129
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הטובה – במקום החקיקה אין מאירה כל כך האבן הטובה. אך "זאת חקת התורה", שמעל השכל לגמרי, דומה לאותיות החקוקות מעבר לעבר, שכיון שאין להן מקום אחיזה, אין הן מסתירות כלל.
ו. חקיקה מעבר לעבר חודרת בשלימות
מעלת החקיקה מעבר לעבר על חקיקה רגילה אינה רק לגבי האותיות החקוקות כשלעצמן, שבחקיקה מעבר לעבר אין להן מקום אחיזה, כדלעיל, אלא גם לגבי החומר שעליו חוקקים: בחקיקה רגילה, כבאותיות החקוקות באבן טובה, למשל, חודרות האותיות רק לחלק החיצוני של האבן, ואילו בחקיקה מעבר לעבר חודרת החקיקה לכל החומר לעומקו.
וכיון שבתורה הכל מדוייק, יש לומר, שהקשר של "זאת חקת התורה" לחקיקה מעבר לעבר אינה רק בעצם הענין של קבלת עול שבקיום החוקה של פרה אדומה, כיון שאין בה הגיון כלל, אלא גם מצד ישראל שבהם חקוקה קבלת העול, שהחקיקה של "זאת חקת התורה" חודרת בכל מציאותם בשלימות.
ז. מצות פרה אדומה – כללות התורה
ההסבר האפשרי לכך הוא: בלקוטי תורה43 אומר אדמו"ר הזקן על הפסוק "זאת חקת התורה", שמצות פרה אדומה היא כללות התורה. הוא מבאר שם, שהחיבור בין "רצוא" ל"שוב" – שהוא מהותי בכל המצוות – בא לידי ביטוי במצות פרה אדומה בגלוי.
ולכאורה: לפי פירוש רש"י, שבמלים "זאת חקת התורה" מתכוונת התורה להדגיש שפרה אדומה היא החוקה היחידה בתורה כולה, ולפיכך היא גם שונה מכל מצוות התורה, ואפילו מן החוקים – כיצד מתאים לומר, שהפירוש "זאת חקת התורה" מבטא דוקא את הקשר שלה לכל המצוות?
אמנם, "שבעים פנים לתורה"44, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים"45, אך ידועים דברי אדמו"ר הזקן עצמו46, ש"פירוש רש"י על החומש הוא יינה של תורה", ומובן, ש"יינה של תורה" זה מתבטא בפשטות של פירוש רש"י. לכן סביר לומר, שלא זו בלבד ששני פירושים אלו אינם סותרים זה את זה, אלא, אדרבה, הם מוסברים ומושלמים זה על ידי זה: הענין שבו שונה פרה אדומה מכל שאר המצוות, לפי הפירוש של "זאת חקת התורה" בפשוטו של מקרא – בענין זה עצמו היא הכלל של כל המצוות שבתורה, בהתאם לפירוש
הערות
- 43. ריש פרשתנו. וראה גם אוה"ח כאן.
- 44. במדב"ר פי"ג, טו (בתורה). זח"א מז, ב. וראה גם שם כו, רע"א. נד, א. ועוד.
- 45. עירובין יג, ב. גיטין ו, ב.
- 46. היום יום ע' כד.
במדבר רבה י״ג:ט״ו - הטקסט מספריא
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל וגו' (במדבר ז, יח), לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹ הִקְרִיב, לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר, אָמַר דַּיִּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת, נָזַף בּוֹ משֶׁה וְאָמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לִי הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, הִקְרִיבוֹ משֶׁה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל רְאוּבֵן. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּחִלָּה, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁזָּכָה בַּעֲצַת נְשִׂיאִים הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְפִי שֶׁזָּכָה בָּעֵצָה זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וְנֶאֱמַר (שופטים ה, טו): וְשָׂרַי בְּיִשָֹּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וגו'. וְכֵן הַכָּתוּב מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, כד): לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי, וְאֵין יָשׁוּב אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, לא): וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ וגו', (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, וְאוֹמֵר (דברים לג, יח): וְיִשָֹּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. (במדבר ז, יט): הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וגו', אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לָמָּה הוֹסִיף הִקְרִב, וְחָסֵר יו"ד, אֶלָּא כְּנֶגֶד פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁעָשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְכָךְ הוֹסִיף הִקְרִב חָסֵר יו"ד, וְהֶעֱמִיד הַתֵּבָה עַל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיְתָה פָּרָה צְרִיכָה: אֲדֻמָּה, תְּמִימָה, בְּלֹא מוּם, בְּלֹא נְשִׂיאוּת עֹל, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר יט, ב): וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה וגו'. (במדבר ז, יט): קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, בָּא נְשִׂיא יִשָֹּׂשׂכָר וְהִקְרִיב עַל שֵׁם הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁהֵם אָהֲבוּ אֶת הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים וגו', מַהוּ לַעִתִּים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקָּרָסִין, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לָעִבּוּרִים. (דברי הימים א יב, לג): לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, בְּאֵיזֶה יוֹם יַעֲשׂוּ מוֹעֲדִים. (דברי הימים א יב, לג): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְּרָאוֹת שֶׁהָיוּ שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר מַעֲמִיד, (דברי הימים א יב, לג): וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, שֶׁהָיוּ מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִיהֶם, וְאוֹמֵר (בראשית מט, טו): וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, שֶׁהָיוּ סוֹבְלִים עֹל תּוֹרָה. (בראשית מט, טו): וַיְהִי לְמַס עֹבֵד, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה טוֹעֶה בַּהֲלָכָה הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ לְשֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר וְהֵם מְבָאֲרִים אוֹתָהּ לָהֶם. קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא קְרוּאָה לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי, וְנֶאֱמַר בְּלֶחֶם הַפָּנִים (שמות כה, כט): וְעָשִׂיתָ קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו, וּתְנֵינַן קְעָרֹתָיו אֵלּוּ דְפוּסִים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לֶחֶם הַפָּנִים בִּדְפוּסִים. (במדבר ז, יט): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, צֵא וַחֲשֹׁב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּשְׁמוֹנִים מִן מִשְׁנָה שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּמ"ם מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וכו' וּמְסַיֶּמֶת בְּמ"ם (תהלים כט, יא): ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, מ"ם אַרְבָּעִים וּמ"ם אַרְבָּעִים, הֲרֵי שְׁמוֹנִים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעָה שֶׁעוֹלִים מִנְיָנָם שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. דָּבָר אַחֵר שֶׁרָאשֵׁי שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה חֶשְׁבּוֹן רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת הֵן עוֹלִים שְׁמוֹנִים, צֵא וַחֲשֹׁב מ' מִן מֵאֵימָתַי שֶׁל סֵדֶר זְרָעִים, י' מִן יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שֶׁל סֵדֶר מוֹעֵד, ח' מִן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים מִן סֵדֶר נָשִׁים, א' מִן אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין מִן סֵדֶר יְשׁוּעוֹת, כ' מִן כָּל הַזְּבָחִים מִן סֵדֶר קָדָשִׁים, א' מִן אֲבוֹת הַטֻּמְאָה מִן סֵדֶר טַהֲרוֹת, הֲרֵי שְׁמוֹנִים. מִכָּאן שֶׁעוֹלִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְמִנְיַן מֵאָה וְאַרְבָּעָה, וְנִתְּנָה לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מֵאָדָם וְעַד משֶׁה שֶׁנִּתְּנָהּ תּוֹרָה עַל יָדוֹ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים, לְכָךְ הָיָה מִשְׁקַל הַקְּעָרָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך ג בראשית שיחה א מאותו ספר גטין ו, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך ד ראה שיחה א מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א מאותו ספר גיטין ו, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א מאותו ספר גיטין ו, ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג גיטין ו, סע"ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל גיטין ו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לב דין כתיבת התפילין גיטין ו, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד גיטין ו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין גיטין ו, ב