56
עובר על כל המצות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים".
הסברת הענין:
שלשה ענינים כלליים ישנם בקיום המצוות: א) קבלת עולו ית', ב) קיום אות הברית שכרת הקב"ה עם בני ישראל, ג) הנהגה בדרך ישרה. וי"ל שהם ג' הסוגים שבמצות — חוקים עדות ומשפטים: מטרתם של חוקים, "דברים שהם גזרת המלך"25, היא שהאדם יקבל על עצמו עולו של הקב"ה; מצות שהן בסוג של "עדות" — שהם "עדות" וזכרון על חסדי המקום או דברים אחרים בקשר בין הקב"ה ועמו ישראל, הם בגדר שמירת "ברית" (כמו הברית שהיא אות וזכרון בין כורתי הברית); ומשפטים הם "דברים האמורים בתורה במשפט, שאילו לא נאמרו היו כדאי לאומרן"26, הנהגות ישרות כו'.
ויש לומר, שאלה הם ג' הענינים שבפירוש רש"י כאן, שהעובר על כל המצות (א) פורק עול — כנגד חוקים; (ב) מפר ברית — כנגד עדות; (ג) מגלה פנים — "פנים" ע"ד הלשון27 "נסביר פנים בהלכה", "מראה לו פנים" וכיו"ב, שהכוונה נתינת טעם והסבר28, או — "פנים" מלשון "אופנים"29 (כלשון רש"י בכ"מ בפירושו עה"ת30: "תרגם בפנים אחרים", "יש להרבה פנים" וכיו"ב); ו"מגלה פנים" היינו שממציא "פנים" וטעמים (ואופנים) חדשים, שעי"ז "מעקם" ומעוות את שכל התורה31 — וזהו כנגד משפטים, שהם מצות שכליות.
ועפ"ז יש לומר, דזה שכתב רש"י שהעובד ע"א "פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים", אין זה רק מפני שעבודה זרה קשורה עם כפירה בה', ולכן יש בה בדרך ממילא משום פריקת עולו והפרת ברית וגילוי פנים, אלא שבמצות ע"ז עצמה יש בה ג' תכונות אלו דפורק עול מפר ברית ומגלה פנים.
כלומר: מצות ע"ז מחוייבת מכל ג' הבחינות, ד"עול" "ברית" ו"פנים" (חוקים, עדות ומשפטים) — כי: האמונה בה' מוכרחת מצד השכל, והעובד ע"ז (וכופר בה') הוא "מגלה פנים", היפך השכל
הערות
- 25. ל' רש"י אחרי יח, ד. ועד"ז בפרש"י תולדות כו, ה. בשלח טו, כו. ועוד.
- 26. ל' רש"י אחרי שם.
- 27. ע"ד ברכות סג, ב. עירובין יג, ב. שם נד, ב. ובכ"מ.
- 28. וכן פירש במחזור וויטרי (תלמידו של רש"י) "והמגלה פנים בתורה" שבאבות שם — "פנים, ענינים ומראות טעמים , כאותה שאמרו (מדרש תהלים יב, ז) במ"ט פנים התורה נדרשת". וראה הערה הבאה.
- 29. ובמחזור וויטרי שם (שהביא ראי' מל' חז"ל "במ"ט פנים") מוכח שס"ל שהוא הפירוש ד"ענינים ומראות טעמים".
- 30. רש"י וירא כ, טז. תולדות כז, כח. שם, מא. ויחי מט, יא. ועוד.
- 31. והטעם שהשמיט רש"י תיבת "בתורה" — להדגיש שאין הכוונה ב"מגלה פנים" רק לחסרון באופן לימוד התורה, אלא בענין של "עובר על כל המצות" (כנ"ל הערה 19).
- . בפרש"י אבות שם "דהיינו אפיקורוס כמנשה שהי' דורש אגדות של דופי". אבל י"ל שגם לפרש"י הפירוש של תיבות "מגלה פנים" הוא כמ"ש במח"וו (והרי גם שם מביא הא דמנשה דרש אגדות של דופי. וראה רע"ב שם), אלא שמפרש "דהיינו אפיקורוס".
רש"י על בראשית כ״ו:ה׳ - הטקסט מספריא
שמע אברהם בקולי. כְּשֶׁנִּסִּיתִי אוֹתוֹ:
וישמר משמרתי. גְּזֵרוֹת לְהַרְחָקָה עַל הָאַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּגוֹן שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת וּשְׁבוּת לַשַּׁבָּת (יבמות כ"א):
מצותי. דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ רְאוּיִן הֵם לְהִצְטַוּוֹת, כְּגוֹן גֶּזֶל וּשְׁפִיכוּת דָּמִים:
חקותי. דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרָע וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, שֶׁאֵין טַעַם בַּדָּבָר, אֶלָּא גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְחֻקּוֹתָיו עַל עֲבָדָיו:
ותורתי. לְהָבִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (בראשית רבה):
שמע אברהם בקלי ABRAHAM HEARKENED TO MY VOICE when I put him to the test.
וישמר משמרתי AND KEPT MY CHARGE — This refers to precautionary measures which are intended to make us avoid the infringement of Biblical prohibitions: such are the Rabbinical inhibition of marriage between relatives in the second degree and the Rabbinical regulations regarding not doing certain acts on the Sabbath (cf. Yevamot 21a).
מצותי MY COMMANDMENTS — those matters which, had they not been written in the Torah, we would nevertheless hold that they are fitting matters to be the subject of a commandment, such as robbery and murder (cf. Yoma 67b).
חקותי MY ORDINANCES — matters which our evil inclination and the heathen nations argue against the necessity of prohibiting, such as the eating of swine’s flesh and the wearing of garments made of a mixture of wool and linen — things for which there are no apparent reasons but which are the King’s decrees and enactments imposed on His subjects (Yoma 67b).
ותורתי AND MY LAWS — The plural serves to include with the written Law also the Oral Law which prescribes commands that are an ancient institution given by God to Moses from Sinai (cf. Genesis Rabbah 64:4).
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ח ע' 56
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

