57
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לבנים, מכוערות שבהן מה היו אומרות – קחו מקחכם לשום שמים כו'".
לפי הגירסא ב"עין יעקב"12, מציינת הברייתא גם סוג13 רביעי (לפני הפסקא של "מכוערות"): "עשירות שבהן אומרות תנו עיניכם בבעלי ממון".
גם בתלמוד הירושלמי14 מופיע פירוט של כמה סוגים ב"בנות ירושלים", אך בצורה שונה: במקום למנות שלושה (או ארבעה) סוגים, נמנים שם רק שני סוגים: "הכאורות (כמו כעורות15, פירוש 'קרבן העדה') היו אומרות אל תתן עיניך בנוי, והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה".
יש להבין: ידוע הרי הכלל16, כי לא תיתכן מחלוקת ביחס למציאות. מכך מובן, כי לפי כל הדעות, היו בין בנות ירושלים (שהיו יוצאות ואומרות כו') לא רק יפיפיות (נאות) ומכוערות, אלא גם מיוחסות (ועשירות) – ואם כן, מדוע אין הן נמנות בתלמוד הירושלמי?
גם צריך להבין את שינוי הלשון: בתלמוד הבבלי נוקט בלשון יפיפיות (יופי)17, ואילו בירושלמי – נאות?
ב. דיוקים נוספים בדברי הירושלמי
בדברי הירושלמי עצמן, ישנם כמה פרטים בלתי מובנים, ומהם:
א) בדברי ה"כאורות" – "אל תתן עיניך בנוי", יש רק תוכן של שלילה, במה לא לבחור. אך כדי שה"בחור" ירצה ויבחר ב"כאורה" היה עליה, לכאורה, לומר באופן חיובי במה הוא כן צריך לבחור (בדומה לכך שהנאות אומרות "תן עיניך במשפחה"); וכפי שאכן מפורט בבבלי, שהכעורות היו אומרות "קחו מקחכם לשום שמים"
הערות
- 12. ומסתבר לומר, שבענין של אגדתא יש להעדיף גירסת הע"י. כי נוסף על השייכים ללימוד כל הגמרא – נתוספו גם לומדי האגדה, ומכיון שרוב לומדי האגדה הוא בעין יעקב (כמנהג ישראל), הנוסחאות שבו מבוררות יותר, ע"ד מ"ש הרשב"א (שו"ת המיוחסות להרמב"ן סי' צו) בנוגע לרבוי השבושים בנוסחאות הירושלמי מפני "מעוט השגחת הלומדים בו".
- 13. וכמו שמקדים (בע"י שם): ארבע משפחות היו בא"י.
- 14. בסיום מס' תענית.
- 15. הרמז שבירושלמי נכתב באל"ף, יש לומר, שהוא ע"ד מחז"ל (ב"ר פ"כ, יב. ועוד) שבתורתו של ר' מאיר – (שענינו אור, כמחז"ל (עירובין יג, ב) מאיר עיני חכמים) – מצאו כתוב כתנות אור (באל"ף)*, והרי תלמוד ירושלמי הוא בחי' אור לגבי תלמוד בבלי (במחשכים הושיבני – סנה' כד, א). וראה ס' רמזי דחכמתא (וורשה, תרצב, וז"ע מחדש – ע' 96)
- 16. ראה שד"ח כרך ג תקמה, ד ואילך.
- 17. וכן ב(פסוק שהובא ב)משנה בבבלי: הבל היופי. וראה לקמן הערה 31.
- . ראה תו"ש לבראשית פ"א אות תקיז. פ"ג אות קעח. וש"נ. ועוד. וראה ע"ד החסידות – או"ח להה"מ ס"פ בראשית. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"א ע' נ ואילך. דרמ"צ ח. א. ועוד.
בראשית רבה כ׳:י״ב - הטקסט מספריא
וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵּׁם (בראשית ג, כא), בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב כָּתְנוֹת אוֹר, אֵלּוּ בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵן דּוֹמִים לְפִיגָם, רְחָבִים מִלְּמַטָּה וְצָרִין מִלְּמַעְלָה, רַבִּי יִצְחָק רַבְיָא אוֹמֵר חֲלָקִים הָיוּ כְּצִפֹּרֶן וְנָאִים כְּמַרְגָלִיּוֹת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כִּכְלֵי פִּשְׁתָּן הַדַּקִּים הַבָּאִים מִבֵּית שְׁאָן. כָּתְנוֹת עוֹר, שֶׁהֵן דְּבוּקִים לָעוֹר. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר אַיגֵיאָה, רַבִּי אַיְבוּ אָמַר אַגְנֶיָיה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לָגָאי, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר סִיסַרְטוֹן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר גַּלֵי קָסִינוֹן, וּבָהֶם הָיוּ בְּכוֹרוֹת מִשְׁתַּמְּשִׁין, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים הָיוּ. כָּתְנוֹת עוֹר, כֻּתֳּנוֹת שֶׁהֵן בָּאִין מֵעוֹר, אָמַר רַבִּי לֵוִי לִמְּדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, לְפוּם חֵילָךְ אֱכוֹל וּפְרָא מִן מַה דְּאַתְּ לָבֵישׁ, וְיַתִּיר מִמַּה דְּאַתְּ שָׁרֵי. לְפוּם חֵילָךְ אֱכוֹל, (בראשית ב, טז): מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּפְרָא מִן מַה דְּאַתְּ לָבֵישׁ, וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, וְיַתִּיר מִמַּה דְּאַתְּ שָׁרֵי, שֶׁהֲרֵי שְׁנַיִם הָיוּ שְׁרוּיִין בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.