שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'רצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מיוסדים וחדורים אהבת השם (שהיא מיסודי התורה ושרשה ומקור לכל רמ"ח מ"ע) ואהבת ישראל (שקיומה זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא כו'),
10 זהו . . כו' שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רנט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בודאי משתדל כפי יכולתו ע"ד הפצת דא"ח ועניני חנוך ביר"ש בכל אופנים האפשריים או בחשאי או בגילוי, ובפרט אשר ישנם שם בני תורה, וידוע משל רז"ל בזה (שבת לא, א) אשר צ"ל עירוב קב חומטין, ואין אתנו יודע מי הוא השליח בזה לכל מקום ומקום , ואף אם לפעמים אינו מרגיש כל תענוג בעבודת העירוב ובפרט אם גם האויר מנגד לזה, הרי אין התענוג עיקר, ואם יזכה הרי ג"ז סופו לבוא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'צה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
המורם מכל הנ"ל הוא כדרז"ל (שבת לא, א) עה"פ והי' אמונת עתיך וכו' יראת ד' היא אוצרו , שאף מי שלמד כל הששה סדרים שבתורה ואפילו הכי , אם יראת ד' היא אוצרו אין, אי לא לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שסט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובטח למותר להעיר לדכוותי' אשר לקבלת ברכות שמים מעל צריכים להיות כלים רחבים מתחת , וכל אחד השייך לתורה , הרי כלים רחבים שלו היא התורה הארוכה מני ארץ ורחבה מני ים, ובלבד שעפ"י מרז"ל (שבת לא, סוף ע"א) הנה צריך להיות ערוב קב חומטין שעי"ז הוא קיום התורה שלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרצג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
נתקבל מכתבו משבוע העבר ונעם לי לקרות בו אשר בהישיבה בה מדריך נמצא "כל מה שצריכים באש"ל ובחינוך רוחני" אשר בודאי הודעה אחראית כזו נעשית לאחרי התבוננות בהמצב בהישיבה ובהנדרש והעיקר בחינוך אברכים בזמננו זה ובפרט שכותב שהוא המדריך הרוחני והאחראי על שקידת הבחורים בתורתנו הק', ואם כמרז"ל (שבת לא, סוף ע"א) הרי בכל הזמנים אם יראת ה' היא אוצרו כו' ואם לאו מוטב שלא העלית, הרי בדורנו יתום זה ראו ורואים גם בעיני בשר ולאלתר אמיתית פסק דינם,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תשסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מאשר הנני קבלת מכתבו מיום א' שבוע זה ונהניתי לקרות בו אשר משבחים את בניו בלימודיהם בתורה ויה"ר מהשי"ת שיהי' זה בפועל כמרז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה שהלימוד יביא לידי קיום המצות בהידור ומובןשאשר מוכרח הדבר שילמדו ג"כ חסידות שאז נתקיים הענין דיראת ד' היא אוצרו שעי"ז נשמר ג"כ לימוד התורה כמבואר בדרז"ל (שבת לא, סע"א) ובודאי פשיטא בכדי שיתקבלו דרכים אלו אצל בניו שיחיו צריך שיהי' גם לו שיעור קבוע בלימוד החסידות, ומדגיש הנני בלימוד ולא קריאה ועיון מזמן לזמן כי ידוע הפס"ד יגעת ולא מצאת אל תאמין, והאריכות אך למותר...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'עב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הנה כבר מלתי אמורה ע"פ פסק רבוה"ק ז"ל, ובצירוף משל כדי להסביר ולהדגיש הענין עוד יותר הוא, דמסכת שבת דף לא סוף ע"א אשר מי שיש לו כור חטין בעלי' אומרים לו שאם העלה קב חומטין טוב ובאם לאו ח"ו הרי מוטב שלא העליתה , ביטוי חריף ומבהיל ביותר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשסה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שי' בהווה ובהנוגע לעתיד, ובודאי למותר לעוררו וגם את אחיו הנ"ל על החובת גברא שהיתה בכל מקום ובכל זמן, עאכו"כ בדורנו דור יתום זה, ובארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מרשית שנה עד אחרית שנה לעשות חלקו להחזקת היהדות והפצתה, ודוקא ברוח של יראת שמים טהורה, וביחוד גדולה האחריות בזה של אלו אשר זכות אבותם מסייעתם, אבות שפעלו ג"כ בכיוון זה עשיריות שנים בחייהם עלי אדמות, ובפרט כשזכינו לגילוי אור תורת הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו תורת החסידות הכללית וכפי שנתעמקה ובהסברה בתורת חסידות חב"ד ובי' ע"ד גודל הענין של אהבת ישראל, ואיך שואהבת את ה"א ואהבת לרעך כמוך חד הם, וכמרומז ג"כ במאמר רבי עקיבא אשר ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה , וכמאמר רבו דרבו הלל הזקן אשר גם בחול שהוא תרגום מקדש הנה זהו כל התורה כולה (שבת לא, א) וכמאמרו והדרכתו אוהב את הבריות ומבואר בתניא פרק ל"ב ובספר המצות לרבנו הצמח צדק מצות אהבת ישראל, ולגודל הענין הנה יש לחשוש שדוקא בזה תהי' התנגדות הלעו"ז ביותר ובפרט מהאל זר אשר בקרבך (שבת קה, ב) ובלית ברירה מתלבש היצה"ר באיצטלא וטענות של ת"ח וירא שמים, אלא שכמרז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, הרי הודיענו ע"ד רמאותו זו בתורתנו תורת חיים ובפרט בתורת החסידות ובמילא בתקיפות הדרושה מצד הקדושה האמיתית הנה מבטלים גם ערמומיות זו וטענותיו המיוסדות עלי'...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תשא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הקדמת ס' החינוך בסופה) ובכל יום דוקא, כיון שקב זה מגין על כור של לימוד נגלה דתורה וכהוראת חכמינו ז"ל (שבת לא, סוף ע"א) אמר לי' מוטב אם לא כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
ואפ"ה יראת ה' היא אוצרו (עיי"ש שבת לא, סע"א), והרי ציווי תורתנו - גם נתינת כח הוא,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב בהר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש לבאר זה ע"ד הדרוש (בעבודת האדם), בהקדם מאמר רז"ל על הפסוק "והי' אמונת עתך גו'", ד"אמונת זה סדר זרעים" , ו"מפרש בירושלמי שמאמין בחי העולמים וזורע".
31 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"זו היא כל התורה כולה ואידך פירושא הוא", וכן פרטי הדברים בספר "משנה תורה" להרמב"ם, ספר "הלכות הלכות", הלכה למעשה , עד לביאור רבינו הזקן בספר התניא בגודל מעלת והפלאת הענין דאהבת ישראל, ועד"ז בספריהם של כו"כ מגדולי ישראל שנתקבלו בכל תפוצות ישראל —
71 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והביאור בזה — דאדרבה, זהו החידוש (בסיפור הנ"ל):
67 נוסף על הביאור שע"פ תורה צ"ל (שבת לא, סע"א) נשאת ונתת באמונה (בפשטות — הנהג בהם מנהג ד"א — ברכות לה, ב) אלא שהסה"כ והמסקנא צ"ל — (בכל דרכיך) דעהו וע"ד: שש שנים תזרע גו' ובשביעית — הסה"כ — שבת לה'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דערצו קומט די אַנדערע אָפּלערנונג פון ל"ג בעומר (פון דער הנהגה פון תלמידי רבי עקיבא) אין "סור מרע" — אַז מ'דאַרף זיין שטאַרק אָפּגעהיט אויף ניט אָנרירן אַ צווייטן אידן, "דעלך סני לחברך לא תעביד" , וואָס דאָס איז דער "סור מרע", פון דעם היפך פון "ואהבת לרעך כמוך":
30 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנהגות בדברים שבקדושה ששייכים אך ורק בבנ"י ומעיקרא אינם עניני ה"עולם"; וענינים שבכללות יש דוגמתם גם אצל אוה"ע, אלא שבהם גופא נעשה שינוי עיקרי ע"י נתינת התורה , באופן שהתורה עושה "שלום בעולם", שבעניני ודרכי העולם נתוסף ענין השלום.
39 ובעיקרם הם המצות שבין אדם לחבירו. ולהעיר מל' חז"ל (שבת לא, א) "זו היא כל התורה כולה" , וברש"י שם (בפי' הב') "כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב המצות".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובאופן דכינוס — דיש בזה זכות ותוקף דרבים, ויתירה מזה — דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה) אחת בלב אחד ע"י אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל,
20 אהבת ישראל : שהוא כלל גדול בתורה (תורת כהנים (הובא בפרש"י) עה"פ (קדושים יט, יח) ואהבת לרעך כמוך), ויתירה מזה — כל התורה כולה (שבת לא, א). וראה תניא פרק לב. ספר המצוות להצ"צ מצות אהבת ישראל. קונטרס אהבת ישראל. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דוגמא מעשית לכך — בה"כלל גדול בתורה" — המצווה של "ואהבת לרעך כמוך":
85 "כלל גדול בתורה" . . ואהבת לרעך כמוך" : קדושים יט, יח. תו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ. ויתירה מזו: זו היא כל התורה כולה — שבת לא, א. וראה תניא פ' לב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הן במצוות שהן בין אדם למקום, והן במצוות שהן (גם) בין אדם לחברו, החל מ"ואהבת לרעך כמוך", והן במצוות הקשורות עם לאיהודים וישוב העולם בכלל.
126 ואהבת לרעך כמוך : קדושים יט, יח. שהוא "כלל גדול בתורה" — תו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ. ויתירה מזו: זו היא כל התורה כולה — שבת לא, א. וראה תניא פ' לב. וראה בארוכה קונטרס אהבת ישראל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בירידת התורה דוקא למטה – מסר הקב"ה כביכול, את עצמותו (אלא שבבחינת דיבור בלבד של תורה – הדבר בהעלם, ולכן צריך להיות "עירבת לי בהן קב חומטין, לימוד פנימיות התורה , סתים דאורייתא, כדי לגלות את הפנימיות הטמונה בנגלה, כדלהלן).
84 שבת לא, סע"א. לקו"ת ויקרא ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובמיוחד -- שאין זו הוראה סתם כ"א -- כלל גדול וא בתורה , ולא עוד אלא שזו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא (שבת לא, א) ונאמר ועשית הישר והטוב (ראה פרש"י שם דברים ו יח):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
אך כיון ש"מחמת צוק העתים וכו'" זהו דבר קשה ביותר, יש להשתדל, לפחות, לחקוק במוח הזכרון "ה' חומשי תורת משה", ובתורה שבעל־פה – את סדר קדשים , הקשור לפרשת קדושים, כדלעיל, "הנקרא חכמה בדברי רז"ל, ומכפר עוונותיו של אדם , כמו שכתב האריז"ל.
32 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שלכן אמרו "להזהיר גדולים על הקטנים" – ולא בל' איסור (או כיו"ב) – כי אי"ז רק איסור [ע"ד "לפני עור לא תתן מכשול" – שאין מזה הוכחה כלל דהתעניינות בהעור או שייכות עמו, כ"א האיסור גדול כ"כ עד שאפילו להכשיל בו אסור (והעור – ענין צדדי בזה)] כי אם, שהגדול מוטל עליו מדאורייתא להתעניין בקטן ואפילו בתינוק בן יומו, ושיש לו אב (והאיסור ענין צדדי בזה). ומה שהחיוב הוא רק "דלא ליספו כו'" אבל א"צ להפרישו – הוא תנאי ופרט בהנ"ל, ובכמה אופנים יש להסביר. ודוגמא אחת מכו"כ: מ"ע ואהבת לרעך כמוך – עיין בחדא"ג (שבת לא , א) דרק בדעלך סני לחברך לא תעביד – יש לחייבו מצד ואהבת – ממש כבנדו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
2 זו שזהו כל התורה כולה (קדושים יט, יח. שבת לא, א. תגא פ' לב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אחד הענינים העיקריים שבו עסקו באופן מיוחד הבעל־שם־טוב ואדמו"ר " הזקן הוא – אהבת ישראל.
23 כידוע שאהבת ישראל היא אחד היסודות העיקריים של תורת החסידות (לקו"ד ח"ג שפה, ב פ ואילך. ובכו"כ מקומות). ולהעיר, שבספר התניא – תושב"כ של חסידות חב"ד – הפרק שמדובר בו הענין דאהבת ישראל הוא פרק "לב" – כי "אהבת ישראל" הוא הלב של תורת החסידות. והביאור בזה – יש לומר: שלימות כאו"א מהאברים תלוי' בקיום המצות השייכות לכאו"א מהם (לקו"ת נצבים מה, ג. וש"נ). ומכיון שמצות אהבת ישראל היא בלב, ה"ה מציאות הלב [ואף שישנם כמה מצות התלויות בלב – מכיון ש"זהו כל התורה כולה" (שבת לא, א) כולל גם המצות דחובות הלבבות (ולהעיר ממאמר אדה"ז (היום יום ע' מט) שאהבת ישראל גדולה מאהבת ה'), ה"ה כללות מציאות הלב]. ומכיון שהיא הלב שבאדם, הרי היא גם הלב דתורה (ראה זח"ג (כט, ב) ובד"ה משכני תש"א "ו – עה"פ זאת התורה אדם) ודפנימיות (ונשמת) התורה . ויומתק ביותר ע"פ משנ"ת באגה"ק סל"א – שע"י אהבת ישראל בלב בני ישראל באופן המבואר בפרק לב שבתניא (תורה ), לב דקוב"ה (– שכינתא) כביכול בריא בתכלית כו', עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
המורם מכל הנ"ל הוא כדרז"ל (שבת לא, א) עה"פ והי' אמונת עתיך וכו' יראת ד' היא אוצרו , שאף מי שלמד כל הששה סדרים שבתורה ואפילו הכי , אם יראת ד' היא אוצרו אין, אי לא לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד עקב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח
2 בבמדב"ר פי"ג, טו הגירסא : ,נכרי המתגייר שלמד תורה ה"ה ככה"ג" והכוונה בזה שלומד גם שאר חלקי התורה (ולא רק שבע מצות דידהו) -- דאל"כ התנאי ,המתגייר" אינו (וראה חידושי הרד"ל וחידושי הרש"ש שם), והטעם: כיון שבא להתגייר שרי ללמוד התורה כמ"ש כחרא"ג (שבת לא, א ד"ה א"ל מקרא ). אבל ראה שו"ת רעק"יא סי' מא. וראה שו"ת מחנה חיים ח"א סי" ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ישראל "זהו כל התורה כולה" , ולכן אף אם הוא עצמו אינו בדרגה גבוהה כל־כך כמישהו אחר העסוק כולו בעשייה למען התעלות ושלימות עצמית, הרי כיון שהוא מתעסק בטובת זולתו, הוא קשור ל"כל התורה כולה" .
59 תניא פל"ב (ע"פ שבת לא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
למרות זאת, לאחר ששמע משה מאהרן, שלפי עבודת הנבראים בעולם העשיה – העולם הזה – קיימים הבדלים, והקדושה של "שעה" אינה שווה לזו של "דורות", הרי "וישמע משה וייטב בעיניו" – דעתו התקבלה גם על־ידי משה, ומכך מובן שהיא איננה מותאמת רק למידתו של אהרן – חסד, אלא גם למידת משה – מדת האמת .
37 ועד"ז יש לבאר במאמר שמאי אבות פ"א* מט"ו "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", אף שמצינו שהנהגתו היתה באופן הפכי בהנכרים שבאו להתגייר אצלו (שבת לא, א), והרי במאמרו "האדם" (בה"א) כולל גם בני נח (תוד"ה ואין – יבמות סא, א). אלא – לאחר שאמר הלל** (אבות שם מי"ב) הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום כו'*** פעל גם על *) להעיר מלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 164. *) להעיר שבכו"כ שנים (כולל השנה שבה נאמרה השיחה) קוראים פ' שמיני בשבת הא' לאחרי חג הפסח שאז לומדים פרק א' דאבות. **) ראה לקו"ת שה"ש מח, ג שפלוגתת הלל ושמאי הוא כהפלוגתא דחסד ואמת (שמו"ר הנ"ל) כמדרי' משה ואהרן. ***) ועפ"ז יובן מה שהקדים באבות שם דברי הלל שמאי שהי' מבחי' הגבורות שגם הוא יאמר "והוי מקבל את כל האדם בספר פנים יפות", אף שמצ"ע "דחפו באמת הבנין" (שבת שם). וראה לקמן ע' 370 ואילך ביאור משנה זו. ושם ע' 377 הערה 59.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב) מאמר הלל (מספר דורות לפני כן) – "זוהי כל התורה כולה ואידך פירושא היא".
42 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" – לכאורה זו הנהגה הנדרשת מצד "ועשית הטוב והישר", נימוס בסיסי ודרך ארץ, ויתירה מזו – מצד הציווי ואהבת לרעך כמוך (מה דעלך סני לחברך לא תעביד [=מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך ]), ולא דוקא מצד מדת חסידות?
22 ופשוט שאין לומר שזהו חידושו של הלל דוקא (כ"א – "זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא" ), ואדרבא זהו פחות מ"ואהבת לרעך כמוך" (ראה שבת לא , א ובחדא"ג שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
13 להעיר ממשנ"ת במאמר רז"ל (שבת לא, סע"א. תוד"ה אמונת בשם הירושלמי) אמונת זה סדר זרעים – שמאמין בחי העולמים וזורע – לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 203. ע' 228. לקו"ש חי"ח ע' 295.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בדומה לענין שאנו מוצאים בקדושה, ששמאי – מצד קפדנותו – "דחפו באמת הבנין" , ו"בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה", כי דרכם היא באופן של "ושם דרך...
25 וראה ב"ב (קס, ב) ע"ד כהנים קפדנין. ומבואר במ"א (וראה ביאוה"ז להצ"צ ע' תצא. לקלוי"צ חקת ע' שפט) איך שיכול להיות זה אף שמברכין את בנ"י באהבה, ותלמידיו (וכש"כ בניו) של אהרן: אוהב את הבריות כמאמר הלל והנהגתו (בשבת לא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
זהו ההסבר לדברי חז"ל על הפסוק "והיה אמונת עתך...", ש"אמונת, זה סדר זרעים" – "שמאמין בחי העולמים וזורע":
32 שבת לא, סע"א. תוד"ה אמונת שם (בשם הירושלמי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן מותר היה לו במקרה זה ללמוד תורה כדי להתעשר, כי משום כחותיו הנעלים בהווה הוא יהיה "גדול הדור" אשר "מצווין ..
50 להעיר ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 336 ואילך ובהנסמן שם) בטעמו של הלל שקיבל הגרים שדחפם שמאי (שבת לא, א) – אף שע"פ דין בתחלה יש לדחות גר הבא להתגייר – כי הלל ראה בהם שהם רוצים בהווה להתגייר באמת, ולכן הי' מותר לו לקבלם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
על ידי כך ניתן להבין טוב יותר את הסיפור שמספרים לנו חז"ל, שכאשר לפי חשבונו של רבי יהושע צריך היה יום הכפורים לחול ביום אחר מכפי שקבע רבן גמליאל, הורה רבן גמליאל לרבי יהושע לבוא אליו במקלו ובמעותיו "ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך" – ואכן רבי יהושע עשה זאת.
37 כ"ה במשנה שם לפנינו (ובירושלמי) "ובמעותיך" (וכן להלן שם "ומעותיו"). וכ"ה בר"ח ר"ה שם. פרש"י ברכות כז, ב ד"ה בראש השנה. וצ"ע: א ) "מעותיו" מאי בעי הכא? ובפרט (א ) כשהולך לבית הנשיא או לב"ד. (ב ) ריב"ח הי' עני (ראה ברכות כח, א ). ב ) טפי הול"ל שיקח "סעודתו"? וראה ברכות סב, סע"ב: לא במקלו כו' ולא במעות הצרורים כו'. ובתוד"ה בהר (פסחים ז, א . ב"מ כו, א ). ולהעיר שבמהר"ץ חיות לר"ה מעתיק לשון המשנה "במקלך ותרמילך" (ובמלאכת שלמה נעתק מתשובות מהרי"ק (שורש צה): ובתרמילך ובמעותיך). וכן מצינו בכו"כ מקומות בש"ס דההולך בדרך נוטל מקל ותרמיל (שבו נמצא כל הנצרך לו) – משנה יבמות קכב, סע"א. שבת לא, א . ב"ב קלג, ב (אבל ראה רשב"ם שם: כלומר כו'). וראה ב"מ מא, א : ב"ר פל"ט, יא – בנוגע ל"רועה". ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
צריכה להיות חדורה בצפיה מתמדת ושאיפה לגאולה, אחכה לו בכל יום שיבוא.
62 ראה פסיקתא רבתי רפל"ו: איזה אור שכנסת ישראל מצפה זה אורו של משיח. וראה שבת לא, א: צפית לישועה (וצ"ע בפרש"י שם). זח"א ד, סע"א. קמ, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
5 כלל גדול בתורה , ואהבת לרעך כמוך: קדושים יט, יח. תו"כ הובא בפרש"י עה"פ. ויתירה מזו -- זו היא כל התורה כולה (שבת לא, א). וראה תניא פל"ב. קונטרס אהבת ישראל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
8 קדושים יט, יח. ובתו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ: זה כלל גדול בתורה . ויתירה מזו: זו היא כל התורה כולה -- שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד האזינו-ש"ת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
זהו ה"לב" של התורה כולה .
87 ולהעיר גם ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 162 הערה 23) דהפרק בתניא שמדובר בו הענין דאהבת ישראל הוא פרק לב, והרי אהבת ישראל היא "כל התורה כולה" (שבת לא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
65 ויתירה מזו: זו היא כל התורה כולה -- שבת לא, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
9 ואהבת לרעך כמוך: קדושים יט, יח. ובתו'כ (הובא בפרש"י) עה"פ: זה כלל גדול בתורה . ויתירה מזו -- ,זו היא כל התורה כולה" -- שבת לא, א. וראה תניא פל"ב. קונטרס אהבת ישראל. -- וראה מכתב דחי אלול דשנה זו*,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כלומר, אין די בעפר רגיל, או "קטמיות", אלא יש צורך דוקא ב"עפר" מהמקום שבו צמחה התבואה .
19 וכפשטות לשון הגמרא (שבת לא, סע"א – הובא ביפ"ת השלם ורד"ל לב"ר שם) "מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
1 ה יום אחד: בראשית א, ה. ראה פרש"י שם (מב"ר א, חדט). ואברהם . . בימים: שיעור החומש דיום הכינוס. ראה זח"א רכד, א. תו"א טז, א. עט, ב. יהל אור -- להצ"צ -- מזמור קלט, טז ה (סק"ג ואילך). ובכ"מ. אחדות אמתית: ע"ד הרמז ובעבודת השם -- יש לקשר זה עם שיעור הרמב"ם (דג' פרקים ליום) דיום הכינוס -- שכל ישראל חברים הן וכו'. לאחדות כל ישראל: לא חסר אף אחד (ע"ד כבמתן תורה --:דב"ר פ"ז, ח) -- ובקדושה ה"ז קשור עם ,לא יותר", גיור רק כ(דבר השם זו) הלכה (שבת קלח, ב). כלל גדול: תורת כהנים ויקרא יט, יח. הובא בפרש"י עה"ת שם. בל התורה . . זיל גמור : שבת לא, א. וראה תניא פי לב. זיל גמור : לימוד התורה ועד לגמרה -- כל התורה , ובאופן דזיל והליכה (אמתית). הנאה . . לעולם: סנה' עא, סעיב. בשביל . . נברא: ויק"ר לו, ד. וראה ב"ר א, ד. פרש"י עה"ת ר"פ בראשית ד"ה בראשית ברא. כאיש אחד בלב אחד: מכילתא שמות יט, ב. הובא בפרש"י עה"ת שם.: כיף' מרחשון, יוס הולדת: בשנת כתר"א (שני כפי"ן, וראה מבוא לקונ' חנוך לנער ע' 8).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מכך שהתורה מחייבת את היהודי במצוות מיד כשגדל, הרי הכרחי לומר, שאת ההלכות של מצוות אלו (כגון קריאת שמע , תפילין וכדומה) חייב הקטן לנהוג לפני היותו גדול .
53 ויתירה מזה בגר שמותר בת"ת קודם שנתגייר (ראה חדא"ג מהרש"א שבת לא, א ד"ה א"ל. שו"ת רעק"א סמ"א. שד"ח כללים ג, סקנ"ה (כו). שם פאת השדה ג' ס"ו סוסק"ה), ויתירה מזה – חיוב, ש"מודיעים אותו כו'" (שו"ע יו"ד סי' רסח ס"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז תזריע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רק שרצונו הוא, אשר גם אצל בני ישראל תהיה תשוקה לצאת בזריזות "מיד" – בלשון הרמב"ם – מהגלות, ממצב של "קרויה טמאה", ולבוא לגמר טהרתן – כפרתן,
53 ראה שבת לא, סע"א: צפית לישועה . ועוד. והרי התשוקה גופא מקרבת וממהרת ביאתו (ראה שיחת אחש"פ תרצ"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
3 כלל גדול בתורה , ואהבח לרעך כמוך: קדושים יט, ית. תו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ. ויתירה מזו: זו היא כל התורה כולה -- שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
על הפסוק "והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו" , איתא בגמרא "אמונת זה סדר זרעים , עתיך זה סדר מועד , חוסן זה סדר נשים , ישועות זה סדר נזיקין , חכמת זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות" – כל ששה סדרי משנה, נגלה דתורה.
637 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם מ"ש בגמרא מאי דכתיב והי' אמונת עתך חוסן ישועות גו' אמונת זה סדר זרעים כו' ואפ"ה יראת ה' היא אוצרו , שהעיקר הוא יראת ה' , וכדאיתא בהמשך הגמרא שם, שבשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה כו', ואפ"ה, אי יראת ה' אוצרו אין , אי לא לא.
610 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
איתא בגמרא עה"פ "והי' אמונת עתיך גו' יראת הוי' היא אוצרו" – שגם לאחרי הלימוד בכל סדרי הש"ס (המרומזים בפסוק "אמונת עתיך וגו'") צריך להיות "יראת ה' היא אוצרו" (הוא עיקר החשוב בעיניו) – "יראת הוי' " דייקא, כאמור, שהענין דפסקי הלכות קשור עם שם הוי' דוקא.
374 שבת לא, סע"א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
ולאידך גיסא – בבואו לתקן דבר הדורש תיקון אצל הזולת, עליו להזהר שלא לדחותו ח"ו ב"אמת הבנין" .
405 ראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עבודה עם עצמו, וגם עבודה עם הזולת – כציווי התורה "ואהבת לרעך כמוך", ש"זה כלל גדול בתורה" , ובלשון תרגום בשלילת הפכו – "דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא" .
156 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יכתוב כאו"א ע"ג פתקא שמתנדב כך וכך לחיזוק המוסדות הקרויים על שמו של בעל השמחה, "אהלי"י", שנוסדו בכמה מקומות בתבל, שבהם לומדים תינוקות של בית רבן, הבל שאין בו חטא, והלימודהוא ברוח החסידות, חדור ביראת שמים, אשר, "יראת ה' היא אוצרו" , שעי"ז נשמר לימוד התורה וקיום המצוות כדבעי למהוי.
69 ישעי' לג, ו. וראה שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה:"זרים" – לא קאי על אומות העולם דוקא, אלא על כללות ההשתלשלות (ע"ד שמצינו שגם דוד המלך נקרא "זר" לגבי כהנים), היינו, כל הדרגות ששם יש לאוה"ע אחיזה כלשהי ("עפּעס אַ אחיזה"); משא"כ " אתך ", בעצמות א"ס ("אתה" הא') שלמעלה מהשתלשלות – שם אין לאוה"ע שום מקום כלל, כי אם לנשמות ישראל דוקא ("אתה" הב'), עליהם נאמר "יבחר לנו את נחלתנו", כידוע ש"יבחר גו'" קאי על העצמות דוקא, כי בבחי' הגילויים אין ענין של בחירה, שהרי בבחינת הגילויים יש כבר ענין של הכרח כו', וענין הבחירה הוא בעצמות דוקא, והבחירה היא בנשמות ישראל (ומטעם זה ישנו ענין הבחירה אצל בני ישראל ).
22 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ע"פ האמור יובן מאמר הגמרא ש"ואהבת לרעך כמוך" "זוהיא כל התורה כולה" – דלכאורה קשה להבין, שהרי הענין דאהבת ישראל נוגע, לכאורה, רק ל"מצוות שבין אדם לחבירו", ולא ל"מצוות שבין אדם למקום"?
119 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמו"כ הוא גם בלימוד התורה , שאינו מספיק ענין ההשגה בלבד, אלא צריך להיות לימוד התורה ביראה ובקב"ע דוקא, וזהו שטלית שכולה תכלת אינה פטורה מן הציצית, דציצית הו"ע היראה, כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם גו', וזהו"ע התכלת שבציצית, דתכלת הוא מלשון אכיל ושצי, שהו"ע הגבורה והיראה, וכמו"כ בית מלא ספרים, שהו"ע ההשגה, אינו פטור מן המזוזה, דמזוזה יש בה ב' פרשיות שמע והי' אם שמוע, שענינם קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות, וכמארז"ל קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזרותי, והיינו, שדוקא ע"י היראה וקב"ע אזי לימוד התורה הוא כדבעי, וכמ"ש יראת ה' היא אוצרו , וארז"ל משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין כו' עירבת בהן קב חומטין, א"ל לאו , א"ל מוטב אם לא העלית, כי דוקא ע"י היראה וקבלת עול מתקיימת גם התורה , והיינו, שעי"ז שיראת הוי' היא אוצרו אזי יש הן ענין התורה והן ענין היראה.
37 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בענין אהבת ישראל מסופר בגמרא על גר ש"בא לפני שמאי , אמר לו .
55 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ששוקל דרכיו איך ומה הוא", כמבואר בלקו"ת, וכן הוא פשטות סיפור הגמרא אודות " קפדנותו של שמאי" – דורשים הם שלא רק כשיבוא למעשה בפועל יתנהג באופן של "ואהבת לרעך כמוך" לעסוק עם הזולת, אלא גם כאשר הענין הוא במחשבה צריך להיות נוגע לו מציאותו של הזולת.
198 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו מ"ש וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו, דהנה, כובע ישועה הוא בחי' תושבע"פ, וכמשנת"ל בענין אני חומה זו תורה, שתושבע"פ היא בחי' בית מקיף הרחוק ששומרת לא רק את ריח בוגדיו, שהו"ע עבודת הבע"ת, אלא גם את ריח בגדיו, שהו"ע עבודת הצדיקים, דהשמירה לכל הענינים היא ע"י תושבע"פ, ובתושבע"פ גופא הרי זה ע"י סדר נזיקין , דרב יודא כולהו תנויי בנזקין הוה, וזהו כובע ישועה שהוא סדר נזיקין , כדרשת חז"ל עה"פ והי' אמונת עתך חוסן ישועות , ישועות זה סדר נזיקין , דלימוד סדר נזיקין הוא בבחי' להושיע משופטי נפשו.
