175

עמים... לקרוא כולם בשם ה'...".

וכשם שיעקב גרם לכך על ידי ה"דורון" ששלח לעשו, ובהכנה של תפילה, כך אצל כל יהודי, כדי לברר ולהפוך לקדושה את עניני העולם (עשו⁷⁴) ובמיוחד את עניני הגלות, יש, לאחר הכנה של עבודת התפילה, להשתמש בממון וכדומה כ"דורון" – להקדיש מהזמן שהיה צריך לעסוק בלימוד התורה לחרישה, זריעה⁷⁵ מלאכתך אשר תעשה⁷⁶, כך שתתעורר השאלה תורה מה תהא עליה⁷⁵ – כדי לברר את העולם. כלומר, היהודי מתעסק בעניינים הגשמיים של חרישה וכדומה, ובניסוח הידוע⁷⁷: "מתלבש" ב"לבושי המתברר", כדי שיוכל להשפיע על העולם.

על כך מתעוררת השאלה: כיון שעבודה זו אינה כניסיון, שאיננו אמיתי, אלא זהו בירור העולם, הפיכת העולם, שזוהי מציאות אמיתית, ולכן יש גרעון "בממונו" – כלומר, הירידה של כוחותיו וזמנו אל תוך גשמיות העולם היא ח"ו ירידה אמיתית ובעלת קיום –

לכן מדגישים, שגם ירידה זו היא זמנית בלבד, ובסופו של דבר נשאר היהודי "שלם" גם "בממונו". כאשר יוצאים לגאולה, לוקחים גם את הגשמיות והנכסים של היהודי, בשלמות – כך שהם מתעלים ונכללים בקדושה.

ט. גם בעבודה בגלות אין פגיעה בתורה

"שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן":

לצורך תלמוד תורה בשלמות נדרשת פרישות מן העולם. כשם שיעקב היה "יושב אוהלים"⁷⁸ ונטמן בבית מדרשו של שם ועבר י"ד שנה⁷⁹. טוען היהודי: כיון שדורשים ממני לעסוק ב"בירורים" של הגלות בתוך מקום הגלות, הרי לא ייתכן שבאותו זמן אגיע לדרגה נעלית בתורה.

משיבים לו, שיעקב "לא שכח תלמודו בבית לבן": בשני הדברים הקודמים – גופו וממונו – אפשרי חיסרון זמני, אשר יושלם לאחר מכן. אך בענין התורה, לא יכול להיות אצל יעקב שום פגם מלכתחילה.

שהרי, כדברי כ"ק מורי וחמי אדמו"ר⁸⁰ (בתרגום חופשי): "רק גופותינו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, אך