5

ה. "שהיה הלל כפוף" – הכנה לטעות בהמשך

בדומה לכך יש לומר לגבי היום "שהיה הלל כפוף ויושב לפני שמאי":

עצם העובדה שגזרו כדעת שמאי אינה כל כך "קשה", כי בסופו של דבר "שתיק ליה הלל לשמאי"⁴⁰, "לא עמד במחלקותו"⁴¹. כלומר, היה זה בהתאם להלכה⁴².

הקושי העיקרי בכך הוא שמאוחר יותר עלול דבר זה להביא לידי פסיקת הלכות כבית שמאי, הפוך מכללי ההלכה כפי שנקבעה לדורות, ש"בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה"⁴³.

ויש לומר, שזוהי משמעות דברי רש"י שהלל נשיא וענוותן": בדבריו מסביר רש"י את הקושי שבענין: ההלכה כהלל (בית הלל) היא משום שתי תכונות אלו – "נשיא וענוותן": מורה ההלכה באופן כללי, הוא הנשיא (אפילו) כלפי אב בית הדין⁴⁴ (וכאן הרי היה להיפך – שמאי היה אב בית הדין); והתכונה השניה "ענוותן", כדברי הגמרא⁴⁵ על בית שמאי ובית הלל, ש"מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם, מפני שנוחין ועלובין היו".

ו. ישראל חפצו בממוצע בינם לבין ה'

כיון שכל הענינים בתורה מדוייקים לחלוטין, מובן, שהשוואת שני דברים אלו – תרגום התורה לתלמי המלך, ואותו היום שהיה הלל כפוף וכו' – ליום שנעשה בו העגל, אינה רק משום שיום זה עלול לגרום לתוצאה בלתי רצויה, כיום שנעשה בו העגל, אלא גם משום תוכן היום שנעשה בו העגל, ומהות חטא העגל בכלל.

ההסבר לכך הוא: ידוע⁴⁶ מה שמרחיבים מפרשי התורה על עשיית העגל, שישראל לא דרשו ח"ו ענין של עבודה זרה, אלא חפצם היה רק במנהיג שינהיגם במקום משה (ולא במקום ה'), כפי שמובעת טענתם בפסוק "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו"⁴⁷.

כלומר, הם חפצו באמצעי מקשר בין