1193

ההבדל שבין שני הענינים הוא: לגבי הענין הראשון לא חשוב הפרט של המצוה, לדידו שוות כל המצוות, כיון שכולן רצונו יתברך, ואילו לגבי הענין השני – חשובה מצוה המסוימת בפרטה, כיון שכל מצוה נעשית לבוש שונה לנשמה¹³ ויוצרת הזדככות שונה בעולם.

זה גם מובנו של המובא בשם הזוהר¹⁴ על הכתוב "בא בימים" באברהם (וכן "ויקרבו ימי ישראל") – ימים שלמים ולא "יומין חסרין". כלומר: לדידם היו הימים שלמים ומלאים, ולא היה חסר מהם יום, לא עבר יום בו לא קיימו מצוות היום (אלו שהיו מצוות לפני מתן תורה). זה גם מאמרו של הבעש"ט, המצוטט לעיל, כי יש בכל יום לקיים מצוות, הן קלה והן חמורה. – הרי לכאורה, אין הבדל אם אדם מקיים בכל יום מצוות או שהוא מקיים מספר זהה של מצוות במשך יום אחד בלבד, מאחר שמספר המצוות דומה, ומה, איפוא, ההדגשה בקיום מצוות בכל יום? ביחוד – שלא תמיד יש קשר לחיוב המצוות עם אותם ימים: יש יום בו קיימת חובה של מצוות רבות (אם ביום זה קנה האדם בית, לבש טלית, השתתף בסעודת מצוה וכו' – הריהו חייב באותו יום ביחוד – בעשיית מעקה, ציצית, אכילת מצוה וכו'), ויש יום בו קיימת רק חובת המצוות שבכל יום, כקריאת שמע ותפלה כו'. – מה, איפוא, החשיבות ב"ימים שלמים כו'"?

פירוש הדבר הוא: כיון שמטרת המצוות היא להשפיע על העולם, שהגדרתו הוא הזמן (והמקום¹⁵), והזמן מחולק בעיקר לימים (אף שהזמן מחולק גם לשעות ולרגעים, הרי עיקר חלוקת הזמן הוא בימים, כפי הנאמר בגמרא¹⁶: "יומי מפסקי מהדדי", שכל יום מהוה יחידת זמן נפרדת) – צריך להיות הענין של "בא בימים", ויש להביא לכל יום ולמלאותו במצוות. לגבי קיום רצון העליון אין, אמנם, כל הבדל אם אדם מקיים מצוות בכל יום לחוד, או שהוא מקיים מספר דומה של מצוות באחד מימים אלה, אבל כדי להשפיע על העולם יש לקיים מצוות בכל יום¹⁷.

ד. שני הענינים שבמצוות – קיום הרצון העליון וזיכוך האדם והעולם – מתבטאים בשני סוגי שכר המצוות:

שכר המצוות הניתן עבור יצירת הזדככות העולם הוא מוגבל, כיון שהבריאה (ולכן גם כל הקשור בה) מוגבלת, ולגבי זה ישנם הבדלים בין מצוות קלות לבין מצוות חמורות, כי במדה שנעלים יותר ערך וסגולת