102
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וה"פוסקים"60. וכיון שבפשטות, בנגלה, דורשת מדת הבטחון להכין כלי טבעי, הרי אם נאמר שהטעם לאמירת פרשת המן הוא "לבטוח בה'...", הרי היה יוצא מכך שאפשר לאומרה רק בימות החול, ודוקא לאחר התפלה, כדלעיל בסעיף ג.
לכך במהדורא קמא אומר אדמו"ר הזקן61, שהטעם לאמירת פרשת המן בכל יום הוא "כדי שיאמינו שכל מזונותיו באין לו בהשגחה".
לעומת זאת, במהדורא תניינא הכריע אדמו"ר הזקן "כהמקובלים"62, ולכן היא כוללת גם הנהגות הקשורות לדרגות גבוהות יותר בעבודת ה'.
ולכן63 הוא מביא שם, שהטעם הוא "לבטוח בה' נותן לחם דבר יום ביומו", כי מצד האופן הנעלה יותר בבטחון – "המיחלים לחסדו" – יכולה להיאמר פרשת המן "בכל יום", אף בשבת, ולפני התפלה.
הערות
- 60. ראה שו"ע אדה"ז או"ח סכ"ה סכ"ח.
- 61. וכן בב"י כו' – אף שהובא בכו"כ מקומות (בנגלה) שהמן הי' בשביל ענין הבטחון – ראה הנסמן בהערה 57. ועוד.
- 62. ראה שער הכולל בתחלתו (נדפס גם (משיחת ש"פ בשלח תשכ"ג וש"פ דברים תשל"ד) בהוספות לשו"ע אדה"ז (קה"ת) או"ח לא, א [קפג, א]. לב, ב [קפד, ב]). – ולהעיר שבנדו"ד, האריז"ל לא הי' אומר פרשת המן (סידור האריז"ל (רש"ר) לאחרי אביי הי' מסדר. וראה ש' הכוונות ענין ברכת השחר. פע"ח ש' עולם העשי' ספ"ג). וכן נשמט בסידור אדה"ז. ולהעיר מאוה"ת שם: והעצה לזה הוא שיאמר האדם בכל יום או לפרקים פ' המן בכוונה.
- 63. ועצ"ע שהרי סוג זה מיעוט הוא (והרבה עשו כר' ישמעאל דוקא – ברכות לה, ב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.