196

בידיעתו ובהשגחתו הפרטית, מי היה החוטא האמיתי מבין עדת קרח, ושהיה רק אחד כזה, כלשון רש"י: "האיש אחד הוא החוטא".

וכפי שהוסבר כבר בהרחבה⁹ אודות המשל שרש"י מביא כאן: "מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא. לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם אבל אתה... ויודע אתה מי החוטא", ומכך מובן שעדת קרח לא חטאו בכוונה למרוד בקדוש־ברוך־הוא, אלא נתפתו ונמשכו לכך על־ידי קרח¹⁰, ולכן אין הם נכללים בסיווג של "חוטא", אלא שעשו זאת באופן ש"סרחה עליו מקצת מדינה", בדרך של "סרחון".

וזאת היתה טענתם: כיון שהקדוש־ברוך־הוא הוא "יודע מחשבות" ומבחין בין "חטא" לבין "סרחון" – ש"חוטא" ומורד ממש היה אחד בלבד ("האיש אחד יחטא" – "האיש אחד הוא החוטא"), והוא גרם ל"סרחון" של כל העדה (ואשם אף בכך) – הרי צריך הקדוש־ברוך־הוא להפריד גם בעונש בין "סרחון" לבין "חטא" ולהעניש רק את ה"חוטא".

[בכך מובן מדוע אין מוצאים הקדמת מילים אלו "אלקי הרוחות", או ענין בדומה לזה, אצל טענתו של אברהם אבינו, כיוון ששם היתה הבחנה רק בין צדיק לרשע, הבחנה הנראית גם בגלוי, במעשה, ולא היה שם הסוג של "סרחו", ולפיכך איננה נדרשת ידיעת המחשבה להבחנה בין "סרחון" ובין "חטא"].

ג. "יודע" ולא "ידוע"

כמו־כן יש להבין את הדיוק בלשון רש"י, המתבטא כאן בביטוי "יודע מחשבות .. ויודע אתה מי החוטא", וכך גם בתשובתו של הקדוש־ברוך־הוא: "אני יודע", ואיננו משתמש בביטוי "ידוע" שהוא ה"לשון¹¹ השגור בדברי חז"ל¹² גלוי וידוע¹³ לפני מי שאמר והיה העולם", ובמיוחד כאשר רש"י בעצמו פותח כאן בהתבטאות "לפניך גלויות כל המחשבות", ומתאים היה אפוא שימשיך באותו סגנון "וידוע לפניך"¹⁴?

ההסבר לכך: כידוע¹⁵, ישנן שתי דרגות בידיעה (ובהשגחה) העליונה:

א) הידיעה (וההשגחה) באופן של "גלוי וידוע" – ללא "התלבשות" בתוך