ליקוטי אמרים פרק כד

וְ״זֶה לְעוּמַּת זֶה״, הֵן שַׁסַ״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה דְּאוֹרַיְיתָא וְכָל אִיסּוּרֵי דְרַבָּנָן, מֵאַחַר שֶׁהֵן נֶגֶד רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ וְהֶפְכָּם מַמָּשׁ – הֵם נִפְרָדִים מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּתַכְלִית הַפֵּירוּד מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִיפָּה הַנִּקְרֵאת ״עֲבוֹדָה זָרָה״ וֵ״אלֹהִים אֲחֵרִים״, מֵחֲמַת הֶסְתֵּר פָּנִים שֶׁל רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְכֵן ג׳ לְבוּשֵׁי הַנֶּפֶשׁ שֶׁמִּקְּלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַמְלוּבָּשִׁים בְּשַׁסַ״ה לֹא תַעֲשֶׂה דְּאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן, וְכֵן מַהוּת הַנֶּפֶשׁ עַצְמָהּ הַמְלוּבֶּשֶׁת בִּלְבוּשֶׁיהָ, כּוּלָּם מְיוּחָדִים מַמָּשׁ בְּסִטְרָא אָחֳרָא וּקְלִיפָּה זוֹ, הַנִּקְרֵאת ״עֲבוֹדָה זָרָה״.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּטֵלִים וּטְפֵלִים אֵלֶיהָ, וּגְרוּעִים וּפְחוּתִים מִמֶּנָּה מְאֹד, כִּי הִיא, אֵינָהּ מְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּף חוּמְרִי, וְיוֹדַעַת אֶת רִבּוֹנָהּ, וְאֵינָהּ מוֹרֶדֶת בּוֹ לִפְעוֹל פְּעוּלָּתָהּ בְּמִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים שֶׁלָּהּ – שֶׁלֹּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ־הוּא חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמַאֲמַר בִּלְעָם: ״לֹא אוּכַל לַעֲבוֹר אֶת פִּי ה׳ וְגוֹ״.

וְאַף שֶׁנִּקְרָא ״עֲבוֹדָה זָרָה״, הָא קָרוּ לֵיהּ ״אֱלָהָא דֶאֱלָהַיָּא״, וְאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲבוֹר כְּלָל עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, כִּי יוֹדְעִים וּמַשִּׂיגִים שֶׁהוּא חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם, שֶׁיּוֹנְקִים מִבְּחִינַת ״אֲחוֹרַיִים דַּאֲחוֹרַיִים״ שֶׁל רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא הַמַּקִּיף עֲלֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁיְּנִיקָתָם וְחַיּוּתָם שֶׁבְּתוֹכָם, הִיא בִּבְחִינַת גָּלוּת בְּתוֹכָם – לְהַחֲשִׁיב עַצְמָן אֱלֹהוּת, וַהֲרֵי זוֹ כְּפִירָה בְּאַחְדּוּתוֹ.

אֲבָל מִכָּל מָקוֹם, אֵינָן כּוֹפְרִים וְכִחֲשׁוּ בַּה׳ לְגַמְרֵי וְלוֹמַר לֹא הוּא, אֶלָּא דְּקָרוּ לֵיהּ ״אֱלָהָא דֶאֱלָהַיָּא״, דְּהַיְינוּ – חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הַנִּמְשָׁךְ וְיוֹרֵד עֲלֵיהֶם מֵרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְלָכֵן אֵינָן עוֹבְרִין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ לְעוֹלָם.

וְאִם כֵּן, הָאָדָם הָעוֹבֵר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, הוּא גָּרוּעַ וּפָחוּת הַרְבֵּה מְאֹד מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא וּקְלִיפָּה, הַנִּקְרֵאת ״עֲבוֹדָה זָרָה״ וֵ״אלֹהִים אֲחֵרִים״, וְהוּא בְּתַכְלִית הַפֵּירוּד מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹתֵר מִמֶּנָּה, וּכְאִלּוּ כּוֹפֵר בְּאַחְדּוּתוֹ יוֹתֵר מִמֶּנָּה חַס וְשָׁלוֹם.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר מ״ב סוֹף פֶּרֶק ד׳, שֶׁהָרָע שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַחוּמְרִי, הוּא שִׁמְרֵי הַקְּלִיפּוֹת הַגַּסּוֹת כוּ׳, וְהוּא תַּכְלִית הַבֵּירוּר וְכוּ׳, וְלָכֵן כָּל מַעֲשֵׂה עוֹלָם הַזֶּה קָשִׁים וְרָעִים, וְהָרְשָׁעִים גּוֹבְרִים בּוֹ וְכוּ׳:

וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: ״כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ״ – ״אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה וְכוּ׳״, דַּאֲפִילוּ אִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת שֶׁדַּעְתָּהּ קַלָּה, הָיְתָה מוֹשֶׁלֶת בְּרוּחַ תַּאֲוָתָהּ, לוּלֵי רוּחַ שְׁטוּת שֶׁבָּהּ – הַמְכַסֶּה וּמַסְתִּיר וּמַעֲלִים אֶת הָאַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת שֶׁבְּנַפְשָׁהּ הָאֱלֹהִית, לְדָבְקָה בֶּאֱמוּנַת ה׳ וְיִחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ, וְלֹא לִיפָּרֵד חַס וְשָׁלוֹם מֵאַחְדּוּתוֹ, אֲפִילוּ נוֹטְלִים אֶת נַפְשָׁהּ מִמֶּנָּה לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִילוּ בְּהִשְׁתַּחֲוָאָה לְבַדָּהּ בְּלִי שׁוּם אֱמוּנָה בַּלֵּב כְּלָל, וְכָל שֶׁכֵּן לִכְבּוֹשׁ הַיֵּצֶר וְתַאֲוַת הַנִּיאוּף, שֶׁהֵם יִסּוּרִים קַלִּים מִמִּיתָה, ה׳ יִשְׁמְרֵנוּ.

וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁאֶצְלָהּ בֵּין אִיסּוּר נִיאוּף לְאִיסּוּר הִשְׁתַּחֲוָאָה לַעֲבוֹדָה זָרָה, הוּא גַם כֵּן רוּחַ שְׁטוּת דִּקְלִיפָּה הַמַּלְבֶּשֶׁת לַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית עַד בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבָּהּ, וְלֹא עַד בִּכְלָל, מִפְּנֵי אוֹר ה׳ הַמְלוּבָּשׁ בַּחָכְמָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, אֲפִילוּ עֲבֵירָה קַלָּה, הֲרֵי הָעוֹבְרָהּ עוֹבֵר עַל רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, וְהוּא בְּתַכְלִית הַפֵּירוּד מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, יוֹתֵר מִסִּטְרָא אָחֳרָא וּקְלִיפָּה הַנִּקְרֵאת ״אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ וַ״עֲבוֹדָה זָרָה״ מַמָּשׁ, וְיוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים הַנִּשְׁפָּעִים מִמֶּנָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם בְּהֵמוֹת טְמֵאוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת טְמֵאִים וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, וְכַמַּאֲמָר: ״יַתּוּשׁ קְדָמָךְ״, פֵּירוּשׁ, דְּאַף יַתּוּשׁ – שֶׁמַּכְנִיס וְאֵינוֹ מוֹצִיא, שֶׁהִיא קְלִיפָּה הַיּוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה, וּרְחוֹקָה מִבְּחִינַת הַקְּדוּשָּׁה הַמַּשְׁפַּעַת בְּתַכְלִית הָרִיחוּק – קוֹדֶמֶת לָאִישׁ הַחוֹטֵא, בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת וִירִידַת הַחַיּוּת מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים הַטְּמֵאִים, וַאֲפִילוּ חַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁכּוּלָּם – אֵינָם מְשַׁנִּים תַּפְקִידָם, וּפְקוּדָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ שָׁמְרָה רוּחָם, וְ״אַף־עַל־גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי כוּ׳״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ״, וּכְפֵירוּשׁ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁ״אֵין חַיָּה רָעָה מוֹשֶׁלֶת בְּאָדָם אֶלָּא אִם כֵּן נִדְמֶה לָהּ כִּבְהֵמָה״; וְהַצַּדִּיקִים, שֶׁאֵין צֶלֶם אֱלֹהִים מִסְתַּלֵּק מֵעַל פְּנֵיהֶם – כָּל חַיּוֹת רָעוֹת אִתְכַּפְיָין קַמַּיְיהוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר גַּבֵּי דָּנִיֵּאל בְּגוֹב אֲרָיוֹת.

