על הפרק
אגרות קודש כרך ב רכא
מקור מפורש
בפרק זה
ולא קשה, דכבר ביאר רבנו בתניא פכ"ד דהא דיהרג ואל יעבור או יעבור ואל יהרג אינו משום קלות העברות וחומרן.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רמד
מקור מפורש
בפרק זה
ב) תוכן פרק זה הוא, אשר העושה נפשו עיקר וגופו טפל, בא עי"ז לאהבת כל ישראל כיוון שכולם נקראו אחים ממש מצד שרש נפשם בה' אחד, וע"ז מקשה במוסגר דא"כ איך אפשר לשנוא אחד מישראל תכלית שנאה והרי יש לו נפש שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, ומבאר דאין זה אמור אלא במינים ואפיקורסים שמטילים קנאה כו', ואין שם מקום לאהבה הנ"ל כי אין להם חלק באלקי ישראל, היינו שנכרתו ר"ל, משרשם וא"כ אין לקרותם אחים (ראה אגה"ק ס"ז, תניא ספכ"ד, אגה"ת פ"ה).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רמח
מקור מפורש
בפרק זה
א) כהן, וואס כהני שלוחי דרחמנא נינהו (קדושין כג, ב) אתערותא דלעילא וואס מ'גיט עם מלמעלה, זיין נפש אלקית וואס אפילו בשעת החטא היתה באמנה אתו (תניא ספכ"ד) ב) בעלים וואס והארץ נתן לבני אדם, אתערותא דלתתא וואס מ'דארף אליין אויסהארעווען, דער נפש הבהמית וואס איז אין וועלט און האט בחירה חפשית וואו צו גיין.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תלט
מקור מפורש
בפרק זה
וכן הוא בכל הבריאה, שאין ביכלתם לשנות את תפקידם כלל (ראה תניא פכ"ד ורפל"ט).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תתלב
מקור מפורש
בפרק זה
והסכנה גדולה יותר מבעל בחירה, מאשר בע"ח שעליהם נאמר ומוראכם גו' (תניא פכ"ד ואוה"ח שם).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תקצט
מקור מפורש
בפרק זה
ב) מכ"ז יש להבין עד כמה גדול יהי' אור הגאולה האמיתית, כיון שהבטיח השי"ת שיאמרו אז אודך ה' כי אנפת בי, שאפילו העלם והסתר הנ"ל הנעשה דוקא ע"י מי שיש לו בבואה דבבואה כו' וכו' (ומובן עוד ביתר שאת ויתר עז ממ"ש בתניא ספכ"ד), הנה גם ע"ז יודו כשיתגלה מ"צ ויוציא את אחינו שבגולה, הן בגולה שבאה"ק ת"ו והן בגולה שבחו"ל, מבירה עמיקתא והחשך המבהיל אפילו עיני שכל אנושי אם רק בריא הוא.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשה
מקור מפורש
בפרק זה
ואשר הלכה פסוקה היא שלכה"פ שלש פעמים ביום מחוייב בזה כל אחד, ובלשון תלמידי ר"י ונעתק ברמ"א הלכות תפלה ריש סימן צ"ח, ויחשוב קודם התפלה מרוממות הא-ל יתעלה וכו', וזוהי ג"כ דרך סלולה לדקדק במצוה קלה כבחמורה, כיון שלומד הוא ועושה לשמה בלי שום פניות, אפילו לא דשכר העוה"ב וכמובא ברמב"ם סוף הל' תשובה, ורק שכוונתו לקיים רצון בוראו עד שמדקדק ג"כ בענינים שאדם דש בעקבו, כיון שאי אפשר לו להיות נפרד ח"ו אפילו לרגע מיחודו ואחדותו ית', ו"באמת לאמיתו אפילו עבירה קלה הרי העוברה עובר על רצון העליון ב"ה והוא בתכלית הפירוד מיחודו ואחדותו ית' יותר וכו'" - וכמו שביאר באר היטב בתניא פרק כ"ד (ורק בבחי' הפגם והעונש, ובמדה טובה - בהשכר נפק"מ בזה, יעו"ש).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשפד
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פרק כ"ד בהגהה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתלט
מקור מפורש
בפרק זה
במענה למכתבו מב' מ"ח בהערותיו על הנדפס בקובץ ליובאוויטש שנה ה' חוברת א מחלקת תשובות וביאורים, במ"ש בתניא פרק כ"ד מענין פקוח נפש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תמא
מקור מפורש
בפרק זה
תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקנג
מקור מפורש
בפרק זה
תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תריז
מקור מפורש
בפרק זה
לויט ווי פארצייכענט אין מיין זכרון, האב איך שוין אייך געשריבען, וויבאלד איר זייט געווען א תלמיד פון ישיבת תומכי תמימים אין ווילנא, מיסודם של רבותינו נשיאינו, או מיר זיינען פארזיכערט געווארען, אז קדושה טרעט ניט אפ פון איר ארט, אויך שרייבט רבנו הזקן, וואס דער יאר איז דער אונדערט פופציגסטער הסתלקות הילולא שלו, אז יחוד זה למעלה הוא נצחי (תניא פרק כ"ד), האף איך אז איר באנוגענט זיך ניט מיט האבען א קביעות אין לערנען תורת הנגלה נאר האט אויך קביעות בלימוד תורת החסידות, און טוט אויך אלס מעגליכע צו פארשפרייטען תורת החסידות ועניני' וואו נאר איר קענט גרייכען, לויט דער הדגשה פון תורת החסידות אין דעם ענין פון אהבת ישראל, וזכות הרבים מסייעתו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות וישב
מקור מפורש
בפרק זה
והסכנה גדולה יותר מבעל בחירה, מאשר בע"ח שעליהם נאמר ומוראכם גו' (תניא פכ"ד ואוה"ח שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
45 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
64 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
