5

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אלא שבכך הוא רומז, שגם לאחר ש"נכשל בחטא עץ הדעת כתוב אדם באל"ף רבתי (שהיא "בחינת אדם הראשון כמו שהיה לפני החטא" כאמור לעיל).

ז. יתרונו של אדם הראשון הוא נצחי וקיים אצל כל יהודי

נצחיות יתרונו של אדם הראשון איננה מתבטאת רק בכך שהיא נשארה (ולפחות בהסתר) בו עצמו גם לאחר החטא, אלא בנוסף לכך קיים יתרון זה אצל כל יהודי עד סוף כל הדורות.

וכידוע33, שבני ישראל נקראים על־שם אדם – "אתם קרויים אדם"34 כי בכל "נשמה וניצוץ מישראל" יש "חלק מנשמת אדם הראשון", ולכן ניתנו היתרונות של אדם הראשון לכל יהודי.

עד כדי כך, שגם המעלה ש"חכמתו מרובה מחכמת מלאכי השרת" – שבזכותה יכול היה לקרוא "שמות" לכל הנבראים לפי ה"נפש חיה"35 של כל נברא36 – קיים משהו בדומה לה אצל כל יהודי, כפי שנאמר במספר מקומות37 שהשם שהורים נותנים לילדיהם, ניתן במעין רוח הקודש: מלמעלה נותנים להם את הרעיון לקריאת השם הזה, המתאים ל"נפש חיה" של ילד זה.

ולכן יש בכל יהודי, בכל מצב שהוא נמצא, משהו מדרגת אדם הראשון לפני החטא38. ההבדל הוא: אצל אדם הראשון היה יתרון זה קיים גם בגוף (כיוון שגם גופו היה יציר כפיו של הקב"ה), ואצל כל ישראל קיימים הדברים (בגלוי39) רק בנשמה "חלק אלקה ממעל ממש"40, ולכן אין לנשמה קשר עם ענין החטא, כפי שכתוב בזוהר41 על הפסוק42 "נפש כי תחטא" – "אורייתא וקוב"ה תווהין עליה ואמרי נפש כי תחטא וגו' (בתמיהה)"; וגם כאשר יהודי נכשל, חס וחלילה, בחטא, עדיין הנשמה "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו"43.

וזהו הפירוש העמוק והפנימי לפסוק44 "ועמך כולם צדיקים": מצד דרגת אדם הראשון (כפי שהיה לפני החטא) הקיימת אצל כל יהודי, עבודתו היא בדרגה של צדיקים. אפילו אם היה שקוע לפני־כן בענינים של היפך וכו'. כאשר הוא עוסק בעניני תורה ומצוות, הרי זה (מפני פנימיות הנשמה, דרגת

הערות

  1. 33. לקו"ת נצבים מז, ב. וראה אגה"ק סי' ז.
  2. 34. יבמות סא, רע"א.
  3. 35. בראשית ב, יט.
  4. 36. ראה או"ת להה"מ פ' בראשית (ד, סע"ב ואילך). לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 14, וש"נ.
  5. 37. כתבי האריז"ל (ס' הגלגולים הקדמה כג. וראה עמק המלך שער א' ספ"ד). הובא באו"ת שם. ועוד.
  6. 38. ראה גם לקמן ע' 15.
  7. 39. ובהעלם גם מצד הגוף כן הוא, כי בחירת העצמות היא בהגוף דוקא (ראה בארוכה לקמן ע' 368. וראה שם ד"מעשה ידי להתפאר" קאי על הגוף).
  8. 40. תניא רפ"ב.
  9. 41. פרשתנו טז, א. וראה שם יג, ב.
  10. 42. פרשתנו ה, א.
  11. 43. תניא ספכ"ד.
  12. 44. ישעי' ס, כא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.