזור עליהן הרבה יותר מדאי לא יהיה לו זמן כל כך ללמוד ולהוסיף עוד הרבה בלימודו ולחזור עליו כראוי ועוד כי להעמיד גירסתו ולימוד התורה שבעל פה כולה שלא תשתכח ממנו אין הדבר תלוי בחזרה לבדה שיחזור פעמים רבות מאד אלא גם בעזרת ה' וישועתו כי יש יגע מאד לחזור על לימודו פעמים אין מספר ואף על פי כן משכח בזמן קרוב כי הוא שכחן גדול בטבעו ותולדתו ואין הקדוש ברוך הוא עוזר לזה שעושה מלאכתו קבע ותורתו עראי אלא למי שעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי ומשליך יהבו על ה' כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט עסק ומלאכה וכך אמרו חכמים דורות הראשונים עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי זה וזה נתקיים בידם ודורות האחרונים שעשו תורתם עראי ומלאכתם קבע זה וזה לא נתקיים בידם:
נב ברכות לה , ב. טור שם. ונתבאר בקו"א (ד"ה ולרבי ישמעאל וד"ה ומיהו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ג ולכן מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי יעשה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו בלבד ויסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו כמו שאמרו חכמים כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואין לו לחוס על נפש אשתו ובניו יותר מעל חיי נפשו שהם בצער ולזה ודאי תספיק לו מלאכת עראי בישועת ה' והצלחתו בלי הזכרת מעשה נסים.
סא שבברייתא ברכות לה, ב (לדעת רשב"י). וראה תענית כד, א וברש"י שם ד"ה אלא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ו וגם המתפרנס ממעשה ידיו ואפילו תורתו עראי בקביעות עתים לא הותר לו מן התורה אלא לעסוק בעסקיו שהם צרכי פרנסתו ומשא ומתן ממה שאמרה תורה ואספת דגנך אבל לא בדברים בטלים לגמרי בין לדבר בין לשמוע כי בכל עת שאינו עוסק בפרנסתו חייב לעסוק בתורה בכל עת שאפשר לו.
קטז דברים יא, יד. ספרי עקב פל"ו. ברכות לה, ב. וראה לקמן פ"ד ה"ו. קו"א (ד"ה ולרבי ישמעאל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
משא"כ מצות והגית בו יומם ולילה שהותרה מכללה במה שנאמר ואספת דגנך וגו' אמרה תורה הנהג בהן מנהג דרך ארץ ויוכל לצאת ידי חובתו בקביעות עתים ביום ובלילה ואפילו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית בשעת הדחק כשאין לו פנאי מפני טרדת פרנסתו שהיא חיי הגוף וכ"ש וק"ו כשעוסק בחיי נפש לדבקה בה' חיים וע"ז אמרו חכמים שתלמוד תורה היא מדברים שאין להם שיעור:
קכג רבי ישמעאל ברכות לה, ב. ספרי עקב פמ"ב. וראה לעיל פ"ג בקו"א (סוד"ה ורבנן , שגם מצות ידיעת התורה הותרה מכללה במ"ש ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וגם הרא"ש שכתב כי לא יתכן כו' מודה להרמב"ם דגם עכשיו יכול אדם לעשות כבן עזאי, ומשום הכי פסק כן בש"ע בלי שום חולק, וכוונת הרא"ש היא כדסיים בלשונו שלא מצינו כו' שנפשו חשקה כו', חשקה דייקא, ור"ל מדלא מצינו כן רק בבן עזאי מכלל שאין נכון לעשות כן לכל אדם, אף שאין איסור בדבר, והיינו טעמא משום דכיון שאין נפשו חשקה בתורה כל כך טוב לו יותר לקיים המצוה רבה דפרו ורבו, ואולי יתקיימו שתיהן בידו, ואף אם יהיו רחיים בצוארו ואפשר שלא יוכל לעסוק כראוי ויבא לידי שכחה אין לו לחוש מאחר דאינו עובר בשוכח לאנסו, אלא אם נפשו חשקה ואינו רוצה לשכוח, אע"פ שלא יעבור, הרי ידיעת התורה עדיפא מפריה ורביה, ויכול לעשות כבן עזאי אע"פ שאין חיוב בדבר, אבל מי שאין נפשו חשקה כל כך רק שרוצה לצאת ידי חובתו לקיים המצות כהלכתן נכון הדבר שיקיים מצות פרו ורבו שהיא חובת הגוף, ולא לבטלה בידים בודאי משום חשש וספק ביטול מצות ידיעת התורה , שהותרה מכללה במ"ש ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ כו', ולא חייבה תורה להיות הכל כבן עזאי.