40 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמו שמצינו בהלל הזקן שאמר והלל לא יקפיד , לפי שהי' במדת החסד להשפיע לכולם.
18 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בירידת התורה למטה דוקא נתן העצמות כביכול את עצמו (אלא שבבחינת דיבור דתורה כשלעצמו הרי זה בהעלם, ולכן צריך להיות "עירבת לי בהן קב חומטין", לימוד פנימיות התורה , סתים דאורייתא, בכדי לגלות את הפנימיות שבהנגלה, כדלהלן).
85 שבת לא, סע"א. לקו"ת ויקרא ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין זה מרומז בדברי המדרש שמביא רש"י בפירוש סיפור הגמרא אודות הגר שביקש שיגיירוהו ע"מ שילמדוהו כל התורה כולה בעמדו על רגל אחת , "בא לפני הלל , גיירי', אמר לו , דעלך סני לחברך לא תעביד , זו היא כל התורה כולה" – "ריעך וריע אביך אל תעזוב, זה הקב"ה, אל תעבור על דבריו .
35 ד"ה דעלך – שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"י פנימיות התורה הרי זה מאיר גם בנגלה דתורה , וכמבואר בקונטרס עץ החיים כיצד הפנימיות פועלת גם בהגליא, וכמאמר חז"ל " עירבת לי בהן קב חומטין", היינו, שנעשה מעורב לגמרי, כך, שבכל חלק מהגליא ישנה פעולת הפנימיות, ועי"ז נעשה גם בגליא דתורה אמיתית הענין ד"ופרצת".
54 שבת לא, סע"א. וראה לקו"ת ויקרא ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כאשר יהודי עוזר לחבירו – כהציווי "ואהבת לרעך כמוך", וכמארז"ל "דעלך סני לחברך לא תעביד , זו היא כל התורה כולה , ואידך פירושה הוא" – לא די בפעולת החסד לעזור לו, אלא צריכה להיות גם האנחה ("דער קרעכץ").
128 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שאז יש בזה המעלה – כדברי רבינו הזקן – ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא כלי ל"ואהבת את הוי' אלקיך" (וכמרומז גם בפירוש רש"י במאמר הלל "דעלך סני לחברך לא תעביד" , "ריעך וריע אביך אל תעזוב, זה הקב"ה כו'"),כי, כאשר האהבה היא מפנימיות האוהב, אזי האהבה היא להפנימיות של האהוב, והרי הפנימיות של האהוב היא אלקות, ובמילא, הרי זה כלי לאהבת ה'.
18 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א ר"ד מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בא' היחידויות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
זהו הקיום ללימוד הנגלה – כדברי הגמרא "אי יראת ה' היא אוצרו , אין , אי לא , לא , משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלי', הלך והעלה לו , א"ל, עירבת לי בהם קב חומטין (ארץ מלחה, ומשמרת את הפירות מהתליע), א"ל לאו , א"ל מוטב שלא העלית", ודוגמתו בנמשל, ש"כור חטין" קאי על לימוד נגלה דתורה , ו"קב חומטין" שמשמר את ה"כור חטין" קאי על לימוד תורת החסידות, ונמצא, שללא לימוד החסידות, חסר (לא רק ה"קב חומטין", אלא) גם ה"כור חטין".
2 שבת לא , סע"א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועל זה בא מאמרו של הלל הזקן – דכיון שענינו הי' לקרב את כל אחד ואחד מישראל [שבזה הי' חלוק משמאי ש"דחפו באמת הבנין" , ואילו הלל קירב אותו , כמאמרו "הוי .
195 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"וז"ש הלל הזקן על קיום מצוה זו, זהו כל התורה כולה ואידך פירושה הוא כו'" (שלכן אמר לנכרי שביקש להתגייר על מנת שילמד אותו כל התורה כולה בעמדו על רגל אחת – "דעלך סני לחברך לא תעביד" ), שבזה תלוי כל ענין התורה ומצוותי'.
52 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וממשיך לבאר , שכמו"כ יש בחי' זו גם כן בתורה , שזהו"ע פנימיות התורה , שהיא בעצמה נסתרה ונעלמה, שאינה מושגת בבחי' טעם ממש כמו שיש לנו השגה וטעם בהנגלות לנו, ואעפ"כ, ה"ה ממתקת הבשר, שהו"ע לימוד הנגלה, כיון שעי"ז דוקא בא לידי יראת חטא, וכאשר יראת ה' היא אוצרו אזי התורה היא תורת ה' כו'.
629 ישעי' לג, ו. וראה שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן הוא בנוגע להאמור לעיל אודות גודל ענין התשובה כו' – שלא די בעבודתו בעצמו, בבחינת "אני את נפשי הצלתי", אלא צריך לפעול זאת גם על הזולת, ולא לחשוב שהזולת אינו כערכו, וא"כ כיצד ירד ממדריגתו לפעול עליו, אלא כשם שהוא הי' רוצה שיוציאו אותו ממ"ט שערי טומאה, ולא ישאירו אותו שם, כך צריך להתנהג גם ביחס לזולת, כמאמר הלל הזקן "דעלך סני לחברך לא תעביד" .
601 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"דעלך סני לחברך לא תעביד" , ומוסיף, שלא זו בלבד שזוהי אחת ממצוות התורה , מצוה גדולה, או מצוה גדולה ביותר, אלא "זו היא כל התורה כולה" – שכאשר רואה יהודי שזקוק לעזר, צריך לעזור לו, מבלי להתחשב בכך שבשביל זה יצטרך להקדיש זמן וטירחא וכיו"ב.
645 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומעלמא דאתגליא היא התורה שבע"פ, עכ"פ לפחות יקנה ויחקוק סדר קדשים הנקרא חכמה בדברי רז"ל , ומכפר עוונותיו של אדם כמ"ש האריז"ל .
534 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמו כן בנוגע להפעולה על הזולת [מצד הענין דאהבת ישראל שזהו כלל גדול בתורה , זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה כו' ], שגם בענין זה נתבארו ב' הקוין דסור מרע ועשה טוב, מענה רך משיב חימה הוא הקו דסור מרע, וכולי האי ואולי כו' כמים הפנים גו' הוא הקו דעשה טוב.
306 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועד"ז יש חילוק בין תורה לשיחה בלימוד התורה גופא – שזהו החילוק שבין נגלה דתורה לפנימיות התורה , שבלימוד הנגלה העיקר הוא ענין ההבנה וההשגה (חכמה ), ועד שיש חיוב לחדש בתורה , ואילו בפנימיות התורה העיקר הוא לא ענין החידוש, כי אם לימוד "אותיות הרב" , אלא שאותיות הרב צריכים לבוא בהבנה והשגה, והעיקר הוא – שעי"ז "יראת ה' היא אוצרו" , כדאיתא בגמרא המשל מכור חיטין שצריכין לערב בהם "קב חומטין" (כמבואר בלקו"ת בהביאור ע"פ ולא תשבית מלח ), שזהו ע"ד ענין ה"שיחה" בלימוד התורה גופא .
1004 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומזה מובן עד כמה גדולה האחריות והתביעה מאלו שעוסקים בחינוך – שצריך להיות על טהרת הקודש, לא רק בלימודי קודש, אלא גם בלימודי חול, כיון שהלימוד יכול להיות באופן שעי"ז יתוסף אצל הילד הכרה בבורא העולם ובהנהגת העולם בהשגחה פרטית; בקיום הציווי "ואהבת לרעך כמוך", ושלילת הפכו, "דעלך סני לחברך לא תעביד" , וכיו"ב – כיון שביכלתם לפעול הענין ד"חנוך לנער גו'" במיעוט יגיעה לגבי מה שדרוש כדי לשנות יהודי בן שמונים שנה.
1176 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויובן בהקדם המבואר בתניא פרק לב בענין קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" ש"זהו כל התורה כולה" – "כי יסוד ושורש
1409 שבת לא, א. וראה גם תו"כ ופרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולמאי נפק"מ כל החשבונות, אם דבר זה הוא לפי כבודו, או שביכלתו לפעול דבר גדול יותר – בה בשעה שבינתיים פועל הוא על ילד יהודי (בשנים), או על יהודי שהוא "ילד" בעניני שכל, לקרב אותו להקב"ה, ליהדות, תורה ומצוות, ובכך מקיים את הציווי והתפקיד "ואהבת לרעך כמוך" , ש"זו היא כל התורה כולה , ואידך פירושה הוא זיל גמור" .
1456 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בהמשך להוראה הנ"ל, נתבאר גם מ"ש גבי שם ויפת "וערות אביהם לא ראו" , ע"פ תורת הבעש"ט שכאשר אדם רואה רע בזולתו, הרי זו הוכחה ש(דוגמת) אותו רע נמצא בו , וצריך לתקנו (ולולי שהי' רואה זאת אצל הזולת, לא הי' יודע שיש בו רע, כי, "על כל פשעים תכסה אהבה" ), כי, מלמעלה מראים לו רק שיש בחבירו ענין הזקוק
706 משלי יו"ד, יב. – ואף שגם בנוגע להזולת הרי מקרא מלא דיבר הכתוב (קדושים יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך", ובפירוש רש"י: "זה כלל גדול בתורה", וכמבואר הענין דאהבת ישראל בש"ס – בבבלי (שבת לא, א) ובירושלמי (נדרים פ"ט ה"ד), ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט, ועד שרבינו הזקן כותב על זה כל פרק ל"ב בתניא – הנה לאחרי כל זה, אין זה מגיע לאהבת עצמו !...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דובר אודות מעלת תורת החסידות שהיא בחי' א"ס שברדל"א, שענין זה מתבטא בהמשכה בעולם למטה ביותר עד להפיכת טבע נפש הבהמית (לשנות טבע מדותיו ), כמארז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין " , לתבל את היצה"ר ולהפכו לטוב, שענין זה הוא בכח
1303 ולהעיר, שענין התבלין קאי על כללות התורה, גם נגלה דתורה, אבל בפרטיות, הרי זה בגילוי ובבהירות יותר בפנימיות התורה.
ובהקדמה:
מצינו בכמה ענינים ש"קוראים המין הפרטי בשם המין הכולל אותו", וכמו השם "כוכב", שיש כוכב א' שנקרא בשם הכללי של כל הכוכבים. ודוגמתו בתורה * (שהרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא" (זח"ב קסא, ריש ע"ב)) – מסכת טהרות , שהיא מסכת אחת מסדר שלם שנקרא אף הוא בשם טהרות (ראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש (ד"ה והחלק הששי) קרוב לסופו). וראה גם תו"מ חי"ז ס"ע 196. וש"נ).
ובהקדם חשיבות ענין השם (כפי שמצינו בהלכה לענין גיטין וכיו"ב, ועד ששם שנקרא בו במשך ל' יום צריכים לכתבו בגט (ראה רמ"א אה"ע סק"כ ס"ג)), שזהו לפי שענין השם אינו דבר הסכמי בלבד, אלא כידוע שע"י השם נמשך החיות כו', ולכן מורה השם על מהות הדבר הנקרא בשם זה (ראה בהנסמן בלקו"ש חט"ו ע' 13, וחל"ה ע' 2).
ובנוגע לשם "טהרות" – הרי דרשו רז"ל (שבת לא, א) על הפסוק (ישעי' לג, ו) "והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו'" , "דעת זה סדר טהרות" , והרי ענין הדעת קשור עם הגילוי דלעתיד לבוא, כמ"ש הרמב"ם (סוף הל' מלכים. וראה גם הל' תשובה פ"ט ה"ב) "לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר (ישעי' יא, ט) כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". וענין זה ששייך לכללות סדר טהרות , מודגש ביותר במסכת הפרטית שנקראת בשם טהרות , שבה ענין הדעת הוא בגילוי ובבהירות יותר (והמשל לזה – שכאשר נביעת המים היא גדולה ביותר (ועד"ז כשמאיר אור גדול ביותר), אזי אי אפשר ליהנות מן המים, אלא רק לאחרי שנמשכים בצינורות פרטיים וכלים פרטיים דוקא).
ועד"ז בנדו"ד – שענין התבלין שבכללות התורה הוא בגילוי ובבהירות יותר בפנימיות התורה דוקא.
וטעם הדבר – כי, נגלה דתורה היא "אילנא דטוב ורע", מפני שמתלבשת בעניני העולם, ועד לטענות של שקר כו', משא"כ פנימיות התורה היא "אילנא דחיי", דלית תמן כו' מסטרא דרע כו' (זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו), וכיון שהיא למעלה לגמרי מעניני העולם, לכן יש בכחה לפעול למטה ביותר, להפוך גם את הרע לטוב.
*
) ועד"ז בישראל – שכללות עם ישראל הוא " גוי קדוש " (בגלל שייכותם להקב"ה , כמ"ש (קדושים יט , ב) " קדושים תהיו כי קדוש אני " ) , אבל בפרטיות יותר ישנם כמה מדריגות בקדושה גופא – עשרה יוחסין (ראה גם חדא"ג מהרש"א לקידושין סט , א) , וכמו הגרים , שגם הם נכללים בקדושת עם ישראל , אבל אעפ"כ אין זה בדומה לאלו שהורתם ולידתם בקדושה ; ועד לקדושה דשבט לוי שהובדל לעבודת המקדש (רמב"ם הל' כלי המקדש רפ"ג) , ובשבט לוי גופא הובדלו הכהנים לעבודת הקרבנות , ועד לשלימות הקדושה דכהן גדול , כמ"ש (דברי הימים-א כג , יג) " ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים ". ועד"ז בנוגע לעשרה קדושות שבארץ ישראל , " ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה גו' " (עקב יא , יב) – נוסף על הקדושה שבכללות העולם להיותו דירה לו ית' (כמו דירת מלך בשר ודם , שבה מתגלה בכל עצמותו , גם בהיותו ערום , ולא כמו בהיכל מלכותו , שמתגלה בלבוש מלכות וכתר מלכות דוקא) , שמצד זה ישנו האיסור דבל-תשחית בנוגע לכל פרט שבעולם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בזה, כפי שמבאר הצ"צ בא' המאמרים (שנמצאים עתה בדפוס) בפירוש הכתוב והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת גו', שעל זה דרשו רז"ל בגמרא שקאי על ששה סדרי משנה, אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד וכו', שהלשון אמונ ת עתיך הוא כאילו הם ענין אחד [כי אילו היו שני ענינים, הול"ל אמונה (ולא אמונת ), אמונה בפ"ע ועתיך בפ"ע.
472 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
של רבינו הזקן הוא חכמה, ואדמו"ר האמצעי ענינו בינה , שלכן הי' אצלו הענין דרחובות הנהר , הרחבה גדולה בענינים של הבנה והשגה דתורת החסידות, ולאח"ז בא ענינו של הצ"צ, ספירת הדעת , מפתחא דכליל שית ), וע"פ המבואר במאמר הצ"צ בענין דעת זה סדר טהרות (תכלית השלימות דשיתא סדרי משנה), הרי זה סיום הבירור (לא רק של בחי' הפנימיות, אלא) גם של בחי' המקיפים דקליפה, ובמילא נעשה קיום היעוד את רוח הטומאה אעביר מן הארץ , ולאח"ז יכולה להיות רק עבודת הצדיקים, כיון שאין צורך בענין של מלחמה (שהרי את רוח הטומאה אעביר מן הארץ), וכמ"ש ונתתי שלום בארץ גו', וחרב לא תעבור בארצכם, אפילו חרב של שלום , כי אם פדה בשלום נפשי , כפי שהי' בזמן שבו התחיל הענין דהפצת המעיינות , ונמשך עתה באופן שמגיע גם חוצה, ועי"ז קא אתי מר דא מלכא משיחא , בקרוב ממש, למטה מעשרה טפחים.
569 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם הביאור בדברי הגמרא "אמונת זה סדר זרעים" , ואיתא בתוס' (בביאור השייכות ד"אמונת" ל"זרעים") "מפרש בירושלמי שמאמין בחי העולמים וזורע" – דלכאורה אינו מובן :
926 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כיון שישנו הציווי "ואהבת לרעך כמוך", מהו הצורך בציווי על גנבה וגזלה כו' (רוב המצוות שבין אדם לחבירו) , בה בשעה שיתקיימו בדרך ממילא ע"י קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך"?
1924 וכן לימודם ע"י הבן חמש למקרא, מתוך יגיעה כו', בה בשעה שיכול לידע כל זה "על רגל אחת" – ע"ד דברי הגר "שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת" , ואמר לו הלל "דעלך סני לחברך לא תעביד , זו היא כל התורה כולה" (שבת לא , א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומזה מובן גם בנוגע לציווי התורה "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה" – שזוהי הוראה הן בנוגע לאדם וחבירו למטה, והן בנוגע לאדם וחבירו ביחס לבנ"י והקב"ה, אדם העליון שעל הכסא, שנקרא גם חבירו, כדרשת חז"ל "רעך ורע אביך אל תעזוב , זה הקב"ה", וקאי גם על בנ"י שנקראים "אחותי רעייתי" , אחים ורעים להקב"ה .
640 שמו"ר רפכ"ז. זח"ב נה, רע"ב. הובא בפרש"י (ד"ה דעלך) שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וקיומם הוא (לא מצד השכל, אלא) מצד ענין האמונה, שזהו"ע אמונת עתיך גו', כמארז"ל שמאמין בחי העולמים וזורע, אמונה דוקא.
151 ראה תוד"ה אמונת – שבת לא, א – בשם הירושלמי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם מה שאמרו חז"ל ע"פ והי' אמונת עתיך גו', אמונת זה סדר זרעים , עתיך זה סדר מועד , חוסן זה סדר נשים כו'.
170 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומבאר, שמחמת צוק העתים כו' יש להשתדל לקנות ולחקוק במוח הזכרון עכ"פ תורה שבכתב , ומתורה שבעל פה יש להשתדל לקנות ולחקוק סדר קדשים הנקרא חכמה .
439 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כאשר טוען שפעל בלבבו לאהוב את רעהו, אבל אינו עושה לו טובה, ואינו רוצה לעשות לו טובה, הוא רק "אוהב" אותו – הרי לא זה הוא הענין ד"ואהבת לרעך כמוך"; אלא דוקא כאשר עושה לו טובה בפועל ממש , וזאת – גם אם הוא זולת שאינו בערכו כלל, ועד כדי כך שצריכים לשלול "דעלך סני לחברך לא תעביד" , היינו, שיש נתינת מקום לכך, הנה גם אז צריך להיות "ואהבת", כפי שהדבר מתבטא בעשיית טובה לזולתו בפועל, ודוקא פעולה זו מאמתת את רגש האהבה שבלבו.
318 שבת לא , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
איתא בגמרא שהשאלה הראשונה ששואלים "בשעה שמכניסין אדם לדין" היא:
286 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולהעיר גם מה"מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחת" , והיינו , ששרשו של הנכרי הי' מעולם התהו, ששם יש רק רגל אחת , ואי אפשר שיהיו שתי רגלים בבת אחת , וכמ"ש "וימלוך גו' וימת גו' וימלוך גו'", והיינו, שכל זמן שישנו המצב ד"וימלוך", אין נתינת מקום למלוכה של מישהו אחר.
750 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובמיוחד שאין זו הוראה סתם כ"א – כלל גדול הוא בתורה , ולא עוד אלא ש"זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא" , ונאמר "ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך גו' להדוף את כל אויביך מפניך כאשר דבר ה'".
1055 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ההכנה לקבלת התורה בחודש השלישי ביום הזה (ר"ח סיון) – הן בבירור המדות דנפש הבהמית (סיני), והן בהביטול (מדבר) דנפש האלקית, ובפרט בהענין דכאיש אחד בלב אחד [שזו (אהבת ישראל) היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא ] – זוכים לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות, וממשיכים זה על כל השנה כולה .
1393 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולהעיר, שכל זה הוא אפילו כשמדובר בנוגע לעצמו; ועאכו"כ כשמדובר אודות ההשפעה על הזולת – מצד מצות "ואהבת לרעך כמוך"8, שהיא לא רק מצוה אחת בין כל רמ"ח מצוות עשה , אלא זהו "כלל גדול בתורה" , ויתירה מזה, "זו היא כל התורה כולה , ואידך פירושה הוא זיל גמור" – הרי בודאי שנוגע בעיקר ענין המעשה :
419 שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט
ובדוגמת מינוי גר צדק לכהן גדול , שע"י מינוי זה גורמים שלא יוציא שנתו .
822 ראה שבת לא, א. יומא ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– שהלשון " מ חוטב עציך עד שואב מימיך" מתייחס ל"גרך אשר בקרב מחניך", אלא שזהו סוג מיוחד של גרים שנתחדש באותו זמן, דכיון שעמדו בנ"י ליכנס לארץ כנען, לכן "באו כנענים להתגייר" ולהיות מכלל ישראל (כדמוכח מהמשך הכתוב "לעברך בברית גו'", דקאי על כל
2231 נתבאר גם הקס"ד שכנענים לא נכללו ב"גרך", כי, אף ש"אם עשו תשובה ונתגיירו" לא חל עליהם האיסור ד"לא תחי' כל נשמה" (פ' שופטים כ, טז), מ"מ, חל עליהם איסור ד"לא תתחתן בם" (ראה הערה 15 בלקו"ש שבפנים) – כי, ההשפעה שע"י חיתון גדולה יותר מאשר ההשפעה שע"י שכן .
וההוראה מזה – שאע"פ שאין להתגרות בגוי קטן (ראה פסחים קיג, א), ועאכו"כ בגוי גדול , ויש כמה ענינים שמותר לעשות מפני דרכי שלום (ראה גיטין סא, א), מ"מ, צ"ל זהירות והרחקה כדי שלא לבוא לאיסור ד"לא תתחתן", שלכן, אין להושיבו בראש השולחן ולהתגאות בכך שהוא משומעי לקחו וכו'.
וענין זה שייך גם בדקות דדקות בנוגע לבנ"י עצמם – שגם לאחרי ששב בתשובה, וצריכים לקרב אותו, מ"מ, אין זה מחייב למנותו מנהיג בישראל, להנהיג את כל הענינים כו' (וע"ד שאין למנות "גר" להיות כהן גדול (ראה שבת לא, א)), ואין להאריך בענין המובן לכל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ידוע פתגם רבינו נשיאנו בנוגע לענין העסק בתורה , שצריך להתנהג כמו בעל-עסק בענין המסחר , שאינו יושב וממתין עד שמישהו יספר לאחרים אודות הסחורה שלו, ואז יבוא מישהו לקנות, אלא כפי שרואים אצל כל מי שיש לו להט ("קאָכט זיך") בעניני מסחר, שהוא בעצמו מחזר והולך לספר ולהראות לכולם את טיב סחורתו, מבלי לחסוך טירחה ויגיעה כו'.
2118 שעל זה שואלים לכל לראש "בשעה שמכניסין אדם לדין" : "נשאת ונתת באמונה" (שבת לא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובנוגע לשאלה "נשאת ונתת באמונה" , שאין ענין יוצא מידי פשוטו, שיש לנהל את המסחר באמונה , ללא השגת גבול, אבק גזילה וכו' וכו', ככל הענינים שאדם יכול להורות היתר לעצמו – טוען היצה"ר:
2236 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
טובת עצמו – הנה השליחות ומטרת החיים של עם ישראל, וכל משפחה בישראל, לפעול ע"י ההנהגה המתאימה שיהי' "ואהבת לרעך כמוך" , ועאכו"כ שיחס זה צריך להיות בין אלו ששייכים לאותה משפחה.
1595 שזהו כל התורה כולה (קדושים יט, יח. שבת לא, א. תניא פ' לב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז בנוגע לשקו"ט אודות "מיהו יהודי" :
625 בשיחה הקודמת (ס"ד), בביאור הפלוגתות דב"ש וב"ה בכל הש"ס, בדוגמא בסדר מועד (שבת לא, א): "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת , דחפו באמת הבנין שבידו , בא לפני הלל , גיירי' כו'" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ולכאורה נשאלת השאלה: היתכן, הרי זה גיור שלא כהלכה?!
– והוסיף (בבת-שחוק): בזמן שמאי והלל לא הי' לאף אחד ספק בדבר, שגיור צ"ל כהלכה. והאמת היא שגם עכשיו אין ספק בדבר, ואפילו אלו שאינם רוצים להודות ולקבוע זאת בחוק, יודעים בעצמם שגיור מוכרח להיות כהלכה, ויתירה מזה, שאין בכלל מציאות של גיור שלא כהלכה; אם זה שלא כהלכה – אין זה גיור, אלא סתם קומדי', או שאין זו אפילו קומדי', כי, בקומדי' יש לכל-הפחות ממה ליהנות, כיון ששמע דבר-צחות, בדיחה וכיו"ב, ואילו כאן אין אפילו דבר-צחות; זהו דבר של שקר! –
אך הביאור בזה כו' (ראה בהמשך השיחה – לקו"ש שבפנים ע' 315).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט
– אמנם אי אפשר למנות גר לכהן גדול , אבל בנוגע לענין ד"לעברך בברית ה' אלקיך", שוים הגרים לכל בנ"י.
292 ראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
המשך השיחה – שהשראת השכינה מלמעלה הו"ע נעלה יותר שלא בערך לגבי עבודת המטה, אבל אעפ"כ, דוקא בעבודת המטה ישנו העילוי ש"אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חבירו" ; והלשיטתי' בנוגע לבנין ביהמ"ק השלישי, אם יהי' בידי שמים , או כדברי הרמב"ם
972 ב"מ לח, א. – וכיון שזהו פס"ד בתורה (בנוגע לדיני פקדון), הרי זה סימן שע"פ תורת אמת כן הוא, שאכן יש מעלה יתירה "בקב שלו" גם בנוגע ל"תשעה קבים של חבירו" זה הקב"ה (ראה פרש"י ד"ה דעלך – שבת לא, א) – ע"ד שמצינו בנוגע לאהבת ה' ואהבת ישראל מי קודם למי , שמצד זה שאוהב מה שהאהוב אוהב, הנה הענין ד"ואהבת לרעך כמוך" (קדושים יט, יח), שהוא "כלל גדול בתורה" (תו"כ ופרש"י עה"פ) כולל גם את הענין ד"ואהבת את ה' אלקיך" (ואתחנן ו, ה), ונעלה יותר ממנו, כביכול (ראה "היום יום" כח ניסן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ההקדמה ד"מדבר" למתן תורה , מתבטאת (גם) בנוגע לכל הענינים שבתורה, ובפרט במצות "ואהבת לרעך כמוך" שהיא "כל התורה כולה" :
1817 שבת לא, א. תניא פרק לב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועד שע"י העסק בעניני העולם כמו אכילה ושתי', ועסק הפרנסה באופן דנשאת ונתת באמונה , פועל בירור (לא רק בעצמו, אלא גם) בכללות העולם, שנהפך ממדבר למקום הראוי לדירת אדם כו', כנ"ל.
657 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמובא בתוס' (מירושלמי) בפירוש "אמונת זה סדר זרעים" , "שמאמין בחי העולמים וזורע", והיינו, שאע"פ שזריעה בשביל צמיחה הו"ע טבעי בסדר הנהגת העולם, שלכן זורע הגוי את שדהו מבלי לחשוש שהגרעינים ילכו לאיבוד, בידעו שעולם כמנהגו נוהג ע"פ חוקי הטבע ללא שינוי, באופן ד"לא ישבותו" , מ"מ, הנהגת הטבע אינה הוראה בנוגע ליהודי, והסיבה לכך שהוא זורע אינה אלא בגלל ש"מאמין בחי העולמים".
1030 שבת לא, א. וראה גם תו"מ חס"ד ע' 116. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"בארבעה לא מצינא (בגירסא דארבעה סדרין, כגון מועד ישועות (נזיקין ) נשים , שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית, וקדשים נמי, כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי, ואמרינן אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה בכל מקום מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבין אותן בביהמ"ק), בשיתא מצינא" (בתמיהה, זרעים אינו נוהג בחוצה לארץ, וכן טהרות ), שזוהי גם הסיבה שב' הסדרים זרעים וטהרות אין עליהם גמרא .
2439 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואף שעשי' זו צ"ל בלא לב ולב (ניט מיט אַ פאַרקאָכטקייט), וכידוע הדיוק במ"ש יגיע כפיך כי תאכל, שהיגיעה צ"ל רק ע"י כפיך, ולא ע"י ראשך, הרי גם בשביל יגיע כפיך בהכרח להשתמש בשכל שבמוח כדי שיוכל לנהל את המסחר (או למלא את התפקיד שבו עוסק לפרנסתו) באופן דנשאת ונתת באמונה .
114 שבת לא, א. יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וצ"ל, הרי ענין האחדות דכל ישראל (ענין אתם נצבים היום כולכם) הוא גם במשך כל השנה, ועד שמצות אהבת ישראל [שהטעם לזה הוא לפי שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה (ענין האחדות) כמבואר בתניא] היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא , היינו שכל מצוה היא כמו פירוש ופרט בענין האחדות דכל ישראל, ולמה מודגש זה במצות סוכה דוקא.
11 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו, ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כי המלחמה דאכילה (ועד"ז בשאר צרכי הגוף) היא שאכילתו תהי' לשם שמים ולא למלאות תאות נפשו, היינו שלוחם נגד התאוה והתענוג שבהמאכל (ואינו מלובש בו), משא"כ ההתעסקות במשא ומתן מוכרחת להיות (ע"פ תורה ) בדרך התלבשות, נשאת ונתת באמונה .
44 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"י ההכנה לקבלת התורה בחודש השלישי ביום הזה (ר"ח סיון) – הן בבירור המדות דנפש הבהמית (סיני), והן בהביטול (מדבר) דנפש האלקית, ובפרט בהענין דכאיש אחד בלב אחד [שזו (אהבת ישראל) היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא ] – זוכים לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות, וממשיכים זה על כל השנה כולה .
77 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך הענין יובן בהקדים תחלה שעיקר התורה הנגלית נתלבשה במדות בלבד דהיינו בדרך כלל בששה מדו' כשר פסול טמא טהור אסור מותר חייב זכאי וכיוצא והן כלולי' בשיתא סדרי משנה בדרך כללות סדר זרעים בבחי' מדת החסד כו' סדר נשים בת"ת וחכמה בנזיקין ודעת בסדר קדשים כמובן מתוך דבריהם ז"ל ע"פ והי' אמונת עתך כו' ודרך כלל הוא רק בחי' השפעת החכמה במדות בלבד דהיינו אם כשר או פסול או טמא טהור כו' והענין הוא אם זה ראוי להשראת אור א"ס וכשר להיו' בחי' כלי או פסול כו' וכן טמא או טהור כו' וא"כ החכמה בזה הוא רק בבחי' גילוי אור א"ס למטה שבמדו' דאצי' הוא בחי' ז"א שהן בחי' מדו' עליונו' אם בכך וכך יוכשר שפע האור לבא למטה או בכך וכך ויש בזה בחי' חו"ג שמאל דוחה וימין מקרבת כו' לומר בכך יתקרב ויוכשר ולא בכך שכאשר יפסוק הדין פסול ה"ז שמאל דוחה שלא יקרב לפניה' ולא ישכון בו אור א"ס וכאשר יפסוק הדין כשר ה"ז בחי' ימין מקרבת לקרב הדבר לאור אלקי להיו' כשר להשראת אור א"ס כו'.
6 ע"פ והי' אמונת עתיך : ישעי' לג, ו. וראה שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום ההוא יגלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך הענין הוא להיות כי בחי' חכ' שבתו' ירדה בצמצומים והעלמות רבות כמו חכ' עילאה שגנוזה בהלכות תרומות ומעשרות וכל סדר זרעים וכן הלכות שבסדר קדשי' וסדר טהרות , שע"ז אמר חוסן ישועות חכ' ודעת כו'.
36 שע"ז אמר חוסן ישועות חכ' ודעת : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
א לא אמרו (וכ"ה בפרש"י בתהלים סי' קיט ע"פ עת לעשות לה' הפרו תורתך ובילקוט שם) קביעת עתים לתורה אלא במי שצריך לעסוק בדרך ארץ להחיות נפשו ונפשות ביתו אבל מי שא"צ לכך או שמתפרנס משל אחרים חייב לקיים והגית בו יומם ולילה כמשמעו (ועיין בסנהדרין פרק חלק דף צ"ט ע"ב ובמנחות פרק י"א דף צ"ט ע"ב צא ובדוק כו' ושאר תנאי שם לא פליגי אלא במי שצריך לעסוק בדרך ארץ ובאדר"נ פ' כ"א ובמד"ר ריש פתיחתא דאיכה ובקהלת רבה דף קט"ו א ע"פ בשפל קול הטחנה מה טחנה זו כו').
ד מ"א סוף סי' זה, מפירש"י בשבת דף לא , א ד"ה קבעת .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואחר כך כל ימיו של אדם איש לפי שכלו ויכלתו בפלפול התלמוד בקושיות ופירוקים לירד לעמקי הטעמים ודרשות ולהבין דבר מתוך דבר לחדש הלכות רבות ודרשות פסוקים אשר על זה אמרו בן ארבעים לבינה.
מח שבת לא, א (פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ). רש"י סוטה כ, סע"א (אלא ששם אינו מחלק בין ב' חלקי התלמוד). אבות ספ"ה ד"ה בן ארבעים. הובא לקמן פ"ב קו"א סוף ס"ק א. וכ"ה לקמן שם ה"א-ב. פ"ג ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אבל מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים לתלמוד תורה לקיים מה שכתוב והגית בו יומם ולילה בקביעות עתים ביום ובלילה בכדי ללמוד ולזכור היטב לימוד המביא לידי מעשה בלבד שהוא חובה על הכל דהיינו השולחן ערוך מהלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן בלי שאלת חכם ולימוד בהגדות ומדרשים או ספרי מוסר שנבנו על מדרשי חכמים שדבריהם תורה וקבלה ולא שכל אנושי כמו שנתבאר למעלה.
פב ראה שבת לא, סע"א וברש"י שם ד"ה קבעת . ע"ז יט, ב וברש"י שם ד"ה אשר. וראה תניא אגה"ק סי' יג (קיט, א). לקמן ה"ה (במתפרנס מאחרים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בכל עת שידרוש אדמו"ר הרב שיחי' בבית המדרש או בבית הכנסת, אינו רשאי שום אדם מאנ"ש להרוס ולעלות על הבימה מקום מושב הרב שיחי', כי אם אנשי ביתו ואוכלי שלחנו, והנקראים לגשת אל שלחנו על פי הנאמן הידוע.
3167 שידרוש אדמו"ר . . על הבימה: אודות אופן אמירת הדרושים על ידי רבינו, ראה כתבי רח"א ביחובסקי ע' קכה. נתיב רש"י ע"מ שבת לא, א (אהלי ליובאוויטש ניסן-אייר תשנ"ה ע' 47). רשימת היומן ע' רצט (אות יא והערה 53).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רס דיני הכנסת שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומצוה לחוף הראש ולגלח הצפרנים בכל ערב שבת.
1186 שבת לא, א (אותו היום ערב שבת היה , והלל חפף את ראשו ). סנהדרין צה, א (ההוא יומא אפניא דמעלי שבתא הוה, אבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה). אור זרוע שם (וחפיפת הראש נמי מצוה היא בערב שבת, כדאמר גבי שנים שהמרו זה עם זה , אמרו כל מי שיקניט את הלל יקח ד' מאות זוז , אותו היום ערב שבת הי', והי' הלל חופף את ראשו . ואמרינן בסנהדרין בחלק, גבי דוד המלך דמטא לארץ פלשתים וכו', עד ההוא יומא פניא דמעלי שבתא הוי, אבישי בן צרויה הוה קא חייף ראשיה. למדנו שדרכם הי' לחוף ראשם ערב שבת). מרדכי שבת רמז רפז. שו"ע ס"א (ומצוה לחוף הראש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמא, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וביאור הדברי' ידוע להיות דכתנות עור המלביש שנק' חשמל הרי הוא בא בבחי' הגשמה דוקא וכמו ענין המשל לנמשל (וכענין הגשמת השכל בבחי' רוב ההסבר עד שתינוק קטן ישיגו כו') והוא בחי' נוגה כמו האור המאיר באפילה שאורו ניכר שם יותר עד שנראה אורו מבהיק ביותר מאור המאיר במקום אורה כמו שאמרו שרגא בטיהרא מאי מהני אבל אור שרגא באישון חושך ואפילה אורו מבהיק ביותר והיינו לפי שהוא מאיר את החושך והאפילה דוקא שא"א לומר באור הנר מצד עצמו שמבהיק אורו בעצם בחושך לילה יותר מביום רק מצד החושך שהוא היפוכו ע"כ ניכר בו יותר אור ואין זו הבהקה אמיתית מצד עצמו רק שנראה לעין בהבהקה יותר מפני החושך דוקא שבו בא יתרון האור לעין הרואה לבד וזהו כמו הבהקת ובהירת אור האבן טוב בהיותו מצוייר בגסות החומר שהוא בהיר יותר משהוא מצוייר בחומר זך ובהיר כו' מטעם זה (וכהבנת והשגת לתכלית עומק אור השכל במשל זר שהוא ענין גס וזר דוקא מטעם זה כו') וזהו בחי' נוגה שיש בו ב' פרושי' כידוע הא' מענין נוגה אור או יגיה חשכי וכה"ג והב' ל' בליטה לחוץ וכמ"ש כאשר הוגה מן המסילה כו' וכן ההוגה את ה' כו' וכמו הגיון שבמח' כמ"ש והגית בו כו' וכן והגיון לבי כו' ושניהם עולין לכוונה א' כמ"ש במ"א ע"ד דוגמא מאור השמש המאיר בענן שאורו מוכפל שם וניכר הוא שם ביותר משניכר בגוף השמש עצמו כי מפני הזדככות גשם הענן שבהרכבת חלקי המים שבו יוכר שם האור בכל פרטי חלקיו ביותר כמו ג' גווני קשת שנק' מראה הנוג' כמ"ש כמראה הקשת כו' כן מראה הנוגה ד כו' וכמו פרטי חלקי גוונין שבאבן טוב לא ניכר יפה כ"כ כ"א בהיותו מורכב באיזה חומר אך לא בחומר גס אלא בחומר זך וצלול שיבהיק אורו ביותר וכך הוא ענין הב' בפי' נוגה שהוא בחי' הבליט' בגשם זך שנזדכך קצת שם בולט והוגה האור כמו יגיה חשכי דוקא וכן הגיון שבמח' עיוני' שבא אור השכל בבחי' בליטה לחוץ בגשם האותיות שבהרהור המח' שאז דוקא ניכר ומושג הארת עומק השכל יותר וז"ש והגית בו כו' והיינו ג"כ כמו ענין המשלים שבולט ומושג שם אור השכל יותר כנ"ל והוא בחי' נוגה דע"ס כו' בכלל שזהו בחי' הישות המורגש ובולט (ע"ד המבואר במ"א בענין ראית איש חכם בעיניו כו' וכן ופלגשו ושמה ראומה ראו שאני בטל כו' וכהתלהבות אלקית המורגשת כו') וכ"ז שרש בחי' החשמל שנעשה מחיצוניות דבינה (שמזה נעשו בחי' הכנפיים כמ"ש על גוזליו ירחף כו' אימא פריש' גדפהא כו' ונק' כנפי שכינה שמשם שרש נשמות הגרים כו' וזהו ג"כ ענין מאמר הזהר ע"פ בקר אערך לך ואצפה דוד אתקין האי חופאה לחפאה בקר דיוסף כו' ועביד נהורא לאתלבשא כו' עד אינון דאקרון כנפין עילאין כו' כמ"ש ביאורו במ"א) עד שמזה נשתלשל ויורד עוד להיות בבחי' המסך ממש הנק' פרסא המפסיק ומבדיל בין אצי' לבריאה כו' והמל' בוקע המסך (כמשי"ת) אך ענין כתנות אור באלף הוא אחר התיקון ובירור דבחי' נוגה דחשמל שהוא ע"י בחי' ביטול
18 כנפי שכינה : שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והוא המרומז בפסוק מנורת זהב כולה וגולה על ראשה , הוא ההתבוננות בקריאת שמע, שמע ישראל, להבין דבר מתוך דבר ולהשכיל בעיני ראי' דבר הנולד מאין ליש, כמאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית , ואי לזאת הוא אחד ממש, אין עוד מלבדו ממש, כולא קמי' כלא חשיב ממש, רק החשך יכסה ארץ .
1015 להבין דבר מתוך דבר : ראה שבת לא, א. אגרת הקודש סי' טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כל העובר כו' ונתנו איש כופר כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט
הראי' וההכרה שהדבר הנראה מצטייר באשון בת עין של הרואה והמביט, ב' היא שהרואה שולח ניצוצי אורו שיש בהם עצמיות גמור כמ"ש הרב ממשל בת היענה כו', וע' מענין רע עין בזהר פ' אחרי דס"ג ע"ב, ובמד"ש פ"ה דאבות במשנה עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של א"א פי' כי עין טובה נמשך מבחי' ואהבת לרעיך כמוך, ועין רעה בהיפך זה, והרי ואהבת לרעיך כמוך זהו כלל התורה כולה כו' ואידך פירושא היא, ולכן איתא פ"ב דאבות איזהו דרך ישרה שידבק בה האדם ר' אליעזר אומר עין טוב, וכן אמרו עין הרע ויצה"ר מוציאין את האדם מן העולם , וז"ש בגמ' פ"ט דב"מ דק"ז ע"ב ע"פ והסיר ה' ממך כל חולי אמר רב זו עין כו' צ"ט בעין הרע כו', דיש לפרש היינו קטרוג הס"מ שנק' עין הרע כנ"ל, ובלעם נק' עין רעה י"ל עין זהו הנבואה כמ"ש במד"ר תצוה פל"ח ע"פ בדד עין יעקב, וכתיב ולא קם עוד בישראל נביא כמשה וארז"ל במד"ר נשא ס"פ י"ד בישראל לא קם אבל באומות קם ומנו זה בלעם, א"כ לכן נק' עין המורה על הנבואה, אבל עכ"ז כיון שהי' רשע ואע"פ שראה מה שראה לא נתבטל מהיש והתאוה שלו ע"כ נק' עין רעה כו'.
393 ואהבת. . פירושא היא : ראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א [כמה גדולים יורדי הים]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש אמונה שהיא יותר קרובה ומ"מ אינה אמונה שלימה, והוא מה שפי' ע"פ והי' אמונת עתך שמאמין בחיי עולם וזורע, שזהו לא יתכן לקרות אמונה שלימה, והלא יודע היטב שכשזורעים בארץ צומח, והוא עצמו בשנה הקודם לזה זרע והצמיח, וא"כ איך יתכן לקרות ולכנות זה בשם אמונה, והרי לא הגבילו שדוקא כשזורע בפעם הראשון, אלא שהגם שיודע היטב וראה בעצמו מ"מ נק' זה בשם אמונה שמאמין בחיי עולם וזורע, והיינו הגם כי זהו אינה אמונה כ"כ מ"מ ה"ז הוא בכלל אמונה כו'.
6 שפי' ע"פ והי' אמונת עתך שמאמין בחיי עולם וזורע : ראה שבת לא, א בתוד"ה אמונת : אמונת זה סדר זרעים , מפרש בירושלמי שמאמין בחי העולמים וזורע. [וראה ס' אמרי בינה (למהרצ"ח) סי' ב' שבירושלמי לפנינו ליתא]. נת' בלקו"ש ח"א ע' 216. 240. חט"ו ע' 370. חי"ח ע' 295.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך להבין זה י"ל מ"ש והי' אמונת עתך חוסן ישועות חכ' ודעת יראת ה' היא אוצרו , ומפרש בגמ' אמונת זה סדר זרעים כו', עתך זה סדר מועד , חסן זה סדר נשים , ישועות זה סדר נזיקין , חכ' זה סדר קדשים , ודעת זה סדר טהרות , ואפילו הכי אי איכא יראת ה' אין אי לא לא, ובמדרש מביא משל ע"ז משל לא' שהי' לו אלף מדות שמן ואלף מדות יין ואלף מדות סלת א' לו א' יש לך אוצר להניחם שם מוטב וא"ל אין לך בידך כלום, כך אי איכא יראת ה' אין אי לא לא כו'.
10 ומפרש בגמ' : שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
חסן זה סדר נשים , והענין הוא דהנה ידוע שיש עולם שנה נפש, והנה זרעים מועד הוא המשכה בבחי' עולם ושנה שהוא זרעים המשכה בעולם כי הזריעה היא בארץ דוקא, והזריעה צריכה לגשמים מן השמים וכמ"ש כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים והרוה את הארץ והולידה והצמיחה, נמצא שענין סדר זרעים הוא המשכה בעולם, ומועד הוא המשכה בבחי' שנה כי מועדים הוא בזמן דוקא שיש זמן ועת מיוחד לכל מועד ומועד , ונשים הוא המשכה בבחי' נפש שהוא המשכה בבחי' פנימי' בבחי' נפש שזהו ענין סדר נשים שהוא יחוד וזיווג שהוא המשכה פנימי' כו'.
83 חסן זה סדר נשים : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועוי"ל חסן הוא בחי' ירושה וכמ"ש בזהר בן מסטרא דדעת דירית אחסנתי' מאבא ואמא, וזהו מ"ש מי כמוכה חסין י"ה, והענין הוא דהנה לפעמים כתי' אין השם שלם דהיינו שאינו מאיר בחי' י"ה בו"ה, ולמטה בנפש האדם היינו שאינו מאיר בחי' מוחין במדות אף שהוא משיג אלקות בהשגה ושכל מ"מ אינו נוגע כלל לפנימיותו, והיינו לפי שאינו מאיר ההשגה שמשיג במוחו ללב, וזהו אין השם שלם, אך חסין י"ה היינו שיהי' הבן שהוא בחי' מדות שהוא בחי' ו"ה יהי' ירית בחי' י"ה שיהי' מאיר גילוי עצם בחי' י"ה בו"ה, וע"ז נא' חסין י"ה דירית מאבא ואמא שהוא בחי' ירושה שמקבל מפנימי' י"ה, וזהו חסן זה סדר נשים כי סדר נשים הוא המשכה פנימי' בבחי' תוס' וריבוי מבחי' בריח התיכון כו' שהוא המשכה מפנימי' או"א וע"כ נקרא חסן שהוא בחי' ירושה דירית מאבא ואמא.