64 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
61 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה תניא ספכ"ד (בהגהה) שהעונש תלוי בגודל הפגם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
39 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא פכ"ד (לא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
118 דברים הבלתי רצויים העלולים להידבק ליהודי : כי נפש האלקית "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו" (תניא ספכ"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 דוגמת החילוקים שבאורייתא גופא, תניא פכ"ד. וראה נושאי כלי הרמב"ם ה"ה, וסהמ"צ שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 סנהדרין לח, ב. ועיין שבת קנא, ב. תניא פרק כד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב פינחס שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פרק כד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג נח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 לשון רז"ל, כל הכופר בעבודה זרה רמז בו – כמו כפירש כ"ק מו"ח אדמו"ר – עבודה שזרה באותו ענין. אותה העבודה אצל מי שהוא אחר או (גם אצלו גופא) בזמן אחר או במקום אחר, היא עבודה דקדושה, אלא שמצד המצב שנמצא בו עכשיו, דורשים מאתו עבודה אחרת, וכאשר מזניח את העבודה הנדרשת ממנו ועוסק בעבודה אחרת, הרי זו עבודה זרה – אף ששם זה (כפשוטו) מתאר עבודת אלילים וכו' – דמכיון שעושה הפכו של רצון הבורא, הרי הוא בתכלית הפירוד וכאילו כופר באחדותו כו' (עיין תניא פכ"ד). ובכדי לכוון לאמיתית רצון העליון שיעשה את עבודתו המוטלת עליו עכשיו, א"א ע"י העבודה דטעם ודעת, כי אם, ע"י העבודה דהודאה וקבלת עול דוקא. וזהו שאמרו כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, כי ע"י העבודה דהודאה (יהודי) דוקא אפשר להיות הכפירה בעבודה זרה. – וגם בזה שייכות ההפטרה דפ' זכור לפורים, כי מה שחמל שאול על מיטב הצאן והבקר למען זבוח לה', הרי הענין מצד עצמו (לולי ציווי ה' "והחרמתם את כל אשר לו"), בירור הניצוצות הנמצאים למטה ביותר, היא העבודה דקדושה והקמת דבר ה', אלא שרצון הבורא אז הי' לא העבודה של בירור הניצוצות שבעמלק, כי אם, העבודה דוהחרמתם וגו'. ולפי ששאול הלך אחר הטעם, לא כיון לאמיתית רצון העליון. והתיקון לחטאו של שאול הי' ההודאה דקבלת עול והכפירה בעבודה זרה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תזריע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג מצורע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
* תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
* שזה שייך גם לפני מ"ת, וכמ"ש ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית הארץ וכפי' רז"ל כו' (ראה תניא פכ"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 ולכן כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו (רמב"ם הל' מלכים פ"ג, ה"ח), כי העונש הוא לפ"ע הפגם (תניא פכ"ד), והמלוכה (ומרידה בה) – נוגעת בכל מציאותו, עד לעצם חיותו. ובזה יש לבאר הענין, דאף שמלך בן מלך שהיתה מחלוקת עליו מושחין אותו (רמב"ם שם ספ"א), לא מצינו אשר משחו את רחבעם אף שהי' עליו מחלוקת ירבעם (ועוד – שהיתה מאושרת ע"י אחי' השילוני) – והוא לפי שהמחלוקת עליו היתה אחרי שישב כבר על כסא מלכותו, ואז אינה מצריכה משיחה – לפי שבישב על כסא מלכותו, כל העם קנויים לו בכל עצמותם, והמחלוקת אינה אלא בכחות הגלויים (ובדוגמת הפושעים ומורדים בתלמידי חכמים – שגם הם יונקים חיותם מהת"ח. תניא פ"ב). שלכן, גם המורד במלך וכבר פרק עולו – יש למלך רשות להרגו – כי גם בו, נוגעת המלוכה בכל מציאותו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא פכ"ד ופכ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מד
מקור מפורש
בפרק זה
6 רמב"ם הל' גרושין ספ"ב. תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
52 ככל העונשים שבאים בכדי למרק כו' (תניא פכ"ד בהגהה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
1 תניא פכ"ד בהגה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה תניא פכ"ד ופכ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 ואפילו עבירה קלה של דברי סופרים – נפרד בה מיחודו ואחדותו כמו בע"ז ממש בשעת מעשה (ראה תניא פכ"ד, כה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 ראה תניא ספכ"ד: וגם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'. וראה להלן הערה 47.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא פכ"ד, שכל חטא הוא דוגמת חטא "ז. ולהעיר מפרש"י פרשתנו ה, טו: אין מעילה כו' אלא שינוי וכן הוא אומר ויזנו אחרי אלקי עמי הארץ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 סוף מנחות (לענין אוה"ע – והרי חיותם הוא מגקה"ט). ובתניא פכ"ד, שגם קליפת ע"ז עצמה "יודעת את רבונה כו'". עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה בארוכה ד"ה יהי ה"א עמנו השי"ת פכ"ג. ובכ"מ. וראה גם תניא ספכ"ד. היום יום ע' יט. (ממאמר ושיחת ש"פ אמור תשכ"ד)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
36 להעיר מתניא ספכ"ד: שאין לך עלבון גדול מזה אפי' עושה כן לפי שעה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
וכן הוא בכל הבריאה שאין ביכולתם לשנות את תפקידם כלל (ראה תניא פכ"ד ורפל"ט), יוצא מכלל זה הוא רק מין האדם, שבזה ניתן הרשות
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג
מקור מפורש
בפרק זה
וכן הוא בכל הבריאה שאין ביכולתם לשנות את תפקידם כלל (ראה תניא פכ"ד ורפל"ט), יוצא מכלל זה הוא רק מין האדם, שבזה ניתן הרשות
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
64 תניא פכ"ד בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
47 ולמטה יותר גם מדברים האסורים – שהרי הם היפך רצונו ית' (ראה תניא פכ"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 לכאורה הי' אפשר לתרץ שדוקא בזמן הבית, ע"י איסור כרת "נכרת ונפסק חבל ההמשכה כו'", " אבל לאחר "שירדה השפעת בחי' ה"א תתאה .. בי"ס דנוגה" (אגה"ת פ"ו), מכיון שנמצאת גם " בהיכלות הסט"א, לא נעשה הפסק. אבל – אינו. כי (א) גם בזמן הגלות נעשה פגם ע"י כל עבירה, ויש חילוק בין הפגם שבשאר עבירות להפגם שבאיסורי כרת (תניא ספכ"ד. ובכ"מ) – והרי ענין הפגם הוא (לא הורדת הנפש וכו' בקליפות, כי אם) מלשון "פגימת הסכין" הפסק החבל (אגה"ת פ"ה). (ב) לאידך גיסא: תשובה תתאה, שענינה הוא להחזיר השפעת השכינה "שהמשיך במעשיו ומחשבותיו", ה"ה כן גם בזמן הבית (ראה לקמן הערה 13).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא פכ"ד (לא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
3 באמנה אתו: תניא ספכ"ד, וראה ג"כ רמבי"ים הל' גירושין ספיב, אהבתי , . און קיין זאך : מלאכי א, ב, וכפירוש רז"ל (ויקרא רבא רפיז), מדה כנגד מדה: להעיר מתוהת הבעש"ט ז"ל עה"פ הוי' צלך (שיחות כ"ק מוייח אדמו"ר -- הועתק בתוכן ענינים פ' האזינו*). הוא מודבק . . וידיד : רמב"ם הל' תשובה פ"ז הל' וחז, וראה ברכות לד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
3 באמנה אתו: תניא ספכ"ד, וראה ג"כ רמבי"ים הל' גירושין ספיב, אהבתי , . און קיין זאך : מלאכי א, ב, וכפירוש רז"ל (ויקרא רבא רפיז), מדה כנגד מדה: להעיר מתוהת הבעש"ט ז"ל עה"פ הוי' צלך (שיחות כ"ק מוייח אדמו"ר -- הועתק בתוכן ענינים פ' האזינו*). הוא מודבק . . וידיד : רמב"ם הל' תשובה פ"ז הל' וחז, וראה ברכות לד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
= 30) ראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
ד ראה תניא פכ"ד (ל, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
28 ש"גם בשעת החטא הייתה באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא ספכ"ד (לא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
13 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא ספכ"ד. (משיחת ש"פ משפטים, תשכ"ה)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
72 ובל' התניא ספכ"ד: (וגם בשעת החטא) הייתה באמנה אתו (ית') – ע"ד הנאמר באסתר (מג"א ב, כ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
32 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
61 תניא ספכ"ד. וראה מקומות שנסמנו בהערה 60 שהארון הו"ע אהבה מסותרת.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא פכ"ד – כה. *) ובלקוטי הגהות לתניא ע' ס "במדרש". **) וכצ"ל בקצוה"ע ע' קמט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
54 וכדמוכח גם מהחיוב דמס"נ על קדה"ש – ודלא כבן שאינו מחוייב למסור נפשו עבור אביו, שהרי חייך קודמים (ב"מ סב, א) ועד שאבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת (שם לג, א). אבל להעיר מלקו"ת ר"ה סב, ד: וזה (מה שבן אינו מחויב למסור נפשו עבור אביו, זהו) מחמת שהוא נהי' מהות בפ"ע, אף הנשמה אינו כך רק כולא חד ואינה נפרדת ממנו ית' כלל – שמזה משמע, שהחיוב דמס"נ על קדה"ש הוא גם מצד זה שבנ"י הם בנים להקב"ה (מכיון שאינם נפרדים). ועיין תניא ספכ"ד: אפי' בעבירה קלה כו' גזירת הכתוב הוא (דלכאורה משמע דגזה"כ הוא ביהרג ואל יעבור – אף שי"ל דיעבור פ"א כדי שישמור פעמים הרבה). ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
5 אינערלעכן זין פון .עבודה-זרה": ע"ד תורת הבעש"ט ,(באם) וסרתם (מאת ה', מיד) ועבדתם אלקים אחרים" (צוואת הריב"ש סע"ו). ראה תניא פכ"ד. קונטרס ומעין מאמר ב' ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
59 להעיר מתניא ספכ"ד בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא ספכ"ד בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה גם תניא פכ"ד בהגהה. לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 137, וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא ספכ"ד. אגה"ת פ"ד־ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
64 תניא ספכ"ד. (משיחות ש"פ בראשית (התועדות ב') תשל"ד, פורים תשכ"ז, שמחת בית השואבה תשי"ג)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא ספכ"ד בהגה"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 ד"ה תער השכירה שם. וראה גם דרמ"צ סב, ב. עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד כו' ולכן אמרו רז"ל שגסות הרוח שקולה כע"ז ממש". ולהעיר מהחילוק שבתניא פכ"ד בין "ס"א וקליפה זו הנק' ע"ז כו' (ש)היא אינה מלובשת בגוף החומרי ויודעת את רבונה ואינה מורדת בו כו' ואף שנק ע"ז הא קרו לי' אלהא דאלהייא כו'", ל"האדם העובר על רצונו ית' (ש)הוא גרוע ופחות הרבה מאד מהס"א וקליפה הנקראת ע"ז ואלקים אחרים כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה גיטין סב, א. זח"ג רנג, בי 3) תניא פכ"ד -- ע"פ מגילה ג, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
3 נשמה . . שטענדיק פריי: להעיר מתניא ספכ"ד: וגם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית' רק שהיתה בבחי' גלות ממש כו' בראשו כו'. וראה אגה"ק סכ"ה (קלט, סע"ב ואילך). וצע"ק.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פרק כ"ד בהגהה,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
50 ראה תניא פכ"ד, כה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
25 כי מצוה – ל' צוותא וחיבור (לקו"ת בחוקותי מה, ג. ובכ"מ) ועובר עבירה – בתכלית הפירוד בשעת מעשה (תניא פכ"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
2 סוטה ג, רע"א. וראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
3 וראה גם תניא פכ"ד: ,אפילו עבירה קלה כו"
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
76 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
57 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא פכ"ד (ל, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
56 בנוגע לעצמו (ה"גברא")* אפשר לומר, כי מכיון שבפנימיות כל ישראל הוא טוב גם בשעת החטא (ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב. תניא ספכ"ד) ובפרט שבודאי סופו לעשות תשובה (תניא ספל"ט. וראה גם הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג), לכן הוא ע"ד ענין ה"תנאי", ש"מברר" שגם מלכתחילה הי' טוב (ראה בארוכה בזה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 58 ובהערות שם. ולהעיר גם מעיקרים מ"ד פכ"ז (ושם מדמה זה להתרת נדר ע"י פתח חרטה. וראה ע"ד החסידות אוה"ת מטות ע' א'רפח ואילך. א'שיט ואילך. ועוד)), אבל בנוגע להחפצא – הזדונות עצמם – א"א לומר כן.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
32 לכללות הדין דפקוח נפש דוחה כל התורה כו' והחילוק דשבת – להעיר מתניא פכ"ד (ל, סע"ב ואילך). וראה לקו"ש חי"ז ע' 489 ואילך. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
44 רמב"ם הל' ממרים פ"ב סה"ד. וראה רמב"ן (תוה"א ענין הסכנה הובא בר"ן יומא שם פ"ח ד"ה וכתוב) לענין הצלת עובר דאפילו "פחות מבן מ' יום שאין בו חיות כלל מחללין" משום "שמא ישמור שבתות הרבה", ע"ש. וכן הובא בשו"ע אדה"ז שם סו"ס שו (וש"נ. וראה קו"א שם). תניא פכ"ד שם. ועוד. וראה שאילתות שאילתא א ובהעמק שאלה שם אות ח. [וע"פ לשון הרמב"ן (ר"ן) הנ"ל (וראה מ"ש בקו"א שם), יש להעיר בדבריו בנוגע ל"ספק סכנת העובר"]. וראה גם הנסמן בהערה *46. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
ב) תוכן פרק זה הוא, אשר העושה נפשו עיקר וגופו טפל, בא עי"ז לאהבת כל ישראל כיוון שכולם נקראו אחים ממש מצד שרש נפשם בה' אחד, וע"ז מקשה במוסגר דא"כ איך אפשר לשנוא אחד מישראל תכלית שנאה והרי יש לו נפש שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, ומבאר דאין זה אמור אלא במינים ואפיקורסים שמטילים קנאה כו', ואין שם מקום לאהבה הנ"ל כי אין להם חלק באלקי ישראל, היינו שנכרתו ר"ל, משרשם וא"כ אין לקרותם אחים, (ראה אגה"ק ס"ז, תניא ספכ"ד, אגה"ת פ"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פכ"ד (ל, א ואילך). ושם (וכן לפנ"ז פי"ט – כה, א) שהוא מצד הרוח שטות המכסה על בחי' חכמה שבנפש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
49 ראה תניא פכ"ד (שם) ופכ"ה. וראה גם ד"ה באתי לגני שם. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב, תניא ספכ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'שי"ת*
מקור מפורש
בפרק זה
146 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
בפרק זה
822 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
969 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
219 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
752 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
17 סוטה ג, רע"א. וראה תניא פכ"ד (ל, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
ו ראה תניא פכ"ד, כה. קונטרס ומעין מאמר שני ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם הערות לד"ה באתי לגני, תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
אבל מצד עצמם כמו שנשפעו מהקליפות וסט"א הם באופן שלא יעברו ולא ימרדו, וכמו בלעם שאמר לא אוכל לעבור את פי ה' (עיין תניא פכ"ד), אף שבא על אתונו (סנהדרין קה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
69 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
57 סנהדרין לח, ב. ועיין שבת קנא, ב. תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
151 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בפרק זה
48 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בפרק זה
59 ראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
74 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
68 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
79 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
46 דוגמת החילוקים שבאורייתא גופא – תניא פכ"ד. וראה נושאי כלי הרמב"ם שם ה"ה וסהמ"צ שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
66 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
154 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
162 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
65 ע"פ אסתר ב, כ. וראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
45 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
117 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה תניא פכ"ד. וראה ג"כ המשך וככה תרל"ז פל"ט ואילך. קונטרס ומעין מ"ב ואילך (הערה בקונטרס הנ"ל).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
355 תניא ספכ"ד (ע"פ אסתר ב, כ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פכ"ד (ל, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
17 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
114 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
91 סנהדרין לח, א. וראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
95 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
169 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
38 ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב. תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
40 וענין זה מהוה הוראה יסודית בעבודת האדם לקונו: ידיעת גודל ותוקף פגם החטא (ראה תניא ספכ"ד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
62 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא ספכ"ד. וראה לעיל בהמאמר.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפרק זה
558 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
223 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
433 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1687 תניא פכ"ד בהגה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1713 ראה תניא פכ"ד ופכ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
409 ראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
533 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
655 ראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
139 והגע עצמך: המדובר הוא (לא אודות מעלה מסויימת אצל בנ"י, כשרונות טובים, מדות טובות, רחמנים ביישנים וגומלי חסדים (יבמות עט, א) – שהם ענינים פרטיים, אלא) אודות הנקודה הפנימית של בנ"י – עצם הנשמה, הקשורה עם העצם דאלקות, שלכן, "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד); אלא שהיצה"ר ונה"ב מנצלים זאת לענין הפכי, ובנוסח הידוע (בסדר נזיפה): "המים היוצאים מבית ה' הולכתים לבית כו' מקום הטינופת כו'", ועי"ז נעשה עצם הנשמה "אסור ברהטים" – כשם שהקב"ה הוא "מלך אסור ברהטים" (שה"ש ז, ו. וראה תניא אגה"ת פ"ז), ו"כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה" (תניא ספכ"ד).
