196

שיחה ב

קרח

א. "אלקי הרוחות לכל בשר"

בפרשתנו¹ מסופר, שכאשר אמר ה' למשה ולאהרן "הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע", הם טענו לפניו: "א־ל אלקי הרוחות לכל בשר, האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?".

הסיבה לכך שלפני טענתם "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף" הם הקדימו את המילים "א־ל אלקי הרוחות לכל בשר" – מוסברת על־ידי רש"י, המפרש את המילים "(א־ל) אלקי הרוחות" – "יודע מחשבות", כיוון ש"לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא, האיש אחד² הוא החוטא ואתה על כל העדה תקצוף אמר הקדוש־ברוך־הוא: יפה אמרת³ אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא".

אין מובן: לשם מה הכרחית כאן ההדגשה שהקדוש־ברוך־הוא הוא "אלקי הרוחות לכל בשר", והרי לצורך הטענה ש"האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף" די היה במילים "א־ל אלקי הרוחות", ללא התוספת "לכל בשר". ב

ועוד אין מובן: בתלמוד ירושלמי⁴ נאמר ש"אחד השומע קללת השם מישראל, ואחד השומע מפי העכו"ם חייב לקרוע, מאי טעמא? אני ה' אלקי כל בשר..."⁵, כלומר, "כל בשר" כולל גם לא־יהודים. ואם כך, יש קושי בעניננו: מהו הקשר בין העובדה שהקדוש־ברוך־הוא "יודע מחשבות" גם של לא־יהודים ("לכל בשר") לבין הטענה של "האיש אחד יחטא ועל כל העדה (בני ישראל) תקצוף"⁶?

לכאורה, הקדמת מילים אלו תוך ההדגשה של "לכל בשר", מתאימה היתה לטענתו של אברהם אבינו⁷ בענין סדום (הדומה לעניננו): "האף תספה צדיק עם רשע", כי שם מדובר על לא־יהודים, והנה שם אין מילים אלו מוזכרות כלל בדבריו של אברהם אבינו, והוא מסיים רק במילים "השופט כל הארץ לא יעשה משפט"⁸.

ב. טענת משה ואהרן

ההסבר לכך הוא: טענת משה ואהרן, באופן כללי, התבססה על כך, שהקדוש־ברוך־הוא יודע בברור,