96 חסן הוא בחי' ירושה : רש"י שבת לא, א ד"ה חוסן . ראה אוה"ת שבועות ע' עא. ע' עב. ישעי' כרך א ע' רכד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ישועות זה סדר נזיקין , והענין הוא דהנה יש ארבע אבות נזיקין , זהו ענין עון ומשחית אף וחימה, וע"ז נא' והוא רחום יכפר
101 ישועות זה סדר נזיקין : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
חכ' הוא בחי' סדר קדשים ודעת הוא סדר טהרות , והנה לכאו' אינו מובן שהרי דעת הוא למעלה מחכ', וכמו שפרש"י דעת עדיף מחכ', וקדשים הוא למעלה מסדר טהרות , שהרי טהרה מביאה לידי קדושה וא"כ למה חכ' הוא קדשים ודעת
123 חכ' . . קדשים ודעת . . טהרות : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומלאה הארץ דעה את הוי' כו' וכתי' ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי כו', וטהרות קאי ג"כ על בחי' דלע"ל וע"כ דעת מוקי הגמרא שהוא טהרות שלמעלה מקדשים כו', ואעפ"כ יראת ה' היא אוצרו אי אית בי' יראה אין אי לא לא.
163 אי אית בי' יראה אין : ראה שבת לא, א בדברי רבא. וראה גם לעיל בריש המאמר ובהערה 14. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך ובהערה 11.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך להבין כ"ז צ"ל תחילה מ"ש והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת יראת ה' היא אוצרו ומפרש בגמרא אמונת זה סדר זרעים עתיך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין חכמה זה סדר קדשים ודעת זה סדר טהרות ואפ"ה אי איכא יראת ה' אין אי לא לא.
9 ומפרש בגמ' : שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת כו', הנה נת"ל ענין אמונת עתיך שהוא זרעים מועד , חוסן זה סדר נשים .
4 אמונת עתיך . . זרעים מועד חוסן . . נשים : שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ישועות זה סדר נזיקין , דהנה אזלעו"ז עשה אלקים רע לעומת טוב, וכמו שיש בקדושה דכתי' ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו שיש ציור אדם חו"ב ז"א ומל', כן יש בלעו"ז ארבעה אבות נזיקין והו"ע עון ומשחית אף וחימה.
26 ישועות זה סדר נזיקין : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
חכמה הוא סדר קדשים ודעת סדר טהרות , והנה לכאורה אינו מובן שהרי הדעת הוא למעלה מהחכמה כמו שפרש"י דעת עדיף מחכמה, וקדשים הוא למעלה מטהרות שהרי טהרות מביאה לידי קדושה, וא"כ למה חכמה הוא קדשים ודעת הוא טהרות , הי' צ"ל להיפך חכמה טהרות ודעת שהוא עדיף, קדשים .
51 חכמה . . קדשים ודעת . . טהרות : ישעי' לג, ו. שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שלמעלה מקדשי' כו', כי בבחי' זה בענין באתהפכא מחשוכא לנהורא זה שייך בטהרות דוקא ולא בקדשים ע"כ דעת זה סדר טהרות , ואעפ"כ יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא.
88 יראת . . אין אי לא לא : ראה שבת לא, א בדברי רבא. לעיל הנחה ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך ובהערה 11. (בחלק המאמרים) בריש המאמר כאן ובהערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ליל א' דחה"ש, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מבין, והיינו להבין דבר מתוך דבר , וכמאמר רבינו נ"ע (בד"ה השמים כסאי בתו"א) דבר סוכ"ע ותוך דבר ממכ"ע, ומהתוך דבר יבין דבר , דבינה זו הוא בלב דוקא, שהרי זהו הבנת ענין חדש מה שלא הבין בראשונה, אלא שהבין דבר מתוך דבר .
31 שבת לא, סע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'רז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
במענה על מכתבו, אשמח במאד לשמוע מפי אחד מאנ"ש שי' תהלתו ושבחו של חבירו ורעו , כי זהו יסוד מוסד בתורתנו הקדושה כאמור ואהבת לרעך כמוך, ואמר ר' עקיבא זהו כלל גדול שבתורה , וכהא שבא לפני הלל , דזהו בכללות ישראל, ובפרט באנ"ש.
1696 וכהא שבא לפני הלל : שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ט כסלו תש"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
רק שהן בהעלם גדול בעלמא דאתכסיא, ומעלמא דאתגליא היא התורה שבעל פה עכ"פ לפחות יקנה ויחקוק סדר קדשים הנקרא חכמה בדברי רז"ל ומכפר עונותיו של אדם כמ"ש האריז"ל.
33 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק לב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[ וז"ש הלל הזקן על קיום מצוה זו זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא כו ' ] מד"מ 1 דף כ"ח,א הגמרא משבת לא ,א שוב מעשה בנכרי אחד כו' גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת כו' בא לפני הלל גיירי' אמר לי' דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושא הוא זיל גמור ופרש"י דעלך סני כו' רעך ורע אביך אל תעזוב (משלי כ"ז) זה הקב"ה אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבריך על דבריך, ל"א חברך ממש כגון גזילה גניבה כו' ורוב המצוות ע"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תשלג
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון שתהי' המסיבה בהצלחה, ובמסיבה כגון זו הצלחה כמובן פירוש המשכת ההשפעה גם בימים הבאים לאחרי זה, להוספה בלימוד התורה ובהידור קיום מצותי', אשר זה בא על ידי לימוד התורה בהקדמת יראת שמים ומתוך יראת שמים, כמבואר בדברי חכמינו ז"ל.
2 לימוד התורה בהקדמת יראת שמים : ראה שבת לא, סע"א. לקו"ת ויקרא ו, א. קונטרס עץ החיים פי"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תקה
מקור מפורש
בדף זה
ואמחז"ל שצ"ל מו"מ באמונה, היינו למלאות תפקידו בעבורו מקבל משכורת – ולא השפעה על הא"י שם.
1 ואמחז"ל : ראה שבת לא, א. יומא פו, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרנח
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שאחת המצוות העיקריות היא ואהבת לרעך כמוך, בודאי משתדל להשפיע על חבריו, ובסביבתו בכלל, בנוגע ללימוד התורה בהתמדה ושקידה וקיום מצוותי' ביראת שמים.
3 אחת המצוות העיקריות היא ואהבת לרעך כמוך קדושים יט, יח. וראה שבת לא, א. ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד. תו"כ (הובא בפירש"י) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרעז
מקור מפורש
בדף זה
וראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשמא
מקור מפורש
בדף זה
להעיר מהירושלמי (הובא בתוד"ה אמונת, שבת לא, א) שמאמין בחיי העולמים וזורע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשנב
מקור מפורש
בדף זה
ונוסף על שאין זה נכון וטוב, הרי לאחרי בקשת סליחה רבה - כיון שודאי מטרתו שיהי' משאו ומתנו וכו' באמונה - ועפ"ז הרי כל יום ויום מלוא אחריות תפקידו עליו - כביום הראשון שלפני עשור השנים, וביחד עם זה - מלוא נתינת הכח למלאות התפקיד, וביחד עם זה - מלוא הזכות שבמילוי התפקיד.
4 משאו ומתנו וכו' באמונה ראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קמ
מקור מפורש
בדף זה
אמרז"ל (שמ"ר ר"פ יתרו ורש"י ד"ה דעלך שבת לא, א) רעך ורע אביך אל תעזוב זה הקב"ה, ולכאורה איזה ריעות וחבור שייך בין ברי' שפלה ועצומ"ה ית'?
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתפט
מקור מפורש
בדף זה
ואם לאו הרי התרו רז"ל (שבת לא, א) מוטב שלא העלית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תיז
מקור מפורש
בדף זה
אתענין לדעת מעניני לימודו ובטח יש לו ג"כ קביעות במקצוע דתורה שנק' בדברי רז"ל קב חומטין (שבת לא, ע"א) אשר בזה תלוי ג"כ הקיום והתועלת של כל הכורין דחטין (שהתורה נק' חטה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'שפה
מקור מפורש
בדף זה
והנה זאת התורה אדם, אשר כמו דאסתכל הק' באורייתא וברא עלמא עולם הגדול, ה"ה גם בהנוגע להאדם שהוא הנקרא ברז"ל עולם קטן (תנחומא פ' פקודי בתחלתו, ת"ז תיקון סט' דף ק' ע"ב ועוד) ומתאים למאור עיניו של אדם הנה נמצא ג"כ בתורה המאור שבתורה וכאמור באיכה רבה בתחלתו, המאור שבה מחזירו למוטב, שהמאור שבתורה הוא הנסתר דתורה סתים דאורייתא שהוא המביא ליראתו ואהבתו ית' וכמרז"ל (שבת דף ל"א סוף ע"א) ומבואר בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת ויקרא, ונתגלה בדורות האחרונים בתורת החסידות באופן שכל אחד ואחד יכול להבינו בטוב, וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בארוכה בקונטרס לימוד החסידות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תצט
מקור מפורש
בדף זה
- ולהעיר ממשנה סנהדרין פרק ו', בזמן שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת כביכול קלני וכו' ועיין ג"כ רש"י שבת לא, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקלו
מקור מפורש
בדף זה
שבת לא, א ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרכח
מקור מפורש
בדף זה
שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקמב
מקור מפורש
בדף זה
שבת לא, א (כל"א בפירש"י שם ד"ה דעלך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
זה הקב"ה"), שעל ידי שניהם יחד ישנם עשרה קבים, המורה על שלימות (דעשר הוא מספר השלם).
44 שמו"ר ר"פ כז. רש"י ד"ה דעלך שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז בלק
מקור מפורש
בדף זה
[ולכן לא נזכר במדרש בהמשך לזה קיום המצות, אלא "מפליגין לדרך ארץ למשא ומתן", כי בקיום המצות עצמן לא ניכרת מעלה מיוחדת בקיומם, והמלכת הקב"ה בק"ש באופן שחוטפין ק"ש מועילה להם דכאשר מפליגין לדרך ארץ ולמשא ולמתן תהי' הפלגה זו באופן כשר, משאו ומתנו באמונה, ו"כל מעשיך יהיו לשם שמים", וכיו"ב].
53 שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
ראש-חודש ניסן, ה'תשמ"ט
178 תשמ"ט : להעיר מהרמז בסימנה של שנת תשמ"ט — "ואשר יהי' לך את אחיך תשמט ידיך" (ראה טו, ג), שהקב"ה משמט כל החובות דבנ"י ("אחיך", שנקראו אחים למקום, כמ"ש "למען אחי ורעי" — תהלים קכב, ח. קה"ר פ"ד, ח (בתחילתה). זח"ב קכב, רע"א. ועוד. רש"י שבת לא, א ד"ה דעלך, משמו"ר ר"פ כז), וכשבטלה סיבת הגלות (ה"חובות" דבנ"י, "חטאינו") בטל המסובב, הגלות, ובאה הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ויש להוסיף, שכאשר הנהגתם של ישראל בפועל היא באופן ד"ואהבת לרעך כמוך", אזי בודאי מתגלה בפועל גם האהבה ד"רעך" — "רעך ורע אביך אל תעזוב, זה הקב"ה" — לכאו"א מישראל,
39 פרש"י שבת לא, א (ד"ה דעלך). וראה שמו"ר רפכ"ז. זח"ב נה, ריש ע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ואף שבפשטות הקדושה הבאה משמיא היא קדושה יותר מזו שבאה ע"י מעשה האדם, וע"ד ובסגנון רז"ל מעשה האדם היא "קב שלו", קב אחד בלבד, ואינה בערך ל"תשעה קבים" של חבירו (הקב"ה, וכמ"ש רעך ורע אביך אל תעזוב), הקדושה הבאה משמיא — מ"מ יש מעלה ב"קב שלו", מעשה האדם דוקא.
39 משלי כז, י. וראה שמו"ר רפכ"ז. תנחומא יתרו ה. רש"י שבת לא, א ד"ה דעלך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תצא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ הנ"ל י"ל, כי הדין דאכילת "פועל" בהנהגת הקב"ה עם ישראל — הוא בפשטות יותר גבי "כרם רעך" (כמרז"ל "רעך זה הקב"ה"), מאשר גבי "קמת רעך".
28 שמו"ר ר"פ יתרו. רש"י שבת לא, א ד"ה דעלך. וראה גם זח"ב נה, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
והנה פשוט דאם לא נתלמד ונתחנך בעשיית כל המצוות קודם גירותו, לא יוכל לקיימן מיד אחר הגירות, וא"כ למה אין מלמדין אותו כל המצוות ובכל פרטיהם, ואדרבה — "אין מאריכין בדבר זה".
38 ואין לומר דכיון שאינו מוכרח להתגייר א"א שיחולו עליו שום דינים, דהרי הותר ללמדו מקצת מצות כו' גם קודם הגירות אף שעכו"ם שלמד תורה חייב מיתה (סנהדרין נט, א). ולהעיר ממהרש"א בחדא"ג שבת לא, א. שו"ת רעק"א סי' מא. טו"א חגיגה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
בדף זה
אין די מועדים פון חדש תשרי — וואָס פון זיי דאַרף מען מיטנעמען אין דער עבודה פון "ויעקב הלך לדרכו" במשך כל השנה — ובפרט בר"ה (דער ערשטער מועד פון תשרי) און בשמע"צ ושמח"ת (דער סיום וחותם פון כל המועדים דחדש תשרי) — איז מודגש דער ענין פון אהבת ישראל, וואָס איז דער "יסוד ושרש כל התורה":
27 תניא פרק לב (משבת לא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויחי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
גם זה שלומד תורה ומקיים מצוות במדה הנעלית ביותר עד כדי כך שהוא עמד בקירוב מקום למשכן ולארון – הרי אם מתכוין הוא לטובתו הוא (אף כשהמדובר בטובתו הרוחנית) וחסרה לו ההתמסרות לעשיית טובה ליהודי אחר – כיון שפגום בו הענין של "ואהבת לרעך כמוך", יסוד כל התורה, עלול הוא לאבד את ה"מה" שבנפשו.
16 ראה תניא פל"ב. שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אם את כל המצוות יש לקיים בתוקף – כל־שכן שאת מצות אהבת ישראל, יסוד כל התורה, יש לקיים בתוקף ולא להתרשם משום אדם.
3 שבת לא, א. תניא פרק לב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אם את כל המצוות יש לקיים בתוקף – כל־שכן שאת מצות אהבת ישראל, יסוד כל התורה, יש לקיים בתוקף ולא להתרשם משום אדם.
3 שבת לא, א. תניא פרק לב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בדברים האמורים יובן מאמר הירושלמי:
11 הובא בתוד"ה אמונת, שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א צו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בדברים האמורים יובן מאמר הירושלמי:
11 הובא בתוד"ה אמונת, שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א קדושים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כך גם אהבת ישראל, כללות כל התורה – והבעש"ט קבע אותה כיסוד בחסידות – נוגעת לכל ישראל.
29 שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לפי זה יובן גם מאמר רז"ל שלפיו אהבת ישראל היא יסוד כל התורה, בהתאם למוסבר ב"תניא" בהרחבה שיסוד כל התורה הוא
7 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
‘ דעלך שבת לא, א) רעך ורע אביך אל
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
5 שבת לא, א. תניא פרק לבי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
5 כציתי חז"ל : שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
והנה זאת התורה אדם, אשר כמו דאסתכל באורייתא וברא עלמא עולם הגדול, ה"ה גם בהנוגע להאדם שהוא הנקרא ברז'ל עולם קטן (תנחומא פ' פקודי בתחלתו, ת"ז תיקון סט' דף ק' ע"ב ועוד) ומתאים למאור עיניו של אדם הנה נמצא ג"כ בתורה המאור שבתורה וכאמור באיכה רבה בתחלתו, המאור שבה מחזירו למוטב, שהמאור שבתורה הוא הנסתר דתורה סתים דאורייתא שהוא המביא ליראתו ואהבתו ית' וכמרז'ל (שבת דף ל"א סוף ע'א) ומבואר בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת ויקרא, ונתגלה בדורנו האחרונים בתורת החסידות באופן שכל אחד ואחד יכול להבינה בטוב, וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בארוכה בקונטרס לימוד החסידות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
3 רש"י שבת לא, א ר"ה רעלך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
4 כלל כו" כל כו': ספרא לקדושים יט, יח. תניא פל"ב (משבת לא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ערב חה"פ שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כשם שחייבים לומר שקטן (וכך, ואף יותר מכך מי שמתכונן להתגייר) חייב ללמוד את הלכות המצוות:
28 ראה חדא"ג מהרש"א שבת לא, א ד"ה א"ל. שו"ת רעק"א סמ"א. שד"ח כללים ג, סקנ"ה (כו). שם פאת השדה ג, סוסק"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
המפרשים מסבירים, שרבי עקיבא רוצה להראות את חשיבות המצוה, ולהדגיש שהיא ענין כללי בכל התורה, כמאמרו המפורסם של הלל:
4 שבת לא, א. וראה חדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
להעיר מהנהגת שמאי (שבת לא, א). וראה שושנים לדוד הובא ב"לקוטים" למשניות כאן. אבל י"ל דשאני התם שאם הי' מקבלו בספ"י הי' אפשר להנכרי לפרש שיש מקום לדעתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
זה הקדוש־ברוך־הוא" – את
102 פרש"י שבת לא, א ד"ה דעלך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"נשיא ואב בית דין", ובגמרא נאמר:
24 שבת לא, א. שם טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 יראת .. אוצרו: שבת לא, א ושם. ועיין לקו"ת ביאור לד"ה תורה ציווה ספ"ד. יראה שלם: תוד"ה הר תענית טז, א (בראשית רבה פנ"ו י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
2 אני . . קוני: קדושין בסופה. עלי' נאמר: שבת לא, א. וראה תניא פי לב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
13 ואתחנן ד, טו. וראה ברכות לב, סעיב. שבת לא, א. ראה לקוש ח"ט ע' 156 הע' 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
6 ל' חז"ל -- שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
3 ל' חז"ל -- שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
3 שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
4 יראת . . אוצרו: שבת לא, א. ושם. ועיין לקו"ת ביאור לדיה תורה ציווה ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
12 ועאכו"כ עבודת האדמה ע"י ישראל, שהוא ,מאמין בחי העולמים וזורע" (תוד"ה אמונת -- שבת לא, א), כלומר שהוא מכיר בטבע עצמו בחי' אלקות שלמעלה מהטבע (ראה לקו"ש חט"ו ע' 370 וש"נ);
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
4 שבת לא, א. וראה לקו"ש חי"ז ע' 219. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
5 שבת לא, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
9 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
0 פרש"י (ד"ה דעלך) שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
ב) ע"י לימוד פנימיות התורה זוכה להצליח בלימוד נגלה דתורה שיכוין לאמיתתה של תורה , כי, כאשר הלימוד הוא ע"י שכל האדם מצד עצמו, יכול לילך בדרך עקלתון, ולא מספיק דעתא צילותא, אלא צריך גם סייעתא דשמייא לכוין לאמיתתה של תורה , וע"ד מאמר רז"ל "הוי' עמו – שהלכה כמותו", והעצה לזה היא – שלימוד התורה יהי' מתוך יראת שמים, וכמאמר רז"ל "כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו, בהי עייל", וכדי לבוא ליראת שמים יש צורך בלימוד פנימיות התורה , כמ"ש הרמב"ם "היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים וכו'".
169 שבת לא, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
"רעך" – קאי על הקב"ה , ו" ערבת לרעך" פירושו – לגרום ערבות ונעימות להקב"ה ("מאַכן זיס דעם אויבערשטן").
41 ראה שמו"ר רפכ"ז. פרש"י שבת לא, א (ד"ה דעלך). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
וענינו בעבודה הוא לימוד פנימיות התורה באמונת חכמים, אע"פ שאינו מבין זאת כפי שיכולים ומוכרחים להבין נגלה דתורה, כידוע בענין "קב חומטין" ו"ארץ מליחה", שענין זה דוקא נותן כח בכל הששה סדרים, ומתקן ומסייע שיסורו כל ההעלמות וההסתרים של השכל שמסתירים על האמת, ושתהי' שנה טובה ומבורכת בתורה ומצוות, ובדרך ממילא יהי' "ונתתי גשמיכם בעתם".
92 שבת לא, סע"א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
אפילו כאשר בכל הסביבה ישנו רק יהודי אחד השייך לתורת החסידות, ואפילו אם גם אצלו אין זה אלא דבר מועט (שהרי תורת החסידות בכלל היא בבחינת " קב חומטין" לגבי כור שלם) – בכחו לפעול על כל סביבתו, ולהאיר את סביבתו במאור שבתורה, זוהי תורת החסידות .
101 שבת לא, סע"א. וראה לקו"ת ויקרא ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
ובנגלה דתורה צריך להיות שיעור דוקא (לא רק כל שהוא) – שנוגע ההוספה והריבוי בכמות , עד כמה שאפשר לנשמתו להשיג, אלא שהלימוד צריך להיות מיוסד על כללי התורה , ובהקדמת יראת שמים, כדאיתא בגמרא "כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו, בהי עאל", "חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד" (שהתורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמים, לכך צריך שתקדים לו יראת שמים), ואז "חכמתו מתקיימת", והולך הוא ב"דרכי ה'" שעליהם נאמר "צדיקים ילכו בם".
45 שבת לא, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
והענין הוא, דהנה אמרו רז"ל כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו, והיינו שתורה הו"ע הפנימיות, ויראת שמים (ובכלל זה גם ענין התפלה) הו"ע החיצוניות.
52 שבת לא, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
עפ"ז יובן מ"ש בירושלמי "שמאמין בחי העולמים וזורע" (הוא "זורע" לפי "שמאמין" וסומך על הקב"ה שתהי' הצמיחה).
59 הובא בתוד"ה אמונת – שבת לא, א. וראה "רשימות" חוברת סח ע' 7 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ טהרה, ה' ניסן ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שדובר בפירוש דברי הירושלמי "מאמין בחי העולמים וזורע":
66 הובא בתוד"ה אמונת – שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
תהלוכות העולם וחוקי הטבע – הם ענין ("דאָס איז אַ געשעפט") עבור אומות העולם, ש"מאותות השמים גו' יחתו", משא"כ יהודי – חוקי הטבע אינם נוגעים לו כלל, כי אפילו בענינים טבעיים פועל הוא באופן ד"מאמין בחי העולמים" (כמו שנתבאר בהתוועדויות שלפנ"ז).
106 תוד"ה אמונת – שבת לא, א (מירושלמי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
עפ"ז יובן גם מאמר רז"ל שאהבת ישראל היא יסוד כל התורה, כמבואר בתניא באריכות, שיסוד כל התורה הוא להגבי' ולהעלות הנפש על הגוף, וענין זה מתבטא באהבת ישראל.
64 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
כך גם אהבת ישראל, כללות כל התורה – והבעש"ט קבעה בתור יסוד בחסידות – נוגעת לכל ישראל.
175 שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
ולהעיר מדברי הגמרא "כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו, בהי עייל" (באיזה פתח נכנס לפתוח את הפנימיים) - שמזה מובן שרק לאחרי שיש לו יראת שמים, שעי"ז יכול להכנס לפתוח את הפנימיים, אזי יכולה התורה להקרא על שמו, "תורתו".
82 שבת לא, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואם כל המצוות צריך לקיים בתוקף, כל-שכן שמצות אהבת ישראל - יסוד כל התורה - צריך לקיימה בתוקף, מבלי להתפעל משום אדם.צריכים לדבר עם יהודי אודות תורה ומצוות, ואם הדברים אינם פועלים, צריכים לדבר עוד הפעם,
43 ראה שבת לא, א. תניא פרק לב.
---------
*) @58ראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 114 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וגם פירוש צבא מלשון צביון והתכללות אינו ענין העבודה עצמה, כי אם הכנה לעבודה, שההכנה היא ההתכללות שכולל עצמו עם כל ישראל, שזהו שקודם התפלה צריך לקבל על עצמו מצות ואהבת לרעך כמוך, כי זהו יסוד והכנה לכל התורה, וכפי שמבאר בהמאמר שנש"י חלוקים במדריגתם, יש בעלי השגה שהם מארי תורה ומארי רזין כו', וישנם אנשים פשוטים כו', וההכנה לעבודה הו"ע ההתכללות עם כל ישראל.
16 ראה תו"כ ופרש"י עה"פ. שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
דאסוותא" – תביא לידי חיזוק באמונה, ולא באופן של מקיף סתם, אלא באופן ד"ורעה אמונה" , שהאמונה תאיר בפנימיות .
1278 נזכר גם הענין ד"מאמין בחי העולמים וזורע" (תוד"ה אמונת – שבת לא, א) – בפנימיות.
בא' מסיומי השיחות נזכר גם הפסוק (ישעי' מ, ה) "ונגלה גו' וראו כל בשר", בשר דייקא, היינו, שהגילוי יהי' אפילו בבשר הגשמי, וכדאיתא במדרשי רז"ל (ראה תענית יא, א. וראה גם ירושלמי ע"ז פ"ד ה"ז) שלעתיד לבוא קורות ביתו מעידין עליו כו', ועד"ז בנדו"ד – שאפילו הדומם הגשמי יכריז ש"אין עוד מלבדו" (ואתחנן ד, לה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
"מאמין בחי העולמים וזורע" ), ואז, מלבד ענין הבטחון, עניני העולם אינם בסתירה לעניני התומ"צ, אלא כל ענינם הוא עבודת ה', "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ח ע' 293 ואילך.
901 תוד"ה אמונת – שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ובלשון הירושלמי שהובא בתוספות – "שמאמין בחי העולמים וזורע":
1269 שבת לא, סע"א. וראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ תשי"ז סכ"ג (תו"מ חי"ט ע' 270). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ובזה נכלל גם שאין זה ענין הקשור עם כחות הטבע, שכאשר זורע בשדה, אזי נעשית הצמיחה כמה פעמים ככה, וראי' לדבר, שהרי גם הזריעה של הגוי מצמחת – אלא כמאמר הירושלמי :
1176 הובא בתוד"ה אמונת – שבת לא, א. וראה "רשימות" חוברת סח ע' 7 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועז"נ ששת ימים תעבוד, היינו, שבששת ימי החול צריכה להיות העבודה לתקן את ההעלם וההסתר דשם אלקים, וענין זה נעשה ע"י העבודה (לא רק בעניני התומ"צ, אלא גם) בעניני הרשות, בל"ט מלאכות, דתנא סידורא דפת נקט , ועד"ז במשא ובמתן כו', והיינו , שכאשר משאו ומתנו באמונה , ועבודתו בסידורא דפת היא באופן שמאמין בחי העולמים וזורע , הנה עי"ז מגלה את השמש הוי' מהמגן דשם אלקים.
601 ראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה קשור גם עם ה"משתה" השנתי לטובת קיומה של ישיבת תומכי תמימים שיתקיים בעוד שמונה ימים , שכן, בנוגע לישיבת תומכי תמימים השתדלו רבותינו נשיאינו ("די רביים האָבן זיך פאַרלייגט") שיהיו מלמדים יראי-שמים, וחדורים בפנימיות התורה, "קב חומטין" , בכדי שיוכלו לחנך את התלמידים באופן כזה, כך, שיראו בגלוי שבד' אמות אלו ישנו גם הענין של פנימיות התורה, ולא רק במחשבה, אלא גם בדיבור ומעשה.
1873 שבת לא, א. וראה לקו"ת ויקרא ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובהמשך להמדובר לעיל אודות ענין הדומם – יש להזכיר גם אודות אלו שיצאו ממיצר ושבי' כו', ונמצאים עתה בכפר חב"ד , ועוסקים שם בעבודת האדמה – דומם כפשוטו, מתוך יגיעה עד מיצוי הנפש, כיון שצ"ל "משאו ומתנו באמונה" .
1907 יומא פו, א. וראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
בעניני העסק, שצריכים לעשותה באופן שיהי' "משאו ומתנו באמונה" , מבלי להיכשל ח"ו אפילו בדקדוק קל של דברי סופרים ומנהג ישראל ש"תורה הוא" ,
1069 יומא פו, א. וראה שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לענין ד"ואהבת לרעך כמוך"21 – שזהו יסוד ו"כלל גדול בתורה" (כלשון הספרא , ועד"ז בגמרא ), אבל, גם בענין זה יש שעושים זאת במדידה והגבלה, ויש שעושים זאת אפילו למעלה ממדידה והגבלה; ואילו אצל רבינו הזקן מצינו הנהגה מיוחדת בזה, בשייכות להתחלת חיי הנישואין:
190 ראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ולכן אסור לעסוק בכל צרכי האדם קודם התפלה , והיינו, שגם כאשר העסק בצרכיו הוא באופן ש"משאו ומתנו באמונה" , ויתירה מזה, כדברי הרמב"ם25 ש"החכם ניכר ..
1306 יומא פו, א. וראה שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה – שהתחלת בריאת העולם היתה אמנם מצד "כי חפץ חסד הוא" , אבל לאחרי כן רצה הקב"ה שקיום העולם יהי' ע"י עבודת האדם דוקא [ובפרט לאחרי מ"ת, שאז תלויים בעבודת האדם כל הענינים, אפילו הענינים שלמעלה, כידוע הפירוש במאמר המשנה "דע מה למעלה ממך", שכל הענינים שלמעלה הם "ממך"], ולכן יש צורך בענין ה"מלאכה" (בדוגמת "מלאכתו אשר עשה" ) כדי לפעול את קיום העולם – שזהו"ע "משאו ומתנו באמונה" , ו"מאמין בחי
940 יומא פו, א. וראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", אף שהנהגתו היתה באופן הפכי בהנכרים שבאו להתגייר אצלו – שלאחרי שאמר הלל "הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ..
1246 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בכל שנה ושנה – שכדי לקבל את התורה צריכה להיות ההכנה ד"ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד", שזהו כללות הענין דאהבת ישראל – "ואהבת לרעך כמוך" , "זה כלל גדול בתורה" , ובלשון הגמרא :
1435 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
– דלכאורה אינו מובן הטעם שנקט ג' הענינים דאורה ברכה והצלחה דוקא , ובפרט שגם קודם מ"ת היו כבר ענינים אלו (שהרי ענין האור הי' כבר בהתחלת הבריאה , וכן ענין הברכה – ב' ד"בראשית", לשון ברכה, וענין ההצלחה – "וירא אלקים גו' והנה טוב מאד" , ש"נעשה הכל באופן היותר טוב בדרך הצלחה" ) –
1162 ועוד זאת, שהיתה בהם גם מעלת העבודה [היפך הענין ד"נהמא דכיסופא" (ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"ג. לקו"ת צו ז, ריש ע"ד. ובכ"מ), וכמארז"ל (ב"מ לח, א) "אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חבירו", כולל גם בנוגע ל"רעך .. זה הקב"ה" (פרש"י שבת לא, א)] – שהרי רק בתחלת הבריאה כתיב (בראשית ב, ה) "ואדם אין לעבוד את האדמה", אבל מיד כשנברא אדה"ר, התפלל על הגשמים וירדו כו' (פרש"י עה"פ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
[ועפ"ז יש לבאר (בדרך אגב) סיפור הגמרא :
2792 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
בדור שלפנ"ז, לא יודעים אם היו יכולים לעמוד בנסיון כזה, ולכן הוצרכו ההורים להראות דוגמא חי' כיצד להתנהג, וראשי-הישיבות הוצרכו ללמוד עם תלמידיהם לא רק תורה, אלא גם דרך המוסר ודרך החסידות, והיינו, שהוצרכו לערב בלימוד התורה גם את ה"קב חומטין" , ולהראות דוגמא חי' כיצד צריכה להיות ההנהגה בפועל;
109 ראה שבת לא, א. לקו"ת ויקרא ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
"יכול יהי' בטל (וימתין לברכתו של הקב"ה), ת"ל בכל אשר תעשה", והיינו, שצריך לעשות פעולה בדרך הטבע לצורך פרנסתו, וכיון שצריך להיות "משאו ומתנו באמונה" , הרי זה באופן הקשור עם העלם והסתר העולם כו' –
1022 יומא פו, א. וראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
הענין של הכנסת אורחים כפשוטו (באופן ד"כולנו כאחד", כאמור לעיל) – אף שלא נמנה במנין המצוות בתור מצוה בפני עצמה, הרי זה נכלל במצות "ואהבת לרעך כמוך" [שזהו ענין עיקרי, ובלשון הגמרא :
1931 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ונמצא, שענינו של שמע"צ – המשך וסיום חג הסוכות – קשור עם מעמד ומצב של ירידה למטה לעבוד בעבודת האדמה, והיינו, שנוסף לכך שנפשו האלקית שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" ירדה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , עליו לעסוק בעבודה פחותה כמו עבודת האדמה, ואעפ"כ אינו מתאונן להקב"ה על גודל הירידה, ואדרבה – עובד עבודתו באמונה באופן ש"מאמין בחי העולמים וזורע" , ומתוך שמחה – שמקשר את עבודת האדמה עם ימים-טובים שהם "מועדים לשמחה", ושמח על שזכה להשלים את הכוונה העליונה בבירור המטה, ועד שאפילו מפסולת גורן ויקב – עושה מצוה לה'.
759 תוד"ה אמונת – שבת לא, א (מירושלמי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וגדולה מזו מצינו, ששמאי (שהי' קפדן ) מרחם על יהודים, כפי ששנינו במסכת אבות (שלומדים כל בנ"י, אפילו עמי הארץ, בשבתות הקיץ):
1950 ראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכן יקיים מצות "משלוח מנות איש לרעהו" – ליתן "מנות" לבנ"י שהם "רעהו" (אחים ורעים) של הקב"ה .
1413 פרש"י שבת לא, א ד"ה דעלך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ש"מאמין בחי העולמים (ולכן) וזורע" (כמובא בתוס' מירושלמי ), כמדובר כמ"פ בארוכה , ועאכו"כ כשרואה השגחה פרטית, ניסים בדרך הטבע, ועד לניסים גלויים.
211 שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה לא
מקור מפורש
בדף זה
ושנים שהמרו זה עם זה דינם כמשחקים בקוביא.
שפ שבת לא , רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כח
מקור מפורש
בדף זה
והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחי' הצמצום והגבול בעבודת ה', כמו בצדקה להיות נידון בהשג יד , והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש , וכה"ג בת"ת ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'.
1740 לקבוע עתים: שבת לא, א. טושו"ע או"ח קנ"ה ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
כאן ואלה שמות בנ"י כו' את יעקב בחי' קול יעקב דתורה אור כו' וכמשי"ת), והב' בתושבע"פ (שנק' לחם מן הארץ כמשי"ת) שהן ו"ס משנה שכוללי' ס' מסכתות, וזהו ששים המה מלכות כמשי"ת דמתני' מלכתא וכ"י בנ"מ כו', ולכך כמו שיתכן לומר וימררו חייהם דנש"י למעלה בבחי' מל' שנק' שכינה כך ממש יתכן לומר שמררו חייהם דתורה דאוריי' וקוב"ה כולא חד כו' כי התורה בכלל נק' חייהם דנש"י למעלה ולמטה וכמו שאו' ונשמח בד"ת כי הם חיינו כו' וכמ"ש כי אמרתך חייתני, ואו' למען תהי' תורת ה' בפיך, כי הוא חייך כו', כי על כל מוצא פי ה' דתורה דוקא יחיה האדם שהיא הנשמה שהיא בצלם אדם העליון כידוע וד"ל.
117 ו"ס משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במדב"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח (כרך יא) ע' 56 הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בדף זה
וכך בכללות קומה דכנס"י מבחי' ראשי אלפי כו' עד נשמות דעקביים בין כולם יחד נק' אדם א', וע"כ צריך אדם לשתף נפשי' בהדי צבורא קודם התפלה כו', כי אין שלימות לראש בלי סוף שזה מקבל מזה כו', והוא עיקר ענין מצות ואהבת לרעך כמוך שזהו כל התומ"צ ואידך פירושא הוא, לפי שכל התומ"צ ברמ"ח אברים דמלכא הוא רק בבחי' ההתכללות בציור אדם דוקא וד"ל (וזהו ג"כ הטעם שבצדקה תכונני וכתיב אני בצדק אחזה פניך בבחי' פני' דמוחין, לפי שהראש מקבל מן הסוף כנ"ל וכמשי"ת בסמוך וד"ל).
111 ואהבת לרעך. . ואידך פירושא הוא : קדושים יט, יח. שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] והנה כמו שנמשלו המצות בנר
מקור מפורש
בדף זה
וטהורין והכל בסוג בע"ח, וכן מין האדם אם כי בכלל אחד הוא ועכ"ז יש מינים חלוקים הן בטבעית והן גם בציור גופם חלוקים זמ"ז וכמ"ש בספרי המסע שיש מיני בנ"א שונות בעיניהם וכדומה כו', וכאשר התבונן בכ"ז אמר מה רבו מעשיך ה' שיש ריבוי התהוות הנבראים לאין שיעור כלל וכלל, ואי לזאת כשיתבונן האדם בכ"ז יבוא אח"כ גם להתבונן במ"ש שאו מרום עיניכם וראו כו' שהרי אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע המכה בו ואומר לו גדל, ובהעמקת הדעת בהתבוננות איך שלכולם בשם יקרא איש לא נעדר פי' איש הוא כח שלמעלה השולט על העשב שלמטה המכה בו וא"ל גדל, כמו האיש אדוני הארץ, איש האלקי', ובדרז"ל אישי כה"ג, הנה עי"ז יבין גדולת הבורא בטוב טעם ודעת אשר כל מגמתו יהי' לדבקה בו ית' כו', וזהו בחי' ה' עילאה בינה התבוננות כו'.
128 וכמ"ש בספרי המסע שיש מיני בנ"א שונות בעיניהם : ראה גם שבת לא, א. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וזהו שרש יונתי על יד הערה 36 (לכללות הענין) בספרי המדע והמחקר. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 41 בס' המסעות. . מיני ברואים בעין א' ובג' עינים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם
מקור מפורש
בדף זה
בחי' רצוא ושוב וז"ע ק"ש ותפלה, כי ק"ש הוא בחי' רצוא, וכדאיתא אם רץ לבך, וז"ע ואהבת את הוי' אלקיך שהוא בחי' אהבה בחי' רצוא, ותפלה הוא בחי' שוב, ברוך אתה הוי' שהוא בחי' המשכה למטה בחי' יר"ע שהוא בחי' יו"ד של ש' הוי', ואה"ר שבק"ש הוא בחי' ה' ראשונה של ש' הוי', והוא"ו הוא בחי' תורה, הקל קול יעקב קלא קדמאה חסר וא"ו שהוא קול תפלה, וקלא בתראה מלא וא"ו שהוא קול תורה, כי תורה היא וא"ו של ש' הוי', שיתא סדרי משנה בחי' מדות כשר פסול כו', וה' אחרונה הוא בחי' דבור של תורה, וע"י ד' בחי' אלו עי"ז ממשיכים בחי' ש' הוי', והיינו כי הגם ששם הוי' נמשך מתחלה בבריאות העולמות אחר שבת כו', אך מ"מ בגלותא דמצרים קודב"ה סליק לעילא ולעילא, וצריך להמשיך את בחי' ש' הוי' כו'.
116 שיתא סדרי משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במד"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 56 הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
בדף זה
בשמו בחי' חכ"ס להחיות הגוף שלו למטה כו'), ולכן הי' יכול להמשיך בחי' תורה כי תורה היא רק בחי' נובלות חכ' שלמעלה (כמארז"ל במד"ר בראשית פי"ז, וי"ל שזהו כמ"ש בביאור שני דיונתי שבלק"ת כי התורה הנגלית היא בחי' הארת חכ' המתלבשת במדות, ולכן הם שתא סדרי משנה כנגד ששה מדות עליונות, וזהו ג"כ ענין כשר פסול טמא טהור חייב וזכאי שהוא בחי' חסד וגבורה, שכשר טהור וזכאי זהו מצד החסד בחי' ימין מקרבת שיוכל להתעלות ליכלל באור א"ס, ופסול טמא חייב היינו בחי' גבורה שמאל דוחה שא"א להתעלות כו', והכל ע"פ החכ' המתלבשת במדות, אבל לגבי בחי' עצם חכמתו ית' שחכים ולא בחכ' ידיעא שהיא רמה ונשגבה למעלה מהמדות נק' התורה רק נובלות חכמה לבד, ומשה הוא מעצמיות חכ' עילאה מקור התורה לכן נא' במשה כבד פה לגבי אורייתא דבע"פ כו' וכבד לשון לגבי תושב"כ, שלא הי' יכול להשפיל א"ע להיות נמשך ממנו התורה שהיא נובלות חכ' כ"כ בביאור הנ"ל, אמנם ביאור זה נראה שזהו ע"פ מ"ש במ"א שנק' התורה נובלות חכמה שלמעלה, כי מה שנמשך מבחי' ח"ע להתהוות אותיות התורה אינה אלא מבחי' אחוריים וחיצוניות החכמה שהיא נובלות חכמה (בביאור תורה צוה שבלק"ת) וע' שם בענין וזרח משעיר דכתי' במ"ת שפירושו שער יו"ד שהתורה שהיא חכ' דאצי' נמשכה מבחי' ח"ס ע"י שערות לבד שהשערה עצמה היא בחי' וא"ו והאור שבתוך השערה הוא בחי' יוד כנודע שהשערה חלולה ומלובש בתוכה יניקת המוח, והענין הוא הגם דאוריי' מחכ' נפקת הוא בחי' ח"ע דאצי', אמנם התהוות החכ' מלמעלה מן החכ' הוא רק מאין כמ"ש והחכ' מאין תמצא, שהתהוות החכ' מהכתר הוא מבחי' אין, כי מה שלמעלה מהחכ' אינה ממהות חכ' כלל, ולכן חכ' שבכתר נק' חכ' סתימאה, וכנ"ל שסתום ונעלם, ואינה נק'
157 שתא סדרי משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במד"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 56 הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם
מקור מפורש
בדף זה
והנה מהו העבודה זה משארז"ל זו ק"ש ותפלה, דק"ש הוא העלאה ותפלה הוא ל' התחברות ל' התופל כלי חרס, וכתי' וסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמים ובסולם עולים מלמטלמ"ע, וגם מלמעלמ"ט, וזהו ארוממך אלקי המלך, אלקי הוא בחי' שם אלקים המלך הוא בחי' מלכותך מל' כל העולמים שבחי' הוא מקור כל עולמים העלם והסתר, וצריכים לרומם לבחי' מל' בבחי' א"ס עצומ"ה, וכמו"כ ענין התפלה שהוא בירור הנה"ב דתפילין כנגד תמידין תקנו שהעיקר הוא העלאת הנה"ב, וזהו ועבדתם את הוי' אלקיכם שע"י הביטול לבחי' הוי' ממשיכים שם הוי', והעיקר הוא ע"י שם הוי' שבנפש והוא ק"ש ותפלה הם רצוא ושוב, ק"ש הוא רצוא דאם רץ לבך, וזהו ואהבת שרשו אבה ל' רצון ותשוקה לאלקות, ותפלה הוא שוב וכמ"ש ברוך אתה הוי' ומה שייכות התפלה ליר"ע הוא [דעיקר] שם הוי' הוא יו"ד בחי' חכ' והוא בחי' יר"ע, וה' ראשונה הוא ק"ש העלאה ובק"ש יש תורה ג"כ והיו הדברים האלה הוא בחי' ו' דכתי' הקל קול יעקב קלא קדמאה חסר ו' הוא קול דתפלה וקלא בתראה מלא ו' הוא קול דתורה והו"ע שיתא סדרי משנה בחי' ששה מדות,
86 שיתא סדרי משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במד"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 56 הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ
מקור מפורש
בדף זה
והענין דנובלות חכ' שלמעלה תורה ויש בזה כמה פי', פעמים מבואר שקאי על תורה הנגלית שיתא סדרי משנה והוא הארת החכ' במדות לכן הם שיתא סדרי כו' שהם ו' מדות, וזהו כשר פסול טמא טהור כו', כשר הוא מצד החסד שיוכל להתעלות בקדושה ופסול הוא שא"א להתעלות כ"א צריך דחי' והוא מצד הגבו', וכן חייב זכאי כשר פסול כו', ומ"מ הוא מצד השכל שמחייב כן ה"ז הארת החכ' במדות ונק' נובלות חכ' כו' שאינו בערך לגבי חכ' שלמעלה, ופעמים מבואר דאורייתא מחכ' נפקת והוא נובלות לגבי בחי' ח"ס, דהנה כתי' והחכ' מאין תמצא דהתהוות החכ' אינו בדרך עו"ע כ"א מאין דלמעלה מחכ' לא הי' בחי' חכ' ומה שנק' חכמ"ה סתימאה מפני שנמשך מזה חכ' באצי' אבל שם אינו שייך שם חכ' כלל, וזהו שא' בזהר או"א במזלא אתכלילו וענין המזלות הם י"ג ת"ד שערות וכשקוצץ השערות אינו מרגיש כאב אף דיניקתם מהמוח מ"מ אם נקב קרום של מוח טריפה דתלוי בו החיות אבל כשקוצץ השערות אינו מרגיש כאב דהחיות בהם חיות מצומצם ולכן נק' נובלות חכ' שלמעלה שאינו בערך כו', וזהו ותרד העינה ותמלא כדה ותעל, וכדה על שכמה, כדה הם ך"ד ספרים דאורייתא שהוא כמו
36 שיתא סדרי משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במד"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 56 הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זאת תהי' תורת המצורע
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין צ"ל ענין תורה ותפלה, דאורייתא מחכ' נפקת, אלפך חכ', וירדה למטה בשיתא סדרי משנה [ששה מדות] והוא נובלות חכ', וצריכים להמשיך ממקור התורה והוא ע"י התפלה.
44 בשיתא סדרי משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במד"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 56 הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
בדף זה
ועוי"ל חוסן הוא בחי' ירושה כמ"ש בזוהר דירית אחסנתי' דאו"א, וזהו מי כמוך חסין י"ה.
20 חוסן הוא בחי' ירושה : רש"י שבת לא, א ד"ה חוסן. ראה אוה"ת שבועות ע' עא. ע' עב. ישעי' כרך א ע' רכד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בדף זה
דבשכמל"ו עם הכולל הוא כ"ה אתוון דיחו"ת, ופ"ו ל"ו הוא שית ס' משנה, שבכ"ז מעוררים לע"ל שיתגלה שם הוי' שהוא למעלה מבחי' מקום בבחי' מקום וזהו ואולך אתכם קוממיות כו' וד"ל.
98 שית ס' משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במד"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 56 הערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר