שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יג
זאָל יעדער איינער און איינע טאָן אין די אויבנדערמאָנטע ענינים, סיי לטובת זיך און סיי לטובת דעם צווייטן, אין אַ שטייגענדער מאָס, און דאָס וועט זיכר אַרויסרופן און ממשיך זיין במדתו של הקדוש ברוך הוא וואָס איז מדה כנגד מדה (אָבער פיל גרעסער און מערער – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה),
16 פי' הבעש"ט : ראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.
ובאור תורה : בהוצאת קה"ת – פ, ג (סימן רסד).
ווי באַקאַנט : ראה ליקוטי מהרי"ל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי "אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים כו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למברי אדם כו' (ליקוטי לוי יצחק – לאאמו"ר – על זח"א לד, ב. עיי"ש).
אַלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחז"ל כדבעי לי' למיעבד לא עבד (כתובות סז, א); לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פ"ב.
גיין מחיל אל חיל : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות – הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם: נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר"ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשי"ת ה"ז הענין דאלול ועשי"ת. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשי"ת (ס' הכוונות דרושי ר"ה – וי"ל דזהו היסוד למש"כ בלקו"ת עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) ה"ז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים – תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצר).
ווי באַוואוסט : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 177 בסופו.
דער רמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד: וחפשו במעשיכם כו'. וראה גם "ענין הב'" בתק"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריז"ל כוונות לר"ה). ועייג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע משל הבעש"ט ז"ל ומשל מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב.
בפרט די זיבן . . וואָך : בסי' האריז"ל מסיים בזה: וזה ודאי בלי ספק.
דער הויכפּונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכ"פ לחה"ס (שאז יש ג"כ ענין התשובה – ראה לקו"ש ח"ט שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206 ואילך) הערה 16, 72, וש"נ) ועד שמע"צ – חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רכ, א. ח"ב קמב, סע"א. ח"ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי – צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש; כן – לכל הדעות אין אומרים אז סליחות).
יום-כיפור : ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה – בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ז.
שכל כו' גוט כו' פאַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם חטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ"עשיתי" בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי "שמוע" ו"להקשיב" – הם העיקר (ש"א טו, יג-כב).
פאַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. וע"פ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו – שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע ) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה – אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב), ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב); ולבוא לפס"ד – ה"ז ע"י והוי' עמו (סנה' צג, ב). וראה אוה"ת להצ"צ יתרו ע' תתצ ואילך.
צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא. תנחומא שם). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
עס ווייזט זיך אויס : להעיר מסוכה (נב, א) נדמה להם כהר גבוה. וצ"ע ששם נאמר זה בצדיקים.
אפילו אַ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' ונסני (סנה' קז, א. זח"א פב, א).
דער אויבערשטער צו הילף – אויב מ'נעמט כו' : וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו; הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה נב, ב. יומא לח, סע"ב).
אַ העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סי"ד: ובכל שנה ושנה יורד כו' אור חדש כו' שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה כו' גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'.
ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141.
מדה כנגד מדה : סוטה ט, ב. ובכ"מ. וידוע פי' הבעש"ט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עה"ת – קדושה שני' קרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך ע"י ימינך שזהו "ע"י אהבה לבנים (בני ישראל) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי".
גרעסער און מערער : היינו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' ת"ק פעמים (תוספתא סוטה רפ"ד). אגה"ק ס"ח: דלכאורה זו אינה מן המדה כו'.
במקומו . . דוד : רמב"ם הל' מלכים ספי"א ומסיים: שיקבץ "נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'נג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"פ כל הנ"ל יובן מאמר הירושלמי - דכשבא רע"ק להושיב את ר"מ ור"ש ע"פ הסדר, שזה נוגע בענין פסק ההלכה , הושיב תחלה את ר"מ, שהי' מאיר עיני חכמים בהלכה (עירובין יג, ב), נתכרכמו פניו של ר"ש, בידעו כחו בפלפולא דאורייתא (שבת לג, ב) ושהוא מארי דרזין דאורייתא, והממוצע לשאר התנאים וכנ"ל, - (אף את"ל שמקצת ממעלות אלו באו לר"ש זמן רב אחר שנסמך ע"י רע"ק, אבל מקצתם היו גם קודם לזה, והעיקר שידע יכולתו בזה, מה שיוכל להשיג, כי בוצין בוצין מקטפי' ידיעא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'רלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הנה יה"ר מהשי"ת שיכון למשרה קדושה זו ככל יכולתו ובכל כחו וכידוע בדרז"ל גודל האחריות אשר בזה ביחד עם הזכות, ונקודה העיקרית בהשייך לזה מובן ע"פ מרז"ל הידוע שמפני מה ההלכה כב"ה מפני שנוחים ועלובים היו כו' (עירובין יג, ב) ויסוד מדריגה זו מובן ממאמר רז"ל בכגון דא דהלכה כמותו מפני שה' עמו (סנהדרין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'רפג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכנרמז ג"כ בפתגם חז"ל קצר, אשר מפני מה הלכה כמותו, לא מפני העמקות המיוחדת והבנה והסברה יותר מאשר לחבירו, אלא מפני שהוי' עמו (סנהדרין צג, ב) עד שאפילו בקדושי ישראל עצמן אמרו אף שאלו ואלו דא"ח, הנה הזוכה לקבוע הלכה כמותו הם אלו שנוחים ועלובים אף שהצד השני חריפי טפי (עירובין יג, ב) ועפ"ז מובנת הוראת רז"ל התמוה לכאורה, אשר לימוד התורה צ"ל לאחר התפלה (ברכות ה, ב) אף שהתורה היא תורת חיים ותורת אמת, ונתבאר בלקוטי תורה לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, ספר דברים צו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומה שאסרה תורה בתקופות מלפנים - אסור הוא גם עתה ובארצות הברית גם כן, ואפילו אם מי שהוא ימציא מאה וחמשים טעמים לטהר את כו' (עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה הובא לעיל שרבינו הזקן נקט כשיטת המאירי, ומבאר שחנוכה אינו כמו פסח, שחנוכה נקבע ביום המנוחה (והנצחון הי' ביום שלפניו), משא"כ בפסח שהיו"ט נקבע ביום שנעשה הנס [וכמו שמבאר שם הטעם ע"פ פנימיות הענינים, דכאשר הנצחון והיו"ט הם בשני ימים ה"ז מורה שנצחון האויב הוא ענין נפרד מהיו"ט עצמו (ורק הכנה אליו), משא"כ בפסח שהי' הנס על ידי שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו, שלמעלה מחילוקי דרגות, לכן היו שני הדברים ביחד, בלי התחלקות בין נגוף למצרים ורפוא לישראל].
22 מובן שאין מכאן הכרח שאדה"ז מכריע (להלכה ) כדיעה זו שהי' בכ"ד, וכידוע בכ"מ בפנימיות התורה, שמבארים ענין לדיעה אחת אף שאינו להלכה (דהרי אלו ואלו דברי אלקים חיים — עירובין יג, ב), ולדוגמא הביאור בלקו"ת (נצבים מה, סע"א. וכ"ה בכ"מ) בענין "שופר של יעל פשוט" אף שאינו להלכה (טושו"ע ודאדה"ז ר"ס תקפו). אבל עכ"פ בנוגע לעניננו — הביאור בהמאמר הוא (בעיקר) לדיעה זו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
כלל אמרו חז"ל, שכל דיעה (וסברא) שהובאה בתורה יש לה מקום, ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
15 עירובין יג, ב. גיטין ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דכאשר ישנה הקדמה זו של ביטול, אזי כל עבודתו שלאח"ז ה"ה בדרגא נעלית יותר; דכל שהאדם בטל יותר לגבי השם, הרי גם הבנתו בתורה היא בדרגא עליונה יותר, שמכוין יותר לאמיתתה של תורה.
52 ע"ד ביאור הטעם שנקבעה הלכה כב"ה מפני שנוחין ועלובין היו (עירובין יג, ב) — כי מצד הביטול שלהם זכו לכוין לאמת לאמיתו של תורה (ראה סה"מ תרכ"ז ע' רעו ואילך. רצ ואילך. המשך תרס"ו ע' תכב ואילך. שם ע' תמ ואילך. לקו"ש חכ"א ע' 115. ועוד ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אף שמובן שאין זה הנהגה הראוי' לתלמידי רע"ק, שגם מצד דיעותיהם השונות לא הי' צ"ל פגיעה ביחסי הכבוד שביניהם, כי כאו"א הי' לו לתת מקום גם לדעתו של חבירו [מכיון שגם זו היא דיעה בתורה, "אלו ואלו דברים אלקים חיים" ], לכן הנהגתם ההפכית נחשבה לדבר בלתירצוי ובפרט לפי ערך מעלתם — מ"מ, איך יתכן לומר שבגלל "חטא" כזה לחוד יענשו בעונש חמור כ"כ, ש"כולן מתו"?
15 עירובין יג, ב. גיטין ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בנוגע לתוכן הדברים אודות אהבת ישראל ואחדות ישראל — הרי "אין כל השכלים והדעות שוות, ואין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חבירו", יש כאלו שיתפעלו יותר מביאור בנגלה דתורה, וישנם כאלו שיתפעלו יותר מביאור בפנימיות התורה, ולכן, יש למצוא את הביאורים והאותיות המתאימים לכל מקום וחוג לפי ענינו; אמנם, לכל לראש יש להדגיש את תוכן ונקודת הענין, באופן השייך לכאו"א מישראל, גם למי שרוצה ללמוד "כל התורה כולה (של אהבת ישראל) על רגל אחת" — כדברי הלל (כמענה לנכרי שאמר לו "גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת"):
76 להעיר ש"הלכה כב"ה (ועאכו"כ הלל עצמו). . מפני שנוחין ועלובין היו , ושונין דבריהן ודברי ב"ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן" (עירובין יג, ב) — תכלית השלימות ד"נהגו כבוד זה לזה" (גם בנוגע לדברי תורה, תורת אמת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ויובן זה בהקדים ביאור ג' האופנים הנ"ל בגדר אכילת "פועל" — כפי שהם בהנהגת הקב"ה עם עמו ישראל — דע"פ הכלל הידוע "אלו ואלו דברי אלקים חיים" מובן, שבהנהגת הקב"ה ("מה שהוא עושה"), ישנם כל שלשת אופנים אלו .
32 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
כלל אמרו חז"ל בנוגע לפלוגתות שבתורה, ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
51 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות עקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
רז"ל דערציילן (עירובין י"ג, ב), אמר רבי האי דמחדדנא מחבריא דחזיתי' לר' מאיר מאחורי' (כשלמדתי לפניו ישבתי בשורה של אחריו, פרש"י) ואלו חזיתי' מקמי' הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ולכן היתה התחברותם רק בנוגע ללימוד התורה, כי התחברות זו של ג' עבודות מחולקות יחד, היא רק בדרגא דלימוד התורה, כפי שהענינים והעבודות הם בדרגת התורה, שבה "אלו ואלו דברי אלקים חיים" ; משא"כ בעבודה בפועל, בעבודת המדות, וכ"ש וק"ו במעשה בפועל, אי אפשר שתהי' השתוות כל סוגי ואופני עבודה אלו .
23 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
וזהו מה שמדייק ר"נ "מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה", שלא בא לחלוק אדברי ר"מ שלפנ"ז "לעולם ילמוד אדם את בנו אומנות", כי אם מעשה רב דעצמו אתי לאשמעינן, "מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה" (כמבואר במפרשים), שהוא דוקא, מצד גודל
50 ובפרט דר"מ הוא ר' נהוראי (עירובין יג, ב. רמב"ם בהקדמתו לפיה"מ בסופה (פ"ו)). ולהעיר דזוהי אחת מהראיות בס' היוחסין (הובא בסה"ד חלק תנאים ואמוראים ערך ר' נהוראי ) דר"נ אינו ר"מ, כי "בסוף קידושין חולק ר"נ עם ר"מ". וראה מלאכת שלמה שבהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה אף שלהלכה לא נקטינן כן, וכמפורש בגמ' שבודקין ראי' ראשונה "לקרבן", מ"מ כיון ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" מובן, שגם גירסא זו — דבבעל שלש ראיות, ראי' ראשונה ושלישית הן גם באונס, ורק ראי' אמצעית צ"ל ברצון — יש בה הוראה ולימוד בעבודת האדם.
34 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אמנם, מכיון שג' ביאורים אלה הם סברות בתורה, י"ל שחלים עליהם דברי חז"ל "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , וכמשנ"ת כמה פעמים, שכל דיעה בתורה (גם דיעה שלהלכה נדחתה) יש לה מקום בעבודת ה'.
32 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח שלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויש לומר, שאלה הם ג' הענינים שבפירוש רש"י כאן, שהעובר על כל המצות (א) פורק עול — כנגד חוקים; (ב) מפר ברית — כנגד עדות; (ג) מגלה פנים — "פנים" ע"ד הלשון "נסביר פנים בהלכה" , "מראה לו פנים" וכיו"ב, שהכוונה נתינת טעם והסבר, או — "פנים" מלשון "אופנים" (כלשון רש"י בכ"מ בפירושו עה"ת:
27 ע"ד ברכות סג, ב. עירובין יג, ב. שם נד, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמחז"ל שהטעם שקבעו הלכה כבית הלל דוקא הוא "מפני שנוחין ועלובין היו" (אף
26 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת ביאורים לאגה"ת (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וזהו הביאור בג' הדיעות (שהביא אדה"ז בפרק זה) ב"מי שחטא חטא א' פעמים רבות" — כמה פעמים צריך להתענות מספר הצומות לאותו חטא (והרי אלו ואלו דברי אלקים חיים ) — א) כפי מספר הפעמים אשר חטא, ב) די להתענות מספר הצומות פעם א', ג) ה"הכרעה המקובלת.
27 עירובין יג, ב. אפילו בנוגע לדעת ב"ש ש"כדאי היית לחוב כו'" (ברכות י, סע"ב). ומכש"כ בנדו"ד שגם לשאר הדיעות יש לחוש לדעת המחמירים (אגה"ת כאן — צג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ללא ציון מקור ההלכה היה אפשר לפרש שר' שמעון בתקוני זוהר חולק על ההלכה – אף שבכל מקום שיש מחלוקת בין תלמוד בבלי לזוהר, הלכה כבבלי, מ"מ הרי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" והיה מקום גם לדעת הזוהר בכל (מצב של) אדם – לכן מביא הרמב"ם מקור מפסוק מפורש, לומר שבזה אין מחלוקת ודעת רשב"י היא, כאמור לעיל, לפי מדריגתו שלו, ואינה סותרת לפסק הגמרא.
16 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על ר' מאיר אומרת הגמרא: "שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו" , אבל בכל זאת הבינו שגדלותו היא כה נעלית שצריך להיות שהוא "ישב תחילה".
9 עירובין יג, ב. נג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
הרי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" , כיצד יתכן הדבר בעניננו?
4 עירובין יג, ב. וראה זח"ג ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד ראה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אין לתמוה מדוע מביא רש"י את דרשת ר' ישמעאל, ש"במדבר נאסר להם בשר חולין", אף שאין הלכה כמותו, שכן "אלו ואלו דברי אלקים חיים" – ורש"י, שאינו פוסק אלא מפרש ובפרט בפירושו על התנ"ך, בחר כאן מטעם מסויים בדרשת רבי ישמעאל.
6 עירובין יג, ב. גיטין ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ודוקא מחמת התבטלותו של ה"לולב" לכן הוא הגבוה ביותר, שכן ככל שהוא בהתבטלות, כך גם השגותיו נעלות יותר והוא מצליח לכוון את ההלכה לאמיתתה, כמאמר רז"ל על בית הלל , שמשום ש"נוחין ועלובין היו" – הלכה כמותם.
34 עירובין יג, ב. ונתבאר בד"ה וידבר אלקים תרכ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ולכן רומז רש"י בסיום פירושו "וכל לשון קץ סוף הוא", שב"סוף" יש "כל לשון קץ", שבכך נכלל גם ענין ה"תחילה", כפירוש האבן־עזרא, שהרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , עד ל"קץ הימין", המופיע בסוף דניאל, כי על ידי ה"סוף", על ידי הזיכוך של "קץ
32 עירובין יג, ב. וש"נ. – והרי כלל זה הוא גם על "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (שהרי) ניתן למשה מסיני" (נסמן בלקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 69־70). (משיחת ש"פ מקץ תשכ"ה)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כשם שלגבי יציאת מצרים סוברים בית הלל (והרי "בית שמאי ובית הלל , הלכה כבית הלל" , ואף "בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה"), ש"אזלינן בתר בפועל", ואי אפשר לומר "הלל" על יציאת מצרים "בכח",
68 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם, בית שמאי ובית הלל – הלכה כבית הלל , ואף "בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה", אך דברים אלו נאמרו רק לגבי הנהגת האדם בהלכה למעשה.
54 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בחוקותי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
מהותו של רבי מאיר , כלשון שמו , היא אור, וכיון שמצד דרגת "אור" ההמשכה וההעלאה הם שני ענינים שונים, לכן הוא סובר שמדובר בשתי קומות נפרדות – "מאתים אמה".
25 ראה עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע*יפ כל הנ"ל יובן מאמר הירושלמי -- דכשבא רע"ק להושיב את רימ ור"ש ע"פ הסדר, שזה נוגע בענין פסק ההלכה , הושיב תחלה את ר"מ, שהי' מאיר עיני חכמים בהלכה (עירובין י"ג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אמנם, "שבעים פנים לתורה", ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אך ידועים דברי אדמו"ר הזקן עצמו, ש"פירוש רש"י על החומש הוא יינה של תורה", ומובן, ש"יינה של תורה" זה מתבטא בפשטות של פירוש רש"י.
45 עירובין יג, ב. גיטין ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וילך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
רבי מאיר סובר, שפרטי הרעיון שהרב מעביר לתלמיד, למרות שאכן הרב אינו יכול להעביר לתלמיד את נקודת הרעיון כפי שהיא אצלו, אלא הוא צריך לפרטה, אך הפרטים צריכים להיות באותה דרגה של נקודת הרעיון, כי כאשר ייצאו הפרטים מאותה נקודה, יאבדו העוצמה והריבוי של האור,
34 וגם ר"מ – אף שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו (ראה לקמן בסוף הסעיף) – השפיע פרטים ולא רק הנקודה, שהרי הי' מאיר עיני חכמים (עירובין יג, ב), אלא שה"אור" (הפרטים) שהאיר ר"מ, הי' באותו המקום והמדריגה של העצם (הנקודה). וראה סה"מ תקס"ב ס"ע רפ, שמביא דוגמא לענין ה"גילוי" – שגדר הגילוי הוא שהוא באותו המקום של ההעלם (ולא כ"התפשטות" שהיא מחוץ להעצם) – מענין "מאיר עיני חכמים בהלכה" . [משא"כ משלי ר"מ (אשר רבים היו – משנה – סוף סוטה. סנה' לח, סע"ב) הרי ענין המשל הוא דוקא ב"מקום" אחר – ראה תו"א יד, ב־ג. ובכ"מ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
6 וזהו משארז"ל (עירובין יג, ב) אין בדורו של ר"מ כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו -- כי קביעת הלכה קשורה עם ,סוף דעתו" דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
1 דתורה אחת לכולנה, משא"כ בלימוד פרדי"יס התורה (אף שגם בהם מבוארים כמה ענינים בההבדל שבין יום ב' דר"ה לשארי יו"ט הרי) יש בזה מייט פנים * וע' פנים וכוי ובכי הארין"ל (שער הגלגולים הקדמה יא וכי"כ בש' רוה"ק בענין היחודים על קברי הצדיקים הקדמה ג (קח, ב). לקוטי מהרח"ו זלה"ה שבסוף שערי מאמרי רז"ל להאריז"ל) דמכיון שישנם ששים ריבוא נשמות ישנם ששים רבוא פירושים, הן בפשט והן ברמז ובדרוש ובסוד. והטעם בזה הוא: הלכה הוא מבחי' הוי', כמרז'"יל (סנה' צג, ב) ,הו" עָמו -- שהלכה כמותו בכל מקום", שהוא אחדות הפשוטה, משא"כ בי" אלקים הוא ל' רבים, ולכן בהשקו"ט וכו' אלו ואלו דא'יח (עירובין יג, ב. נת' בדי"יה כה אמר הי, וד"ה כל השונה הלכות, תרס"ז) והרי מקור נש"י הוא כמש"נ חלק הוי' עמה וכמבואר בתניא (פרק לב) שכל ישראל הנה בשרשן כולן מתאימות ואב אחד לכולנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
7 *5ן) וי"ל דזהו ג"כ הענין דלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו (עירובין יג, ב), ולא הי" יודע מה הן אומרים (מנחות כט, ב). וצ"ע. וראה שערי אורה לאדמו"ר האמצעי ובד"ה חייב אינש לבסומי תשיח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(ד) מדוע אמר רבי טרפון "ושמה יוחני" – לכאורה, מתאים יותר היה לשנות ולומר "ושמה הגר", שאמנם, זה שונה מלשון הפסוק, אך זהו תוכן נכון, לפי רוב הדעות, ואפילו לדעת החולקים הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ולכן הורשו בית הלל להקדים את דברי בית שמאי לדבריהם.
61 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
גם לאחר שפסקו שהלכה כבית הלל ואף "בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה", גם אז "אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
26 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הגלות כשיטת בית הלל , שהרי הלכה כבית הלל , ואין לנהוג כשיטת בית שמאי , כאשר אין מסתכלים על היהודי כפי שהוא נראה בעיני בשר, אלא מביטים אל פנימיותו, שהיא כלה נאה וחסודה, וכאשר כתוצאה מזה עוזרים לכל יהודי לגלות את פנימיותו –
84 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
האמת המוחלטת קיימת רק באלקות, ככתוב "והוי' אלקים אמת".
40 ירמי' י, י. לשמאי דלא כמו ש"חשב לי' בכל מקום שמאי מקמי הלל" (תוד"ה שנים – חגיגה טז, סע"א. ולהעיר שעד"ז הוא גם בב"ש וב"ה עצמם – עירובין יג, ב) [ואף שהלל נשיא ושמאי אב"ד, ובהמשניות שלפנ"ז בהפרק מקדים הנשיא לפני האב"ד – הרי גם במשנה חגיגה שם כ"ה. ובמקום שמקדים הלל לשמאי צריך טעם – ראה תויו"ט עדיות פ"א מ"ג] – כי דברי שמאי הם דוקא לאחרי ומצד מאמר הלל שלפנ"ז "הוי מתלמדיו כו'". כבפנים ההערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לפיכך, כל עוד טרוד בעל־הבית בהדלקת הנר, ש"הדלקת הנר היא המשכת אור החכמה", אין מתאפשרת התפשטות טומאת המצורע בבית , כשם שטהרת המצורע היא דוקא באמצעות כהן – "והובא אל הכהן ויצא הכהן... – מפני שהכהן הוא המביא להורדת אור החכמה למטה, כמוסבר בלקוטי־תורה.
11 אף שאין הלכה כר"י – הרי אלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב. וש"נ). וראה לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ע' שה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ומוכרח להיות, ששני המאמרים הם אמת, וניתן להסבירם, לפחות לפי פנימיות הענינים, ואין מובן:
49 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
הפך בה והפך בה, ודרוש דברים הפכיים זה מזה, פנים לטהר ופנים לטמא, דכולה בה, ואלו ואלו דברי אלקים חיים .
87 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
א) שמואל לא הי' אז בעולם, והנדר לא חל עליו.
38 ואין לתרץ עפמ"ש הרמב"ם (הל' ערכין פ"ו הל"א ואילך) שאם אמר הרי עלי להקדישו הרי זה חייב להקדישו כשיבא לעולם משום נדרו (ואת"ל שמה שאמרה "ונתתיו לה' .. ומורה לא יעלה על ראשו" הוי כל' הנ"ל*) וראה שושנים לדוד סוף נזיר – כי הרי"ז (רק) מחייב את חנה להדירו כשיבוא לעולם, ולא מצינו בקרא שחנה נדרה כן לאח"ז. ודוחק לומר (כבשש"ל שם) שזהו מש"א שם (פסוק כב) "כי אמרה לאשה גו'". אבל להעיר מרד"ק שם "וישב שם עד עולם – כמו שנדרה עליו ונתתיו לה'", ושם (פסוק יא) פי' "שיהי' נזיר קודש לה'". וגם לפמ"ש בצפע"נ ריש הל' נזירות "אם הדירו מרחם הוה נזיר עולם .. וכן שמואל ג"כ הי' כך" – צ"ע אם שייך להדירו מרחם קודם עיבורה (ראה תוד"ה לאחר (יבמות צג, ב). וראה קצוה"ח (ונה"מ) סי' ר"ט סק"א). וראה הערה 49. ולהעיר, דלדעת ר' מאיר (ד"לא ר' מאיר שמו אלא ר' נהוראי" – עירובין יג, ב) אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם (ערכין כ, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
לפי האמור, שפסח שני הוא עבודת התשובה, יובן הטעם, בפנימיות הענינים, לכך שלגבי מהות פסח שני קיימים שלושת האופנים שלעיל בסעיף א' (ואלו ואלו דברי אלוקים חיים ), כי באופן כללי קיימים שלושה אופנים אלו בתשובה:
62 עירובין יג, ב. גיטין ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם לפעמים ההסברים של פנימיות התורה מבוססים על אחת מן הדיעות שבנגלה שבתורה, אפילו כאשר ההלכה היא כדיעה אחרת, שהרי אלו ואלו דברי אלקים חיים וחובה היא לברך ברכת התורה לפני לימוד דברי בית שמאי , למרות ש"בית שמאי במקום בית הלל איננה משנה",
4 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"אני יודע", ואיננו משתמש בביטוי "ידוע" שהוא ה"לשון השגור בדברי חז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם" , ובמיוחד כאשר רש"י בעצמו פותח כאן בהתבטאות "לפניך גלויות כל המחשבות", ומתאים היה אפוא שימשיך באותו סגנון "וידוע לפניך"?
12 עירובין יג, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
לו הוא היה עסוק בגילוי חכמת ה' באמת, הוא כלל לא היה רואה בזאת מקרה של "נפול אויבך", כי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" [ההלכה למעשה אינה יכולה להיות כשתי הדיעות יחד, כי למעשה יש לנהוג רק כאחת מהן, אך שתי הדיעות הן דברי אלקים חיים ],
65 עירובין יג, ב. וש"נ. וראה חגיגה ג, ב: נתנו מרועה אחד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ולפי זה תובן המשמעות הפנימית של שתי הסברות הנ"ל לגבי קידושי כסף – אם "העילה הוא הקנין" או "העילה היא הקידושין" – אשר "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ושתיהן קיימות בפנימיות הענינים:
34 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ייתכן שרוב ימיו לא עברו עליו בעונג ובנחת, אלא להיפך, היו לו תקופות של צער ועגמת־נפש, כפי שידועה דעתם של החוקרים לגבי כלל המין האנושי, שאילו יחשבו את התקופות השונות בחיים, אפשרי ביותר שימצאו שתקופות העונג והטוב הן פחות מאשר תקופות של ההיפך מכך, עד אשר הסיכום הוא, כלשון חז"ל, ש"נוח לו שלא נברא" .
37 עירובין יג, ב. וראה לקו"ת ראה כח, ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
זהו ההסבר לשלוש הדעות – והרי אלו ואלו דברי אלקים חיים – לגבי מספר הפעמים שצריך לצום את מספר הצומות שנקבע עבור חטא, אם חטאו בו פעמים רבות – לפי הדעה הראשונה יש לצום עבור כל פעם בנפרד, לפי הדעה השניה די לצום את מספר הצומות פעם אחת, וה"הכרעה המקובלת" היא שיש לצום שלוש פעמים.
33 עירובין יג, ב. אפילו בנוגע לדעת ב"ש ש"כדאי היית לחוב כו'" (ברכות י, סע"ב). ומכש"כ בנדו"ד שגם לשאר הדיעות יש לחוש לדעת המחמירים (אגה"ת כאן – צג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזה מתאים לכוונת של גלות ויציאת מצרים – מתן תורה, שאז, לא זו בלבד שנגרם ביטול בעולם, אלא שגם ניתן הכח שאחדות ה' תורגש במציאות העולם מצד עצמה.
85 ומצד זה גופא מובן, שהוצרך להיות גם הביטול באופן של כיבוש, וההקדמה דיעקב השלים או הקב"ה השלים (שאלו ואלו דא"ח – עירובין יג, ב). כי בכדי שהביטול ובירור העולם יהי' בשלימות, אין מספיק הבירור וביטול מצד שרש הנבראים, בחי' המלכות (שורש הע' שרים), דמכיון שזהו שרשם ומקורם, הרי מצדו ישנה איזו תפיסת מקום לביטולם ובמילא למציאותם. ולכן, כהקדמה לביטול הגזירה דמ"ת [שענינו קישור וחיבור אלקות שלמעלה מגדר עולמות עם מציאות העולמות גופא – ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 18 ואילך. ועוד ], הוצרך להיות גם הביטול שמצד בחי' ז"א שלמעלה משורש לנבראים, שמצד בחי' זו אין להעולמות (גם ביטולם) תפיסת מקום, שלילת מציאותם היא באופן של כיבוש. וע"ד הידוע בפעולת הביטול שמצד ב' ההמשכות דממכ"ע וסוכ"ע (וראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 5־104 הערה 34).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כגון דברי חז"ל, שההלכה נקבעה כבית הלל ולא כבית שמאי – למרות שבית שמאי "מחדדי טפי" – "מפני שנוחין ועלובין היו" .
54 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פקודי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אך כיון שאלו ואלו דברי אלקים חיים , ויותר מכך
12 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב שמיני שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הבדל זה בין בית שמאי לבין בית הלל מבהיר גם את מחלוקתם "הללו (בית שמאי ) אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא , והללו (בית הלל ) אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא .
56 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מורה ההלכה באופן כללי, הוא הנשיא (אפילו) כלפי אב בית הדין (וכאן הרי היה להיפך – שמאי היה אב בית הדין); והתכונה השניה "ענוותן", כדברי הגמרא על בית שמאי ובית הלל , ש"מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם, מפני שנוחין ועלובין היו" .
45 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"הכאורות (כמו כעורות, פירוש 'קרבן העדה') היו אומרות אל תתן עיניך בנוי, והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה".
15 הרמז שבירושלמי נכתב באל"ף, יש לומר, שהוא ע"ד מחז"ל (ב"ר פ"כ, יב. ועוד) שבתורתו של ר' מאיר – (שענינו אור, כמחז"ל (עירובין יג, ב) מאיר עיני חכמים ) – מצאו כתוב כתנות אור (באל"ף)*, והרי תלמוד ירושלמי הוא בחי' אור לגבי תלמוד בבלי (במחשכים הושיבני – סנה' כד, א). וראה ס' רמזי דחכמתא (וורשה, תרצב, וז"ע מחדש – ע' 96)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ואלו ואלו דברי אלקים חיים , ויש לומר, כי שני ביאורים אלו הינם בהתאם למחלוקת הרמב"ם והרא"ש:
47 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
התורה קובעת את הכלל "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , מכך מובן, שיש מקום לקיום שתי הדעות ברוחניות – כולל הדעה ששאיבת המים התחילה בלילה השני של החג.
11 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה יו"ד כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
השכל מאפשר ניגודים ומחלוקת.
45 גם שכל דקדושה, וכמחז"ל (מדרש תהלים יב, ז. וראה ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"א־ב) שלא ניתנו דברי תורה חתוכין כו' אלא כו' מ"ט פנים כו'". ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן מקדים הזוהר ואומר "הוו יתבי ליליא חד ולעאן באורייתא", כי דוקא על ידי יגיעה בתורה – "ולעאן" – על ידי ההתבטלות לתורה, נעשים לכלי שבאמצעותו מתגלית בחינת האמת שבתורה, ומביאים לידי "למהוי כולא בשלימו חד", אחדות עלמא תתאה עם עלמא עילאה כפי שהם, כי ניכרת
42 וכידוע בפירוש הזהר (ח"א קל, ב) "יעשה למחכה לו (ישעי' סד, ג) .. אינון דדחקין למלה דחכמתא ודייקין לה כו'" – ראה בארוכה המשך תרס"ו ד"ה ואברהם זקן וד"ה ויתן לך. וראה גם שם ע' תכב ואילך, דמה שנקבע הלכה כב"ה שנוחין ועלובין היו (עירובין יג, ב) – כי הלכה היא בחי' "אמת לאמיתו" שבתורה (ע"ש. ובלקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 128. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא", ואלו ואלו דברי אלקים חיים .
31 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
לקו"ש חט"ו עי 3, וש'"נ) לגבי ,אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בבירור ההלכות שבתורה יש צורך בעיקר בגדלות בחכמה, כאמור לעיל, אך "מסירת" התורה על ידי הקדוש־ברוך־הוא, כביכול, לשופטים של ישראל, באופן שהם מהווים את "עיקר תורה שבעל פה" – אינה דוקא משום מעלתם וגדולתם בחכמה, אלא משום שישראל וקודשא־בריך־הוא כולא חד, שישראל מאוחדים, כביכול, עם נותן התורה.
34 אף שצ"ל גם ענין הביטול, ואדרבה – הטעם שקבעו הלכה כב"ה ולא כב"ש (אף שב"ש "מחדדי טפי" – יבמות יד, א), הוא "מפני שנוחין כו' ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהם" (עירובין יג, ב) – ראה בארוכה סה"מ תרכ"ז (ע' רעו ואילך. ע' רצ ואילך). המשך תרס"ו ע' תכב ואילך. לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 128. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(ש)עומדת לו לאדם בעת ילדותו ובעת זקנותו" – תורת רבי נהוראי דוקא, ע"ש ש"מנהיר עיני חכמים" , שזהו"ע ה"מאור" שבתורה – כי:
782 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כל אלה שראו את הרבי – יציירו לעצמם את צורת פניו, במכ"ש וק"ו ממ"ש בגמרא שרבינו הקדוש אמר "הא דמחדדנא מחבראי דחזיתי' לר' מאיר מאחוריו ואילו חזיתי' מקמי' וכו'", ועד שמצינו בירושלמי ש" מקלו של ר' מאיר היתה בידו (של א' מזקני גליל) והיא היתה מלמדתו דעת".
946 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וע"ד המבואר בענין ההלכות, דאלו ואלו דברי אלקים חיים ושניהם אמת, אך מ"מ הלכה כאחד מהם, משום שהלכה היא משם הוי', כמאמר והוי' עמו שהלכה כמותו, משום שהלכה היא בחי' אמת לאמיתו.
255 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לבן תורה – מביא ראיות לדבריו מן התורה [כמרומז גם במאמר חז"ל "המן מן התורה מניין, המן העץ" – שזהו הפסוק שבו מדובר אודות חטא עה"ד שבא ע"י הנחש], ועד שמטהר את השרץ בק"ן טעמים , היינו, שגם בדבר האסור מן התורה מוצא ק"נ טעמים להיתר,
206 ראה עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תולדות, בדר"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ענינה של "הוראה" הוא – לפסוק הלכה בתורה, "דין אמת לאמיתו".כל הסברות והדיעות בתורה הן אמת , וכלשון רז"ל "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אבל, מעלתן של הלכות התורה היא, שאינן בבחינת "אמת" סתם, אלא, בבחינת "אמת לאמיתו"; מעלתן של הלכות התורה היא שאינן רק "דברי אלקים חיים" , אלא – כמאמר רז"ל – " והוי' עמו שהלכה כמותו", כלומר, ששרש ההלכות הוא משם הוי'.
34 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והיינו, שאצל הבית -יוסף היתה גם המעלה של הוראת הלכה , שזהו"ע נעלה יותר מתלמוד תורה סתם, פלפולא דאורייתא – דאע"פ שגם פלפולא דאורייתא הוא באופן ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הרי זה בדרגא כזו שגם בשרשה ושרש שרשה למעלה ביותר יש בה ענין של התחלקות, שזהו שם אלקים, לשון רבים; משא"כ "הלכה" היא משם הוי' – כמארז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" – שלמעלה לא רק משם אלקים סתם, אלא גם מ"אלקים חיים" .
2 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והיינו, שהענין דהלכה כמותו הוא לא מצד השכל, הבנה והשגה, כי אם מצד זה שהוי' עמו, שזהו"ע של סייעתא דשמייא, ובזה גופא משם הוי' דוקא, שהוא למעלה משם אלקים הקשור עם מציאות הבריאה והעולם, שלכן מצינו שמצד שם אלקים, כולל גם הדרגא היותר נעלית דשם אלקים, שהו"ע אלקים חיים , ישנו הענין דאלו ואלו דברי אלקים חיים , דשם אלקים, אלקים חיים , קאי על ספירת הבינה , וענינו בתורה הוא הלימוד באופן של הבנה והשגה בלבד, ומצד זה יכול להיות אלו ואלו דברי אלקים חיים , ללא בירור ההלכה באופן שאומרים על טמא טמא ועל טהור טהור.
38 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יד
וזהו שמצינו בגמרא בנוגע לבית שמאי ובית הלל :
102 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
– כל השיטות הם אמיתיות, שהרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אבל שיטת האריז"ל היא אמת לאמיתו.
30 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"ד מ"ש בקונטרס עץ החיים, שבכח התורה גופא מחדש הוא היתרים; תחלה – בדברי הרשות, ואח"כ בדברים האסורים, עד ש"מטהר את השרץ בק"ן טעמים" , וכל זה – בכח התורה גופא.
27 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ענין זה שבנוגע לפרטי דינים מסויימים, ובפרט מנהגים, ישנו חילוק בין מקום אחד לחבירו, שפוסקים ומתנהגים לפי הפוסקים שבאותו מקום, שהרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" – הטעם לזה הוא, כיון שניתנה התורה לידרש "בכלל ופרט ופרטי פרטיות" לכל נשמה פרטיתהמושרשת בפרט זה שבתורה, וכאו"א מישראל צריך לנהוג לפי חלק זה בתורה, שבו מושרשת נשמתו.
65 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יש לימוד שהוא באופן ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , היינו, שגם דברי בית -שמאי שאין הלכה כמותם הם "דברי אלקים חיים" ;
193 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכמאמר רז"ל כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו , דכל המשפיל עצמו שהוא מארי דחושבנא, הנה הקב"ה מגביהו , היינו שמגיע להעבודה דרעו"ד שלמעלה מטו"ד, שאי אפשר להגיע לזה מצד עצמו , אלא זהו ענין שנותנים מלמעלה, שזהו הקב"ה מגביהו .
36 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בית שמאי ובית הלל הלכה כב"ה דנוחין ועלובין היו והיו שונים דברי בית שמאי קודם כו', דכתיב אשכון את דכא, דהיינו במקום היותר נמוך, יוכל להשתלשל שם היותר נעלה כו'.
14 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ה' פ' בלק, ה' תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
איך יתכן לומר על מחלוקת בהלכה "אלו ואלו דברי אלקים חיים" ?
7 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והיינו, שרק בנוגע לענינים של מעשה בפועל הרי זה באופן ש"הקהל חוקה אחת לכם", ו"הלכה כמותו" – כדברי אחד; משא"כ כאשר מדובר אודות ענינים רוחניים, או אפילו בענינים של פועל אבל טרם שנקבעה הלכה – הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ולא עוד אלא שלפעמים פוסקת התורה ש"נהרא נהרא ופשטי'", וכל שבט במסילתו יעלה.
134 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וכמו"כ הנה גם עצם הענין מה שנש"י פוסקים פסק הלכה , הרי מצד התורה הנה אלו ואלו דברי אלקים חיים , ומ"מ פוסקים נש"י הלכה כא' מהם, לפי שהם למעלה מהתורה.
36 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דהנה, בנוגע לכללות ענין ההלכה איתא בגמרא אלו ואלו דברי אלקים חיים , והלכה כב"ה, ופריך, וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים , מפני מהזכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן , ומשני, מפני שנוחין ועלובין היו , ושונין דבריהן ודברי ב"ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן .
59 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
גם כאשר ההתבוננות וההעמקה בהשכל היא כדי לבוא אל מסקנת הענין, הנה כל זמן שעוסק בשקו"ט באופן של פלפול וחריפות, יתעוררו אצלו סברות חדשות, כך, שבנוגע לכל סברא שתיפול במוחו, תתעורר מיד סברא הפכית, ולא יוכל לבוא למסקנת הדברים בנוגע לפועל (שלכן יש מעלה בלימוד תלמוד ירושלמי לגבי לימוד תלמוד בבלי שיש בו ריבוי שקו"ט כו').וע"ד שמצינו אודות ר' מאיר , "שלא קבעו הלכה כמותו" מפני "שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו" .
87 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועד"ז בנוגע למינוי לנשיאות, שצריך להיות דוקא באופן שאין הדבר לרצונו ובורח ממנו , כמארז"ל כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו .
98 ראה עירובין יג, ב. תנחומא ויקרא ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והענין הוא, דהנה, יש ב' דיעות בדרז"ל אם תלמוד גדול או מעשה גדול, והרי אלו ואלו דברי אלקים חיים , ששניהם אמת, שיש מעלה בתורה ויש מעלה במצוות.
10 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אבל אעפ"כ, הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , כך, שגם הדעה שהעיקר הוא "אדר הסמוך לשבט", אדר ראשון, היא דעה אמיתית.
28 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ואיתא בתוס' "דאלו ואלו דברי אלקים חיים .
39 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהעיר גם ממ"ש בחק יעקב (שרבינו הזקן פוסק הלכה כמותו כמ"פ) בשם מהרי"ל, שביו"ט אחרון של פסח "יש אומרים זמן שמחתנו, משום שמחת טביעת מצרים", ומסיק, "לכן אותן הנוהגים לומר כן, אין למחות בידם" (אף ש"מנהגינו לומר זמן חרותנו"), שענין זה הוא בתוקף יותר מאשר "אלו ואלו דברי אלקים חיים" שנאמר גם לגבי דעה שאין הלכה כמותה כלל, ועאכו"כ בנדו"ד, ש"אין למחות בידם".
7 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובזה יובן גם מארז"ל נוח לו לאדם שלא נברא , דלכאורה אינו מובן, שהרי אם לא הי' נברא , לא הי' במציאות כלל, ובודאי שענין המציאות (יהי' איך שיהי') הוא טוב יותר מאשר העדר המציאות.
53 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
[המשך הביאור – ב' הקצוות שבנרות חנוכה, שאורם אינו בשבילאיזה תכלית (כמו נר שבת ונרות המקדש), כי התכלית היא בהם בעצמם (והפרסומי ניסא הוא ענין נוסף מלבד תכליתם העיקרי), וביחד עם זה, הנה מצד עצמם צריכים להיות נרות מאירים לכל באופן של פרסום; ביאור טעם הפלוגתא אם מותר או אסור להשתמש באורה; וענינו בתורה הוא לימוד התורה (לא רק כדי לדעת את המעשה אשר יעשון, אלא) לשמה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ג ע' 813 ואילך].
18 ובהקדם המדובר כמ"פ (ראה תו"מ חכ"ה ע' 70. וש"נ) בענין "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), שאע"פ שלהלכה למעשה בגשמיות בהכרח לפסוק כדעה אחת, מ"מ, ברוחניות הענינים יש מקום לב' הדעות, ששניהם אמת, ולכן, באיזהו מקומן משתקפים ב' הדעות גם בנגלה.
ולדוגמא: מי שעבר שתי עבירות ונתחייב שתי מיתות, הרי אף שבפועל אי אפשר לענוש אותו בשתי מיתות, מ"מ, כיון שברוחניות יש כאן שני ענינים של פגם שבגללם נתחייב שתי מיתות (כמבואר בתניא אגה"ת (ספ"ז) ש"הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה, והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה"), משתקף הדבר גם בנגלה, לגבי לקוברו בין רשעים גמורים (ראה יבמות לב, ב).
ומזה מובן במכ"ש בנוגע להפלוגתא בנר חנוכה – שהרי מרובה מדה טובה ממדת פורעניות (ראה יומא עו, א. וש"נ) – שישנם ב' הענינים דמותר ואסור להשתמש לאורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
דהנה, ישנם ענינים בתורה שבהם יש מחלוקת, חילוקי דעות, אשר, להיותם דעות בתורה, הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" ; אבל ישנם ענינים בתורה שבהם יש מלכתחילה רק דעה אחת, או שבתחילה היתה מחלוקת, אלא שבנוגע לפועל נפסקה הלכה פסוקה, ובמילא נעשה דבר ידוע ומפורט לכל.
6 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואעפ"כ, עליהם לדעת שגם אצלם צריך להיות הענין ד"ויקרבו וגו'", כי, עי"ז שהם קשורים עם "זקני ישראל", הקשורים עם בני אהרן (שהרי כהנים הם "שלוחי דרחמנא" ו"שלוחי דידן", כי, שתי הדעות אמת, "אלו ואלו דברי אלקים חיים" ), ועל ידם – עם אהרן, ועל ידו – עם משה, נמשכת קריאתו של משה, נשיא ישראל, מדרגא לדרגא, עד ל"כל העדה", ופועלת בכל אחד מישראל לא רק על נפשו האלקית, ולא רק על נפשו הבהמית והגוף, אלא גם על חלקו בעולם (שזהו הפירוש ד"כל העדה" – כל הענינם השייכים אליו), ועי"ז גם על כללות העולם.
64 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
(א) "דייך מה שאסרה תורה", (ב) ענין הנדרים, שפורש גם מדבר המותר, (ג) התרת נדרים ע"י חכם, כי, ענין הנדר הוא בבינה, ולכן, מצד בחי' החכמה שלמעלה מבינה, נעשה התרת הנדר.
25 ומש"נ "טוב אשר לא תדור גו'" – יש לבאר ע"ד המבואר בלקו"ת (פ' ראה כט, א) בפירוש מארז"ל (עירובין יג, ב) "נוח לו לאדם שלא נברא" , "ולא אמרו ח"ו טוב לו שלא נברא , דזה אי אפשר לומר, שהרי הירידה והבריאה . . היא בשביל עלי' גדולה ונפלאה כו'", ובודאי שזוהי טובתו כו', אלא "ש נוח וקל הי' לו שלא נברא כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אלא, שבנוגע להלכה , ידוע מ"ש רבינו הזקן ש"כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקים עם הגמרא או הפוסקים הנמשכים אחר הגמרא, הלך אחר הגמרא או הפוסקים הנמשכים אחרי', ומ"מ, אם בעלי הקבלה מחמירים יש להחמיר ג"כ, אבל אין אנו יכולים לכוף את הצבור להחמיר כו'".
50 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ולאידך גיסא, הנה דוקא הלכה למעשהמגעת בבחי' נעלית ביותר, כמבואר בארוכה בהמשך יו"ט של ר"ה תרס"ו במעלת ההלכה , שנמשכת (לא משם אלקים, ואפילו לא "(אלו ואלו דברי ) אלקים חיים" , בחי' הבינה, אלא) משם הוי' דוקא, כמ"ש "והוי' עמו", ודרשו חז"ל ש"הלכה כמותו".
25 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ולהעיר, שתורת החסידות מבארת בריבוי מקומות גם את הדעה שאין הלכה כמותה, דכיון ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הרי מובן שגם דעה זו יש לה מקום בעבודה הרוחנית, אלא שמצד כמה טעמים אי אפשר שתומשך בעולם הזה הגשמי בנוגע למעשה.
29 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
גם כאשר לומדים ענין בחלק ההלכה שבתורה, אבל בענין זה יש פלוגתא – הרי גם לאחרי הלימוד עדיין לא יודעים כיצד לקיים את רצונו של הקב"ה, כיון שיש שני דעות, ו"אלו ואלו דברי אלקיםחיים"; וא"כ, בחלק ההלכה שבתורה גופא יש צורך בהלכה פסוקה, כך, שיודעים ברור כיצד לקיים את רצונו של הקב"ה.
119 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והענין בזה, דהנה, פרטי ההלכות דתושבע"פ שהיו כלולים תחילה בתושב"כ ונמשכו ונתגלו בתושבע"פ (כנ"ל ס"ג), הם בדוגמת ענין המים דניידי ואזלי וענין הרקיע דאגלידו מיא, והיינו, לפי שהלכות התורה בהיותם כלולים בתושב"כ לא באו עדיין בציור מפורט, שלכן אפשר להיות בהם חילוקי דעות דב"ש וב"ה אשר אלו ואלו דברי אלקים חיים , והרי זה בדוגמת המים דניידי ואזלי כו', וכאשר מתגלים ומתפרשים בתושבע"פ בציור מפורט, הרי זה בדוגמת ענין הרקיע דאגלידו מיא.
346 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וראי' חזקה יותר – מזה שהצ"צ מבאר בלקו"ת הענין ד"נוח לו לאדם שלא נברא" , "נוח" דייקא, "ולא אמרו ח"ו טוב לו שלא נברא" , ומביא מ"ש "והנה טוב מאד".
828 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ואע"פ ששני הפירושים הם לא רק אמת, "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אלא שניהם הם הפירוש הפשוט של תיבת "מלאכים" – אעפ"כ מפרש רש"י "מלאכים ממש", כיון שרש"י מפרש פשוטו של מקרא, ופשוטו של מקרא – ההמשך של הסיפור – מכריח ללמוד שיעקב שלח מלאכים ממש (כדלהלן ס"ג).
1556 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
לשון הרמה והגבהה, ולשון הפרשה) מורה על שייכותה להקדש, עכצ"ל, ש"לי" הו"ע בפני עצמו (נוסף על הנתינה להקדש) – "לי לשמי", שצ"ל כוונה לשמה (כמו הענין דלשמה בהלכה – בגט וס"ת).
1253 כמדובר כמ"פ שכדי לברר דבר לאשורו הרי זה דוקא ע"י פסק ההלכה , שהרי יכול להיות ש"אלו מטהרין ואלו מטמאין" (יבמות יג, ב ואילך), ואעפ"כ, "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), עד שבאים לבירור הדבר ע"י פסק ההלכה למעשה בפועל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, י"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולאידך גיסא, הרי ידוע שראיית פני הרב מועילה להבנה והשגה כו', וכפי ש"אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתי' לרבי מאיר מאחורי', ואילו חזיתי' מקמי' הוה מחדדנא טפי , דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך" .
1347 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ו"גדלות" – לא בוחרים ולוקחים לבד, כי, "המחזר על הגדולה" , אזי אדרבה – "גדולה בורחת ממנו" ; מישהו אחר צריך לומר עליו שהוא "גדול", ובזה גופא – לא יחיד אלא רבים, ודוקא "יהודים" ("גדול ליהודים"), שכופרים בע"ז ומודים בכל התורה כולה;
309 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והנה, אף ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הרי ההלכה יכולה להיות רק לפי דעה אחת – שיום השלישי הי' ט"ו בניסן (כפירש"י בגמרא), כדמוכח מדברי רבינו הזקן בשו"ע :
594 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
שמכל ה-49 נשארו רק ארבעה (כך, שכל הפירושים שבמכילתא הם אמת, "אלו ואלו דברי אלקים חיים" ), ועד שסוכ"ס פעל גם על הארבעה האחרונים, ובפועל יצאו כל בנ"י מארץ מצרים.
931 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וגם לדעת ר' נהוראי שאמר לר' יוסי "והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני, שכבר הי' עליו מורה בשר ודם" – הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , והתיווך הוא, שהמורא מפני שאול הי' בגלל היותו "משיח ה'" , שנמשח בשמן המשחה כו', כך, שלאמיתו של דבר אין זה בגדר "מורה בשר ודם".
218 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
לפי הפירוש שביקש מתנת חנם ממש – שיפסיק לבקש, "שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן", דכיון שמבקש בתור מתנת חנם, אין הגבלה כמה יוכל לבקש ; ולפי הפירוש שזהו לשון של תפלה, מצד זכויותיו – "הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך" ].
625 וכיון ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), הרי שני הפירושים אמת: ב"רב לך" – בפשטות – שהרי מלכתחילה אינם סותרים זל"ז; וגם ב"ואתחנן" – כי, מה שמשה ביקש מתנת חנם, ה"ז רק מצד גודל ענוותנותו כו', אבל מצד האמת, כפי שכלפי שמיא גליא, אינו זקוק לבקש מתנת חנם, אלא יכול שפיר להתפלל בא' מלשונות של תפלה.
*
) ואעפ"כ שייך לומר ש " יש להם לצדיקים לתלות במעשי הם הטובים " – כי : מה שיענישוהו בגללכם – ה"ז צריך הסברה . ועכצ"ל שהוא מפני איזו שייכות שיש להנענש עם ההנהגה דבגללכם (או שחסר בההדרכה שלו , או כפרש"י – ב " שחת עמך " (תשא לב , ז) , וכיו"ב ) . ועל זה יכול הי' לתלות כו' – לשלול השייכות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רבי יוסי אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'", וכיון שצרוי' היתה אחות דוד, נמצא, שלכל הדעות – ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" – היו מבני ישי אבי דוד.
669 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז
המשך ביאור הדיוקים בלשון רש"י "אין אדם עומד על סוף דעתו וחכמת משנתו" ("סוף דעתו" – מסקנת ההלכה למעשה , "חכמת" – חכמה, "משנתו" – בינה ), ובפירושו על הש"ס "אין אדם עומד על סוף דעתו ותבונתו" – נכלל בשיחה המוגהת הנ"ל (לקו"ש שם ע' 106 ואילך).
1153 שהרי ישנו שכל שאינו נוגע לפועל, כמו התלמיד ש"הי' מטהר את השרץ בק"נ טעמים" (עירובין יג, ב), אף שהוא עצמו פסק להלכה שהשרץ טמא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ובגמרא הובאו כמה דעות בביאור ענינו של חמשה עשר באב, והרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ובפרט שזהו ענין שבמציאות, וכיון שלא שייך פלוגתא במציאות , עכצ"ל שכולהו איתנהו בי', שבחמשה עשר באב אירעו כל הענינים שנזכרו בגמרא, והפלוגתא אינה אלא מהו הענין העיקרי שבגללו נקבע ליו"ט, ומהו הענין הטפל.
846 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולאחרי ביאור פרטי סוגי העבודה בפירושים אלו (שאינם מחולקים זה על זה , אלא "מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי" – כל פירוש מבאר סוג אחר ), נאמר הענין בכללות – "משה העיד כו'", וכדלקמן.
31 ואף שבכל פירוש נאמר הלשון "דבר אחר" , הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), כך, שכל הפירושים אמת הם, אלא שכל פירוש מוסיף על הפירושים שלפניו (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אע"פ שההלכה למעשה בפועל היא לפי דעה אחת, שהרי אי אפשר לעשות שני מעשים הפכיים, ובהכרח לבחור בא' מהם, מ"מ, כיון שגם הדעה השני' היא דעה בתורה, והרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אזי יכולים לפרש גם את הדעה שאין הלכה כמותה, בנוגע לעבודה הרוחנית, שבה יכולים לקיים גם שני ענינים הפכיים .
276 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובמילא הרי הוא מתאחד עם שאר לומדי תורה, גם עם בעל- פלוגתא שלו, וכדברי הגמרא בנוגע לבית הלל , ש"נוחין ועלובין היו כו', ולא עוד אלא שמקדימים דברי ב"ש לדבריהן" ,
345 עירובין יג, ב. ונתבאר בד"ה וידבר אלקים תרכ"ז (סה"מ תרכ"ז ע' שא ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ואכן יש ענינים שבהם הלכה כבית שמאי , מ"מ, ברובא דרובא נפסקת ההלכה כבית הלל – להקל ולהתיר, וכהביאור בלשון "היתר", "שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'", אלא יכולים להעלותו לקדושה – בבחינת "מתפלל עם הציבור" (כולל גם האות ר' ד"צבור", כנ"ל סי"ב).
1164 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
לכאורה הי' אפשר לבאר, שגם הדעות שאין הלכה כמותם, הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ולכן נתבאר בתו"א ובלקו"ת הטעם לפי שיטת שאר הראשונים, אף שההלכה היא אכן כדעת הרמב"ם.
1576 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ויש להוסיף, שבצירוף ב' הגירסאות (שאלו ואלו דברי אלקים חיים ), היתה בקריעת ים סוף (החומה) העבודה בכל הג' קוין (ב' קוין וההכרעה ביניהם):
204 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וכאשר רוצים לדעת מי מהם קודם – הרי זה ע"ד הידוע בענין "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , שמצד בחי' אלקים חיים , הנה ב' הדעות ("אלו ואלו" ) אמת, אבל מצד האמת לאמיתו דשם הוי', אזי ההלכה היא רק לפי דעה א', וכדי לברר את ההלכה , העצה היא – להתעלות למעלה מבחי' אלקים חיים , ולראות את הענין כפי שהוא מצד שם הוי'.
354 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ואע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ועאכו"כ בחכמת הקבלה, שנקראת "חכמת האמת" – הרי בחכמת הקבלה גופא ישנו הענין ד"אמת לאמיתו" , שזוהי קבלת האריז"ל.
707 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומ"מ, כיון ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ובפרט שרבינו הזקן הביא זאת בשו"ע, הרי מובן, שאף שאין אומרים פרשת המן בכל יום, הרי זה ענין שיש לו מקום ברוחניות.
763 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
– הן אמת שגדלה ביותר מעלת התפלה, וכמובן גם מהדעה ("אלו ואלו דברי אלקים חיים" ) ש"תפלות במקום קרבנות תיקנום" , והרי ענין הקרבנות הוא נעלה ביותר, כידוע ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס" , ועד"ז בנוגע לענין התפלה, שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (שמקשר "ארצה" עם "שמימה"); אבל אעפ"כ, יש בזה גם ענין של הגבלה, כמובן מחילוקי הזמנים שבתפלה, כנ"ל.
1695 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמו"כ ישנו גם הענין ד"חג השבועות" עצמו – שנזכר בנוסח התפלה עוד לפני "זמן מתן תורתנו" – שיש בו כמה פירושים, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" :
238 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמר רבי יוחנן אף אנו נאמר נחבי בן ופסי, נחבי שהחביא דבריו של הקב"ה, ופסי שפיסע על מדותיו של הקב"ה" (אף שלכאורה יכולים לפרש שמות שאר המרגלים בהתאם למעשיהם ע"ד הדרוש ) –
355 ע"פ כללי התורה בנוגע לחלק הדרוש שבתורה [לא כמו אלו שמחברים ומדביקים ענינים שונים שאין להם קשר ושייכות כלל ("מ'שטעלט צו אַ וואַנט צו אַ וואַנט"), באמרם, שבכתבי האריז"ל (שעה"פ שמות א, יד. ועוד ) איתא ש"אין משיבין על הדרוש"...], ששונים אמנם מהכללים שבשאר חלקי התורה [ולדוגמא: בחלק הפשט בהכרח שתהי' ההלכה כדעה אחת, ואילו בחלק הדרוש יכולה להיות ההלכה כב' הדעות ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" * (עירובין יג, ב. וש"נ. וראה גם תו"מ חל"ה ע' 336. וש"נ)], אבל אעפ"כ, צריכים להיות מתאימים ומכוונים גם לשאר חלקי התורה.
*
) אף שהכלל " אלו ואלו דברי אלקים חיים " הוא גם בנוגע לחלק הפשט , ולכן מצינו בכ"מ ש " דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד " (ברכות כז , סע"א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ואדרבה:
420 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם מה שמאחד את ב' הפירושים – כמדובר כמ"פ בנוגע לריבוי הפירושים שבתורה, "שבעים פנים לתורה" , וכפירוש רש"י שדברי תורה הם כפטיש יפוצץ סלע כו', שכיון שכולם הם בפסוק וענין אחד, הנה לא זו בלבד ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אלא יתירה מזה, שיש להם שייכות זל"ז – שגם הרבים שמלכתחילה היו מנגדים לו, הנה גם הם צריכים לו ולתורתו, לימוד ודרכי החסידות, לא פחות מהרבים שהיו מלכתחילה עמו.
1228 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מבאר גם לשון רז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם , ידוע דייקא, שידוע לפניו ממילא ואינו בבחי' התלבשות בבחי' המחשבה.
146 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ונמצא, שאלו ואלו דברי אלקים חיים , דשניהם אמת, דאף שבמעשה שמים קדמו, הנה במחשבה ארץ קדמה, דסוף מעשה עלה במחשבה תחלה .
757 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בנוגע לגירסא בילקוט שמעוני – הרי כשישנו חילוק בין ש"ס למדרש, הנה אע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , מ"מ, יש להכריע כדברי הש"ס ולא כדברי המדרש .
169 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ונוסף על הענין ד"סור מרע" – הוצרך גם לשמוע אודות הטוב שבקדושה, שזהו מה ששמע אודות הענין דמתן-תורה – לפי הדעה ש"וישמע יתרו גו'" הי' לאחר מ"ת; ולפי הדעה ש"וישמע יתרו גו'" הי' קודם מ"ת (כפשטות המקראות) – עי"ז ששמע שעתידין ישראל לקבל את התורה, שהרי יציאתם ממצרים היתה על מנת לקבל את התורה, כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", דהיינו שיצי"מ היא בשביל הענין ד"תעבדון גו'", מ"ת, ועד שמגודל השתוקקותם לקבל את התורה היו מונים את הימים שנותרו עד מ"ת, שזהו הענין דספירת העומר .
343 פרטי הדעות בזה – ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ) – ראה זבחים קטז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו שנתבאר בהמאמרים דיום ההילולא בענין "אני הוי' לא שניתי" , דאף שהקב"ה זן ומפרנס את העולם "מקרני ראמים ועד ביצי כינים" , כאו"א לפי ענינו – אינו נתפס בזה כלל, וכהלשון "גלוי וידוע לפני כו'" , היינו, שידוע לפניו בדרך ממילא , ולכן מהווה גם את הרע כו', לפי שאינו נתפס בזה.
357 עירובין יג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כי, אע"פ שבנוגע למעשה בפועל אי אפשר לקיים ב' הדעות, ובהכרח לקבוע ההלכה כדעה אחת, הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ובפנימיות הענינים יש מקום גם להדעה שאין הלכה כמותה .
1527 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ויש להוסיף בזה, שכיון ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הרי ב' הדעות אמת, אלא שבתחילת העלי' יהיו ב' אופני העבודה בתנועות שונות, כדעת ר"מ, ולאחרי כן, בגמר ותכלית העלי', יהיו שניהם באותה
1962 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ובזה גופא העיקר הוא לא ענין הארץ כפי שהוא בבחי' המחשבה, ארץ שקדמה לשמים, אלא צ"ל גם ענין הארץ כפי שהוא בבחי' הדיבור, שהוא עולם הפוך שבו שמים קדמו לארץ (שהרי גם הדעה ששמים קדמו לארץ היא אמיתית, דאלו ואלו דברי אלקים חיים , אלא שהוא באופן דעולם הפוך), ודוקא בארץ כפי שהיא בבחי' הדיבור שבאה לאחרי הקדימה דשמים (לא כפי שקדמה לשמים בבחי' המחשבה), באה הדרגא היותר עליונה שבמשפיע.
113 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
כל התורה כולה – אפילו ענינים שאינם כפי ההלכה – היא תורת אמת , שהרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אע"פ שההלכה אינה נפסקת אלא כדעה אחת; ואילו הלכה – היא אמת לאמיתו .
190 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו" ), אלא ניתן מלמעלה , "עבודת מתנה אתן את כהונתכם" , מצד התולדה .
981 עירובין יג, ב. וראה תנחומא ויקרא ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ולצלאה בגווי' כו'", ומזה מוכח, שהמצות עשה "ועשו לי מקדש" כוללת גם מצות בנין בית -כנסת [אף שהצמח-צדק בשו"ת חלק אורח חיים הביא רק ב' הדעות], והרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
1594 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ובודאי שאינם בסתירה זל"ז ח"ו, אלא "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , וכד דייקת שפיר, הרי אדרבה:
277 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
החסידות – המשכת אור חדש מבחי' פנימיות הכתר, ועד לפנימיות עתיק ממש, בחי' א"ס שברדל"א .
954 והיינו, שפרטי הביאורים, שלכאורה אינם מתאימים זל"ז, הם ע"ד "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), ואילו הנקודה העצמית והתיכונה שמהם מסתעפים פרטי הביאורים היא ע"ד פסק ההלכה – "הוי' עמו, שהלכה כמותו" (סנהדרין צג, ב).
ומובן, שאע"פ שהענין ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים" מורה על דרגא ומעלה נעלית בלימוד התורה, כמו אצל ב"ש וב"ה (שעליהם נאמר "אלו ואלו דברי אלקים חיים" ), שבודאי היתה אצלם הבנה והשגה באופן הכי נעלה, ומ"מ היו חלוקים בדיעותיהם – הרי יש דרגא נעלית יותר – "והוי' עמו, שהלכה כמותו".
והענין בזה – שכדי שתהי' הלכה כמותו, "אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא" (יומא כו, א), לא די בהבנה והשגה, דעתא צילותא, אלא יש צורך גם בסייעתא דשמיא (כמבואר בנגלה דתורה, ועאכו"כ – ובביאור יותר – בספרי הנסתר, קבלה וחסידות), שזהו"ע ד"הוי' עמו", שם הוי' דוקא, שהוא היותר נעלה מכל שבעה השמות שאינם נמחקים (למעלה גם משם אלקים, שהוא א' השמות הראשונים, כולל גם "אלקים חיים" ), שלכן נקרא "שם המיוחד", "שם המפורש" ו"שם העצם", כמבואר הטעם בארוכה בספרי קבלה וחסידות, ואפילו בספרי החקירה, כפי שמאריך הרמב"ם במורה נבוכים (ח"א פס"א) בביאור מעלת שם הוי' (ראה גם תו"מ חל"ט ע' 412. ע' 419. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויש מצוות שאינם תלויים ברצונו כלל, רק דוקא שלא ברצונו, כמו מצות שכחה, שכל מציאותה היא דוקא באופן של העדר הרצון, ועד"ז ענין הנשיאות, שצריך להיות באופן שבורח מן הכבוד, שהרי כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו , ובמילא לא יכול להיות אצלו ענין הנשיאות, ומצוות אלו שרשם מבחי' שלמעלה מהרצון, שנקרא מקיף למקיף.
64 ראה עירובין יג, ב. תנחומא ויקרא ג. של"ה שנז, א. פי' הבונה לעין יעקב יומא ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ושניהם אמת (שהרי אלו ואלו דברי אלקים חיים ), שהי' החיבור הן מלמעלה למטה והן מלמטה למעלה, כמו במ"ת שעליונים ירדו לתחתונים ותחתונים יעלו לעליונים.
727 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואע"פ שבלימוד התורה יש מעלה באופן ש"עיניך רואות את מוריך" , ועד שאפילו לאחרי הלימוד, הנה "כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" , וכפי שמבאר הצ"צ (ברשימות לתהלים על הפסוק "אך בצלם יתהלך איש") גודל המעלה שבדבר [ולהעיר, שגם בצדקה יש מעלה כשיודע כו' על שאינו
470 ישעי' ל, כ. וראה עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואף שאין נוהגין כן , הרי זוהי דעה שבאה בגלוי באופן של הבנה והשגה בתורה, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אלא שהתורה על הרוב תדבר , ולא אצל כולם יכול הדבר להתקבל באופן שיחדור את הגשמיות ויומשך בגלוי בפועל, אבל בודאי שכן הוא בפנימיות וברוחניות.
1914 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'" (וכן הוא בכל שנה , ובאופן נעלה יותר משנה לשנה, כמובן מאגה"ק בנוגע לר"ה ), כפירוש רש"י :
2011 פשוטו של מקרא, והרי רש"י הוא מפשטני המקרא שנתקבלו בכל תפוצות ישראל, שזוהי ההוכחה שזהו בגדר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני [כי, לולי זאת, הנה מצד החושך כפול ומכופל יתכן שלא ידעו אם הוא "תלמיד ותיק"], וע"ד מ"ש הרמב"ם (ריש הל' ממרים) בנוגע לגזרות ותקנות ומנהגות שנתפשטו בכל תפוצות ישראל, שיש בהם התוקף דמ"ע ("על פי התורה אשר יורוך") ומל"ת ("לא תסור גו' ימין ושמאל").
ולהעיר, שחלק הפשט – א' מד' חלקי פרד"ס שבתורה שהם כנגד ד' עולמות אבי"ע (נסמן בלקו"ש חכ"א ע' 36) – הוא כנגד עולם העשי', ולכן, אף שגם בחלק הפשט יש ששים ריבוא פירושים (נסמן בלקו"ש חי"ז ע' 412), הרי הפירוש היותר קרוב לפשש"מ אינו אלא אחד – כמו הלכה למעשה, שיכולה להיות רק כדעה אחת (אף ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אך הענין יובן ע"פ המבואר באגה"ק גודל מעלת בירור הלכה פסוקה, לברר המותר והטהור מהאסור והטמא, והיינו, לא רק לימוד השקו"ט שבתורה ועד לדין והלכה באופן שאלו ואלו דברי אלקים חיים , אלא דוקא שערים המצויינים בהלכה , דהיינו פס"ד שהלכה כמותו, שאז יודעים כיצד צריך להיות אופן הבירור, אם באופן של זיכוך והעלאה לשרשו ומקורו (בירור כפשוטו), כיון שהלכה כב"ה להקל ולהתיר, דהיינו שאינו קשור ואסור בקליפה ויוכל לעלות ע"י האדם האוכלו כו', או באופן של דחי', כיון שהלכה כב"ש להחמיר ולאסור כו'.
314 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וזהו גם מ"ש (בקאפיטל של בעל השמחה והגאולה) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב , ופירשו רז"ל אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות, שהחילוק ביניהם הוא, שלימוד התורה בביהמ"ד יכול להיות בהשקו"ט בלבד, ללא מסקנת ההלכה , וגם כאשר באים למסקנת ההלכה , הרי זה יכול להיות באופן שאלו ואלו דברי אלקים חיים , משא"כ שערים המצויינים בהלכה הו"ע הפס"ד וההלכה למעשה בפועל, וכמבואר בהמשך תרס"ו שזהו כאשר הלימוד הוא ביראת שמים, ומתוך מסירה ונתינה כו' לכוין לאמיתתה של תורה, בידעו שזהו ענין שנוגע למעשה בפועל.
460 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר א), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והרי מצינו בכ"מ בזהר שנקט כדעה אחת בגמרא, אף שאין הלכה כמותה, כיון שאלו ואלו דברי אלקים חיים .
551 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והנה, ב' אופני עבודה הנ"ל – "אלו ואלו דברי אלקים חיים" :
261 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ואין לתמוה על כך שאדמו"ר מהר"ש מבאר לפי דעת ר' יהודה בן בתירא, אף שאינה אליבא דהלכתא – שהרי מצינו בכ"מ שמבארים גם דעה שאינה כפי ההלכה , כיון ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
456 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע לדין שאין מסתכלים בנשיא – צריך להבין, דלכאורה הרי זה בסתירה למ"ש "והיו עיניך רואות את מוריך" ?
1705 ישעי' ל, כ. וראה עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויש לבאר הקשר והשייכות של ב' פירושים אלו (שהרי אלו ואלו דברי אלקים חיים , ובודאי אינם בסתירה זל"ז, ואדרבא כו'), ע"פ המבואר בתניא שלעתיד לבוא יתגלה אור ה' בלי שום לבוש, כדכתיב ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך , ומוסיף, שכבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כו', אבל רק מעין זה, ואילו אמיתית הגילוי יהי' לעת"ל דוקא.
547 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אמנם, אף שההלכה אינה כשיטת הרס"ג, הרי גם שיטת הרס"ג היא בכלל "אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
385 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
הן אמת שמצד תושב"כ וכן מצד "הלכה למשה מסיני" שייך הענין ד"ויחן", לשון יחיד, אבל במ"ת ניתנו כל עניני התורה – כדברי הגמרא בפירוש הכתוב "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם", דקאי על כל עניני התורה, "שכולם נתנו למשה מסיני" – כולל גם הענינים השנויים במחלוקת, שאמנם "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אבל אעפ"כ, הרי זה לשון רבים, ובאופן של מחלוקת, כמו ב"ש מחמירים וב"ה מקילים, ככל חילוקי הדעות שבתושבע"פ במשך כל הדורות, ולכאורה לא שייך בזה הענין ד"ויחן" לשון יחיד?!
803 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ואע"פ שהענין ד"ימים הנכנסין" הוא לפי דעת ב"ש, וההלכה היא כב"ה – הרי "אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
2020 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות חג הפורים, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
כי מצד חלק התורה שהתלבש בשכל ובשקלא וטרי', הרי "אין דעותיהם שוות" , שכלו של האחד אינו שווה לשכלו של השני, ויכול להיות "בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים", אע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ; אבל מצד ההתמסרות שלמעלה מהשכל לפסק דין והלכה בתורה, מצד זה נעשית ההתאחדות האמיתית של בנ"י.
2120 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
בהקדם הביאור במאמר המשנה2 כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים כו', איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי , והקשה המהר"ל , למה נקט מחלוקת הלל ושמאי דוקא, הרי יש כו"כ מחלוקות של תנאים, ואלו ואלו דברי אלקים חיים , ובודאי שכולם הם לשם שמים, וכדמוכח גם מסיום המשנה, ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו, היינו, שרק מחלוקת קרח אינה לשם שמים, אבל המחלוקת של כל התנאים והאמוראים היא לשם שמים, וא"כ, סופן להתקיים.
230 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
לקשר ענין זה גם עם דברי בעל הגאולה בשיחת ש"פ פינחס י"ד תמוז ה'ש"ת (כמוזכר לעיל ), שבסיומה מעורר אודות הצורך לעסוק בכל יום בלימוד דא"ח [ויש לדייק בלשון הרב, שלפעמים הלשון הוא לימוד החסידות, וכאן הלשון הוא לימוד דא"ח (דברי אלקים חיים ), כמבואר בפירוש מארז"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים , שגם כפי שנמשך למטה הרי זה דברי אלקים חיים בגילוי], באמרו, שישנם כאלו שמתנצלים ופוטרים את עצמם מלימוד דא"ח בכל יום, בתירוצים שונים, שאין להם זמן כיון שצריכים לעסוק בפרנסה, או שהם עסוקים ביותר בתלמוד תורה דרבים.
526 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והרי גם קס"ד בתורה הוא תורה , וכ"ש בנדו"ד, שיש דעה ש"שלוחי דידן נינהו", וגם לפי המסקנא ש"שלוחי דרחמנא נינהו"59, הרי זה רק בנוגע להלכה בפועל בגשמיות, אבל ברוחניות הענינים ישנם ב' הדעות , ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
426 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו כללות הענין דאמירת החסידות בשבת מברכים אלול – שזוהי ההתגלות של כח ומעלת ענין התשובה (תוכן העבודה דחודש אלול) ע"י פנימיות התורה , בחי' האמת לאמיתו שבתורה, למעלה מהבחי' שבה נאמר "אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
1354 עירובין יג, ב. וש"נ. וראה המשך תרס"ו ע' תלא ואילך. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
[ואף שבתורה גופא ישנו ענין של התחלקות, כמארז"ל "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , לשון רבים, שהרי ב"ש אוסרים וב"ה מתירים – הרי זה באופן ד"עושה שלום במרומיו" ].
1519 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו שמצינו בגמרא "אמר רבי האי דמחדדנא טפי מחבראי ,
147 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
גם צריך להבין בנוגע לסיבת מיתתם, שמצינו בזה במדרש כמה דעות (ואלו ואלו דברי אלקים חיים ), שנכנסו לפני ולפנים, שתויי יין נכנסו, מחוסרי בגדים נכנסו, לא הי' להם בנים , לא נשאו נשים.
538 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
זה בהתאם לכל הדעות, ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , צ"ל שהכוונה היא ל"קנין הגוף" שהוא קנין אמיתי לכו"ע.
1281 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן מדגיש יוסי בן יועזר את הצורך ב"חכמים", לשון רבים, והיינו, שמימיו לא היו יכולים לסמוך עוד על חכם אחד כדי לידע ההלכה , שהרי יתכן שחכם זה אין הלכה כמותו; הן אמת ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אבל אעפ"כ, בנוגע להלכה – יתכן שאין הלכה כמותו.
1562 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בעצמם (כפי שיש לקוות...) עוסקים בתפלה ובלימוד התורה, הן בשקו"ט בתורה באופן ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , והן בפסקי הלכות בנוגע למעשה בפועל, ובינתיים, הולכים ונאבדים רבים מילדי ישראל, אשר, מכל אחד מהם היו יכולים להעמיד דור ישרים יבורך!
188 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם החילוק בין "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ל"הוי' עמו, שהלכה כמותו" – כמבואר בחסידות שמצד שם אלקים, שגם הוא אמת, יש מקום לב' הדעות ("אלו ואלו דברי אלקים חיים" ), אבל מצד שם הוי' נקבעת הלכה פסוקה באופן כך ולא באופן אחר , כי שם הוי' הוא אמת לאמיתו.
951 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והגם שכאשר יש מחלוקת בין תלמוד בבלי לזוהר אזי הלכה כבבלי , הרי אעפ"כ, "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , כך, שגם דעת הזוהר הי' לה מקום אצל כל (מצב של) יהודי.
1452 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וכפי שמצינו אפילו בנוגע לדברי ב"ה וב"ש, שאע"פ ש"ב"ש במקום ב"ה אינה משנה" , מ"מ, "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ועאכו"כ בנוגע לקס"ד שהופרך בגלל לימוד מפסוק, שאינו מופרך לגמרי כמו "אינה משנה", הרי בודאי ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אלא שאין זה למעשה, כי אם בתור קס"ד.
349 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ובהקדים המדובר כמ"פ שאפילו קס"ד והוה-אמינא בתורה הרי זה גם תורה, וכ"ש כאשר יש דעה כזו בתורה, שזהו בכלל "אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
1890 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולכן אומרים בנוגע לכל ה"שבעים פנים בתורה" ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ועד שכן הוא גם בנוגע לכל הששים ריבוא פנים שיש הן בחלק הפשט, הן ברמז, הן בדרוש והן בסוד (כדברי האריז"ל ), שלהיותם פירושים על פסוק וענין אחד, הרי הם שייכים זל"ז, ועד שהם
223 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והבירור בזה – ע"פ דברי רבינו הזקן בהתחלת ספר התניא, שנוסף על חלק הסוד והרמז, יש שם גם ענינים בנגלה דתורה (ועד לענינים שהם לא רק באופן ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אלא נוגעים גם לפסק הלכה , שהרי רבינו הזקן הוא הפוסק שבדורנו), ולפלא, שלמרות שחוזרים ומדגישים ("מ'האַלט אין איין חזר'ן") אודות גודל הדיוק בספר התניא בכל תיבה ובכל אות כו' , לא שמים לב לכך:
614 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
הענין, דהנה ידוע שיש ב' ביאורים בענין הרשימו , ואלו ואלו דברי אלקים חיים , והיינו ששני הענינים ישנם במציאות.
988 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וע"פ מארז"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים , יש לומר דלא פליגי, אלא שניהם אמת, שהם ב' דרגות בענין הגשמים , היינו, שיש גשמים שהם ממימי אוקיינוס, שהם מים תחתונים, המים אשר
1296 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ושני הפירושים – "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , שקשורים זב"ז:
2193 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
[ולהעיר, שאע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הרי זה רק כפי שהענין הוא בעולמות העליונים, אבל בנוגע למעשינו ועבודתנו בעולם העשי' אזי פסק ההלכה הוא כדעה אחת, וכדי שתהי' "הלכה כמותו" צ"ל "הוי' עמו" , כיון שבהלכה בפועל חודרים כל הענינים שלמעלה כו', וכמו הלכה כב"ה20, שענינם הוא קו החסד והרחמים, ששם נמשך בחי' הרחמים שלמעלה].
63 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וכן הוא בפנימיות הענינים – כמבואר בלקו"ת בארוכה ש"נרות" קאי על נשמות, כמ"ש "נר הוי' נשמת אדם", וזוהי עבודת הכהנים – שהם "שלוחי דרחמנא" ו"שלוחי דידן", כב' הדעות שבזה , ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" – להדליק ולהאיר את נש"י באופן "שתהא שלהבת עולה מאלי'".
2300 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אע"פ שבתורה יש ריבוי ענינים, וכדרשת חז"ל על הפסוק "ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר", "ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות, ושמונים פלגשים אלו הברייתות, ועלמות אין מספר אלו ההלכות שהן מימרות האמוראים", מ"מ, יש בתורה גם ענין האחדות, כדרשת חז"ל בגמרא על הפסוק "דברי חכמים כדרבונות גו' בעלי אסופות נתנו מרועה אחד", "בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין, שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה, ת"ל כולם נתנו מרועה אחד כו'", והיינו, שלא זו בלבד ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , "אלקים" לשון רבים, אלא "מרועה אחד", ועד ש"הוי' עמו" , "שהלכה כמותו" , שזהו"ע האחדות, שזהו לפי שהתורה ניתנה מ"ה' אחד".
2548 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם העילוי שבהלכה שבתורה (ענינו של משנה תורה) לגבי כללות ענין התורה (ד' הספרים שלפנ"ז), כמארז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו, שזהו למעלה יותר מהענין דאלו ואלו דברי אלקים חיים , שענינו בספירות הוא ספירת הבינה , ולמעלה גם מדרגת התורה כפי שהיא בבחי' חכמה, כמאמר אורייתא מחכמה נפקת, עד לבחי' חכמה דא"ק, שזוהי הבחי' דשלישי המדבר (ובתורה גופא הו"ע שלישי המכריע ), ואילו ענין ההלכה הוא בדרגא נעלית עוד יותר .
885 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ולכן, מצינו בכמה אחרונים שעורכים תשליך ביום א' דר"ה, ללא נפק"מ אם חל בשאר ימות השבוע או בשבת – כמ"ש בשבות יעקב (לבעל המחבר חק יעקב ):
305 אף שיש כמה אחרונים שחולקים על זה (ראה פמ"ג או"ח שם – במשב"ז סק"ג, ובא"א סק"ה), כבכל הענינים, שאלו מזכים ואלו מחייבים, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
צ"ל הסדר מן הקל אל הכבד, להודות תחילה על קיום המציאות ("קיימנו") ואח"כ גם על החיות ("שהחיינו") – כי, יש סברא שמצד החשבון יתכן שהזמנים של היפך הטוב והעונג הם יותר מאשר זמני הטוב והעונג, ועד ש"נוח לו שלא נברא" .
963 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ולכל לראש – ברכה בנוגע ללימוד התורה גופא, שיאיר אצלו אור התורה באופן שיגיע מיד אל מסקנת הענין בנוגע לפס"ד למעשה בפועל, לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא , שבשביל זה יש צורך בברכה מיוחדת, שהרי הלימוד מצד עצמו יכול להיות באופן שישנם ב' סברות, מבלי להגיע למסקנא; ואע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הרי אין זה מגיע להעילוי ד"הוי' עמו" , "שהלכה כמותו" , בדוגמת העילוי דשם הוי' – שם העצם ושם המיוחד כו' – לגבי שם אלקים ושאר השמות (שלכן יש דינים מיוחדים בנוגע לשם הוי') ,
1241 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויתירה מזו, דבענין ויכתוב (משה) נכלל גם ענין החתימה, כדאיתא בגמרא בפירוש וכתב לה ספר גו' , שלדעת ר' מאיר [שנקרא כן ע"ש שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה ] וכתב פירושו וחתם .
353 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויש לומר, דזהו מה שבתחלת ההמשך מבאר הכוונה דבריאת והתהוות העולמות ובתחלת הפרק דסיום וחותם ההמשך מבאר הכוונה דירידת הנשמה בגוף, בריאת האדם , כי כל הבריאה היא בשביל האדם , אתם קרויין אדם , דגם הכוונה שבבריאת העולמות שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים הוא בשביל ישראל , ולכן, בפרק העשרים שבו מבואר הנקודה הפנימית דכל הענינים שבפרקים הקודמים מדבר בענין הכוונה דבריאת האדם .
550 ראה לקו"ת פ' ראה כח, סע"ג בפירוש מרז"ל (עירובין יג, סע"ב) נוח לו לאדם שנברא , שזה קאי על ירידת הנשמה מבחי' טהורה היא לבחי' בראתה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הביאור בפירוש רש"י (פשוטו של מקרא ) על הפסוק "כי
633 ובהקדים – שאע"פ שבפירוש רש"י יש גם ענינים מופלאים (ראה של"ה במס' שבועות שלו (קפא, א)), וכן יינה של תורה ("היום יום" כט שבט), הנה לכל לראש ישנו פשוטו של מקרא, ורק לאח"ז באים שאר הענינים. וכדברי רש"י (וארא ו, ט) "יתיישב המקרא על פשוטו (אני לא באתי אלא לפשוטו (פרש"י בראשית ג, ח)) .. והדרשה תדרש", שמזה מובן שישנו גם ענין של דרוש, אבל תחילה ישנו ישוב המקרא על פשוטו, וע"י הקדמת פשוטו של מקרא, אזי "הדרשה תדרש" באופן אחר לגמרי.
וזהו הטעם שרש"י מקדים פשוטו של מקרא להדרוש – דלכאורה, הי' לו רש"י להקדים את הדרוש שנדרש כבר לפני החידוש שלו (" אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא"), וכפי שמתחייב גם מצד מדת הענווה, כמארז"ל בנוגע לב"ה, ש"נוחין ועלובין היו .. מקדימים דברי ב"ש לדבריהם" (עירובין יג, ב) – כי, הסדר הוא שלכל לראש צ"ל פשוטו של מקרא, ועי"ז באים להבנה עמוקה יותר גם בענינים המופלאים וביינה של תורה שבפירוש רש"י (ראה גם לקו"ש ח"ה בתחלתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ושם גופא הרי זה בחלק הפנים הפנוי משערות, שבו ישנו הגילוי דחכמת אדם תאיר פניו (משא"כ כפי שנמשך ע"י שערות, שאז צריך הלומד שיהי' לו כלי מוכן לקבל את ענין השכל), וענין זה המשיך משה למטה באופן של כתיבה, בדיו על קלף גשמי, ויתירה מזה, גם באופן של חתימה (כפי שגילה ר"מ, שמאיר עיני חכמים בהלכה , שוכתב הו"ע וחתם ), שאז לא שייך שיהי' בזה ענין של שינוי, אפילו מצד הענינים והפרטים הגלויים שבזה.
1245 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ובהקדים – שבנוגע לשינויי גירסאות בפירוש רש"י, לא שייך לומר "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , שהרי בודאי שרש"י בעצמו לא
1751 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וע"ד מארז"ל "כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו , וכל הבורח מן הכבוד (היינו, שענין הכבוד אינו תופס מקום אצלו), הכבוד רודף אחריו" , ועד"ז בנוגע לענין הפרנסה, שכאשר האדם לא רודף אחר עשירות, אזי נותן הקב"ה גם עשירות.
1346 ראה עירובין יג, ב. תנחומא ויקרא ג. של"ה שנז, א. פי' הבונה לע"י יומא ח, ב. הובא באג"ק ח"ג ע' סג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בני עלי' והן מועטין כו' אם שנים הן אני ובני הן , ואם חד הוא אנא הוא [ואלו ואלו דברי אלקים חיים , לפי שיש כמה דרגות בבני עלי', ונמצא, שיש דרגא שבני עלי' אלף הן או מאה הן וכו', ועד למדרגה ששם יש רק אחד ], רשב"י, שאמר אנא סימנא בעלמא (שענין זה מצינו רק אצל רשב"י).
1740 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שמע מינה אדם רשע הוא, שנאמר כי דור תהפוכות המה" (אע"פ שזהו פסוק בחומש, ואילו כאן מדובר אודות שמו של אדם בעוה"ז), והיינו, שענין זה שייך דוקא לר' מאיר , ש"מאיר עיני חכמים" , אבל לא לכל אחד מישראל.
1772 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
לכל לראש – כיון ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הרי שני הפירושים אמת.
504 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וכדי למעט במחלוקת – שהרי בכלל קשה לומר שיש פלוגתא במציאות – יש לומר, שלכו"ע עשה משה ארון לפני הארון שעשה בצלאל, והפלוגתא היא רק בנוגע לארון היוצא עמהם למלחמה, אם הוא
1036 ולהעיר, שקשה להבין אפילו את הענין ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), אלא שעל זה יש לכל-הפחות הסברה (ראה גם לקו"ש חל"ב ע' 135) – שבזמן הזה הלכה כב"ה, ולעתיד לבוא תהי' הלכה כב"ש (ראה מק"מ לזח"א יז, ב. הובא בלקו"ת קרח נד, ריש ע"ג. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וכן הוא גם בתורה, שמצד שכל התורה אפשר שיהיו סברות שונות (ואדרבה, מעלת התורה היא שלא ניתנה חתוכה ), ואלו ואלו דברי אלקים חיים , כי בכל הבחי' שבשכל יש מקום לריבוי, ועד שבבינה יש מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא28, שנמשכים ממ"ט השערים דבינה (כמבואר בענין ספה"ע ), ולאותו תלמיד אחד נגלו מ"ח פנים (כמבואר בחדא"ג מהרש"א) , שכל זה הוא מצד ענין הבינה שנותנת מקום לשינויים כו'.
128 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והגם שכתב הרמ"ז שם והשכל היטיב כו' שהאושפיזין שבזהר הוא פי' אחר , עדיין אינו מספיק וכמש"כ בהמאמר שם, והרי אלו ואלו דברי אלקים חיים , ואיך יבואו שני פירושים אלו יחד, ובפרט על פי הידוע (וגם להלכה למעשה) שכל הענינים שבתיבה אחת שייכים זל"ז, הרי מובן מזה במכ"ש בנדו"ד (שב' הפירושים אינם רק בתיבה אחת אלא בכל הענין כולו) שפירוש הגמרא והמדרש וכן פי' המדרש דבז' הימים ה"ז סעודת המלך לבני המדינה והסועדים כל שבעת ימי הסוכות הם הע' שרים ופירוש הזהר שבחג הסוכות זמין להסעודה לבחי' אושפיזין עילאין כו', מכיון ששני הענינים הם בתורת אמת, יש ביניהם שייכות אמיתית.
702 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
"בראשית", ובעיקר – כפי שתיבות אלו מתפרשים בפירוש רש"י ע"ד הפשט [שיכול להיות רק באופן אחד, כמו הלכה לפועל שיכולה להיות רק באופן אחד, ועל זה אמרו "והוי' עמו שהלכה כמותו", ולא כמו שאר חלקי התורה שיכולים להיות בכמה אופנים, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ], כמובן מפסק ההלכה בנוגע לשנים מקרא ואחד תרגום, שלימוד "הפרשה עם פירוש רש"י כו' מועיל יותר מהתרגום" .
1123 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מר-חשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ועפ"ז מובן שבדברי המפרשים הנ"ל יכולים להיות סתירות בין פירושי רש"י ממקום למקום, כי, כאשר הפירוש הוא ע"ד ההלכה , הנה בנוגע להלכה יש כמה דעות, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , וכמארז"ל שהתורה לא ניתנה חתוכה, ואדרבה:
1210 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וצריך להבין, הרי אלו ואלו דברי אלקים חיים , ואיך אפשר להיות שתי מדרשות שהם לא רק חלוקות אלא גם הפכיות זמ"ז.
2014 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ויש "שבעים פנים לתורה" , ועד שמצינו בכתבי האריז"ל שיש ששים ריבוא פנים בתורה, הן בפשט הן ברמז הן בדרוש והן בסוד,
46 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
הא', שעי"ז היא ידיעת אמיתית חכמתו ית', והיינו, שע"י היגיעה בבירור הענין להבינו על בורי', אזי בא לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, שעל זה נאמר והוי' עמו שהלכה כמותו, הוי' דייקא, שהוא שם העצם ושם המפורש וכו' , שלמעלה משם אלקים (אף שגם הוא מז' שמות שאינם נמחקים ), שעז"נ אלו ואלו דברי אלקים חיים [והיינו, שנוסף לכך שמצד תושב"כ יכולים להיות כמה פירושים, הנה גם מצד תושבע"פ יכולים להיות ב' פירושים ששניהם דברי אלקים חיים ], שענין זה הוא מצד בחי' בינה , ואילו הענין דהוי' עמו שהלכה כמותו הוא מצד בחי' החכמה39, שהו"ע ידיעת אמיתית חכמתו ית' (מסקנת החכמה העליונה).
394 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובהקדמה – שבכללות ענין השליחות, החל מהשליחות של ירידת הנשמה שהיא "שליחות מרה" ("אַ ביטערע שליחות"), להיותה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" (כהלשון הידוע ), ועד שאמרו "נוח לו לאדם שלא נברא" – יש ב' אופנים, בדוגמת ב' האופנים שבחיבור עליון ותחתון :
1215 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
גם מה שהריעו לה' כל הארץ ר"ת הלכה , ששייך לישראל דוקא, ואעפ"כ אין זה בסתירה לפירוש הפשוט דהריעו לה' כל הארץ, כי, מצד פנימיות הענין שבזה (אף שאוה"ע אינם יודעים זאת), הנה דוקא ע"י ענין ההלכה (שקשורה עם עבודת ישראל) נמשך למטה להיות הריעו לה' כל הארץ, כי, ענין ההלכה הוא כפי שנמשך במעשה בפועל, שהרי כפי שהענין הוא למעלה הנה אלו ואלו דברי אלקים חיים , ואילו פסק
40 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין בזה – שע"י השמחה זוכים להגיע לבירור ההלכה באמת לאמיתתה, כך, שהלימוד הוא לא רק באופן ש"הללו מטהרין והללו כו'" , ועד ל"מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים כו'" , ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אלא באופן ש"הוי' עמו" , "שהלכה כמותו בכל מקום" (בדוגמת שם הוי' שלמעלה מהתחלקות), והיינו, שאע"פ שהתחלת מ"ת היא "אנכי הוי' אלקיך" , שנזכרו ב' השמות הוי' ואלקים, הרי כשם שגדלה מעלת קדושת שם הוי', שם העצם ושם המפורש, לגבי שאר השמות , כמו"כ גדולה מעלת לימוד ההלכה בתורה לגבי הלימוד באופן ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
908 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ענין האחדות בדבר הלכה , שזהו"ע נעלה יותר מהדרגא דאלו ואלו דברי אלקים חיים , אלקים לשון רבים , אלא זהו"ע ששייך לשם הוי', כמארז"ל והוי' עמו , שהלכה כמותו בכל מקום.
1331 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכן מצינו בגמרא ש"רבי מאיר הוה דייק בשמא", היינו, שדוקא רבי מאיר – תנא גדול, "שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו" , והי' "מאיר עיני חכמים בהלכה" – הי' מדייק בענין השם, כיון שראה בשם את השייכות עם החיות הקשורה לענינו ותוכנו של הדבר, אבל ענין השם מצד עצמו הוא בהעלם, ולא ניכרת בגלוי השייכות של השם עם הדבר הנקרא בשם זה.
1801 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
זה הוא לא רק בפנימיות התורה, אלא גם בנגלה דתורה (כמבואר בכ"מ ), וכמובן גם מזה שיש מעלה יתירה בלימוד התורה בשייכות לפס"ד והלכה בנוגע למעשה בפועל בעולם למטה, שזהו"ע דבר הוי' זו הלכה , הוי' דייקא, כמארז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו, שזהו"ע נעלה יותר מהענין דאלו ואלו דברי אלקים חיים , שהו"ע ספירת הבינה , הקשורה עם מדת הגבורה (אלקים) .
1938 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– מצינו אמנם שאע"פ שב"ה אומרים כשר וטהור וכו' וב"ש אומרים להיפך, מ"מ, אומרת הגמרא ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ; אבל ישנו ענין נעלה יותר – " הוי' עמו", שם הוי' שלמעלה משם אלקים – ש"הלכה כמותו", וענין זה יכול להיות רק אצל אחד.
2284 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
הקב"ה נכנס (כביכול) עמהם, לקיים מש"נ69 ואנכי אעלך גם עלה"], וע"פ המדובר כמ"פ שב' פירושים בענין א' (ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ) קשורים זה עם זה, יש לומר, שהענין ש"הקב"ה נכנס עמהם במנין" נפעל ע"י יוכבד, בנות ישראל.
125 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ולכן, בנוגע לדרגת התורה כפי שהיא למעלה, נאמר אמנם "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , היינו, שכל עניני השקו"ט הם אמת, אבל עדיין הרי זה קשור רק עם שם אלקים, שעם היותו מז' שמות הקדושים שאין נמחקים , מ"מ, אינו שם העצם וכו', אלא "שם מדת הגבורה והצמצום" ; ואילו בנוגע להלכה שבתורה אמרו רז"ל שהענין ד"הלכה כמותו" קשור עם המעמד ומצב ש" הוי' עמו" – שמזה מובן שהלכה שבתורה היא בדרגא נעלית יותר שלא בערך לגבי דרגת התורה שאינה באה להלכה , כשם ששם הוי' הוא נעלה יותר שלא בערך לגבי שאר ז' שמות הקדושים.
242 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ו"מאור ישראל" – הנה "מאור" הו"ע החכמה, אלא שאין זו מדרגת החכמה כפי שהיא בבינה, שזהו ענין של "אור", כ"א כפי שהחכמה היא בקדמות השכל, שזהו ענין ה"מאור" (וכפי שמצינו בגמרא בנוגע לר"מ, "שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו" , ולכן נקרא בשם "מאיר" ).
442 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם [ יו"ד שבט, ה'תשל"ב]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובד"ה אחרי להצ"צ (אוה"ת ראה תרפ"ז) דחושבנא – חשבונו ש"ע מל' העלם חשבון ירידת הנשמה כו' לצורך עלי' להיות אתכפי' ואינו בבחי' זו ולזה ישפיל א"ע וכל המשפיל א"ע הק' מגביהו
721 "כל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו" (עירובין יג, ב). ראה במאמר סוף פ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
הקדמה לתפלה, הוא כמארז"ל כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו .
790 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ובענין זה מצינו פלוגתא בגמרא :
1278 נזכר גם הענין ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ), ועד שיכול להיות שגם המעלה ד"הוי' עמו שהלכה כמותו" (סנהדרין צג, ב) תהי' אצל ב' הדעות – שבעולם אחד הלכה כדעה זו, ובעולם אחר הלכה כדעה הב' (ראה גם תו"מ חנ"ג ס"ע 47. וש"נ), וע"ד שבאתרא דרב הלכה כרב ובאתרא דשמואל הלכה כשמואל (ראה שבת יט, ב). ועד שאפילו בנוגע לדעת ב"ש, ש"במקום ב"ה אינה משנה" (ברכות לו, ריש ע"ב. וש"נ), איתא בכתבי האריז"ל (ראה מק"מ לזח"א יז, ב. הובא בלקו"ת קרח נד, רע"ג) שלעתיד לבוא תהי' הלכה כב"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולהעיר גם מדברי הצ"צ שמפרש בפרטיות ענין הרימון, שיש בו תוך ("תוכו") וקליפה ("קליפתו"), ועז"נ אפילו ביחס למעמד ומצב של "אחר" שנכשל בעבודה זרה, רח"ל, ש"קליפתו זרק", אבל "תוכו אכל" – שזהו ה"תוך" של אותו שצריך לזרוק את קליפתו, כיון ששייך ל"אחר", היפך מ"אחד", ואעפ"כ, "תוכו אכל"; ומ"אכילה" זו נעשה הענין ד"מאיר עיני חכמים בהלכה" , כפי שנאמר על רבי מאיר שלמד אצל אלישע בן אבוי' – "אחר" .
1550 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
דענין ההלכות הוא פסק דין בנוגע למעשה – ירידה למטה ביותר, ושרש ההלכות הוא למעלה יותר מהשרש דשאר חלקי התורה, וכמבואר בהמשך תרס"ו דזה שאלו ואלו דברי אלקים חיים הוא בחי' אלקים דוקא, והלכות הם משם הוי' כמרז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו, דהכוונה בשם הוי' כאן היא עד לבחינת שמו הכלול בעצמותו, יכולת העצמות.
2746 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכדי להגיע לפסק הלכה בתורה – צריך להיות "הוי' עמו" , שאז "הלכה כמותו בכל מקום" , ולזה מגיעים ע"י ענין הביטול – כדאיתא בגמרא בנוגע לב"ש וב"ה:
2802 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– ואע"פ שיש בה "דברי חכמים"11 (לשון רבים) ש"הללו אוסרין והללו מתירין" , כיון ש"אין דיעותיהם שוות" , ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הנה חילוקים אלו הם רק מצד חיצוניות הענינים, אבל מצד פנימיות הענינים הרי הכל ענין אחד –
137 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם הביאור בכל המקומות בש"ס שהובאו "דברי היחיד", וכן בנוגע לדברי בית שמאי , שאף ש"ב"ש במקום ב"ה אינה משנה" [שלכן לא שייכת ההסברה שמא ישתנה המנין של ב"ד באופן שרוב מנין יהי' כדעה זו, כיון ש"אינה משנה"], הובאו גם דברי ב"ש, "ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש" [ב"ה עשו זאת בגלל ש"נוחין ועלובין היו" 116,
507 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שביעי של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בהמשך להמדובר לעיל שכל הענינים דיצי"מ (כולל קרי"ס) צריכים להיות בכל שנה באותו אופן כפי שהיו בפעם הראשונה, הרי מובן, שענין זה כולל את כל הפרטים דיצי"מ שנתפרשו בתושב"כ (שבזה לא שייך שקו"ט ופלוגתא כמו בתושבע"פ, שלכן יש צורך להבהיר ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ), כמו הענין ד"מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם" .
995 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
(ועי"ז) פתח לבי בתורתך" , כיון ששכל הנברא אינו יכול להכיל תורתו של הקב"ה כפי שניתנה במ"ת (שלכן "בתחלה הי' משה לומד תורה ומשכחה" ), ובהכרח שתחילה יתבטל האדם ממציאותו ;
2410 ובמכ"ש ממה שמצינו בנוגע לר' מאיר , "שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו" (עירובין יג, ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
[ולהעיר שענין הפס"ד בתורה הוא למעלה גם משם הוי' (כמבואר בכ"מ פירוש הדברים בזה) – שהרי אע"פ שבדרך כלל מבואר החילוק בין "אלו ואלו דברי אלקים חיים" לפס"ד להלכה שעז"נ "דבר הוי' זו הלכה" , הרי בשם הוי' גופא יש ד' אותיות, ומצד זה יכולים להיות כו"כ שינויים; אך ישנו גם הענין ד"קוצו של יו"ד", שהוא למעלה מכל מדידה והגבלה, ולכן לא שייך בו שינויים כו', ומשם נמשך הפס"ד להלכה באופן ש"זאת התורה לא תהא מוחלפת", כהלשון הידוע ].
1392 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ובהקדים , שאף שלימוד התורה צ"ל בהבנה והשגה ע"י יגיעת השכל דוקא, מ"מ, צ"ל גם הענין דהוי' עמו שאז הלכה כמותו , לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (שזהו ענין נעלה יותר מאשר אלו ואלו דברי אלקים חיים ), וכדי שהלימוד יהי' באופן כזה לא מספיק ענין ההבנה וההשגה, אלא צ"ל ענין הביטול וקבלת עול דוקא, בחי' עבודת עבד (ועד לעבד פשוט כו' ), שהלימוד אינו לצורך עצמו והנאתו, אלא כדי לכוין לאמיתתה של תורה איך צ"ל פסק ההלכה למעשה בפועל, שזהו גמר ותכלית הכוונה כו', ובגלל זה מתעמק ביגיעה עצומה ביותר, שדוקא עי"ז בא אל אמיתת הענין כו', כיון שמגיע לבחי' העלם העצמי כו' [וכמאמר הזהר עה"פ יעשה למחכה לו, אינון דדחקין למלה דחכמתא כו', שאז מגיעים לבחי' עדן עין לא ראתה אלקים זולתך70, שעז"נ ואהי' אצלו גו' שעשועים (כמבואר בארוכה בהמשך תרס"ו בתחלתו )], ועד שעי"ז פועלים עילוי גם בתורה, כידוע בענין שדוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה , להמשיך בתורה בחי' העלם העצמי דא"ס כו'.
876 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וכמדובר כמ"פ שאע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , הנה בנוגע לפועל נקבעת ההלכה לפי דעה אחת – "והוי' עמו" , "שהלכה כמותו" .
1460 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ובפרטיות יותר, הנה בלימוד התורה גופא ישנה ההתחלקות דב"ש וב"ה, ב"ש לחומרא וב"ה לקולא, שהו"ע שני הקוין בתורה, ואלו ואלו דברי אלקים חיים , ומ"מ, מתגלה בתורה גם ענין ההתכללות, שיש ענינים שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה, כפי ששנינו במסכת עדויות .
861 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובהקדים ההסברה בדברי הגמרא בנוגע לר' מאיר , "שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה" , ואעפ"כ אין הלכה כמותו , לפי "שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו" :
302 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
בנוגע לשם "שבת הגדול" – הנה אע"פ שמצינו כמה דעות בטעם הדבר , ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" , ישנו הענין כפי שהוא הלכה למעשה – כפי שמביא רבינו הזקן בשו"ע :
389 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' כ"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובתושבע"פ גופא (שישנו כפי שהענין הוא בגלוי, וכפי שהוא בהעלם יותר) הרי זה בגלוי דוקא בהלכה פסוקה, כמבואר באגה"ק בפי' מארז"ל כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב, הלכות דוקא, הלכות ברורות ופסוקות הלכה למעשה , שבהם בא לידי גילוי רצון העליון כפי שהוא [ולא באופן שיכולים להיות נטיות לכאן ולכאן, שזהו ענין של התחלקות, כפי שהתורה באה כבר בהבנה והסברה, שאז יש מ"ט פנים טהור וגם מ"ט פנים להיפך , ובאופן נעלה יותר הו"ע אלו ואלו דברי אלקים חיים , אע"פ שאלו מטהרין ומכשירין ואלו להיפך ], רצון שלמעלה מעלה ממעלת החכמה [ואפילו היכן שיש טעמים והסברות בשכל וכו', הרי זה רק אפס קצהו כו', ע"ד המבואר באגה"ק בנוגע לטעמי מצוות שהם למעלה מהבנה והשגה, שגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה, אין זה הטעם המובן לנו תכלית הטעם וגבולו, אלא בתוכו מלובש פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל והבנה וכו'].
1198 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ומובן גודל מעלת הלימוד בנוגע להלכה בפועל, מזה שאמרו רז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו, ואילו בלימוד סתם נאמר אלו ואלו דברי אלקים חיים , והרי ידוע ריחוק הערך שבין השמות הוי' ואלקים כו'.
1252 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בנוגע לרבי נהוראי – איתא בגמרא :
1389 שבת קמז, ב. וראה עירובין יג, ב – בנוגע לר' מאיר ש"לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו": "לא רבי מאיר שמו , אלא רבי נהוראי שמו , ולמה נקרא שמו רבי מאיר , שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה . ולא נהוראי שמו אלא כו', ולמה נקרא שמו נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
בנוגע לב' סיון – מצינו חילוקי דעות במדרשי חז"ל, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים" .
1754 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אבל רבינו הזקן בהל' תלמוד תורה לא הביא לשון הזהר, אלא לשון הגמרא "שהוא הבל שאין בו חטא" (סתם), שמזה מובן, שדברי הזהר "שלא חטאו ממש" הם רק בבחי' "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אבל בנוגע להלכה , הרי זה "הבל שאין בו חטא" כלל].
878 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ב) והנה לא זו בלבד שצריך לעשי' גשמית (ואין מספיק ענין התשובה ברוחניות וגם לא אמירת הפסוקים), אלא שבזה גופא אין מספיק שיהי' קלא פנימאה של האדם וצריך לתקוע בקול שופר של בהמה דוקא, ביעל פשוט או בזכרים כפופים, כב' הדיעות שבזה דאלו ואלו דברי אלקים חיים .
19 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והגם שכתב הרמ"ז שם והשכל היטיב כו' שהאושפיזין שבזהר הוא פי' אחר , עדיין אינו מספיק וכמש"כ בהמאמר שם, והרי אלו ואלו דברי אלקים חיים , ואיך יבואו שני פירושים אלו יחד, ובפרט על פי הידוע (וגם להלכה למעשה) שכל הענינים שבתיבה אחת שייכים זל"ז, הרי מובן מזה במכ"ש בנדו"ד (שב' הפירושים אינם רק בתיבה אחת אלא בכל הענין כולו) שפירוש הגמרא והמדרש וכן פי' המדרש דבז' הימים ה"ז סעודת המלך לבני המדינה והסועדים כל שבעת ימי הסוכות הם הע' שריםופירוש הזהר שבחג הסוכות זמין להסעודה לבחי' אושפיזין עילאין כו', מכיון ששני הענינים הם בתורת אמת, יש ביניהם שייכות אמיתית.
10 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויתירה מזו, דבענין ויכתוב (משה) נכלל גם עניןהחתימה, כדאיתא בגמרא בפירוש וכתב לה ספר גו', שלדעת ר' מאיר [שנקרא כן ע"ש שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה ] וכתב פירושו וחתם.
29 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויש לומר, דזהו מה שבתחלת ההמשך מבאר הכוונה דבריאת והתהוות העולמות ובתחלת הפרק דסיום וחותם ההמשך מבאר הכוונה דירידת הנשמה בגוף, בריאת האדם , כי כל הבריאה היא בשביל האדם , אתם קרויין אדם , דגם הכוונה שבבריאת העולמות שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים הוא בשביל ישראל, ולכן, בפרק העשרים שבו מבואר הנקודה הפנימית דכל הענינים שבפרקים הקודמים מדבר בענין הכוונה דבריאת האדם .
53 ראה לקו"ת פ' ראה כח, סע"ג בפירוש מרז"ל (עירובין יג, סע"ב) נוח לו לאדם שנברא , שזה קאי על ירידת הנשמה מבחי' טהורה היא לבחי' בראתה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומבאר אדמו"ר האמצעי בהמאמר ד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו וכן מבאר הצ"צ במאמרו ד"ה זה, דזה שהביטול דהכנעה ושפלות הוא הקדמה לתפלה, הואכמארז"ל כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו .
63 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
דענין ההלכות הוא פסק דין בנוגע למעשה – ירידה למטה ביותר, ושרש ההלכות הוא למעלה יותר מהשרש דשאר חלקי התורה, וכמבואר בהמשךתרס"ו דזה שאלו ואלו דברי אלקים חיים הוא בחי' אלקים דוקא, והלכות הם משם הוי' כמרז"ל והוי' עמו שהלכה כמותו, דהכוונה בשם הוי' כאן היא עד לבחינת שמו הכלול בעצמותו, יכולת העצמות.
55 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
דבכדי לקיים את רצון העליון אינו מספיק הלימוד בתושב"כ, כי הגם דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ה"ז באופן דרמז בלבד ויכול להיות מזה ב' דעות, דאלו ואלו דברי אלקים חיים , ודוקא ע"י ההלכה פסוקה ופסק דין ברור בתושבע"פ אפשר לדעת ולקיים את הרצון העליון.
21 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ו) וביאור הענין, דהנה יש ב' דעות (ואלו ואלו דברי אלקים חיים ) אם תלמוד גדול או מעשה גדול.
71 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וכמודגש גם במעלת ההוראה ("אחד להוראה") – הלכה למעשה , שקשור עם גילוי שם הוי' ("והוי' עמו שהלכה כמותו"), שלמעלה מגילוי שם אלקים ("אלו ואלו דברי אלקים חיים" ), כמבואר בהמשך תרס"ו.
229 עירובין יג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין ענין ק"ש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה מתחלה יש להבין פי' אחד, דהנה לשון אחד אינו שייך רק בב' וג' דברים הנפרדים תחלה ואח"כ מתייחדים שזהו הנק' אחדות מפני שנתאחדו ב' דברים שהיו מחולקים תחלה אבל בדבר שהוא יחידי מעולם ואין שני להתחבר אליו עמו* לא יתכן לומר בו ענין לשון אחד שהרי אין לו דבר זולתו להתאחד עמו מאחר שהוא יחידי כו' וכמ"ש בחו"ה שער היחוד וכך הוא ענין למעלה שבבחי' עצמות אור א"ס כמו שהוא לפני ההשתלשלו' שנק' יחיד חי העולמים מפני שאין שני לו כו' א"כ מאחר שאין עוד מלבדו לא שייך בו לומר לשון אחד אלא לשון יחיד כי הרי הוא יחידי כו' אך בהתגלות אור השפע מאתו בנאצלים שם יתכן לומר ענין ולשון אחד מפני שכבר יצא האור והשפע שם בבחי' התחלקות לכמה מיני מדרגות ויש בהם שהן ב' הפכים כמו חו"ג ע"כ בהתחברם יחד נק' אחד וה"ז כמשל ענין מחלוקת ב' כתות למטה כמו ב"ש וב"ה הגם שהן מחולקים מ"מ אלו ואלו דברי אלקים חיים ויכולים להתחבר לשרש ומקור אחד מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים אבל עכ"ז נק' ב' דברים מפורדים תחלה שהרי אמר בלשון אלו ואלו כו' רק שמתאחדים במה שהן דברי אלקים חיים בכלל כו', וכך יובן הדוגמא מזה למשכיל למעלה שהגם שבחי' המדות עליונות הגדולה והגבו' והתפארת כו' הן כבר בבחי' התחלקות ממש שהרי אין בחסד גבורה ואין בגבורה חסד כו' מ"מ מתאחדים לשרש ומקור א' שהוא במה שאלו ואלו נמשכים מאור א"ס המאצילן כו' וד"ל.
65 אלו ואלו דברי אלקים חיים : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: שמע ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הי' אפשר לומר כו' וכמו אלו ואלו דברי אלקי' חיים דאם לא הי' רק דעה אחת לא הי' אומר כלל שהיא דבר אלקי' חיים דאיך אפשר לומר מאחר שאין סברא אחרת רק.
26 אלו ואלו דברי אלקים חיים : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהמשיכן למטה בבי"ע וכמ"ש א"ת מה אלא מאה כנ"ל והיינו בחי' זכרי עם ו"ה שעולה רמ"ח ג"כ אבל הוא בבחי' רמ"ח אברי' דמלכא דז"א ונמשכין למטה והוא ענין וי"ו שנמשך לה"א שהוא בחי' המשכה מלמעלה למטה כידוע (אבל זכרי עם י"ה עולה רנ"ב והן רנ"ב אברי' דנוק' דהיינו צירי' ודלתות כו' שהן ד' אברי' הנוספי' על רמ"ח שנבנו מבחי' או"א שבאותיו' י"ה וכמ"ש ויבן ה' אלקים את הצלע וכתיב באר חפרוהו שרים כו' אך זכרי עם ו"ה הוא בשביל המשכת בנין הנוק' באו"כ להיות בבחי' פרצוף שלם דומה לקומת ז"א כו' וד"ל וההפרש בין זכור לזכרי היינו שהוי"ו דזכור הוא בחי' ו"ק דמל' שמקבלת מז"א אבל זכרי ביו"ד היינו י"ס דאבא הכלולים בז"א וכמשמעות הפשוט זה שמי לעלם וזה זכרי לדור ודור שהוא בחי' הזמן שבנוק' וד"ל) וזהו ענין המצות שהן רמ"ח והוא בבחי' ו"ה וגם זהו ענין המשכות התורה דאוריי' מח"ע נפקת והוא יו"ד דזכרי ונמשך למטה בדיבור העליון וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך כו' וכמ"ש על שמאי והלל דאלו ואלו דברי אלקים חיים כו' והיינו ו"ה קול ודיבור דתורה וזהו ג"כ שרש ענין השבת שהוא בחי' החכמה שהוא יו"ד דזכרי ונק' זכרון למע"ב כו'.
80 דאלו ואלו דברי אלקים חיים : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וביאור הדבר ידוע להיות שיש ב' מיני מדות הא' בחי' המדות שלמטה מן השכל והוא כמו בחי' המדות שבתורה ולהבדיל בין טמא לטהור כו' שהוא נמשך עפ"י החכמה דוקא כידוע דאורייתא מח"ע נפקת ויש בה מ"ט פנים טמא כו', וע"כ עפ"י התורה אין יסורים בלא עון כו', אבל להיות נושא עון ועובר על פשע כו' בהכרח שזה נמשך מלמעלה מן החכמה שבמדות העליונות אלא מבחי' אור הכתר שלמעלה מבחי' החכמה ובחי' המדות שבכתר נק' מדות שלמעלה מן החכמה והן בחי' י"ג מדה"ר כמו ונוצ"ר חס"ד ור"ב חס"ד שאמר בזוהר אית חסד ואית חסד כו' דבחי' ורב חסד שבאור הכתר הוא מקור כל החסדים והוא למעלה הרבה מבחי' החסד שנמדד בקצבה עפ"י השכל בלבד אבל בחי' החסד שלמעלה מן השכל אינו מוגבל כלל ומתפשט בלי שיעור כמו גם להטיב לרעים כמו לטובים כו' ונק' ימין העליון וכמו וימינך פשוטה לקבל שבים כו' ומשם יוכל להיות נושא עון לגמרי וכן מדת הרחמים דשם נק' ר"ר בלי גבול ומדה מטעם זה כידוע , וז"ש אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך פי' אנכ"י הוא בחי' פנימי' אור הכת"ר שלמעלה מהתלבשות בחכמה ודוקא משם הוא מחילת העוונות מטעם הנ"ל וד"ל.
41 ויש בה מ"ט פנים טמא כו' : ראה עירובין יג, ב. במדב"ר פי"ט ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב מה יפו פעמיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והיינו ע"י והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך, שהוא ע"י התקשרות מחשבתו ודיבורו בתורה להיות דבר ה' דבר בו כמ"ש ואשים דברי בפיך וכמארז"ל אלו ואלו דא"ח כו', ואח"כ בפ' שני' שבק"ש כתי' ואספת דגנך הוא מעשה הצדקה כו', וע"י מס"נ שבק"ש כנ"ל שהוא למעלה מבחי' התורה כמבואר בכמה מקומות, וכמו שמרומז ג"כ בגמרא יש קונה עולמו בשעה א' כו', שעה לשון וישע כו', עי"ז נוכל אח"כ להתפלל ש"ע שיהי' שינוי הרצון למעלה מבחי' התורה כו'.
23 אלו ואלו דא"ח : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ביאור הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו בחי' הודאה מודים אנחנו לך, היינו שאנו מודים לך שהוא מקומו של עולם כו', וכל הנמצאים מאתו ית' כלא ממש חשיבי בבחי' אין ואפס, ולזה הם תמיד בבחי' ביטול בא"ס, וע"י בחי' ביטול הנ"ל מעוררים למעלה בחי' כתר עליון להיות בחי' שינוי הרצון למעלה מבחי' התורה, רפאינו, גאלינו, שעפ"י תורה אורייתא מחכמה נפקת אין יסורים בלא עון ואריכות הגלות, אבל שיהי' יה"י רצון מבחי' כתר עליון למעלה מבחי' רצון הנמשך בהתורה, דהנה בתורה יש מ"ט פנים טמא מ"ט פנים טהור , כמו ב"ש אוסרים וב"ה מתירים, ואלו ואלו דא"ח, דהיינו שבדבר א' יש סברה להטות לזכות ולחוב ואלו ואלו דא"ח, והיינו מבחי' בעל הרצון שהוא למעלה מבחי' הרצון שמלובש בהתורה שהוא בחי' רצון דחכמה שיכול להיות שאותו הדבר עצמו יתהפך מחוב לזכות ומטמא לטהור , ע"י הטיית רצון שהוא ע"י המשכה מבחי' בעל הרצון כנ"ל, והיינו ע"י אתכפיא ואתהפכא של בחי' נפש הבהמיות בישראל במס"נ שבק"ש בכל לבבך ובכל נפשך יוכל אח"כ להתפלל ש"ע, להיות בחי' שינוי רצון למעלה מהתורה כנ"ל.
32 ב"ש אוסרים וב"ה מתירים ואלו ואלו דא"ח : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסג דיני מבוי ולחי יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
יט שיעור הקורה כדי לקבל קירוי של אריחים ואריח הוא חצי לבנה של ג' טפחים על ג' טפחים נמצא אורך אריח ג' טפחים ורחבו טפח ומחצה דיה לקורה שתהא רחבה טפח שאז היא ראויה לקבל אריח לרחבו טפח וחצי טפח הנשאר יוכל לחבר כאצבע ממנו בטיט מכאן וכאצבע ממנו בטיט מכאן ועובי הקורה די בכל שהוא רק שתהא חזקה לקבל אריחים שוכבים עליה בכל ארכה כשיעור רוחב פתח המבוי מודבקים שם בטיט כפי מה שצריך להם שאם לא כן לא יהיה בה היכר כי סבורים בני רשות הרבים שלפי שעה ניתנה שם אבל כשהיא בריאה ועבה לקבל בנין כזה ניכר ומפורסם לכל שלקביעות הונחה שם.
קיח משנה עירובין יג, ב. טור ושו"ע סי"ז (לקבל אריח ). ירושלמי עירובין פ"א ריש ה"ג (דימוס של אריחין). רבינו יהונתן במשנה שם ד"ה ובריאה (כלומר אריחין הרבה). עבודת הקדש שער א ס"ה. מ"[מ] פי"ז הי"ג. וראה חי' צ"צ סב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(ואם שינה הסדר שהקדים המאוחר ואיחר המוקדם יצא ולא יחזור ויברך חוץ מאם הקדים הקידוש לברכת היין שצריך לחזור ולברך ברכת הקידוש לפי שעשה כדברי בית שמאי כנגד דברי בית הלל וכל העושה כדברי בית שמאי לא יצא ידי חובתו) (עיין סימן רח"צ).
לו ראה גמרא שם. ברכות יא, א. עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
דהיינו תנ"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמים כי הן הן פירוש התרי"ג מצות שבתורה ודקדוקיהם בכל פרטיהם ואף שיש בהן חלוקי דעות הרי אלו ואלו דברי אלהים חיים ואפילו המצות שאין נוהגות עכשיו וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות שנאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת ודרשו חכמים שלא תאמר למדתי הלכות די לי תלמוד לומר כל המצוה למוד הלכות ואגדות ומדרש שהוא התלמוד שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומקורם בדרשות הפסוקים שבתורה וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלכה למשה מסיני או מסברא והכל ניתן למשה מסיני וכן דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות כמו שדרשו חכמים על פסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ומכל מקום לימוד ההלכות קודם ללימוד ההגדות.
קו עירובין יג, ב. גיטין ו, ב. וראה תניא בהקדמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אלא אם כן רבים צריכים לו שאין במדינה גדול בחכמה כמוהו והוא בורח מן הגדולה והגדולה מחזרת אחריו שאז עון בידו להמנע וחייב הוא להתמנות.
ריח ראה עירובין יג, ב. תנחומא ויקרא ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת טו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ומי שאין שוין לו , מראה בעצמו שהוא מערב רב דלגרמייהו עבדין , ואוהב את עצמו לצאת מתחת יד ה' ולחיות בחיי הגוים בשביל אהבתו את עצמו, ועל כן הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני, כי זה טוב לו ונוח לו שלא נברא , כי עיקר בריאת האדם בעוה"ז הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו ולדעת את אשר בלבבו, אם יפנה לבבו אחרי אלהים אחרים, שהם תאוות הגוף המשתלשלים מסטרא אחרא ובהם הוא חפץ, או אם חפצו ורצונו לחיות חיים אמיתים המשתלשלים מאלקים חיים, אף שאינו יכול , ויאמין שבאמת הוא חי בהם, וכל צרכיו וכל עניניו משתלשלים באמת בפרטי פרטיותיהם שלא מסטרא אחרא, כי מה' מצעדי גבר כוננו , ואין מלה כו', ואם כן הכל טוב בתכלית רק שאינו מושג.
1071 ונוח לו שלא נברא : ע"ד עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וזהו אלו ואלו דא"ח , כי הם ז"ל בדביקותם ובהתייחדם לאל עליון, שבה מחשבתם לחשוב מחשבת של אלקים חיים , והן הן דבריו ומחשבתו ית'.
1343 אלו ואלו דא " ח : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם , שלא לכבודי עשיתי זאת ח"ו וגם לא עמדתי על דעתי לבדה, רק המתקתי סוד עם רבים וכן שלמים מיראי ה' וחושבי שמו , וכולם הסכימו עמי בעצה אחת, עצת ה' היא תקום .
2561 גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם : ע"פ עירובין יג, ב ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והנה אף בהלכות איסור והיתר הנגלות לנו ולבנינו , מצאנו ראינו מחלוקת תנאים ואמוראים מן הקצה אל הקצה ממש, ואלו ואלו דברי אלהים חיים לשון רבים , על שם מקור החיים לנשמות ישראל, הנחלקות דרך כלל לשלשה קוין ימין ושמאל ואמצע שהם חסד וגבורה וכו', ונשמות ששרשן ממדת חסד הנהגתן גם כן להטות כלפי חסד להקל כו' כנודע .
2967 אלו ואלו . . חיים : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסג דיני מבוי ולחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
לקבל אריח לרחבו טפח .
1599 משנה עירובין יג , ב (הקורה שאמרו ,
רחבה כדי לקבל אריח , ואריח חצי לבנה של שלשה טפחים (נמצא אריח טפח ומחצה רוחב,
רש"י), דייה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לרחבו ). ירושלמי
עירובין פ"א ריש ה"ג (כדי לקבל עליו דימוס של ארחין). רבינו יהונתן
במשנה שם ג, ב ד"ה ובריאה (כלומר אריחין הרבה, כשיעור רוחב פתח המבוי מדובקים
שם בטיט, כפי מה שצריך להם). עבודת הקדש שער א ס"ה (וצריכה שתהא בריאה לקבל
דימוס של אריחין כשיעור ארכה). מ"[מ] פי"ז הי"ג (ובירושלמי
נראה שצריך שתהא בריאה כדי לקבל דימוס של אריחין שוכבין ארכו לאורך הקורה ... ואין
בגמרא שלנו מכל זה כלל, ולזה לא כתב רבינו רק לשון המשנה). טור ושו"ע סי"ז
(שיעור הקורה , רחבה טפח ... כדי לקבל אריח שהיא חצי לבנה של ג' טפחים ).
וראה חידושי צמח צדק סב, א (אם כן
עכ"פ אין להחמיר כל כך כהירושלמי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויש לכל אדם לחפש ולמשמש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה.
775 ברמ"א ובלבוש "ולפשפש".
וראה עירובין יג, ב (יפשפש במעשיו (שעשה כבר, ויבדוק עבירות שבידו ויתודה וישוב, רש"י), ואמרי לה ימשמש במעשיו (כגון אם בא מצוה לידו, יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד, שהרי שכרה עתיד לבוא, ואם באת לידו עבירה, יחשב שכרו שמשתכר בה עכשיו כנגד הפסדה העתיד ליפרע ממנו, רש"י)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבל יש הרבה קושיות שמסתירי' ומבלבלי' אור האמת שנק' סיג ופסולת ממש והוא כמו הטעות והשקר בסברות כוזבות בשכל [oldpage_10] האנושי מצד בחי' תערובות רע ופסולת, וזהו מי שחריף ומקשה ומפלפל פלפול של הבל ואינו מסיק להלכה ברורה כלל אדרבה יצא לחוץ מאור האמת לשקר ולטעות כמו תלמידי' שלא שמשו כ"צ שרבו מחלוקת בישראל לטהר את הטמא ולטמא כו' וכמו שהי' יודע לטהר את השרץ כו' (וכמו שא' בדואג ואחיתופל דבעו ד' מאות בעיי כו' שלא ידעו לאסוקי שמעתא להלכה ברורה כלל אלא להיפוך ולטעות ושקר נוטה כל הפלפול, וזהו מצד שלומדי' של"ש רק להתגדל ולקנות שם כו' או להתפרנס כו' שבוטחי' בחכמתם ועוצם חריפותם בטבע כח השכל האנושי שהוא כזב ושקר והבל מחמת תערובות רע ופסולת הרבה כו', והוא הסימן שאין בהם שפלות וביטול כלל רק גסות הרוח שמתנשאי' בחכמתם ויפרדו מאור אלקי' שבח"ע דתורה שאינו רק בבחי' מה ואין בשפלות בלי הרגשה בעצמם כלל, וע"כ עליהם א' כי לא לחכמים לחם וחכמים המה להרע כו' שלחם דתורה אמיתי' לא ימצא בהם וכמו שא' לא תמצאנה בגסי הרוח שגס לבם בחכמתם לעמוד ע"ד אף שמנגד לאמת, כי א"א להם לכוין להלכה אמיתי' מטעם הנ"ל דקושיו' ופלפול שלהם נגד אור האמת להסתיר ולהעלים כי ילכו בדרך עקלתון לנטות מקו היושר דאמת דח"ע כו' וד"ל (וזהו שא' בעוסקי' של"ש ממש דלמשמאילי' בה סמא דמותא לנשמתם, מלבד שאין אור דתורה שלהם מחי' לנשמתם אלא שממית אותם ומפילם משרשם למעלה כמו ונר רשעים ידעך כו', לפי שמחמת לבוש זר דרע ופסולת שבהם שמלבישי' לאור דתורה עד שנוטי' מדרך האמת כנ"ל לפי שעוסקי' בחלק הרע שבנה"ט נעשה להם למות ברוחניו', דמות ורע שבהם עצמם לפי שלא יסבלנו אור האמת דתורה ובחי' תערובו' הפסולת שהמשיכו בתורה תמותת אותם, כידוע במשל הרפואה שמחי' לראוי' לה וממית למי שאינו ראוי לה כו' (וכמו הפסולת שבמאכל לחם שמזיק וממית לגוף והמובחר נעשה חיות ומזון לנפש וכך ותורתך בתוך מעי שנדחה הפסולת לחוץ והמובחר עולה ללב ומוח כו', וכמו החטה הזרוע בארץ שתרקב הפסולת וגם הרוחניו' שלה עולה בבירור עד שתצמיח עי"ז חטים חדשי' כנ"ל שזהו עיקר ענין הבירור וכמצרף לכסף שמברר הסיגי' עד שיצא הנקי כו', כך הוא ענין הפלפול בעיון שמברר כל סיג ופסולת דקושיות המעלימו' כנ"ל.
163 שהי' יודע לטהר את השרץ : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכן ראי' מחילוף האור בכלי שאינו שלו כו' שיכול לעשות ג"כ היפך האור לכלי והכלי לאור, כידוע שהאור הוא בחי' אין והכלי הוא בחי' יש המגביל כו' ויכול להיות היש בבחי' אין והאין בבחי' יש כו', כמו המשפיל עצמו הוי' מגביהו , כמשה שהי' עניו כו' מ"ה בעצם נעשה בחי' יש דכלים דתומ"צ כו' כמ"ש משה ידבר כו' שמבחי' אין ומה נעשה יש, ומבחי' יש נעשה בחי' אין האמיתי כמו משיח שגבה מאד ונק' אדם אדמה לעליון ממש וז"ש מ"ה שמו מה שם בנו וד"ל (וזהו עליונים למטה ותחתונים למעלה וד"ל).
241 המשפיל עצמו הוי' [זט: ה'] מגביהו : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וז"ש בכל ביתי נאמן הוא לחבר להוי' העצמו' בכנ"י במצות מצד עצמן כמו שהן למעלה במהו"ע ממש כמ"ש לכל תכלה ראיתי קץ שיש קץ וגבול לכל עונג שנק' תכלה כמו כלתה נפשי כו' אבל רחבה מצותך מאד בלי קץ וגבול לשעשועי' שבה כלל מטעם הנ"ל שהמצות מצד עצמן הן בעצמו' השעשועי' כו' רק אפס קצה מזה נמשך גם בתורה כמ"ש אני תורתך שעשעתי כו' (וכמובן באשרי תמימי דרך כו' שמדבר רק במעלת וחיבוב המצות מצד עצמן דוקא) (ונמצא שבחי' משה למעלה מבחי' מדרגת דמשיח (ואע"פ שמשה בבחי' פנימי' אבא ומשיח בפנימי' ע"י זהו בבחי' אור החכ' דתורה גם למעלה אבל במה שירדה חכ' דתורה במעשה המצות בפו"מ שנק' נובלות זהו למעלה מפנימי' ח"ע דמשיח כנ"ל, וזהו דמשה הוא מ"ש מה שמו מה שם בנו דמ"ה שמו הוא בחי' מ"ה היותר עליון שהוא שם הוי' העצמו' הנ"ל שיתגלה בעוה"ב שהוא אהי' הב' כנ"ל ומה שם בנו הוא מ"ה דחכ' עילאה דמשיח שנק' בן כנ"ל שנק' אדם בתראה ומשה הוא א"ק, וזהו שהי' משה עניו מכל האדם כו' להיותו בבחי' מ"ה ואין האמיתי העצמי ומחמת זה דוקא יהי' העוה"ב שנא' להנחיל אוהבי יש האמיתי שלמעלה ממשיח אע"פ שנא' בו וגבה מאד (וזהו שרמזו דכל המשפיל עצמו כמשה שהי' עניו מכל האדם (וא' שלח נא ביד תשלח ע"י משיח דכל רז לא אניס לי' ונק' מרבה המשרה כו') הקב"ה מגביהו בעוה"ב בבחי' יש האמיתי והמגביה עצמו כמשיח שנא' בו וגבה מאד יהי' שפל בערך לגבי משה בעוה"ב, כי יש בכלל מאתים מנה דאפי' [oldpage_440] אור צח ומצוחצח שהוא מקור כל רזי' וסודות דח"ס כו' אוכם לגבי עה"ע עצמו שיתגלה בעוה"ב שהוא [בחי'] עצם הרצון והתענוג הפשוט כו' כנ"ל וד"ל).
343 דכל המשפיל עצמו : עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יא
בטעמי' שבבינה להעמיד הדבר על אמיתתו בין טו"ט ואו"ה בלי נטי' כלל מן האמת, וזהו שנק' מקום המתברר שבו יעמוד על הבירור של אור האמת, אבל אור החכ' כמו שהיא נק' אמת מצד עצמו וא"צ בירור כלל כמו שמכוין לאמיתי' הסברא והדין בלי עיון ופלפול כלל (כאשכולת שהן זוגו' הראשוני' שהיו בבחי' או"י דקו האמצעי שמבריח גם בחו"ג דבינה בקו המשקולת בלי נטי' כלל וכלל מימין לשמאל [מ]טהור טמא כו' (וזהו אלו ואלו דא"ח כמו שהן בקו המשקולת דחכמה ודעת עצמו דמשה שמט"פ טו"ט נשקלי' גם הן מקו היושר.
476 אלו ואלו דא"ח : עירובין יג, ב. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שיפס[ו]ק מזה לחסד או לדין כו' שה[ו]א עצם המושכל שיכולי' לדון ממנו דבר והיפוכו, וזהו עיקר הפלפול שמקשה על עצם הדבר למה הוא כך ולא היפוכו (כמו ר"מ שהי' או' על טמא טהור ומראה לו פנים (כמו שהי' לתלמיד א' ש' תשובות בצרת הבת כו') והוא בבחי' מקור השכל והחכ' כמו שהוא בבחי' אין והעלם עדיין קודם שיצא לאור, ע"כ יש ביכולת חכמי התלמוד לברר וללבן ולתרץ כל קושיא המסתיר ומנגד להוציא לאור מן החשך דוקא כנ"ל, שהוא האמת מן השקר וטעות ובלבול כנ"ל, והוא לפי ששרש העיון ופלפול בעמל ויגיעה דבירור זה מן החושך גמור שלמטה הוא בא מצד הכח דהעלם דחשך העליון שלמעלה מאור דח"ע שהוא המברר לאור דח"ע שיצא בבחי' בירור בעצם כנ"ל כמו הסופר שמעמיק בהעלם כח החכ' בכמה אופני' הפכי' ומנגדי' עד שיוציא לאור לכתוב בספר רק כפי העולה בבחי' בירור ותמצית המכוון בלי נטי' לימין ושמאל באותיות מצומצמי' דוקא כנ"ל.
685 ר"מ. . ומראה לו פנים : ראה עירובין יג, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ריש ע' שמא. וש"נ. תורת חיים בראשית יד, ד ובהערה 52.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת נח אלה תולדות נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכאן כמו (עירובין יג, ב) ר"מ שהיה אומר על טהור טמא ומראה לו פנים וכן להיפוך כו') וזהו שנק' ג"ר דבינה שלמעלה מז"ת שבה המולידים המדות והוא בחי' ע"ב דס"ג כמ"ש וחכם בבינה כידוע שנק' אין של היש דבינה כו' (והוא הנק' ג"כ מקיף דבינה שבו כלולים כל התהוות המדות שבשכל בהעלם עכ"פ דהיינו שיש בו מקור להתפעלות האהבה או החסד בשכל עצמו או להיפוך לדין ולחוב או ליראה רק שהוא בהעלם גדול בהתכללות בתוך עומק השכל עצמו ע"כ יכול להיות מראה פנים מסבירות ג"כ מחסד לדין ומטהור לטמא ולהיפוך כו' משא"כ בגילוי השכל בהשגה בטעם גלוי שיחייב החסד או הדין לא יהופך מזה לזה כלל כמו שלא יוכל הדיין שדעתו נוטה לזכות להפוך דעתו לחוב שזהו כאשר כבר נתפעל בשכל בטעם מסביר וגלוי לחסד או שנתפעל בשכל לחוב ודין ונק' התפעלות המדות שבשכל שהוא חיצונית בינה שבא באו"פ כו' כנ"ל אבל בעומק תמצית השכל קודם שבא בגילוי בהשגה וטעם שם כלולים ב' מיני התפעלות דחו"ג שבשכל כא' בלי היכר התחלקות כלל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
(ודוגמא לדבר זה מצינו בר"מ שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו (עירובין יג, ב) שהיה אומר על טהור טמא ומראה לו פנים של טעם ושכל לזה ואותו פנים וטעם עצמו הוא שגוזר אומר להיפוך על טמא טהור כו' שנמצא בחי' מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור שהיו בהתחלקות זה מזה דוקא בב' קצוות רחוקים בתכלית עד שאין פנים שמטמא מכריע לפנים שמטהר כו' וכל א' עומד במעמדו ותקפו בלי נטיה כלל להיפוכו כמו ב' כפות מאזנים שעומדים שקולים בשוה בלי הכרע כלל כי ב' הדעות שוים שזה יש לו פנים בפ"ע וזה יש לו פנים בפ"ע אך ר"מ היה יכול להפוך מפנים של טמא לטהור ומטהור לטמא ה"ז כמו ע"י קו המשקולת שעושה הכרעת הכף ימין לשמאל וכן להיפוך הכרעת השמאל לימין להפוך מדבר להיפוכו מן הקצה לקצה ממש וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הנה הענין הוא דשניהם אמת הוא משום דיש ב' מיני ראיה אחת ראיה שלמטה מן החכמה שנק' ראית השכל כנ"ל והוא הנק' עין השכל דוקא שהשכל יש לו עין לראות בשכלו מה שיתכן להיות הדבר ע"פ החכמה גם מה שעתיד להיות כמו איזהו חכם הרואה את הנולד דהיינו גם מה שבהעל' מעין כל שעתיד להיות נולד ישכיל ויראה בעין חכמתו דוקא הרי הראיה זאת נוספת על עצם כח חכמתו מאח' שבכח החכמה שבו הוא רואה את הנולד (לפי שהחכ' נק' אור כמו האור מאיר לראות מה שבהעלם וחשך כמו (עירובין יג, ב) מאיר עיני חכמים בהלכה במה שהם נבוכים בדבר ובחשך ילכו יאיר להם האמת באור החכמה כו' וכמו גם דבר ערמה ומרמה שלא נודע האמת ע"י החכמה יראה את האמת ויברר להבדיל השקר והערמה וע"כ נק' החכמה דוקא בשם האמת שיאיר אור אמתת הדבר כמו שהוא ולא יטעה בו כלל וכלל וכמו שהנביא יכוין בנבואה וחכם עדיף מנביא (ב"ב יב, א) מפני שבעין חכמתו רואה הדבר כמו שהוא באמתתו דוקא כמו שרואה האדם בעין הגשמי שלא יוכל להטעות א"ע לומר על אבן שהוא עץ ועל עץ אבן וכן על הרע טוב כו' וד"ל) וזהו שהחכמים נק' עיני הקהל (ויקרא ד, יג) כי בחכמתם רואים בעיני השכל כמו שרואים בראית העין הגשמי כו' והוא שנק' ראיה שכלית שהשכל הוא שרואה דבר מה לאמתתו כמו שרואים לאור הנר ממש או כראיה בעין ממש וראות השכל הזאת הוא למטה מן השכל ויש בו התחלקות לחו"ג לטוב ולרע והן ב' עינים ימין ושמאל שהן בבחי' נו"ה דחכ' כמ"ש בע"ח ואע"פ שאין ראיה השכליית רק בבחינת נו"ה לבד מ"מ אמרו איזהו חכם הרואה את הנולד דוקא אבל אם אינו רואה את הנולד אינו חכם בעצם כלל לפי שזאת הראיה מורה על עצם כח החכ' שנק' אור (ונק' אמת ואם אינו מכוין בחכמתו לראות האמת הרי אין לו עין לראות כלל כי מאחר שרואה להפך מן האמת אינו רואה כלום כמו שאינו רואה את הנולד או אינו רואה את האמת מתוך השקר וערמה באיש ערום ובעל מרמה ותחבולה כו' וכה"ג שבודאי אין חכמתו נק' אור כלל כו' וד"ל):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מה יפו פעמיך (שלוש רגלים) כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועפ"ז אפשר לומר בענין המרגלים שהוא ג"כ מלשון רגל היינו מה שירדו ונשלחו לברר ארץ כנען שהיתה בחי' רגליה יורדות, והם היו מבחי' דכורא ע"כ נשלחו לתקן בחי' רגליה יורדות כו' שיהי' ע"ד ויעל אברם ממצרים כו', עיין בת"א ר"פ יתרו בד"ה בחדש השלישי, ועיין בהרמ"ז פ' שלח פי' ג"כ ענין המרגלים ע"ד הנ"ל, ורגל פירושו חפוש דהיינו העצה שיפשפש במעשיו ע"ד ושם דרך כל השם אורחותיו כו' וכענין יהושע וכלב, וכן בכל אדם בעת עסקיו בעניני עוה"ז ובפרט בבעל עסק הרי מתפשט ע"כ הרגל למטה בק"נ, אלא שכאשר מקיים בכל דרכיך דעהו שלא להתדבק ממש בהם רק ע"ד בא אחיך במרמה, שמה שהוא בחי' אחיך של היצה"ר באכילה ושתי' אין זה רק בבחי' כדי לברר וכמו שאומרים ואספת דגנך בק"ש דוקא עי"ז אח"כ נעשו מה יפו פעמיך בנעלים ועמ"ש ע"פ ואנכי תרגלתי לאפרים בלק"ת ס"פ פנחס שנמשך בחי' אנכי בבחי' רגל היינו במצות מעשיות שיהיו עי"ז בחי' הדום רגלי כנ"ל ועי"ז קחם על זרועותיו ע"ד וצדקה תרומם גוי כנ"ל.
85 שיפשפש במעשיו : ברכות ה, א. עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בראשית כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועפ"ז אפשר לומר בענין המרגלים שהוא ג"כ מלשון רגל היינו מה שירדו ונשלחו לברר ארץ כנען שהיתה בחי' רגליה יורדות, והם היו מבחי' דכורא ע"כ נשלחו לתקן בחי' רגליה יורדות כו' שיהי' ע"ד ויעל אברם ממצרים כו', עיין בת"א ר"פ יתרו בד"ה בחדש השלישי, ועיין בהרמ"ז פ' שלח פי' ג"כ ענין המרגלים ע"ד הנ"ל, ורגל פירושו חפוש דהיינו העצה שיפשפש במעשיו ע"ד ושם דרך כל השם אורחותיו כו' וכענין יהושע וכלב, וכן בכל אדם בעת עסקיו בעניני עוה"ז ובפרט בבעל עסק הרי מתפשט ע"כ הרגל למטה בק"נ, אלא שכאשר מקיים בכל דרכיך דעהו שלא להתדבק ממש בהם רק ע"ד בא אחיך במרמה, שמה שהוא בחי' אחיך של היצה"ר באכילה ושתי' אין זה רק בבחי' כדי לברר וכמו שאומרים ואספת דגנך בק"ש דוקא עי"ז אח"כ נעשו מה יפו פעמיך בנעלים ועמ"ש ע"פ ואנכי תרגלתי לאפרים בלק"ת ס"פ פנחס שנמשך בחי' אנכי בבחי' רגל היינו במצות מעשיות שיהי' עי"ז בחי' הדום רגלי כנ"ל ועי"ז קחם על זרועותיו ע"ד וצדקה תרומם גוי כנ"ל.
60 שיפשפש במעשיו : ברכות ה, א. עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ז וידבר כו' אנכי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולהבין זה צ"ל מה שארז"ל בעירובין דף י"ג ע"ב שלש שנים נחלקו ב"ש וב"ה כו' יצאה ב"ק מן השמים ואמר שאלו ואלו דא"ח והלכה כב"ה, וכי מאחר שאלו ואלו דא"ח מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותם מפני שנוחין ועלובין (פי' רש"י סבלנים) היו ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דוקא הוא מבין את השכל, אך הענין הוא, דהנה שרש המשל הוא למעלה מהנמשל ולכן דוקא מי שהוא חכם גדול ביותר יכול לאמר משלים, וכמו משלי שלמה דכתי' וידבר שלשת אלפים משל דזהו לפי דכתיב בו ויחכם מכל האדם כו' ולזאת הוא דוקא הי' יכול לומר משלים, וכמו ר"מ שהי' מנהיר עיני חכמים בהלכה ומושל משלים (עי' רש"י סוטה מ"ט ע"א לתת אות אמתלא וטעם לחכמה ליכנס בה בשערי בינה, והיינו דבכדי שהנקודה דחכ' תבא בהשגה דבינה הוא ע"י המשל) ונמצא דשרש המשל הוא למעלה מהנמשל ולכן ה"ה מגלה את הנמשל דע"פ פשוט הוא לפי שהמשל הוא קרוב ומובן יותר אל האדם ולכן ה"ה מבין אותו ולזאת הנה ע"י דוקא מבין את השכל אבל לפי האמת הוא מפני שהמשל והנמשל הם שייכים זל"ז (ולזאת להגיד משל מכוון ואמיתי הוא דוקא מי שיש לו כח ורשות ע"ז) והמשל הוא למע' מהנמשל ולכן ה"ה מגלה את הדבר שלמטה ממנו שהוא הנמשל, ובדוגמא כזאת מצינו במשה דכתי' ויבא משה בתוך הענן שהענן נעשה לבוש למשה, דהנה משה הי' מ' יום למעלה לחם לא אכל כו' והי' ניזון מזיו השכינה, וכמ"ש לחם אבירים אכל, לחם שמה"ש אוכלים אותו והיינו זיו השכינה וכדאי' במדרש ע"פ ואתה מחי' את כולם מלמד שכולם צריכים למזון וגם מה"ש צריכים למזון ומהו המזון שלהם הוא זיו השכינה, ומשה כשהי' בהר הי' ניזון מהלחם דמה"ש, אמנם בכדי שיוכל לקבל בחי' זיו השכינה זהו ע"י לבוש הענן דשרשו גבוה מאד, והיינו מבחי' ישת חשך סתרו, אלא שירד ונעשה בחי' ענן ונעשה לבוש למשה כו', וכמו"כ הוא במצות דעם היותם מצות מעשיות בגשמיות הנה שרשם גבוה מאד דתרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן הם תר"ך עמודי אור בחי' כתר ולכן נעשים
100 עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומה שאמרנו לעיל לענין גילוי הקו שהוא גם כן גילוי הסובב עיגול הגדול בממלא אור פנימי, ומה גם בהמשכת אור מקיף על ידי הקו כנ"ל בענין שהקו מתעגל כו' ומה ההפרש, אך באמת לא דמי כי המשכת הסובב על ידי הקו הוא בא ונמשך בבחינת גילוי וקירוב המהות ממש לא בבחינת העלם כלל, ולכן הוא צריך להתצמצם ולהתמעט בבחינת קו דק לפי ערך המקבלים שהוא הארה בעלמא מעצמות אוא"ס רק שהארה זו היא עצמית, ע"ד לעולם ישנה כו' דרך קצרה שמפני שממשיך לו המהות השכל ממש לכן מוכרח לקצרו בדברים קצרים לפי ערך המקבל, שהוא הארה בעלמא מכל האריכות השכל כמו שהוא אצל הרב ממש, רק שבהארה זו מלובש מהות השכל ממש, אבל הארת הסובב על ידי הרשימה וכח הגבול הוא בא בבחינת העלם המהות הבלתי בעל גבול כי הגילוי אינו כי אם כח הגבול רק שממילא ניכר בזה ומתגלה קצת כח האוא"ס הבלתי בעל גבול ממש שרק בכחו ויכלתו לברוא יש מאין בבחינת גבול שזה עצמו הוא כח הא"ס הבלתי בעל גבול שאין חסרון בשלימותו כמ"ש בשם העבודת הקדש, ודוגמא לזה משכל עמוק מאד שא"א לגלותו להמקבל בבחינת גילוי מהות השכל כי אם שע"י שמלבישו במשל גשמי, אף שהמשל עצמו הוא דבר זר ואין לו ערך למהות השכל, מכל מקום יובן ממנו דוקא עצם מהות השכל ממש מה שלא הי' מתגלה אף בדרך קצרה בגילוי המהות, כידוע בענין המשלים ששרשם למעלה מגילוי השכל למקבל כי אם מעצם השכל ממש ודוקא מי שהוא חכם גדול יכול למשול משלים, כמו משלי שלמה ומשלי דר"מ ומשמת ר"מ בטלו מושלי משלים מפני שהי' חכם גדול מאד מאיר מקור האור ור' נהוראי שמו שמנהיר עיני חכמים , לכן תיקן משלים שע"י יובן עצם השכל ממש מפני ששרשן מקדמות השכל, אף שמצד עצמו המשל הוא דבר זר והארה בעלמא מהנמשל כו', וכן יובן הענין הרשימה וכח הגבול שעל ידי זה יובן כח הא"ס הבבלי גבול וכנ"ל, ואף שבלק"ת הביא ענין המשלים לענין אורך הקו, מכל מקום יובן גם כן מזה ענין הרשימה בשגם שיש דעה במקובלים שהקו נמשך מאור הרשימה לתוך האותיות ושרש הכלים הוא מהאותיות עצמן, ואפשר לכן נזכר במ"א שהקו הוא כח הגבול שבא"ס ע' ד"ה להבין מה שאצילות נקרא אדם , אך עיקר ענין המשלים הוא שייך להבין מהם ענין הפרסאות והמסכים כידוע.
680 ור' נהוראי שמו : שבת קמז, ב. עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר