1194

המצוה ובמדה שגדולה יותר ההזדככות שהיא יוצרת בעולם¹⁸ – בה במדה מגיע לו שכר יתר (וכן גם ביחס לעונש בעד עבירה על המצוה: ככל שגדולים יותר ערך וסגולת המצוה – גדול יותר העונש המגיע עבורה¹⁹, ולפיכך נמדדים הבדלי הדרגות בסוג זה של שכר – במדת העונשים, כיון שבשניהם (השכר והעונש) ישנה אותה מדה: שניהם נמדדים לפי ערך וסגולת המצוות).

אבל לגבי השכר הניתן בעד קיום הרצון העליון אין הבדל בין קלה לחמורה כיון שרצון העליון דומה בכולן. שכר זה נעלה מכל ההגבלות, ועליו נאמר "שכר מצוה – מצוה", מלשון: צוותא והתחברות²⁰, כיון שבקיום הרצון העליון מתחבר אדם עם הקב"ה, כיון "שהוא ורצונו אחד".

ה. לפי זה מתברר לכאורה, כי הצורך בקיום המצוות בכל יום אינו קשור בדרגה זו של מצוות בה שוות קלות וחמורות, שכן הצורך בקיום מצוות בכל יום הוא – כדי להשפיע על הימים, על העולם, ולגבי ענין זה של מצוות, הן קיימים הבדלי דרגה בין מצוה אחת לשניה, וכל מצוה יוצרת הזדככות שונה.

על כך אומר הבעש"ט שיש צורך בעשיית מצוה בכל יום, הן קלה והן חמורה, וסימנך: הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה. גם בענין זה של קיום מצוות בכל יום לשם השפעה על הימים – חשובים ה"זהיר" ו"תאיר" שבמצוות, ולגביהם שוות כל המצוות קלה כבחמורה²¹.

הסבר הדבר: לזיכוך העולם חשוב לא רק האור שבהגבלה כו', כי אם גם שיהא "נמשך" בעולם אור בלי גבול, ע"י קיום רצון העליון, כיון שהוא ורצונו אחד. הן המטרה היא – "דירה בתחתונים", שהעולמות התחתונים יהיו דירה לעצמותו, אלא שכדי שהאור ייקלט בפנימיות בעולם צריך להיות מתחלה "נמשך" בעולם אור שהוא בערך העולם²² – ההזדככות הפרטית שמשום סגולת ומעלת המצוות, וע"י כך נעשה, בסופו של דבר, העולם לכלי לאור הבלתי מוגבל²³.