213

הדיפלומטית או דרכים טבעיות אחרות. ומסתמכים בכך על השתדלותה של אסתר אצל אחשורוש. אך יש לדעת שמלבד שהם מגלים בזה פנים בתורה שלא כהלכה ע"י כך שהם מפרשים את סיפור מגילת אסתר בדרך של היפך האמת – הרי יש בדבריהם גם כפירה בכל ענין קיומו של עם ישראל.

נאמר: "אתם נצבים היום כלכם", ואומרים על כך רז"ל "גם כאשר כל העולם מתמוטטים – אתם נצבים". קיומו של עם ישראל שונה מקיום שאר האומות. קיום האומות הוא לפי חוקי הטבע, ואילו בני ישראל אינם כפופים לטבע, קיומם קשור בתורה ומצוות.

וכשבאה עת צרה או גזירה ר"ל, אין עלינו לסמוך על דרכי דיפלומטיה והשתדלות אצל אומות העולם. יש צורך ב"יפשפש במעשיו", מילוי החסר וההתחזקות בקיום התורה והמצוות, ורק אז מועילה ההשתדלות הטבעית. אפילו במצב שאומות אחרות היו מתמוטטות – "אתם נצבים וקיימים".

אין להבהל ממצב היהודים כפי שהוא נראה בעיני בשר לפי חוקי הטבע. עניננו הוא להתחזק בשמירת התורה והמצוות, ואז, הרי בכל "לבוש" גשמי שניצור – תתלבש ההצלחה הנסית העל־טבעית.

ד. המסקנה שבני ישראל אינם כפופים לטבע מלמדת דרכי התנהגות לא רק לכלל ישראל כי אם גם לכל יחיד.

על איש ישראל לזכור שכל הענינים שלו – תלויים בהקב"ה בעצמו, שאינו מוגבל, ח"ו, בחוקי הטבע.

אמנם יש צורך בהכנת "בכל אשר תעשה", שבו "יתלבש" השפע של "וברכך ה' אלקיך", אלא שאין הוא כי אם "לבוש" בלבד. העיקר – ברכת השי"ת הבאה ע"י ההתקשרות אתו בלימוד התורה וקיום המצוות¹⁰, וכשהעיקר קיים – באה ההצלחה בכל "לבוש" שהוא.

ה. בדברים האמורים יובן מאמר הירושלמי¹¹: "שמאמין בחי העולמים וזורע". לכאורה, יש להבהיר: היכן מתבטאת כאן האמונה? הרי אפילו כופרים, להבדיל, שאינם מאמינים בחי העולמים, זורעים מתוך הנחה טבעית שכשישנה זריעה תבוא הצמיחה?

אך פירוש הדבר הוא: אמונתו של איש ישראל מתבטאת גם בשעה שהוא נוקט פעולה כגון זריעה, שבתהליך טבעי היא צריכה להביא לידי צמיחה מבלי שיהא הדבר קשור באמונה ובטחון בהשי"ת, שהרי בעיניו הוא רואה שגם שדותיהם של אלה שאין להם כל "עסקים" עם הקב"ה – מצמיחים. למרות זאת יודע הוא שכבן ישראל שונה אצלו הדבר מן העולם כולו. כשם שכלל ישראל אינו כפוף לחוקי הטבע – כן גם היחיד, ובו בזמן ששדות העולם כולו מצמיחים על יסוד חוקי הטבע, הרי אצלו תצליח הזריעה