וכל זה יכול לעשות רק איש ישראל – להיותו בן מלך שנמצא בהיכלו של המלך, שלכן יכול ליקח ראשו של מלך וכו'; ורק בגלל זה נוגע כ"כ ענין העבירה כו', וכמ"ש (עמוס ג, ב) "רק אתכם ידעתי גו' על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם", וכפי שמבאר הצ"צ ברשימות לאיכה (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'סב), שענין העבירה – שמעביר הדרך כו', וכמ"ש (איכה א, יב) "לא אליכם כל עוברי דרך" – שייך רק בישראל, ולא אצל אוה"ע, שגם כאשר עוברים על ז' מצוות דידהו, אין זה בגדד העבירה דבנ"י שמגעת למעלה כו' – "להתם לעילא מטא עקתא דישראל" (זח"א קכ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
913 תניא פכ"ד. וראה בארוכה בדרוש תער השכירה (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשסז ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
1081 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1245 והיינו, שהנשמה היא תמיד באמנה אתו ית' (תניא ספכ"ד), וכמאמר רבינו הזקן (נסמן בתו"מ ח"מ ע' 231) שכל אחד מישראל, יהי' מי שיהי', אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות, וכפס"ד הרמב"ם (הל' גירושין ספ"ב) שגם מי שב"ד צריך לכופו ע"י עכו"ם, הנה באמת רוצה הוא לעשות כל המצוות כו', אלא שתקפו יצרו הרע כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
236 שם ב, כ. וראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1053 תניא פכ"ד בהגה"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות* ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
169 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
851 ראה תניא פכ"ד (ל, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1106 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1627 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
77 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
420 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
591 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
751 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
80 תניא פכ"ד בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
612 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1309 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
בפרק זה
583 בהמשך תער"ב שם ע' תשע, שבימי שלמה לא נתבררו הנצוצות שבג' קליפות הטמאות. – והרי בגקה"ט יש גם כאלה שאינם מורדים (ראה תניא פכ"ד (ל, א). אוה"ת נ"ך ע' תשסח ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1568 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
527 ראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
599 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
196 ראה תניא פכ"ד בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
915 תניא פכ"ד (לא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
938 סנהדרין לח, א. וראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
943 ראה תניא פכ"ד. אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
269 ע"פ אסתר ב, כ. וראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1313 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1766 תניא ספכ"ד (בהגה"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
222 שזה שייך גם לפני מ"ת, וכמ"ש (נח ט, ב) "ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית הארץ", וכפי' רז"ל כו' (ראה תניא פכ"ד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
365 ולכן "כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו" (רמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ח), כי העונש הוא לפי ערך הפגם (תניא פכ"ד), והמלוכה (ומרידה בה) – נוגעת בכל מציאותו, עד לעצם חיותו.
ובזה יש לבאר הענין, דאף שמלך בן מלך שהיתה מחלוקת עליו "מושחין אותו" (רמב"ם שם ספ"א), לא מצינו אשר משחו את רחבעם אף שהיתה עליו מחלוקת ירבעם (ועוד – שהיתה מאושרת ע"י אחי' השילוני) – והוא לפי שהמחלוקת עליו היתה אחרי שישב כבר על כסא מלכותו, ואז אינה מצריכה משיחה – לפי שבישב על כסא מלכותו, כל העם קנויים לו בכל עצמותם, והמחלוקת אינה אלא בכחות הגלויים (ובדוגמת הפושעים ומורדים בתלמידי חכמים – שגם הם יונקים חיותם מהת"ח (תניא ספ"ב)). שלכן, גם המורד במלך וכבר פרק עולו – יש למלך רשות להרגו – כי גם בו נוגעת המלוכה בכל מציאותו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
964 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1087 ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב. תניא ספכ"ד*.
*
) ושם , ש " גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית ' " (מהנחה בלתי מוגה) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1200 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2041 ראה גם תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
181 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2933 דלכאורה אינו מובן:
מצינו שבלעם אמר "לא אוכל לעבור את פי ה'" (בלק כב, יח), "הדבר אשר ישים אלקים בפי אותו אדבר" (שם, לח), ולכן, "מה אקוב לא קבה א-ל וגו'" (שם כג, ח).
[ואף שהי' זה בעל-כרחו , ולכן, גם לאחרי שראה ש"טוב בעיני ה' לברך את ישראל", המשיך לנסות, "וישת אל המדבר פניו", באמרו, "אזכיר עוונותיהם והקללה .. תחול" (בלק כד, א ובפרש"י), וכשלא הועיל, אמר לבלק "איעצך גו'", "אלקיהם של אלו שונא זימה הוא וכו'" (שם, יד ובפרש"י), ועי"ז יקבלו עונשם כו' – הרי בפועל התנהג כן, באמרו: יהי' מה שיהי', אבל לעבור על פי ה' – בשום אופן לא!...].
וכיון שאמר זאת בגלוי בפני גוים (בלק ושריו), ובאופן שלא התבייש מפני המלעיגים שלעגו ממנו כו' (ראה פרש"י שם כג, יז), נמצא, שפירסם אלקות בפניהם.
וא"כ, הרי זה ע"ד ובדוגמת פעולתו של אברהם אבינו שפירסם אלקות בעולם, כמ"ש (וירא כא, לג) "ויקרא שם בשם ה'", "א"ת ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב (אפילו ערביים), כיצד, לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם, וכי משלי אכלתם, משל אלקי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והי' העולם" (סוטה יו"ד, ריש ע"ב).
אך הענין הוא – שאף שאמר "לא אוכל לעבור את פי ה'", הרי זה רק באופן ש"קרו לי' אלקא דאלקייא" (מנחות בסופה), והיינו, ש"אינן כופרים וכחשו בה' לגמרי לומר לא הוא", "אני ואפסי עוד" (ישעי' מז, ח-יו"ד), אבל עדיין יש להם מציאות "להחשיב עצמן אלהות, והרי זו כפירה באחדותו" (ראה תניא פכ"ד).
ולכן: אף שלכאורה יש מעלה אצל בלעם, שלמרות היותו בעל רוח גבוהה ונפש רחבה כו', הצליח לעמוד בנסיון שלא לעבור על פי ה', משא"כ אברהם אבינו, כיון שבלאה"כ הי' בעל רוח נמוכה ונפש שפלה כו', הרי מלכתחילה לא הי' אצלו ענין של נסיון – מ"מ, "תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין העולם הבא", ואילו "תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
3014 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
954 נוסח הושענות דיום ג' דחה"ס. וראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1858 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1895 ראה גם תניא פכ"ד בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2129 תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
309 אסתר ב, כ. וראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1393 ועל בחי' זו אין שום מנגד, כידוע בענין "בבואה דבבואה לית להו" (ראה לקו"ת תצא לו, ג ואילך. ובכ"מ), ו"אף בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד), ועז"נ (תהלים עח, סה) "ויקץ כישן הוי'" (ראה תניא פי"ט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2313 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2678 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1975 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1334 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1822 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2255 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
32 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
831 ראה גם תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2400 ראה תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1685 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2828 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2592 ראה תניא פכ"ד בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
410 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
696 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1039 ראה תניא פכ"ד בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
654 ראה גם תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
903 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1149 ראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
67 ובלשון הרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ד [ועד"ז בסמ"ג מ"ע טז ובר"ן ר"ה טז, ב – הובאו בחדא"ג מהרש"א לר"ה שם] "אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים".
ואף שלכאורה הוא רק "גילוי ההעלם" מה שנתגלה רצונו האמיתי שהי' גם מקודם (כפס"ד הנ"ל דהרמב"ם), ד"גם בשעת החטא היתה (הנשמה) באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד) – מ"מ, מכיון שה"העלם" שהי' מקודם הוא העלם בתכלית, "בבחי' גלות ממש" (תניא שם), ובפרט שהעלם זה נעשה ע"י ההנהגה דהיפך כוונת בריאתו (שהרי האלקים עשה את האדם ישר, כנ"ל) – יש לומר, שמצד הגדרים דסדר ההשתלשלות [ולמעלה יותר, כולל גם הענין דבמי נמלך, שהכוונה שם היא נשמותיהן של צדיקים ], הוא "העלם" כזה ש(מצד עצמו) אינו בא לגילוי, והגילוי שלו הו"ע של חידוש * (שמצד כח העצמות).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
52 דהרי הנשמה גם בעת החטא היתה באמנה אתו ית' – תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
144 ראה תניא פכ"ד (ובכ"מ) שבשעת החטא וכו' הם בתכלית הפירוד כו' (שזהו פי' סט"א – ראה לקמן בפנים).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
22 שהם למטה גם מדברים האסורים – כמובן מתניא פכ"ד (ל, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
80 בהמשך תער"ב שם ע' תשע, שבימי שלמה לא נתבררו הנצוצות שבג' קליפות הטמאות. – והרי בגקה"ט יש גם כאלה שאינם מורדים (ראה תניא פכ"ד (ל, א). אוה"ת נ"ך ע' תשסח ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחה
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
17 סוטה ג, רע"א. וראה תניא פכ"ד (ל, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
ו ראה תניא פכ"ד, כה. קונטרס ומעין מאמר שני ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב הערות לד"ה באתי לגני, תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
אבל מצד עצמם כמו שנשפעו מהקליפות וסט"א הם באופן שלא יעברו ולא ימרדו, וכמו בלעם שאמר לא אוכל לעבור את פי ה' (עיין תניא פכ"ד), אף שבא על אתונו (סנהדרין קה, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
88 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
35 שהרי העונש הוא לפי ערך הפגם (תניא פכ"ד בהגהה).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא ספכ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
64 תניא פכ"ד (לא, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
אור תורה על אגדות חז"ל תכג
מקור מפורש
בפרק זה
כג ונקרא כו' במדל"י בסוגריים .
----- הערות וציונים -----
ראה לקוטי שיחות חכ"ה ע' 455 ובהערות שם.
עיקר האדם הוא הצל"ם דמות אדם שבו – עיין ריש סי' קלד ובהערות שם.
נדמה לו כבהמה כו' – ראה חדושי אגדות למהר"ל שבת קנא, ב. תניא פכ"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסח על איזה מיני פת מברכין כא
מקור מפורש
בפרק זה
רצט תניא סי' כד. מ"א סק"ל.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת כט
מקור מפורש
בפרק זה
רמז יומא פה, ב. שבת קנא, ב. וראה לקמן סי' שכח ס"ב. קו"א כאן. וראה תניא ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנד דיני תבשילים המוכנים מערב שבת כדי להגמר בשבת
מקור מפורש
בפרק זה
607 אוצ"ל: ספון, שפירושו "חשוב". וכעין האמור בתניא פכ"ד (בהראותו לפניו שאינו ספון בעיניו).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת
מקור מפורש
בפרק זה
1633 מ"א סקכ"ט (ואם כן אם רוצים לאנסה לעבירה אחרת, אפילו לעבוד עבודת
אלילים פעם אחת, אין מחללין עליה שבת במלאכה דאורייתא, דמחלל שבת כעובד עבודת
אלילים). ט"ז ס"ק ה (לקמן סי' שכ"ח ס"י פסק דבשביל שרוצים
לאנסו שיעבור עבירה גדולה אין מחללין עליו השבת כדי להצילו ... וצריך לומר דשאני
הכא שרוצים להמירה ותשאר מומרת לעולם אחר כך, בזה הכריע כהתוס' דיש להצילה בחילול
שבת, דזה עדיף מפיקוח נפש. משא"כ לקמן שיעשה פעם אחת באונס, כיון דאונס רחמנא
פטרי', ואחר כך אין חשש, לא יחלל שבת בשביל הצלה זו, כן נראה לי נכון). א"ז
ס"ק יג (דדוקא לעבוד עכו"ם, שכל ימיו נשאר באיסורין, ולא לשאר עבירות).
והיינו שלא התירו חילול שבת אלא בפיקוח
נפש, או כדי שישמור שבתות הרבה, שהוא כפיקוח נפש. אבל לא בשביל הצלה מעבירה חמורה
ממנה.
ונתבאר באגרות קודש ח"א ע' שיז
(לשיטתי' אזיל בתניא כאן, שכתב שהוא לא מפני קלות העבירות וחומרן), והוא האמור
בתניא פכ"ד (ומה שפיקוח נפש דוחה שאר עבירות, וגם יעבור ואל יהרג, היינו כפירוש
חז"ל אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, ולא משום קלות
העבירות וחומרן).
וראה מכון לשבתך ע' שלה. אסוקי שמעתתא
ע' תפט. כנישתא דבי רב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א זכור כו' עמלק כו'
מקור מפורש
בפרק זה
10 אין אדם עובר עבירה. . נכנס בו רוח שטות : ראה בכ"ז תניא פכ"ד (ל, א). לקמן ד"ה וסמך את ידו ע' רלא. וש"נ. המשך וככה תרל"ז פל"ט ואילך. קונטרס ומעין מ"ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וסמך ידו
מקור מפורש
בפרק זה
13 וזהו שארז"ל אין אדם עובר עבירה. . רוח שטות : בהבא לקמן ראה תניא פכ"ד (ל, א). ובארוכה סה"מ תר"ל ע' צד ואילך. המשך וככה תרל"ז פל"ט ואילך (ע' נג ואילך). קונ' ומעין ע' 62 ואילך. סה"מ תרנ"ח ע' רט ואילך. תרפ"ג ע' קעב ואילך. תרצ"ט ע' 125 ואילך. תש"י ע' 114 ואילך. סה"מ מלוקט ח"א ס"ע כט ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב את ה' האמרת כו'
מקור מפורש
בפרק זה
14 הנה ארז"ל : מנחות קי, א. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך (כרך ב) ע' תשסח]). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ לך צב"ר. ל"נ
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא פכ"ד-כה. ספר המאמרים תרפ"ג ע' קעב ואילך. ה'שי"ת ע' 114 ואילך.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא פכ"ד-כה. ספר המאמרים תרפ"ג ע' קעב ואילך. ה'שי"ת ע' 114 ואילך.
פתיחה בהקשר