וְאִם כֵּן, הַחוֹטֵא וְעוֹבֵר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ אֲפִילוּ בַּעֲבֵירָה קַלָּה, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – הוּא בְּתַכְלִית הָרִיחוּק מִקְּדוּשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא יִחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, יוֹתֵר מִכָּל בַּעֲלֵי חַיִּים הַטְּמֵאִים וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים הַמּוּשְׁפָּעִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא וּקְלִיפַּת עֲבוֹדָה זָרָה.

וּמַה שֶּׁפִּיקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שְׁאָר עֲבֵירוֹת, וְגַם ״יַעֲבוֹר וְאַל יֵהָרֵג״ הַיְינוּ, כְּפֵירוּשׁ חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אָמְרָה תוֹרָה, חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה״, וְלֹא מִשּׁוּם קַלּוּת הָעֲבֵירוֹת וְחוּמְרָן.

[תֵּדַע: – שֶׁהֲרֵי שַׁבָּת חֲמוּרָה וּשְׁקוּלָה כַּעֲבוֹדָה זָרָה לְעִנְיַן שְׁחִיטַת מוּמָר לְדָבָר אֶחָד – בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן ב׳, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמוּמָר לְגִילּוּי עֲרָיוֹת. וַאֲפִילוּ הָכֵי, פִּיקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת וְלֹא גִּילּוּי עֲרָיוֹת; אֶלָּא דִּגְזֵירַת הַכָּתוּב הוּא].

אֶלָּא שֶׁלְּאַחַר מַעֲשֵׂה הַחֵטְא, אִם הִיא מֵעֲבֵירוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת וּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית מֵתָה לְגַמְרֵי וְנִכְרֶתֶת מִשָּׁרְשָׁהּ בֵּאלֹהִים חַיִּים, רַק שֶׁנִּפְגַּם קְצָת דְּבֵיקוּתָהּ וַאֲחִיזָתָהּ בְּשָׁרְשָׁהּ בְּחֵטְא זֶה,

הֲרֵי גַּם נַפְשׁוֹ הַחִיּוּנִית הַבַּהֲמִית הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּפוֹ, וְכֵן גּוּפוֹ, חוֹזְרִים וְעוֹלִים מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא וּקְלִיפָּה זוֹ, וּמִתְקָרְבִים לִקְדוּשַּׁת נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית הַמְלוּבֶּשֶׁת בָּהֶם, הַמַּאֲמִינָה בַּה׳ אֶחָד. וְגַם בִּשְׁעַת הַחֵטְא הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ יִתְבָּרֵךְ, רַק שֶׁהָיְתָה בִּבְחִינַת גָּלוּת מַמָּשׁ תּוֹךְ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית מִסִּטְרָא אָחֳרָא, הַמַּחֲטִיאָה אֶת הַגּוּף וּמוֹרִידָתוֹ עִמָּהּ בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל, לְמַטָּה מַּטָּה, תַּחַת טוּמְאַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וּקְלִיפַּת עֲבוֹדָה זָרָה, ה׳ יִשְׁמְרֵנוּ.

וְאֵין לְךָ גָּלוּת גָּדוֹל מִזֶּה – ״מֵאִגְרָא רָמָה כוּ׳״, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל, דְּשֹׁרֶשׁ וּמְקוֹר נַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל – הוּא מֵחָכְמָה עִילָּאָה, וְהוּא יִתְבָּרֵךְ וְחָכְמָתוֹ אֶחָד וְכוּ׳.

וְהוּא, כִּמְשַׁל הָאוֹחֵז בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וּמוֹרִידוֹ לְמַטָּה וְטוֹמֵן פָּנָיו בְּתוֹךְ בֵּית הַכִּסֵּא מָלֵא צוֹאָה, שֶׁאֵין לְךָ עֶלְבּוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, אֲפִילוּ עוֹשֶׂה כֵּן לְפִי שָׁעָה; שֶׁהַקְּלִיפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא נִקְרָאוֹת ״קִיא צוֹאָה״, כַּנּוֹדָע: