416

טז. ההוראה למעשה

מכך נלמדת גם ההוראה למעשה: יש העוסקים רק בדברים שהם עניני קדושה מלכתחילה, הם טוענים, שבהם מתקדש "שמו של הקדוש־ברוך־הוא",

אך להשפיע על עוברי עבירה ר"ל – שכפי שמסביר אדמו"ר הזקן⁵⁴, כל עבירה היא ההיפך ממש מרצון ה' ודומה לאיסור השתחואה לעבודה זרה – בזה אין הם עוסקים. לטענתם, אין הם רוצים להתעסק ב"פר של עבודה זרה".

על כך אומרים "כשם ששמו של הקדוש־ברוך־הוא מתקדש על ידי זה שעמי, כך מתקדש על ידך" – אחדות ה' מתגלה דוקא על ידי הוצאת יקר מזולל⁵⁵, על־ידי החזרה בתשובה של אלו הזקוקים לכך, ועל ידי כך – זדונות נעשות להם כזכיות.

ואדרבה: אליהו נתן בתחילה לנביאי הבעל את הפר "שעלה לשם הבעל" שינסו להקריבו, ורק לאחר מכן הוא הקריב את פרו. כלומר, העבודה של קידוש "שמו של הקדוש־ברוך־הוא" באמצעות הפר "שעלה לשם הבעל" באה לפני "שמו של הקדוש־ברוך־הוא מתקדש על ידי זה שעמי".

וכך גם בעבודה הרוחנית של כל אחד ואחד: אף כאשר העבודה של קירוב יהודי רחוק כרוכה לפעמים ב"גזילת" זמן משל לימוד תורה ועבודה רוחנית עצמית ("זה שעמי") – יש לדעת, שצריך לגרום לקידוש שם שמים על ידי העלאה לקדושה של הפר "שעלה לשם הבעל" – קירוב יהודי הרחוק מיהדות, כשם ש"שמו של הקדוש־ברוך־הוא מתקדש על ידי זה שעמי" – בדומה לתורה והעבודה העצמיים שלי.

והעבודה הכפולה, בדומה לסיפור התורה אודות אליהו הנביא מבשר הגאולה, תביא לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

(משיחות ש"פ תשא תשל"א,

חגה"ש תשכ"ד, ש"פ שמות תשל"ו)