שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל

85

בס"ד. שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל.

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א קידש על היין.

א. צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה באתי לגני אחותי כלה (הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א).

* * *

ב. בסיום הסדרה – ש"הכל הולך אחר החיתום" ⁶²⁹ – מדובר אודות מצות תפילין: "והי' לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך".

ובהתאם לכך, הי' מן הראוי לדבר אודות "מבצע תפילין".

אבל, כיון שביום השבת לא מקיימים מצות תפילין בפועל, לפי שאין צורך ב"אות" דתפילין, מפני שישנו ה"אות" של יום השבת ⁶³⁰ , ובמילא גם הדיבור בזה לא צריך להיות בשבת, כדי שלא תהי' חלישות ב"אות" דשבת – יש להשאיר את הדיבור בזה לזמן של ימות החול – מוצאי שבת ⁶³¹ , ב"סעודתא דדוד מלכא" ⁶³² , ומה גם שבינתיים אין משך זמן שבו ישנו החיוב דמצות תפילין.

ואילו עתה ידובר אודות פירוש רש"י בפסוק אחר באותה פרשה – פרשת תפילין, ובמילא הרי זה שייך לענין התפילין.

ג. הביאור בפירוש רש"י (פשוטו של מקרא ⁶³³ ) על הפסוק ⁶³⁴ "כי

86

ישאלך בנך מחר", "יש מחר שהוא עכשיו, ויש מחר שהוא לאחר זמן, כגון זה, וכגון מחר יאמרו בניכם לבנינו ⁶³⁵ דבני גד ובני ראובן",

– ש"מחר שהוא עכשיו" פירושו "עכשיו" ממש, היינו, לא לאחרי היום , אלא (ביום זה) לאחרי המאורע דקיום מצות פדיון בכור המדובר בפרשה זו, וכפי שהביא רש"י ⁶³⁶ שיש דעה שקדשו בכורות הנולדים במדבר, ולכן מיד "ישאלך בנך .. מה זאת"; ולהדעה שלא קדשו בכורות הנולדים במדבר, אלא רק לאחרי הכניסה לארץ – תהי' השאלה "מחר שהוא לאחר זמן " ⁶³⁷ , כשיקום דור חדש שלא הי' במצרים, כמו "מחר יאמרו בניכם לבנינו דבני גד ובני ראובן", לאחרי שיקום דור חדש שלא יזכור המס"נ של בני גד ובני ראובן על כיבוש הארץ –

הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חל"א ע' 61 ואילך.

* * *

ד. בנוגע ללימוד ענין באגרת התשובה, הנה בשבוע שעבר ⁶³⁸ דובר אודות מ"ש באגה"ת פרק שמיני [ששייך לענין התשובה, כי, הספירה השמינית מלמטה למעלה היא ספירת הבינה, ששייכת לענין התשובה ⁶³⁹ ], "לשוב עד הוי' ב"ה ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו ית' כו'" – אף שלכאורה הוצרך להיות סדר הדברים להיפך: "לעלות מעלה מעלה כו' עד הוי' ב"ה ממש" – שלכל לראש ישנה עצם נקודת התשובה, שעי"ז נעשית ההשבה "עד הוי' ב"ה ממש", ולאח"ז באים פרטי הענינים שבעבודת התשובה – "לעלות מעלה מעלה וכו'".

אבל לכאורה יש להקשות על זה ממש"נ בחלק ראשון בתניא ⁶⁴⁰ :

בפמ"ג מבאר רבינו הזקן "סדר העבודה .. (ש)צריך להקדים תחלה

87

קיום התורה והמצות ע"י יראה .. ואח"כ יאיר עלי' אור האהבה", אך לפעמים קודמת האהבה ליראה, "אך זהו דרך מקרה והוראת שעה .. כמעשה דר"א בן דורדיא".

ולכאורה אינו מובן:

אצל ראב"ד לא היו כלל פרטי העבודה דתורה ומצוות, שהרי "געה בבכי'" ומיד "יצתה נשמתו" ⁶⁴¹ , וא"כ, הרי זה בסתירה להמבואר כאן באגה"ת שלאחרי נקודת התשובה ("לשוב עד הוי' ב"ה ממש"), יש צורך בכל פרטי הענינים שבעבודת התשובה ("לעלות מעלה מעלה כו'"), שהרי אצל ראב"ד לא הי' כן?

והרי בהכרח שתהי' התאמה בין חלק ראשון שבתניא לאגרת התשובה, כמדובר פעם בארוכה ⁶⁴² , שאגרת התשובה שהיא חלק שלישי של ספר התניא, באה בהמשך לחלקים שלפנ"ז (דאל"כ לא שייך לומר שזהו חלק נוסף), וכשם שבנוגע לחלק ראשון נאמר ב"דף השער" ש"נקרא בשם ספר של בינונים", ו"מיוסד על פסוק ⁶⁴³ כי קרוב אליך הדבר מאד .. לבאר היטב איך הוא קרוב מאד", הנה גם חלק שלישי הוא הוראה בעבודת הבינונים, אשר, "מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך" ⁶⁴⁴ .

ובפרט שרבינו הזקן בעצמו צירף את אגרת התשובה לספר התניא, וכתבה לכתחילה כחלק שלישי בספר התניא (ולא כמו אגה"ק, שצורפה לספר התניא ע"י בני הגאון המחבר, שהם בודאי ברי-סמכא, אבל אעפ"כ אין זה בדומה לצירוף שנעשה ע"י רבינו הזקן בעצמו); ועד שעל ידה ניתוסף הבנה עמוקה יותר בחלקים הראשונים, דכיון שכולם חלקים של ספר אחד, הנה ע"י הלימוד בחלק השני ניתוסף הבנה עמוקה יותר בחלק הראשון, וע"י הלימוד בחלק השלישי ניתוסף הבנה עמוקה יותר בשני החלקים הראשונים. וא"כ, בהכרח שיתאים המבואר בחלק ראשון עם המבואר באגה"ת.

ועפ"ז צריך ביאור במ"ש רבינו הזקן בחלק ראשון "כמעשה דראב"ד" – שבודאי כוונתו שזוהי הוראה לכל אחד (שהרי בכמה ענינים אינו כותב כמעשה דפלוני בן פלוני, ועכצ"ל ש"מעשה דראב"ד" מהוה הוראה) – דלכאורה אצל ראב"ד לא הי' סדר העבודה "לעלות מעלה מעלה" המבואר כאן באגה"ת?

88

ה. והביאור בזה:

בפמ"ג מבאר רבינו הזקן שבדרך הוראת שעה אפשר שתהי' אהבה קודמת ליראה, אלא ש"היראה ג"כ כלולה בה .. רק שהיא בבחי' קטנות והעלם", ובמילא מסייעת גם היראה ⁶⁴⁵ ; ולפעמים יכולה להיות רק עבודה מאהבה, אפילו ללא ענין של תומ"צ לאח"ז – כמעשה דראב"ד, שיצתה נשמתו קודם שהי' יכול לעסוק בעבודה דתומ"צ, ומזה הוראה לכל אחד, שלפעמים בדרך הוראת שעה יכולה להיות עבודת התשובה אפילו ללא תומ"צ.

אך לכאורה אינו מובן: איך יועיל הדבר – הרי יש צורך בעבודה הפרטית דתומ"צ?

וגם צריך להבין מה ש"בכה רבי ואמר .. יש קונה עולמו בשעה אחת"13 – דלכאורה, הרי ראב"ד לא עסק בענין הדירה בתחתונים שנעשית דוקא ע"י העבודה בתומ"צ, וא"כ, איך "קונה עולמו"? ובפרט שבגן-עדן יש צורך ב"לבושים" ⁶⁴⁶ (שהרי אי אפשר להתהלך שם ערום...), שזהו ענין התומ"צ?!

אך הענין הוא – כמבואר בלקוטי תורה להאריז"ל ⁶⁴⁷ בנוגע לקריאתו בשם " רבי " – שבזה אין "קונצים"... יש צורך ללמוד תורה ולקבל סמיכה כו', והרי אצל ראב"ד לא הי' כל ענינים אלו – שכל התומ"צ של יוחנן כה"ג ש"שימש בכהונה גדולה שמונים שנה ⁶⁴⁸ ולבסוף נעשה צדוקי" ⁶⁴⁹ , ניטלו ממנו וניתנו לראב"ד, ועי"ז הי' אצלו הענין ד"קונה עולמו בשעה אחת".

אך עדיין נשארת השאלה:

על בנ"י נאמר ⁶⁵⁰ "כי לא ידח ממנו נדח", והיינו, שכל אחד מישראל בודאי סופו לעשות תשובה. ועפ"ז מבאר רבינו הזקן ⁶⁵¹ מאמר רז"ל ⁶⁵² "לעולם יעסוק אדם בתומ"צ אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה", כיון "שבודאי סופו לעשות תשובה .. כי לא ידח ממנו נדח".

89

ועפ"ז אינו מובן: הרי גם יוחנן כה"ג יחזור סוכ"ס בתשובה, ואז יצטרך את כל התומ"צ שלו, וא"כ, איך אפשר לתת אותם לראב"ד?

ועל זה מדייק בלקו"ת להאריז"ל19, שראב"ד הי' גלגול של יוחנן כה"ג, והרי רבינו הזקן אומר23 שהענין שבודאי סופו לעשות תשובה יכול להיות "בגלגול זה או בגלגול אחר", ונמצא, שע"י התשובה של ראב"ד נתעלו כל התומ"צ של יוחנן כה"ג; ובמילא יש אצלו הן ענין התשובה והן הלבושים דתומ"צ.

ועפ"ז מובן שאין סתירה מהמבואר בפמ"ג להמבואר כאן באגה"ת – כי, אצל כל אחד צ"ל העבודה הפרטית "לעלות מעלה מעלה כו'" המבוארת באגה"ת, אלא שיכול להיות לפעמים בדרך הוראת שעה שאפילו אם לא יהיו אצלו עניני תומ"צ, הרי זה יתוסף לאח"ז, "בגלגול זה או בגלגול אחר".

*

ו. ה"יינה של תורה" בפירוש רש"י וההוראה שיש לעסוק עם שני סוגי ה"בנים" של "מחר", הדור הבא: "מחר שהוא עכשיו", שהבן אינו נפרד מאביו, ובתוכן מהותו הרי הוא חי ונמצא "עכשיו"; ו"מחר שהוא לאחר זמן", בן שאין לו קשר ושייכות לאופי חיי האב, אלא שייך לדור חדש כו', שצריכים להשיב גם על שאלותיו, ולקרבו תחת כנפי השכינה – נכלל בשיחה המוגהת (הנ"ל ס"ג) ⁶⁵³ .

[לאחרי שברך ברכה אחרונה, נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א את המזונות להרב משה הכהן דובינסקי (עבור ה"מלוה מלכה").

לאחרי תפלת מנחה, התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן הניגון "ופרצת"].

______ l ______