ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב

58

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

(בגלל מעשיה הטובים¹⁸), ואילו מהירושלמי עולה כי היא אומרת רק "אל תתן כו'" – בדרך השלילה?

התמיהה גדולה אף יותר: איזה הגיון יש בכך שה"כאורות" יכריזו "אל תתן עיניך בנוי", הרי זה מדגיש שבהן לא קיים "נוי"¹⁹!

ב) מה הקשר בין "נאות" ובין "תן עיניך במשפחה": הענין של "משפחה" הוא הרי מעלה של יחוס (כנאמר אכן בבבלי, שמשפט זה נהגו לומר ה"מיוחסות") – אך איזו שייכות יש לכך עם "נאות"¹⁹?

המפרשים²⁰ מסבירים זאת, כי מכיוון ש"בנות ישראל (מצד עצמן) נאות הן אלא שהעניות מנוולתן²¹, הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן". אבל פירוש זה צריך עיון גדול: מדוע צריכה נאה לומר "תן עיניך במשפחה" כדי להביא ראיה שהיא מהנאות? – היה עליה לומר באופן ישיר "תן עיניך ביופי".

ג) בירושלמי מקדים את הסוג של "כאורות" לפני "נאות", לכאורה היה צריך להביאם כסדר חשיבותן ומעלתן (בדומה לסדר בבבלי, שהאמירה של ה"מכוערות" נמנית לבסוף)?

ג. סיום דברי הירושלמי על

הפסוק "צאינה וראינה..."

לאחר שנמנים שני הסוגים הנ"ל, ממשיך הירושלמי (ובזה מסתיימת המסכת): "וכן הוא אומר "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו", ביום חתונתו – זו מתן תורה, וביום שמחת לבו – זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן".

שבזה אין מובן:

א) הראיה מהפסוק "צאינה וראינה גו'" מובאת כבר במשנה – ומה הגמרא מחדשת על המפורש במשנה?

יתירה מזו: במשנה, בא הפסוק "צאינה וראינה בנות ציון" כראיה לכך שביום הכפורים (שהוא יום חתונתו ויום שמחת לבו) קויים המנהג של "בנות ירושלים יוצאות וחולות"²²; אך איזה קשר יש לפסוק זה עם סיום בגמרא – שם מדובר (לא אודות ה"יציאה" עצמה או זמנה, אלא) רק אודות אמירתן של הבנות ("מה היו אומרות")?

ב) לפי נוסחת הירושלמי, במשנה לא מובא הפסוק בשלימותו – המילים "בעטרה שעטרה לו אמו" אינן מועתקות מן הפסוק (אלא רק נרמזות

הערות

18. ראה אלי' רבה לשו"ע או"ח סתק"פ ס"י (נעתק בענף יוסף לע"י תענית שם). קרבן העדה לירושלמי שם.
19. ביפ"מ (הובא גם בשירי קרבן) לירושלמי גריס "והנאות היו אומרות תן עיניך ביופי והמיוחסות היו אומרות תן עיניך במשפחה". אבל ראה שירי קרבן שם ד"דוחק להגי' כך".
20. קרבן העדה שם.
21. נדרים סו, א (במשנה).
22. ראה ר"ן (הובא בתוי"ט) תענית שם. פני משה (לירושלמי). ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.