סב דברים יא, יד. ברכות לה, ב. וכדלקמן (ד"ה ולרבי ישמעאל ), שגם בתחלת לימודו לא נתנה תורה קצבה ושיעור למלאכה כו' לדי מחסורו כו' דלא אשכחן שחייבה תורה לסבול חיי צער רק מדת חסידות היא. אמנם ראה לקמן בפנים פ"ד ה"ו (שרק מצות והגית הותר מכללה כו', ולא מצות ידיעת התורה ). מאמר חסידים הראשונים (שגם לרבי ישמעאל שסובר בברכות לה, ב הנהג בהם מנהג דרך ארץ , יש חילוק בין מצות ידיעת התורה לבין והגית).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ור' ישמעאל דאסר לבן דמא ללמוד חכמת יונית, אע"ג דס"ל אפילו בתחלת לימודו הנהג בהן מנהג דרך ארץ , היינו משום דגזרו על חכמת יונית, ע"ש בתוספות במנחות ס"ד ע"ב, וביפה מראה פ"ק דפאה שנדחק מאד, ולא קשה מידי, דבאמת יש לומר דבן דמא לא רצה ללמוד יונית לצרכיו כמ"ש היפה מראה, אלא לתשובת המינים שיוכל להתוכח עמהם, שהיה דבר מצוה, או לדבר מצוה אחרת שיוכל להציל איזה ישראל כשיהיה קרוב למלכות, אלא שהיא מצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים, כמ"ש התוס' שלא היה בו צורך צבור כל כך, ומשום הכי אסר ליה ר' ישמעאל משום לא ימוש , [ד]לא דמי כלל לאומנות שאם אין קמח כו'.
קנד ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
רק שיעשה תורתו קבע , ויוכל להיות ת"ח שתלמודו מתקיים בידו.
קעד ברכות לה, ב (דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן ). וכ"ה לקמן בפנים ה"ב. לעיל סי' קנו ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין , שלא לגרשני ממדינתנו בלא עת ושעת הכושר ועת רצון לפניו ית'.
2186 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועל כן המו מעי לו , מעי מעי אוחילה לפני כל השומעים לי, ותשתפך נפשי בשאלתי ובקשתי , במטותא מינייכו ברחמין נפישין לעורר רחמיכם על האי טהור גברא חסידא ופרישא מחותני הנ"ל, לפתוח ידם רב לו ביד מלאה ורחבה , להוסיף לו על הקצבה אשר קצבה לו כבר, מאת כל איש אשר נדבה לבו , אם מעט אם הרבה , לעשות זאת גם למעני, ועלי לזכור חסדם וטובם.
2378 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין , שלא לתת מגרעות בקודש ח"ו, לפחות מהסך שנתנו לשד"ר הקודמין דשנים שעברו, ולא יהיו שלוחי מצוה ניזוקין ח"ו.
3153 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין , לעורר עליהם רחמים רבים, שהיא נחלה בלי מצרים .
3400 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולזאת לא אוכל להתאפק ולהחריש מלזעוק עוד בקול ענות חלושה , במטותא מינייכו ברחמין נפישין , חוסו נא על נפשותיכם, והשמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה, ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה , ה' ישמרנו.
4620 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין .
5192 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קיב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שאלתי ובקשתי שטוחה לפני כל אנ"ש ר[ח]מנים וגומלי חסדים, לעורר רחמיהם המרובים על ידידינו הרבני המופ' הותיק ותמים מוכ"ז נ"י, לתמכו בימין צדקם ביד מלאה ורחבה , למלאת מחסוריו הרבים ועצומים, נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין וכל המרחם וכו'.
5762 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קיג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין , לפתוח ידם רב לו ביד מלאה ורחבה , מנה כפולה ומכופלת מנה אחת אפיים .
5773 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נא ונא במטותא [מינייכו ברחמין נפישין ...
5797 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כ"ד המבקש בבקשה כפולה ומכופלת , נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין אוהב נפשם דורש שלומם.
5877 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תעא בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אבל הרבה יין יכול לשתות, מפני שכשהוא שותה הרבה ממנו הוא גורר תאות המאכל .
2029 פסחים קז, ב (רבא הוה שתי חמרא כולי מעלי יומא דפיסחא כי היכי דניגרריה לליביה דניכול מצה טפי לאורתא). ברכות לה, ב (וחמרא מי סעיד , והא רבא הוה שתי חמרי כל מעלי יומא דפסחא כי היכי דנגרריה ללביה וניכול מצה טפי , טובא גריר פורתא סעיד ), תוס' שם ד"ה אלא (מכאן משמע שאסור לשתות יין בערב פסח מן המנחה ולמעלה. ואם רוצה לשתות צריך לשתות הרבה, דטובא מגריר גריר ). מרדכי שם רמז קיב (מכאן משמע שאסור לשתות יין בערבי פסחים מן המנחה ולמעלה, ואם רוצה לשתות צריך לשתות הרבה, דטובא גריר ). שו"ע ס"א (ויין מעט לא ישתה משום דמיסעד סעיד , אבל אם רצה לשתות יין הרבה שותה, מפני שכשהוא שותה הרבה גורר תאות המאכל).
ונתבאר לקמן סי' תעג סי"א (לאחר ששתה כוס שני, יכול לשתות יין הן רב הן מעט, אפילו קודם הסעודה. ואע"פ שנתבאר בסי' תע"א שאסור לשתות יין מעט בערב פסח, מפני כשהוא שותה ממנו מעט הוא סועד את הלב ולא יאכל בלילה מצה לתיאבון. מכל מקום עכשיו ששותה ב' כוסות של קידוש ושל ההגדה, אפילו כששותה עוד מעט, הרי זה נקרא הרבה עם שני כוסות הללו, וגורר את תאות המאכל. מה שאין כן כששותה מעט בערב פסח, אין אותו המעט מצטרף עם שני כוסות הללו להיות נקרא הרבה, כיון שיש שהות הרבה בינתיים).
וראה סדר ברה"נ פ"א הי"ז (היין שנפטרים בדיעבד בברכת הזן שבברכת המזון, לפי שהם סועדים הלב גם כן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ואע"פ שנתבאר בסי' תע"א שאסור לשתות יין מעט בערב פסח, מפני כשהוא שותה ממנו מעט הוא סועד את הלב , ולא יאכל בלילה מצה לתיאבון.
321 כדאמרינן ברכות לה, ב (יין ... טובא גריר פורתא סעיד ).
וראה לעיל סי' רעג ס"ח (שהיין סועד הלב). סדר ברכת הנהנין פ"א סי"ז (התמרים והיין ... שהם סועדים הלב). "הלכות ליל הסדר" אות ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
חמר מדינה, אינו יוצא ידי קידוש במקום סעודה , לפי שהיין סועד הלב , וחמשת המינים נקראים מזון , לכך הם ראוים להקרא עליהם שם סעודה, משא"כ
693 ברכות לה, ב (וחמרא מי סעיד ... פורתא
סעיד ).
וכן הוא לקמן סי' תעא ס"ב (חוץ
מיין ... מפני שהוא סועד את הלב כמו פת). לעיל סי' רב ס"י (שהיין מפני
חשיבותו שסועד ומשמח הלב).
ולענין תמרים, שנתבאר בסדר ברכת הנהנין פ"א הי"ז
(התמרים והיין ... שהם סועדים הלב גם כן), ראה מראי מקומות וציונים. קובץ הערות
וביאורים א'קמז ע' קיח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ה יש מתירין לומר דבר שבקדושה בט' וצירוף עבד או אשה או קטן, לפי שעל כל עשרה בני ברית השכינה שורה, אלא שאינו כבוד שמים לומר דבר שבקדושה בפחות מט' בני מצות, שט' נראים כעשרה.
680 ר"ת בתוס' ברכות מח, א ד"ה ולית (הלכה כרבי יהושע בן לוי דאמר, קטן ממש עושין אותו סניף לעשרה), והוא בתשובתו שבתוס' רבי יהודה ברכות מז, ב ובאור זרוע ח"א סי' קצו (השיב ר"ת זצ"ל, אשר שאלת מנין לנו להשלים קטן לעשרה ומאימתי זמן צירוף השלמתו. נראה בעיני כי מצטרף אפילו אינו יודע למי מברכין ולמי מתפללין אלא מוטל בעריסה, מצטרף לעשרה, מדאמר רבי יהושע בן לוי, אף על פי שאמרו קטן המוטל בעריסה, דהיינו אינו יודע למי מברכין ולמי מתפללין, אין מזמנין עליו, אבל עושין אותו סניף לעשרה. סניף היינו לברכת המזון לעשרה בשם, ולעשרה שמתפללין משום דבר שבקדושה. וכן עבד אחד משלים ... וכן פירש רבינו האיי גאון זצ"ל דקטן עולה למנין י'), ורז"ה בהמאור ברכות לה, ב (והא דאמר ר' יהושע בן לוי, דאע"פ שאמרו קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו אבל עושין אותו סניף לעשרה, הלכה היא), כריב"ל ברכות מז , ב (אמר רבי יהושע בן לוי, אף על פי שאמרו קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו, אבל עושין אותו סניף לעשרה). דעה הא' בשו"ע ס"ד (יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצירוף קטן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ובלבד שיהיה הקטן יותר מבן ו' שנה ויודע למי מתפללין, שפחות מבן שש אע"פ שיודע אין דעתו כלום, שהרי לא הגיע לעונת הפעוטות, והרי הוא כמו שאינו בן דעת.
686 שו"ת ריב"ש סי' תנא (אפילו לדברי המתירין בתפלה צריך שיהא בן דעת ויודע למי מברכין ולמי מתפללין, שיהא בן תשע או בן עשר, כמו שכתב ה"ר אלפסי ז"ל [ברכות לה, רע"ב]. או לכל הפחות גדול מבן שש. אבל קטן מבן שש, אפילו הוא חריף ויודע למי מברכין ולמי מתפללין, אינו כלום, שהרי לא הגיע לעונת הפעוטות, והרי הוא כמי שאינו בן דעת), כרב נחמן שם מח, א (אמר רב נחמן , קטן היודע למי מברכין, מזמנין עליו). שו"ע שם (קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין).
וראה לקמן סי' קנט ס"כ (ואם הנותן הוא פחות מבן שש, יש מי שאומר שדינו כקוף, לפי שאין בו דעת כלל ואין כוונתו כוונה). סי' קצט ס"ט (יש אומרים שקטן היודע למי מברכין מזמנין עליו. והוא שיגיע לעונת הפעוטות, שהוא כבן ט' או בן י', כל אחד לפי חריפותו. ולכל הפחות גדול מבן ו' אם הוא חריף ויודע מעצמו בלי שילמדוהו למי מברכין. אבל פחות מבן ו', אף על פי שהוא חריף ויודע מעצמו אינו כלום, שהרי לא הגיע לעונת הפעוטות והרי הוא כמי שאינו בן דעת). הל' שחיטה סי' ב קו"א א (דאיכא מאן דאמר דקטן פחות מבן שש דינו כקוף לענין נטילת ידים, כמ"ש רמ"א באו"ח סי' קנ"ט ... בעינן כוונת נותן, וקטן בציר מבר שית אין לו כוונה, והוי ליה כקוף בעלמא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש אומרים שאין אשה ועבד או קטן מצטרפים בשום ענין, אלא צריך שיהו כל עשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב' שערות, ובפחות מכן אין השכינה שורה.
687 שו"ת רב נטרונאי סי' טז, ובאוצר הגאונים ברכות חלק התשובות סי' שטו-ז (ששאלתם מהו לסמוך על דברי ר' יהושע בן לוי בשעת הדחק, ויצטרפו תשעה ועבד. אין הלכה כר' יהושע בן לוי ואין אנו עושין כמותו). ר"י (בתוס' מח, א ד"ה ולית (פירש ר"י, דאין עושין קטן סניף לעשרה, לא לתפלה ולא לברכת המזון). רא"ש פ"ז ס"כ (המחוור שבכולן, אין עושין קטן סניף לעשרה לברכת המזון ולתפלה ולשלשה עד שיביא שתי שערות). רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ד (ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין). שו"ת רשב"א ח"א סי' רלט (ויש אומרין שאינו מצטרף לתפילה עד שיהא גדול ממש. ולזה דעתי נוטה. וכן כתב הראב"ד ז"ל), וסי' תנג (שאלת מהו לצרף שנים קטנים בשמנה גדולים. תשובה, לתפלה לקדיש ולברכו אין מצטרף אפילו קטן אחד, עד שיהא בן שלש עשרה שנה ויום אחד). הרב רבינו יונה ברכות לה, רע"ב (לקדיש ולקדושה ולברכו ... צריך שיהו כולם בני מצוה. וכן כתבו מקצת הגאונים ז"ל). ראב"ד הובא בתשובת הרשב"א שם. ראבי"ה סי' קכח (ואף על פי שרבינו תם פירש שלא קאי אדר' יהושע בן לוי, דהא אפסקא, ופסק דקטן המוטל בעריסה מצטרף לכל דבר. וכד מעיינת בה אין הדברים נראין). הובא במרדכי פ"ז דברכות רמז קעב (וגם ראבי"ה כתב, כיון שנחלקו גאוני עולם בדבר, ראוי להחמיר לכל יראי השם שלא להצטרף קטן לא לזימון ולא לתפלה עד שיביא שתי שערות). דעה הב' בטור ושו"ע ס"ד (ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים. והוא הדין דעבד ואשה אין מצטרפין).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין .
1405 במטותא מינייכו : ע"פ ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין , וכגון דא חסד אמתי [....] הרבה וכו'
2081 במטותא מינייכו : ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום כו' והנה בענין מיכאל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
והנה כ"ז בענין המלאכים שהם מבחי' וגדר שהעולם תופס איזה מקום אצלם, אבל הנשמות שרשן למעלה מבחי' מקום , והם עושים רצונו של מקום היינו שע"י תומ"צ ממשיכים אוא"ס ב"ה שיאיר במדת מל' ית' שהיא שרש המקום , ונק' יחוד קובה"ו, וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז הנ"ל שז"ע שילוב הוי' באדנות כו', ועד"ז פי' בת"א פ' בשלח בד"ה ויאמר משה אכלוהו היום שז"ע כשם שא"א לעולם בלי רוחות שזהו גבול המקום , כך א"א <כא>
456 עושים רצונו של מקום : ברכות לה, ב. ראה גם שערי אורה יג, ב ובהערה 31.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ומעתה כו' כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
טז) ומעתה יובן מארז"ל כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנס"י, שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר חבר הוא לאיש משחית , דהנה בזח"ב ס"פ תשא דקצ"ג ע"ב פי' גוזל אביו ואמו על ירבעם שהשני עגלים שעשה הם <כה>
563 כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה : ברכות לה, ב. הובא לעיל רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ד) ומעתה י"ל מ"ש בפ' שני' דק"ש ואספת דגנך כו', שלכאו' קשה מאי איכפת לי' אם יאסוף או לאו הלא אומר אח"כ ואכלת ושבעת, אך הענין הוא דהנה ארז"ל עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי, והנה בבחי' קבע ועראי אין הפי' דוקא בבחי' ריבוי ומיעוט דא"כ למה לא אמר למוד הרבה אלא הפי' בעיקר הרצון, שעיקר כוונתו ורצונו יהי' רק ללמוד תורה , דהיינו שאפי' אם עוסק במו"מ יהי' המכוון מזה כדי שישתכר ויהי' לו פרנסה לפרנס א"ע וב"ב ועי"ז יוכל ללמוד תורה וגם בכלל צדקה יחשב כמשרז"ל ע"פ עושה צדקות בכ"ע זה הזן כו' וכן כה"ג בכל מה שעושה, וזהו ואספת דגנך דהיינו שיאסוף הכל לבחי' אחד דהיינו לבחי' ביטול מעלמא דפרודא לעלמא דיחודא.
129 עשה תורתך קבע : רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ה"ז. ראה אבות פ"א, מט"ו. ברכות לה, ב. שו"ע אדה"ז הל' מו"מ סקנ"ו, ס"א. הל' ת"ת פ"ג, ה"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועתה צ"ל פ"ש דק"ש דכתי' בה ואספת דגנך וצ"ל מהו"ע ואספת דגנך מאחר שכבר נא' ואכלת ושבעת, אך זה מדרכי המוסר דהנה ארז"ל עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי ואין הכוונה שיהי' הקביעות בתורה והמלאכה עראי שהרי יש בע"ס שהם טרודים במלאכתם, אך הכוונה שיהי' העיקר בשביל התורה , וזה נק' קביעות כמו קביעות האדם בביתו אף שהוא נוסע בכ"ע ורוב העיתים אינו בבית מ"מ קביעותו הוא בביתו, וכמו"כ כאן הכוונה שכל עסקו במו"מ יהי' שיפרנס אשתו ובו"ב ויעסוק בתורה , וכשיחשוב כוונה זו לא די שאינו נפרד ה"ה מקושר, דכשאינו מחשב לא די שאינו מקושר אלא הוא נפרד אבל כשמכוון כנ"ל לא די שאינו נפרד אלא שהוא מקושר וזהו ואספת דגנך שהוא דבר גשמי ואספת לאלקות, וזהו שניתוסף בפ"ש.
111 עשה תורתך קבע : רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ה"ז. ראה אבות פ"א, מט"ו. ברכות לה, ב. שו"ע אדה"ז הל' מו"מ סקנ"ו, ס"א. הל' ת"ת פ"ג, ה"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הנה ארז"ל בברכות בפ' כ"מ ארומיא דקראי דלפעמים א' ועמדו זרים ורעו את צאנם ולפעמים ואספת דגנך ותירצו כאן כשאין עושין רצונו ש"מ וכאן כשעושין רצונו ש"מ, והקושיא מבוארת דהלא ואספת דגנך הוא בפ' שני' דק"ש ושם נאמר והי' אם שמוע תשמעו אל מצוותי וגם נא' בכל לבבכם ובכל נפשכם ואיך יתכן לומר שזה נק' אין עושין רצונו של מקום , וידוע התירוץ בשם הה"מ נ"ע שמפני שלא נא' כאן בכל מאודך לכן נק' אין עושין כו' משא"כ בפ' ראשונה נאמר בכל מאודך לכן נק' עושין רצונו ש"מ.
36 בברכות בפ' כ"מ : ראה ברכות לה, ב. ע"ד הלשון כאן (בנוסף להערה 1) ראה מאמרי אדה"ז־ שע"ת־ מאמרי אדה"א־ אוה"ת שהובאו לקמן הערה 40.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וממילא נעשה הבירורים למטה כמ"ש במ"א ממשל האבוקה שממשיך אליו ממילא כל הניצוצים] ואז מלאכתן נעשה ע"י אחרים ממילא ומאליו וזהו שא' רשב"י אפשר אדם חורש כו'.
78 אפשר אדם חורש : ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שדרז"ל כאן בישראל ערש"מ כאן באין ישראל ערש"מ, כי בפ' השני' לא כתי' מאודך לכן לא נק' עדיין עושין רש"מ משא"כ בפ' ראשונה כתי' בכל מאדך שזו בחי' בע"ת שמגיעים לבחי' מקום קדשו הנ"ל, וזהו ג"כ מ"ש זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה כי בחי' יעקב הוא בחי' הקל קול יעקב קול התומ"צ, גם בחי' יעקב הוא בחי' רחמים רבים שמגיע לפנימי' ועצמות א"ס כמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ממש לעצמותי ומהותי ע"י התעוררות ר"ר על נפשו, וגם בעסק התומ"צ מגיע ג"כ לפנימי' ועצמות כמ"ש פניך יעקב, אך הגילוי מפנימי' אינו כ"א ע"י תשובה כמבואר לעיל.
124 כאן בישראל ערש"מ : ראה ברכות לה, ב. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי בתוככם תר"ב על יד הערה 36 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא חב"ד בליטא ווילנא בתקופת רבינו הזקן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אילו היה באפשרי לבא לידי גמר נכון עמהם, בוודאי אין לך מצוה גדולה מזו לעשות שלום בישראל, ואת מי אין כמו אלה , אך מה לנו לעשות ולא עשינו, והרבה מאד טרחנו בזה ולא עלתה בידינו , ונקיים אנחנו מה' ומישראל .
21 עפ"י ברכות לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר