283

לא תזדהם, היא תישאר נקיה, כי היא צועדת ב"שביל" – היא תמיד באמנה אתו ית'⁴⁷.

ב) יותר מכך: בפנימיות הענינים גם הכוחות הגלויים אינם "מזדהמים" ב"עשן". כי לאמיתו של דבר אין זה עשן כלל, אלא רק כמין עשן – ענן שנראה כעשן.

כלומר, העלמת והסתרת האלקות על ידי העולם היא רק כמין מציאות לצורך ענין הבחירה, אילו ראו את האמת לא היה מקום לבחירה.

ויותר מכך: כיון שההעלם הוא לצורך קדושה, הרי הוא באמת רק "ענן", קדושה. אמנם הוא נראה כ"עשן", כדבר חומרי שאפילו לאחר כליונו ועלייתו נותרת עפרורית, אך זה רק הנראה לעיני בשר, בפנימיות זהו "ענן" של קדושה, כי כל מטרתו היא בשביל תוספת אור בקדושה.

וזוהי ההוראה, שמוכרחים להכנס ולחדור ל"עשן". על ידי זאת מקבלים את התורה⁴⁸. משה רבינו – ובכל אחד ואחד בחינת "משה" שבנפשו – קיבל את התורה לאחר ההכנה של "ויבא משה בתוך הענן", ש"ענן זה כמין עשן הוא", ונזקק ל"שביל בתוכו".

אמנם, כלפי חוץ ובאופן זמני זהו ענין של העלם, אך על ידי כך מגיעים ל"ויהי בהר ארבעים יום וארבעים לילה" ומקבלים את התורה בשלימותה.

ולאחר מכן "ממשיך זאת כל אחד לגופו וחלקו בעולם, וזהו ההמשך שלאחר פרשת משפטים, בפרשת תרומה – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"⁴⁹,

מן הדברים הגשמיים, זהב וכסף וכו', עושים מקדש לה' יתברך, ועל־ידי כך מתבצעת התכלית של נתאוה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים.