ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו פורים שיחה א

191

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מהותו של כל דבר בשמו. גם ההעלם וההסתר שבמגילת אסתר מתבטא בשמה:

המגילה נקראת "מגילת אסתר"¹⁷, או "אסתר"¹⁸, שם המצביע על הסתר¹⁹, ויותר מכך – על הסתר כפול, כנאמר בגמרא²⁰: "אסתר מן התורה מנין, ואנכי²¹ הסתר אסתיר" פעמיים²².

אך מצד שני, מצביע השם "מגילת אסתר", ובמיוחד כפי שהיא נקראת גם²³ "מגילה" סתם, על גילוי – "מגילה" מלשון גילוי²⁴.

וכשם שבמגילה ישנם שני הניגודים – העלם וגילוי, כך גם לגבי חג הפורים: מצד אחד נקרא מועד זה בשם פורים – בלשון הפרסית ועל שם ענין הכרוך בגזירה – דבר המצביע על הקשר שלו לענין של העלם והסתר, ומצד שני, ימי הפורים הם ימי משתה ושמחה, הרבה יותר מחגים אחרים, עד לשמחה הגדולה ביותר למעלה מכל מדידה והגבלה, באופן של "עד דלא ידע..."²⁵.

ה. התנהגות בניגוד למצופה

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את אחת ההוראות, אחת מני רבות, הנלמדת מסיפור המגילה בכללותה ומפורים, הוראה המובנת בפשטות²⁶: בתקופת גזירת המן היו ליהודים נציגים חשובים בבית המלוכה: מרדכי היה "יושב בשער המלך"²⁷, ויחד עם זאת הוא הציל את חיי המלך²⁸, וכן אסתר היתה מלכה, ובמיוחד ש"ותשא חן וחסד לפניו"²⁹.

ולכאורה, כאשר נודעה להם הגזירה, הם היו צריכים לנצל בראש

הערות

17. ב"ב יד, ב. טושו"ע יו"ד סו"ס רפג.
18. מגילה שם.
19. ראה חולין קלט, ב (הובא לקמן בפנים). וראה גם מגילה יג, א: על שם שהיתה מסתרת כו'. וגם לפי דיעה השני' (שבמגילה שם) "על שום אסתהר" שהו"ע של (גילוי ו)מעלה, מ"מ יש בזה גם ענין ההסתר, שהרי אוה"ע קורין אותה כן – בדוגמת ההסתר ד"פורים" שהוא בלשון פרסי. ולהעיר, שלפי ב' הדיעות – ש"היתה מסתרת כו' אין אסתר מגדת את עמה" ו"שהיו אוה"ע כו'" – הוא הסתר בענין היהדות (תוכן ההוראה דלקמן ס"ט).
20. חולין שם.
21. וילך לא, יח.
22. וידוע (תולדות י"י ר"פ בראשית. וראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 41 ואילך (ס"ד). ח"ט ע'
23. בכל מס' מגילה (ועד שמטעם זה, גם המסכתא נק' מגילה). ונוסף לזה: גם ביחס לשאר המגילות (שה"ש כו') נקראת "מגילה" סתם (רמב"ם הל' ס"ת פ"ז הט"ו).
24. תו"א קיט, רע"א (מפע"ח שער הפורים פ"ה).
25. מגילה ז, ב. וראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 20 ואילך.
26. בהבא לקמן (בסעיף זה ושלאחריו) ראה בארוכה גם לקו"ש ח"א ע' 213 ואילך.
27. אסתר ב, יט. ועוד. וראה מגילה (יג, סע"א) שאחשורוש שקל עצה ממרדכי.
28. אסתר שם, כא ואילך. ובפרט, אשר בפועל היתה התחלת ביטול הגזירה ע"י שאחשורוש זכר את זה (שם ו, ב ואילך).
29. אסתר ב, יז.
193. פירוש הבעש"ט בזה, שההסתר גופא הוא בהסתר, היינו שאין יודעים כלל שהוא הסתר.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ו ע' 191

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.