ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב

57

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

א. תיאור חגיגת ט"ו באב, וההבדלים בין הבבלי לירושלמי

נאמר במשנה בסיום מסכת תענית¹: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב² וכיום הכפורים, שבהן כו' ובנות ירושלים (ויש גורסים³: ובנות ישראל) יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, שקר⁴ החן והבל

* היופי אשה יראת ה' היא תתהלל⁵, ואומר⁶ תנו לה מפרי ידיה ויהללו בשערים מעשיה, וכן הוא אומר⁷ צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זה מתן תורה (יום הכפורים שניתנו בו לוחות האחרונות, רש"י⁸), וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש (שנתחנך ביום הכפורים. רש"י על הרי"ף שם⁹. ר' עובדיה מברטנורא¹⁰) שיבנה במהרה בימינו".

בגמרא¹¹ על משנה זו, מובאת ברייתא, בה מוסבר כי בקרב "בנות ירושלים (ישראל)" – היו בעצם כמה סוגים שונים ("משפחות"): יפיפיות שבהן מה היו אומרות – תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי, מיוחסות שבהן מה היו אומרות – תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא

הערות

1. כו, ב.
2. ויש לומר השייכות לסיום המס' – כי סיום מס' תענית הוא בענין של "סיום" (וביטול) של ענין התענית [ולהעיר שגם סיום הל' תעניות להרמב"ם הוא בענין של ביטול (והפיכת*) הצומות לעת"ל: לששון ולשמחה ולמועדים טובים]. והסיום הוא בענין היו"ט דט"ו באב, שענינו – ה(הפיכה ל)יו"ט באותו החודש של התענית דתשעה באב ועוד יותר באותו החודש של התענית דתשעה באב ועוד יותר מיו"ט דחהמ"צ וחה"ס, עלי' ביותר לאחרי ירידה ביותר (אוה"ת נ"ך (ח"ב) איכה ע' א'צו. וד"ה נחמו עת"ר בארוכה ועוד).
3. ראה שנויי נוסחאות למשניות, וש"נ. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ט"ו באב (וסיום מס' תענית) ע' 80 הערה 2.
4. הפסוקים שקר החן גו' תנו לה גו' לא הובאו במשנה בירושלמי (ועוד – ראה שינויי נוסחאות למשניות ודק"ס). וראה לקמן הערה 30.
5. משלי לא, ל.
6. שם, לא.
7. שה"ש ג, יא.
8. ע"פ גמרא שם ל, ב.
9. ולולא דמסתפינא הייתי אומר שכצ"ל גם בפרש"י שבש"ס – ועפ"ז בטלה התמי' גדולה שאין רש"י מפרש זה בש"ס.
10. וראה חדא"ג מהרש"א ותויו"ט שם.
11. לא, א.
. וסיום מס' תענית (דירושלמי ובבלי).
. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 467 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.