185

בתשובה מיראה – קיים ביתר פרטיות בין אופניה השונים על התשובה מאהבה³⁶ עצמה:

הדרגה שעל־ידי תשובה מאהבה "נעקר עוונו מתחילתה" עדיין אינה שיא השלמות בתשובה מאהבה. שיא השלמות בתשובה מאהבה הוא כאשר "זדונות נעשות לו כזכויות", שלא זו בלבד שה"זדונות" נעקרים, אלא הם נהפכים "כזכויות".

באהבה ישנם דרגות רבות, ובאופן כללי: בכל לבבך, בכל נפשך, בכל מאדך – וממילא יש דרגות רבות בתשובה הנגרמת על ידם.

וכיון שמעלת התשובה מאהבה היא היותה בכוונה, כדלעיל, מובן שהכוונה בדרגה הנעלית של תשובה מאהבה היא מושלמת כל־כך, עד שאפשר לומר שהכוונה בדרגה הנמוכה יותר, שבה "נעקר עוונו מתחילתו", אינה נקראת כלל כוונה³⁷.

כמאמר חז"ל³⁸ שבאהבה של "בכל לבבכם ובכל נפשכם" – ללא "בכל מאדכם" – נקראים "אין עושין רצונו של מקום".

באופן כללי מוסבר הדבר בלשונו של הגאון הרוגוטשובי "להעביר החטא לא בעי כוונה ולתקן החטא בעי כוונה".

מעין הוכחה לכך שהבדל זה קיים גם בתשובה מאהבה עצמה, אפשר ללמוד מהלכה פסוקה:

נאמר בגמרא³⁹, שהמקדש אשה "על־מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו". ושואלים על־כך: ממה נפשך – אם מדובר כאן על תשובה מיראה, הרי לא קויים התנאי, כי על־ידי תשובה מיראה אינו נעשה צדיק, כי "מקצת שמו עליו". ואם מדובר בתשובה מאהבה, גם אז אין היא צריכה להיות מקודשת, כי בעל־תשובה הוא נעלה מצדיק, כמאמר חז"ל⁴⁰ במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין⁴¹ לעמוד⁴², וההלכה היא שגם כאשר "הטעה לשבח"⁴³ (אם לשבח יוחסין, באמרו שהוא מיוחס פחות מכפי שהוא באמת⁴⁴, או לשבח