שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקעט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויהי רצון שבסגנונו של מר שלפעמים כותב באש על גבי אש, שיצליח לשרוף כל ענין בלתי רצוי ולאחר זה להלהיב את הקוראים באש ההתלהבות לכל דבר טוב וקדוש, ובנקודת תוכן מכתב זה – להכריז גלוי לכל העמים, כולל גם, להבדיל, עמנו בני ישראל, אשר יהודי הוא הכופר בעבודה זרה (מגילה יג, א), עבודה (וענין) שהוא זר לו, זרה לתורת עם ישראל ולתרי"ג מצוותי', ועל אחת כמה וכמה כפשוטו – עבודה זרה , ובפרט עבודה זרה דתקופתנו זו, שיעבוד וביטול לפני עובדי עבודה זרה , אומות העולם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בברכת הצלחה בעבוה"ק ולבשו"ט מתוך שמחה וכי תשא גו'.
14 בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.
כי תשא חובה (לקח טוב כאן). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.
גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!
ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.
ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו , יקר ) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.
מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).
הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).
הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.
שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו " (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד .
וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).
תורה . . לב תענית ל, א.
שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].
ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.
טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).
נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].
אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יב
והרי גם זה מענינא דיומא, הדסה היא אסתר , אשר כנסת ישראל עם ישראל, אשר ועמך כולם צדיקים , בזמן הגלות הם כהדסים אשר במצולה, ע"י אשר הסתר אסתיר פני מהם, ודוקא מעת כזאת, עת צרה היא ליעקב וממנה יושע, כדיוק הבעש"ט*, שהצרה עצמה נהפכת לצהר, אסתהר ירח יפה כלבנה עד שגם אוה"ע קוראים אותה כך (מגילה יג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פתח דבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ירח שהגוף נהנה מן הגוף , שהגוף כביכול דלמעלה, מהותו ועצמותו ית', נהנה (כביכול) מהגוף (דלמטה) דכאו"א מישראל, שקאי (בעיקר) על המעמד ומצב דלעתיד לבוא, שאז הנשמה ניזונית מן הגוף , ויתירה מזה, הנאת העצמות כביכול מן הגוף —
8 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות מיהו יהודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויהי רצון שבסגנונו של מר שלפעמים כותב באש על גבי אש, שיצליח לשרוף כל ענין בלתי רצוי ולאחר זה להלהיב את הקוראים באש ההתלהבות לכל דבר טוב וקדוש, ובנקודת תוכן מכתב זה — להכריז גלוי לכל העמים, כולל גם, להבדיל, עמנו בני ישראל, אשר יהודי הוא הכופר בעבודה זרה (מגילה יג, א), עבודה (וענין) שהוא זר לו, זרה לתורת עם ישראל ולתרי"ג מצוותי', ועל אחת כמה וכמה כפשוטו — עבודה זרה , ובפרט עבודה זרה דתקופתנו זו, שעבוד ובטול לפני עובדי עבודה זרה , אומות העולם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובפרט על פי סיפור חז"ל, שהמן הרשע נולד רק על ידי ששאול לא הרג מיד את אגג , הרי מובן עוד יותר הקשר בין פורים להפטרה, כי כל הגזירה על בני ישראל על ידי המן הרשע, באה בגלל חטאו של שאול שלא הרג מיד את אגג .
2 ראה מגילה יג, רע"א. תדא"ר פכ"ד. יל"ש בשלח רמז רסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"יהודים", כמרז"ל "כל הכופר בעבודה זרה נק' יהודי" , שעמדו בהודאה והתבטלות להקב"ה – באה הצלת וגאולת פורים.
10 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הענין של "חן" אינו קשור רק לאדם הנושא חן, כ"יופי" הקשור רק ל"תואר" ול"מראה" של האדם ה"יפה", אלא גם (בעיקר?) לאדם שבעיניו הוא נושא חן, כנאמר "חן אשה על בעלה" – "אפילו היא מכוערת".
54 סוטה מז, א. פרש"י שם. ואפילו כשמוצא חן בעיני הכל – אי"ז (רק) מצד תואר ומראה האדם. שלכן נשאה אסתר חן בעיני כל רואי' (אסתר ב, טו) אף שירקרקת היתה – כי חוט של חסד (מלמעלה) משוך עלי' (מגילה יג, א). וראה לקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 102, ש"יופי" בא מענינים הפנימיים, וחן – ממקיפים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
המגילה נקראת "מגילת אסתר" , או "אסתר" , שם המצביע על הסתר, ויותר מכך – על הסתר כפול, כנאמר בגמרא:
19 ראה חולין קלט, ב (הובא לקמן בפנים). וראה גם מגילה יג, א: על שם שהיתה מסתרת כו'. וגם לפי דיעה השני' (שבמגילה שם ) "על שום אסתהר" שהו"ע של (גילוי ו)מעלה, מ"מ יש בזה גם ענין ההסתר, שהרי אוה"ע קורין אותה כן – בדוגמת ההסתר ד"פורים" שהוא בלשון פרסי. ולהעיר, שלפי ב' הדיעות – ש"היתה מסתרת כו' אין אסתר מגדת את עמה" ו"שהיו אוה"ע כו'" – הוא הסתר בענין היהדות (תוכן ההוראה דלקמן ס"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
אמרז"ל (מגילה יג, א) טבת ירח שהגוף נהנה מן הגוף .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
3 מגילה יג, א. הובא בפרש"י מג"א עה"פ. ביאור מחז"ל זה ע"ד הקבלה – ראה בארוכה לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ע' רמט ואילך. ועפ"ז מבאר שם השייכות דהילולא דאדה"ז לחודש טבת דוקא (ושם, שההילולא שלו הוא כענין "ותלקח אסתר אל המלך גו' בחודש העשירי גו'"), ע"ש באורך. וראה לקמן הערה 16, 34.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
5 מרדכי היהודי . . אין קעניגלעכן הויף: ,יושב בשער המלך* -- אסתר שם, יט. ועוד. וראה מגילה יג, סע"א שאחשורוש שקל עצה ממרדכי . ודרז"ל עה*פ כרצון איש ואיש (מגילה יב, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
7 יהודים, מודים בכל התורה כולה: כדרשת חז"ל (מגילה יג, רע"א) עה"פ (אסתר ב, ה) איש יהודי : שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי אשר .הכופר בה (בע"ז) כמודה בכל התורה כולה* (קידושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
חודש טבת הוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" .
773 מגילה יג, א (נת' בלקו"ש חט"ו ע' 382 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
יכול מישהו לטעון שבמצב כזה, כאשר יהודים מתי-מספר נמצאים בין גוים, יכולים להקל ח"ו בשמירת התומ"צ, שכן, מצב זה – טוען הוא – דומה למצב של מלחמה שאז מותר לאכול אפילו קדלי דחזירי !...
869 ראה מגילה יג, א. חולין יז, א. רמב"ם הל' מלכים רפ"ח. רמב"ן מטות לא, כג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויהי אומן את הדסה היא אסתר , ואיתא בגמרא קרי לה הדסה וקרי לה אסתר , וממשיך בגמרא, למה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים שנקראו הדסים , וכן הוא אומר והוא עומד בין ההדסים , ולמה נקראת שמה אסתר , על שם שהיתה מסתרת דברי', שנאמר אין אסתר מגדת.
2 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובהקדם דברי הגמרא "אמאי קרי לי' יהודי (אף ש"מבנימין קאתי" , "איש ימיני"), על שום שכפר בעבודה זרה , שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי" .
65 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועד"ז הי' גם בהימים שלפני נס פורים, שאז היתה גזירת המן, דאף שהיתה גזירה גופנית, להשמיד להרוג ולאבד, הרי גזירה זו היתה בגלל היותם יהודים (להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ) דוקא, שבשם זה נקראים כל בנ"י (גם אלה שאינם משבט יהודה, אלא משאר השבטים), ע"ש הכפירה בע"ז, שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי (ובדרך ממילא מודה הוא בכל התורה כולה), שזהו"ע שלמעלה מטעם ודעת, וכמ"ש רבינו הזקן (בעל השמחה) בתורה אור, שאפילו תינוקות יודעים שיש שם אלוקה מצוי כו' אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה, שזהו מצד התגלות המאור עצמו (עצמות ומהות), שהוא למעלה מבחי' האור, ולמעלה משייכות לענין של צמצום (שאפילו לא נגע בו), ומצדזה נעשה שם שמים שגור בפי כל, באופן שלמעלה מטו"ד.
15 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ובהקדמה – שמרדכי נקרא "איש יהודי" , אף שהי' משבט בנימין, על שם ענין המס"נ – "כל הכופר בע"ז נקרא יהודי" – שעורר ופעל אצל בני ישראל, ועד כדי כך, שאפילו אצל אלה שנהנו מסעודתו של אותו רשע (כדאיתא במדרש שהיו כו"כ אלפים שנהנו כו'), התעסק עמהם ופעל אצלם שנעשו "מסירת-נפש אידן", היינו, שכשבא לענין של מס"נ, הנה במשך כל השנה כולה עמדו כולם בתנועה של מס"נ .
109 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ד
וזהו הטעם שדוקא בחודש אדר השמחה היא בלי גבול, כיון שאז באה השמחה "מתוך החושך", כמ"ש "ורבים מעמי הארץ מתיהדים"– ש"עמי הארץ", ג' קליפות הטמאות, הם עצמם "מתיהדים", נעשו יהודים, כופרים בעבודה זרה ומודים בכל התורה.
26 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואז נקראת כנסת ישראל בשם אסתר שירקרוקת היתה , שהוא היפך ענין היופי.
26 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענינו, שמפנימיות החיות שניתן בשביל "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", לכבוש את כל העולם ולעשותו דירה לו יתברך – נעשה מחיות זההגדלת כוחות הקליפות רחמנא לצלן.
122 שאינו מנוצל לתכליתו אלא לבטלה, ולאידך, אין לך דבר שנשאר לבטלה, ולכן הרי זה נמשך לכחות הקליפה.
אלא, שכחות הקליפה אינם יכולים לקבל באופן פנימי ,
– כי, "כבודי לאחר לא אתן" (ישעי' מב, ח. מח, יא), והיינו, שאצל כאו"א מישראל, אפילו קל שבקלים ופחות שבפחותים, נמצאת נקודת היהדות בשלימות.
וכפי שהי' בימי הפורים, שאפילו אלה שנהנו מסעודתו של אותו רשע, ואפילו אלושהשתחוו לצלם (ראה מגילה יב, א), לא עלתה להם מחשבת חוץ להמיר דתם (כדי להציל את עצמם מהגזירה "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים" (ראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' קלא. וש"נ)), אלא נשארו "יהודים" – "כל הכופר בעבודה זרה" , שחשיב "כמודה בכל התורה כולה" (מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א).
ולכן, בנוגע לפנימיות החיות אין ביכולת הקליפות לקבל בפנימיות, כיון ש"בבואה דבבואה לית להו" (יבמות קכב, א. וש"נ. וראה לקו"ת תצא לו, ג ואילך. ובכ"מ) –
וביכולת הקליפות רק להלביש חיות זה מבחוץ (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין הוא, כמבואר בתו"א שעבודתם היתה באופן של מסירת נפש, שמסרו עצמן למות כל השנה כולה ולא עלה להם מחשבת חוץ ח"ו, היינו,שבמשך כל השנה כולה, שכולל כל שינויי הזמן האפשריים, הנה מבלי הבט על כל השינויים היתה עבודתם – באופן דלא שניתי – מתוך תנועה של מסירת נפש, ועש"ז נקראים בכל המגילה בשם יהודים, כמאמר כל הכופר בע"ז (שהוא כמודה בכל התורה כולה) נקרא יהודי (שמצד זה גופא היתה שייכת אליהם הגזירה הקשורה עם פור הוא הגורל, שהרי אם רצו להמיר דתם לא הי' המן עושה להם כלום, שלא גזר אלא על היהודים).
105 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
כאשר "נהנו מסעודתו של אותו רשע" – נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו – דוקא ע"י עמידה במסירת-נפש על היותם "יהודים", "כל הכופר בע"ז נקרא יהודי", שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" (כנ"ל ס"ב),ולא עוד אלא ש"ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", "כי נפל פחד היהודים עליהם".
29 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אסתר המלכה, בהיותה בבית המלכות – לא היתה חסרה דבר, לא מבעי בנוגע לענינים גשמיים, אלא גם בנוגע לעניני יהדות היתה יכולה להתנהג כרצונה, כפי שדרשו חז"ל "ואת שבע הנערות וגו' .
222 מגילה יג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דאף שלכאורה מה שהמלכות מקבלת מז"א הרי זה מעלת מדריגת המלכות מצד עצמה, וא"כ מהו"ע החיבוב, אך באמת הנה גם זה שהמלכות מקבלת מז"א הוא ג"כ חיבוב ועלי', וכמארז"ל א"ת לבת אלא לבית , היינו שהמלכות נעשית בית וכלי קיבול לקבל ההשפעות מז"א, שזהו ע"י עלי' דוקא.
19 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו שבכל סיפור המגילה נקראים בני ישראל בשם יהודים, כמארז"ל כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי , דכיון שבענין זה אין מקום לטעות ולחשוב שעודנו ביהדותו, הרי זה ענין שנוגע לא רק בכחות פנימיים, ולא רק בחיצוניות הרצון, אלא בפנימיות ועצמות הנפש, ולכן עמדו כל בני ישראל, מנער ועד זקן טף ונשים, בתנועה של מסירת נפש במשך כל השנה כולה.
143 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מבואר במדרשים שכל הגזירה היתה רק מפני היותם "יהודים" – "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" , ואילו היו מוותרים על יהדותם, היתה מתבטלת הגזירה.
134 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
על הפסוק "ותלקח אסתר גו' בחודש העשירי הוא חודש טבת" , אמרו חז"ל "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" .
46 מגילה יג, א. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין זה פעל גם בבנ"י שבאותו הדור, שנקראים בשם יהודים, ע"ש שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי , שהי' אצלם הענין דהסתר אסתיר פני, שלא הי' אצלם העבודה דבכל מאדך, ואפילו לא בכל לבבך ובכל נפשך, אבל הי' אצלם ענין המס"נ בפועל, כמבואר בתו"א שאם רצו להמיר דתם ח"ו לא הי' המן עושה להם כלום, אלא שהם מסרו עצמן למות כו' [וכמו המס"נ דחנני' מישאל ועזרי' שעמדו בנסיון דכבשן האש בדור שלפנ"ז, ועד"ז היתה גם המס"נ בימי מרדכי ואסתר.
66 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
[וזהו הטעם שנקראים במגילה בשם "יהודים", אע"פ שהיו לא רק משבט יהודה, אלא גם משאר השבטים – כדאיתא בגמרא בנוגע למרדכי ש"מבנימין קאתי , ואמאי קרי לי' יהודי , על שום שכפר בע"ז ("לא יכרע ולא ישתחוה"), שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי" , ובאופן כזה היתה אז הנהגת בנ"י שכפרו בע"ז מתוך מסירת-נפש, שהרי בגלל זה היתה גזירת המן "להשמיד להרוג ולאבד גו'" , כפי שמבאר רבינו הזקן בתורה אור ש"אם רצו להמיר דתם לא הי' המן עושה להם כלום, שלא גזר אלא על היהודים, אלא שהם מסרו עצמן למות כל השנה כולה כו'".והרי ענין המס"נ צריך להיות אצל יהודי לא רק בנוגע לע"ז, אלא גם בנוגע לכל עניני התורה,
86 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ד דברי הגמרא "אסתר ירקרוקת היתה" , שזהו היפך היופי, אלא "חוט של חסד משוך עלי'", ולכן "ותשא חן וחסד לפניו".
13 מגילה יג, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
י) וזהו בלילה ההוא נדדה שנת המלך, שזהו תוקפו של נס, דאע"פ שבנ"י היו אז במעמד ומצב של שינה, מ"מ, נדדה שנת מלכו של עולם , והיינו לפי שבנ"י למטה עמדו בתנועה של מס"נ במשך כל השנה כולה [שלכן נקראים במגילה בשם יהודים, כמארז"ל כל הכופר בע"ז (שהוא כמודה בכל התורה כולה) נקרא יהודי ], ועי"ז נעשה תוקפו של נס, שנדדה שנת מלכו של עולם , וענין זה פעל גם שנדדה שנת המלך (אחשורוש) למטה, ולכן צוה להביא את ספר הזכרונות דברי הימים , והיינו שנמשך גם בהימים , בבחי' הזמן (ומקום) למטה, והיינו, שכשם שהעבודה היא באופן שענין המס"נ נמשך גם בעשר כחות הנפש ועד למחשבה דיבור ומעשה, כמו"כ הענין דלא ינום ולא יישן הוא באופן שפועל גם ההמשכות למטה בבני חיי ומזוני רויחי למטה מעשרה טפחים.
102 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
איתא בגמרא "אמאי קרי לי' יהודי" – אף שלא הי' משבט יהודה – "על שום שכפר בעבודה זרה , שכל הכופר בע"ז (שהוא "כמודה בכל התורה כולה") נקרא יהודי" .
154 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכן ביאר את המאמר של אדמו"ר מהר"ש בענין "ויהי אומן את הדסה" .
401 כנראה הכוונה לד"ה ולקחתם לכם תרל"ב (קה"ת תש"נ), שבו נתבאר ענין היופי, "יפת תואר ויפת מראה", ומארז"ל (מגילה יג, א) "אסתר ירקרקת היתה וחוט של חסד משוך עלי'", בשייכות לענין ההידור והיופי דד' מינים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
במגילה נקראים בנ"י בשם "יהודים", ושש פעמים נזכר במגילה "יהודיים" (בשני יודי"ן) – שלא כרגיל בתושב"כ וגם בנביאים שנקראים "בני ישראל" או "ישראל" – שהשם "יהודים" ("שכל הכופר בעבודה זרה – שחשיב "כמודה בכל התורה כולה" (ועד"ז להיפך) – נקרא יהודי" , ע"ש ענין ההודאה) קשור עם ענין המס"נ שיש אצל בנ"י, וב' היודי"ן שבתיבת "יהודיים" קאי על עשר הכחות של נפש האלקית ועשר הכחות של נפש הבהמית;
50 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
בנוגע לחודש טבת – שמתברך ביום הש"ק זה – איתא בגמרא שהוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" .
1667 מגילה יג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועוד צריך להבין, דהנה, איתא בגמרא אסתר שמה ולמה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים שנקראו הדסים (שריחם טוב ), וכן הוא אומר והוא עומד בין ההדסים (והיינו, שנקראת הדסה על שם שהיתה צדקת).
289 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
חטאינו גלינו מארצנו", אבל עתה, כשמגיע זמן הקץ ("שהקב"ה חישב את הקץ כו'" ), אזי גם עשרה בטבת נהפך "לששון ולשמחה ולמועדים טובים" , כמו בפורים שנאמר בו "ונהפוך הוא", ועד שפועל על כל החודש – כמו פורים, שעם היותו ביום י"ד בחודש, ה"ה פועל על החודש כולו, כמ"ש "והחודש אשר נהפך גו'" – שמתגלה העילוי המיוחד שבחודש טבת שהוא "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" , והיינו , שהיש הנברא נהנה מהיש האמיתי, והיש האמיתי נהנה מהיש הנברא.
1316 מגילה יג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומזה למדים הוראה כללית עד לימינו אלו – שהענין ד"בכל דרכיך דעהו"57 הוא לא רק כאשר "כל דרכיך" מתנהלים בלשון הקודש, אלא גם כאשר נמשכים ובאים בלשון תרגום, בלשון מדי ופרס, ובכל הלשונות של שבעים אומות העולם , שע"פ דין צריך לדבר בלשונות אלו כדי שתהי' אחיזה בדרכי הטבע – הנה גם אז צריכה להיות ההנהגה ד"בכל דרכיך דעהו "; ובאופן ש"שמעו הולך בכל המדינות" , והיינו, שאינו מסתיר את עובדת היותו יהודי , כך, שבשעה שמדבר באנגלית חושבים שהוא "אנגלי" (וכיו"ב בנוגע לשאר הלשונות), אלא בכל המדינות מגיע הקול שזהו "מרדכי (ולא סתם מרדכי, אלא מרדכי) היהודי" , היינו, שבאיזה לשון שמדבר, ובכל מקום שנמצא ובכל מה שעושה, ניכר ונראה שהאדם שמדבר והולך ועושה כו' – הוא "יהודי" , ש"כופר בעבודה זרה" ו"מודה בכל התורה כולה" (כדברי הגמרא ).
731 מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובכללות – "שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" , והיינו, שהוא "כופר" ומסלק את כל המציאות של "עבודה שזרה לו" ; דבר שאינו שייך ליהדות, שאינו קשור עם מעמד הר סיני – הרי הוא כופר בו, להיותו "זר" לו; יכולים להיות בו כל מיני מעלות וכל הענינים, אבל כיון שזהו "זר" לו, לכן כופר בזה.
710 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והרי הפירוש ד"איש יהודי" הוא – כדברי הגמרא "אמאי קרי לי' יהודי (הרי "מבנימן קאתי" ), על שום שכפר בעבודה זרה , שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" .
2122 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
זה הוא כבר לאחרי מ"ת, הי' צריך לקרותו בשם ישראל, או בשם יהודי , כמארז"ל כל הכופר בע"ז (שחשיב כמודה בכל התורה כולה ) נקרא יהודי .
1637 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ישראל, בני ישראל, יעקב, ישורון, עברים) – ע"פ דברי הגמרא ש"כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" , והרי זה הי' ענינו של המן – שלא רצה להשמיד את הגוף, אלא "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים " , היינו, כל אלה שהם כופרים בעבודה זרה , ואילו עלתה רח"ל וח"ו מחשבת חוץ לכפור לרגע, לא היתה חלה עליהם גזירת המן.
2788 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כאשר לוקחים ענין של לעומת-זה – אפילו מקליפת נוגה בלבד, שגם היא "קליפה", ועאכו"כ בנוגע לענינים שלמטה מזה – ואומרים שהוא נקרא בשם "יהודי" [היפך פסק התורה ש"כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" ], אזי התחילה ה"פירצה" שגוי יוכל לפגוע, ובמדה עמוקה יותר; וכמו בפרשת השבוע (ובפירוש רש"י) , שתחילת האזהרה היא בענינים קלים לפי ערך, ולאחרי כן, כשרואים שאין זה מועיל, אזי באים לענינים חמורים יותר.
1667 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומובן הביאור בזה – ע"פ דברי הגמרא "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" , והיינו, שהשם "יהודי" , "יהודים", אינו מצד השייכות לשבט יהודה, אלא אפילו "איש ימיני", ואפילו כהנים ולוים וכל בנ"י מכל השבטים, נקראים בשם "יהודים", ע"ש הכפירה בע"ז .
1572 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
היתכן לרשום גוי בתור יהודי , בה בשעה שהוא בעצמו אומר שהוא גוי, ורק שילם 25 דולר כדי שירשמוהו (או אפילו לא שילם סכום זה, ורק רשמוהו) בתור יהודי , ואתה בעצמך חותם (או מורה למישהו אחר לחתום בשליחותך) על כך שהוא "יהודי" , למרות שתורת-אמת קובעת ש"יהודי" הוא מי ש"כופר בעבודה זרה" ו"מודה
627 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
היהודים דוקא, כי הגידו לו את עם מרדכי , היינו, שזהו עם שהנהגתו היא כמו הנהגתו של מרדכי שלא יכרע ולא ישתחווה , ועל שם זה נקראים יהודים, שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי , ועל זה עמדו במעמד ומצב של מס"נ, לא רק לרגע אחד (כמו בהרגע שכפה עליהם הר כגיגית), אלא במשך כל השנה כולה (מבלי הבט על שינויי העתים והזמנים שבמשך השנה ), ועד שאפילו לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח"ו (שהרי אז היתה מתבטלת הגזירה כו'), והיינו, שעמדו אז במס"נ באופן דמלמטה למעלה, ומס"נ בגופם (בנוגע למחשבת הגוף), וכמבואר בזה שהמס"נ היא לא רק בכח, אלא מס"נ בפועל ובהגוף.
1938 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כמארז"ל "אמאי קרי לי' יהודי על שום שכפר בעבודה זרה , שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" , והיינו, שכל ענין שהוא "זר" להקב"ה, הרי הוא כופר בו, והיינו, שאין זה שייך אליו, לעולם שלו, כיון שזה "זר" לענין האלקות – החלטה שתבוא אח"כ בפועל, לא רק בנוגע לקיום ההחלטה, אלא גם שהקיום יהי' בשמחה ובטוב לבב.
628 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וגו', ולכן תמחה את זכר עמלק גו' לא תשכח , ויתירה מזה, מחה אמחה את זכר עמלק , כיון שמלחמה להוי' בעמלק מדור דור [החל ממלחמת עמלק בפעם הראשונה, וגם לאח"ז בזמן המן , כדאיתא בגמרא שהמן הי' מזרע עמלק, ומרדכי הי' מזרע שאול שלחם באגג מלך עמלק], והיינו, שמלחמת עמלק הו"ע עיקרי שנוגע לכל הדורות, ועד שאמרו רז"ל שאפילו כאשר כל המועדים בטלים, ימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, וע"פ דברי הרמב"ם , הרי זה קאי לא רק על הגאולה וההצלה, אלא גם הצרות דפורים, שזוהי מחשבת המן , שזהו"ע מלחמת עמלק, יהי' גם זה לדורי דורות.
1589 ראה מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
איש יהודי גו' ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש גו', והיינו, שלכל לראש (עוד לפני שמזכירים שמו של מרדכי והתוארים שלו) נקרא איש יהודי , כדאיתא בגמרא אמאי קרי לי' יהודי (אע"פ שמבנימין קאתי ) על שום שכפר בעבודה זרה , שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי (כיון שכל הכופר בע"ז כאילו מודה בכל התורה ).
1650 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ויתירה מזו, שלפעמים גם הדבר איסור עצמו נעשה היתר, וע"ד משארז"ל דבעת כיבוש הארץ (ועד"ז במלחמה דוגמתה) הותרו להם גם קדלי דחזירי , שזה נעשה דם ובשר כבשרו, ובכח זה הי' כיבוש הארץ (שלכן הותר להם, כמבואר בספרי הפשטנים), היינו שמסייע לקדושה.
106 בחולין שם: כתלי דחזירי , אבל ברמב"ן עה"ת (מטות לא, כג) הוא כבפנים. וראה מגילה יג, א: שהאכילה קדלי דחזירי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
תכלת כו' שהן הגוונין דמל' דאצי' בבריאה כמשל התגלות המדות באותיות הדיבור אבל בחי' מל' דאצי' שנק' רחל הוא ג"כ יפ"ת מרא"ה מצד בחי' עצם האורות, ורבקה נק' רק טוב"ת מרא"ה על שם עוצם רב טוב וחסד עליון שמאיר במוחין ומדות שבה וזהו טובת מראה מאד כו' והוא שרש בחי' הח"ן שהוא שורה בטוב המראה או ביופי התואר אבל לא ביופי המראה שביופי המרא"ה העיקר הוא בחי' התפארת וכמ"ש ותשא חן וחסד הזן בחן ובחסד הרי עיקר החן הוא הטוב והחסד משא"כ היופי לא שייך בבחי' החסד והטוב כלל, ומ'ש שחורה אני ונאוה היינו מצד בחי' החן ששורה בטוב תואר דוקא, וכן כלה נא"ה וחסודה ר"ל ב' דברים נא"ה מצד היופי במראה ותואר וחסוד"ה בבחי' החן שחוט של חסד משוך עלי' כמו באסתר דכתי' בה ותהי נושאת ח"ן כו', אבל הנה בחי' החן שבתואר והיופי שבמראה כלולי' כא' ומתגלים בדמות וצלם כל דבר המצויר ג"כ כמו פני אדם הנראי' בציור ביופ"י או במראה (הנק' שפיגל בל"א) ומ"מ יותר ימצא חן לפניו אדם עצמו בפניו הנראה במראה או בציור, וכן יהי' היופי בפני אדם עצמו מפניו הנראי' בציור או במראה, לפי שפנים העצמי' הן מראי' בחי' עצמות האור והחיות יותר מציור דמותו להיותו תואר ומראה עצמית והוא ההפרש בין צלם ודמות כידוע ומבואר במ"א וד"ל.
73 שחוט של חסד משוך עליה : מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפח סדר תפלת שחרית של פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ה משה תקן להם לישראל שיהיו קורין חמשה גברי בכל יום טוב , מענינו של יום , ורמז לזה שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל , שתיקן להם שיהיו קורין כל אחד ואחד בזמנו.
106 ירושלמי מגילה פ"ד ה"א (משה התקין את ישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל . עזרא התקין לישראל שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה). הובא ברי"ף מגילה יג, א.
ב"ק פב, א (עשרה תקנות תיקן עזרא, שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי ... והא מעיקרא הוה מיתקנא דתניא וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ... עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה. מעיקרא תקנו חד גברא ... אתא הוא תיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי). יוצא אם כן שהירושלמי לא מיירי רק בעצם תקנת קריאת התורה, אלא במנין הקרואים (שתיקן עזרא בשני ובחמישי).
מ"א ריש סי' קלה (והא דכתב הרי"ף שעזרא תיקן בב' וה', היינו מנין הקרואים, כדאיתא בגמרא. ואם כן משה תיקן מנין הקרואים בשבת ויום טוב וראש חדש וחול המועד).
והיינו:
(א) משה תיקן בהם הן את עצם קריאת התורה והן את מנין הקרואים שבהן.
(ב) הנביאים שבימי משה תקנו את קריאת התורה בב' וה', ועזרא תיקן את מנין הקרואים שבהן.
(ג) עזרא תיקן את קריאת התורה בשבת במנחה, וגם את מנין הקרואים שבה.
ועל פי זה נתבאר לעיל סי' רפב ס"א (שמשה רבינו תיקן להם לישראל שיהיו קורין בספר תורה, חמשה גברי ביום טוב, וששה ביום הכיפורים, וז' בשבת), וסי"ג (קריאת הפרשה בכל שבת היא מתקנות משה רבינו ע"ה). היינו שבזה תיקן משה רבינו הן את עצם קריאת התורה והן את מנין הקרואים שבהן.
וכן נתבאר על פי זה לעיל סי' רצב ס"ב (עזרא תיקן שיהיו ג' אנשים קורין בספר תורה בצבור בכל שבת במנחה, עשרה פסוקים או יותר מפרשת שבוע הבא). היינו שבזה תיקן עזרא הן את עצם קריאת התורה והן את מנין הקרואים שבה.
ועדיין לא קבעו איזה ענין בתורה צריך לקרוא בימים אלה, עד שתוקן על ידי חכמי המשנה והגמרא, כדלקמן בסמוך.
*
עוד נתבאר לעיל סי' רפב סי"ג (שקריאת הפרשה שבספר שני, הוא מתקנת אנשי כנסת הגדולה, כגון ראש חודש שחל בשבת, וד' פרשיות שבחדש אדר).
והיינו שכבר הובא לעיל, שעצם קריאת התורה בראש חדש, ומנין הקרואים שבה, תקן משה רבינו. ואילו זה שבראש חדש שחל בשבת, קוראים בתחלה פרשת השבוע, ואחר כך פרשת ראש חדש, זה תוקן על ידי אנשי כנסת הגדולה. וכן קריאת ד' פרשיות היא תקנת אנשי כנסת הגדולה.
ואף שפרשת זכור היא מן התורה, כדלעיל שם סט"ז (שפרשת זכור היא חובה מן התורה שישמענה כל אדם מישראל ). מכל מקום קביעות שבת זו לקריאת פרשת זכור היא תקנת אנשי כנסת הגדולה, כמבואר בלקוטי שיחות חכ"א ע' 190 הערה 1 (דאף שקריאת פרשת זכור היא מן התורה, זה שקוראים אותה בשבת זה דוקא הוא תקנת חכמים).
סיכום כל האמור לעיל, בתקנות קריאת התורה:
(א) משה תקן קריאת התורה בשבת וימים טובים וראש חדש וחול המועד, וגם את מנין הקרואים שבהן.
(ב) הנביאים שבימי משה תקנו קריאת התורה בשני וחמישי. ועזרא תיקן את מנין הקרואים שבהן.
(ג) עזרא תיקן קריאת התורה במנחה בשבת, ואת מנין הקרואים שבה.
(ד) חכמי המשנה והגמרא ביררו הפרשיות לקרות בהם בימים טובים.
(ה) אנשי כנסת הגדולה תקנו לקרות בספר שני, בראש חדש שחל בשבת וד' פרשיות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפב קריאת התורה והמפטיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
נתבאר בסי' קל"ה שמשה רבינו תיקן להם לישראל
1367 מ"א שם בתחילת הסי' (והא
דכתב הרי"ף שעזרא תיקן בב' וה', היינו מנין הקרואים, כדאיתא בגמרא. ואם כן
משה תיקן מנין הקרואים בשבת ויום טוב וראש חדש וחול המועד).
והיינו:
דאמרינן בירושלמי מגילה פ"ד
ה"א (משה התקין את ישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים
ובחולו של מועד שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל . עזרא התקין לישראל שיהו
קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה). הובא ברי"ף מגילה יג, א.
ובתלמוד דידן ב"ק פב, א (עשרה
תקנות תיקן עזרא, שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי ... והא מעיקרא הוה
מיתקנא דתניא וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ... עמדו נביאים שביניהם ותיקנו
להם שיהו קורין בשבת, ומפסיקין באחד בשבת, וקורין בשני, ומפסיקין שלישי ורביעי,
וקורין בחמישי, ומפסיקין ערב שבת, כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה. מעיקרא תקנו חד
גברא ... אתא הוא תיקן תלתא גברי ועשרה פסוקי). יוצא אם כן שהירושלמי מיירי לא רק
בעצם תקנת קריאת התורה, אלא במנין הקרואים (שתיקן עזרא בשני ובחמישי).
ועל פי זה נתבאר כאן (שמשה רבינו תיקן
להם לישראל שיהיו קורין בספר תורה, חמשה גברי ביום טוב, וששה ביום הכיפורים, וז'
בשבת), ולקמן סי"ג (קריאת הפרשה בכל שבת היא מתקנות משה רבינו ע"ה).
היינו שבזה תיקן משה רבינו הן את עצם קריאת התורה והן את מנין הקרואים שבהן.
ולקמן סי' רצב ס"ב (עזרא תיקן
שיהיו ג' אנשים קורין בספר תורה בצבור בכל שבת במנחה, עשרה פסוקים או יותר מפרשת
שבוע הבא). היינו שבזה תיקן עזרא הן את עצם קריאת התורה והן את מנין הקרואים שבה.
וכן הוא לקמן סי' תפח ס"ה (משה תקן
להם לישראל שיהיו קורין חמשה גברי בכל יום טוב מענינו של יום, ורמז לזה שנאמר
וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל שתיקן להם שיהיו קורין כל אחד ואחד בזמנו).
יוצא
אם כן:
(א)
משה תקן קריאת התורה בשבת וימים טובים וראש חדש וחול המועד, וגם את מנין הקרואים
שבהן.
(ב)
הנביאים שבימי משה תקנו את קריאת התורה בשני וחמישי. ועזרא תיקן את מנין הקרואים
שבהן.
(ג)
עזרא תיקן את קריאת התורה במנחה בשבת, וגם את מנין הקרואים שבה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפב קריאת התורה והמפטיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
הוא השביעי די בכך .
1426 דעה הראשונה במגילה כג, א (מפטיר מהו
שיעלה למנין שבעה רב הונא ור' ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה). שכן
פסקו הרי"ף שם יג, א (והלכתא עולה). רמב"ם הל' תפלה פי"ב הי"ז
(מפטיר עולה מהמנין, שהרי הוא קורא בתורה). תוס' שם ד"ה חד בשם ר"ת (פסק
ר"ת דקיימא לן כמאן דאמר עולה). רא"ש שם פ"ג סי' ה (והלכתא מפטיר
עולה). טור (ואסיקנא דעולה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכן כיוצא בזה בערבית, לא יאמר הקדיש שלאחר תפלת י"ח אלא אם כן היו עשרה בתחלת תפלת י"ח, ולא די במה שהיו עשרה בשעת קריאת שמע וברכותיה.
670 ר"ן מגילה יג, סע"א, מירושלמי מגילה פ"ד ה"ד (אין פורסין את שמע פחות מעשרה, התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן, גומר. אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה, התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן, גומר), ובר"ן שם (והא דאיפסיק להו בתרתי, אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה, משום דאמרינן בירושלמי אין פורסין על שמע בפחות מעשרה, התחילו בעשרה והלכו להם, גומר, עד כאן, ולהכי פסיק להו בתרתי, לאשמועינן שאע"פ שאמרו ברכה ראשונה בעשרה והלכו מקצתן, אין עוברין לפני התיבה, דהיינו להתפלל תפלה מעומד בפחות מעשרה, ולא תימא אינו אלא גמר וכיון שהתחילו בעשרה גומרין, קמ"ל דלא). שבלי הלקט סי' ט (ומשמע לשון הירושלמי, שאם התחילו ביוצר אור בעשרה ויצאו מקצתן, גומר ואומר קדושה עד גאל ישראל, אבל אינו מתחיל להסדיר שמונה עשרה בקול ולומר עוד הקדושה, ועל כן הפסיק וחילק ביניהם אין פורסין על שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצאו מקצתן, גומר. דווקא מה שהתחיל גומר, אבל אין עוברין לפני התיבה להתחיל י"ח בפחות מעשרה, דכל חדא מצוה באנפה נפשה, התחילו בעשרה ויצאו מקצתן, גומר. כלל הדבר, גומר קדיש או קדושה או קריאת התורה שהתחילו מתחלה בעשרה, אבל אין מתחילין בדבר אחר עד שיהיה עשרה). תרומת הדשן שם (אמנם נראה שאם התחילו בשחרית לומר קדיש וברכו ויוצר בעשרה והלכו מקצתם, וכן בערבית כהאי גוונא, אין להתפלל שוב י"ח לפני התיבה ושיאמר ש"ץ קדושה וקדיש אחר כך, או בערבית של מוצאי שבת סדר קדושה וקדיש שאחר כך, דקריאת שמע וברכותיה לחוד ותפילה לחוד, ולא שייך כאן התחילו גומרים, דהתפלה והקדושה אינו גמר של קריאת שמע וברכותיה, דתפלה אינה נגררת אחר קריאת שמע). רמ"א שם (ואם יצאו מקצתן לאחר שהתחילו להתפלל יוצר, לא יתחיל הש"צ להתפלל התפלה בקול רם, דכבר נשלם תפלת יוצר ... ותפלת ערבית וקדיש שלאחריו לא שייך לקריאת שמע וברכותיה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סט דין פורס על שמע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וענין זה נקרא פורס על שמע, פורס מלשון חתיכה כמו פרוסה, שאין אומרין אלא מקצת מברכותיה.
1486 רש"י ו ר"ן בפירוש המשנה מגילה כג , ב (אין פורסין על שמע ... פחות מעשרה), ופירש"י (מנין הבא לבית הכנסת לאחר שקראו הצבור את שמע, עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שבקריאת שמע. פורסין לשון חצי הדבר), ור"ן שם יג, א (פרש"י ז"ל, כגון שהיו כאן עשרה בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה, הרי אחד מהם עומד ומתפלל בקדיש וברכו, ומתחיל ביוצר מפני קדושה שבה. ולשון פורס, חוצה, כלומר שהוא אומר מחצית הברכות ... מפני שהוא אומר קצת מברכת קריאת שמע, דהיינו ברכה ראשונה בלבד). שו"ע ס"א (אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד, ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה, עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר. וזה נקרא פורס על שמע, לשון חתיכה פרוסה, שאין אומרים אלא קצת ממנה).
וכן הוא לעיל סי' נד ס"ד (נהגו לומר פריסת שמע אחר גמר תפלת י"ח בלחש, כדי להוציא מי שמתאחר לבא לבית הכנסת ולא שמע עדיין ברכו).
*
אף שלקמן ס"ב יתבאר פירוש שני במשנה זו (ויש אומרים שהפורס על שמע הוא כשעדיין לא קראו קריאת שמע וברכותיה), וכן הוא לעיל סי' נט ס"ד (ברכות אלו של קריאת שמע, הש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתן). מכל מקום קיי"ל גם כפירוש הראשון שהובא כאן, ולקמן ס"ג-ז. ראה יגדיל תורה נ.י. ח"ו ע' נב.
אלא שאין נוהגים לומר ברכת יוצר, רק את קדיש וברכו, כדלקמן סוף ס"ב (די בקדיש וברכו בלבד ... אם כבר קראו קריאת שמע וברכותיה, אין צריך לחזור ולברך אפילו ברכה ראשונה, לא הפורס ולא השומעים. וכן נוהגין במדינות אלו), ולקמן ס"ד (ויש מקומות שנוהגין שהש"ץ אומר ברכו בכל יום אחר קדיש האחרון, כדי להוציא מי שמתאחר לבא לבית הכנסת ולא שמע עדיין ברכו).
ובנוסח הסדור בא חצי קדיש וברכו לפני עלינו בליל שבת, אף אם לא בא אדם לבית הכנסת אחר ברכו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו כלה נאה וחסודה פי' חסוד"ה ל' נפעל שהוי"ו מורה דחסוד"ה הוא שנמשך בה מבחי' רב חסד העליון וכמו באסתר שאמרו שחוט של חסד משוך עלי' כך חוט של חסד העצמות דא"ס נמשך בכנ"י שנק' כלה לכך נק' חסודה (והוא בחי' החסדים העליונים שנמשך לבנין המל' וכמ"ש והוכן בחס"ד כסא וכן אמרת"י עולם חס"ד יבנ"ה כו'), ולא שנמשך בה חסד עליון פעם א' לבד אלא שתמיד נמשך בה החסד עליון דהיינו מצד חוט של חסד עליון דבתמידות הוא נמשך עלי' ע"כ היא נק' חסודה שנתפעלת מקבלת אור חסד זה בתמידות עד שגם היא נק' חסודה בעצם להיותה בחי' מקבל מהחסד בתמידות, דחסד שם העצם והמקבל החסד בתמידות דוקא נק' חסוד"ה כו', וענין הארת אור החסד הזה פועל בה להשפיע חסד למקבלים הימנה דהיינו שעושה חסד מצד עצמה תמיד והוא ח"ס דלי"ת לדלים כו' וד"ל.
348 שחוט של חסד : מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואמנם ממוזג הוא גם ממראה הלובן בהעלם כו' ולפעמים מראה הירוק נוטה יותר לבחי' הלובן דחסד כענין שא' (מגילה יג, א) אסתר ירקרוקית היתה כו' והרי אמרו דחוט של חסד היה משוך עליה כו' וכן מ"ש ע"פ וירק את חניכיו שהוריקן בזהב והזהב נוטה לאדמומית וע"כ נק' ירוק זהו שלפעמים נוטה לאדמומית יותר ולפעמים נוטה לחסד דלובן כאסתר ירקרוקית היתה וכמ"ש בזהר בענין זהב וכסף ונחשת שגם הזהב כלול מבחי' החסדי' ולפעמים החסד שבו בגילוי והגבו' בהעלם ולפעמים להיפוך וזהו עיקר בחי' מראה הנחשת שנוטה לאדמומי' וללובן שכלול מזהב וכסף בחלוף לפרקים כמראה הירוק כנ"ל וד"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אי' כו' נביאים כתובים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין דהנה ארז"ל אסתר ירקרקות היתה אלא שחוט של חסד משוך עלי', וגם צ"ל מהו"ע החוט של חסד .
4 אסתר ירקרקות היתה : ראה מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם איתא כו' הנביאים והכתובים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הנה צ"ל מהו יתרון ומעלה דמגילת אסתר שאין עתידים להבטל לכאורה הלא נביאים וכתובים הוא גילוי יותר גבוה ממגילת אסתר , להבין זאת הנה ארז"ל במד"ר שמות פ"ב אסתר ירקרקות היתה אלא שחוט של חסד משוך עלי', והענין הוא הנה כתי' שקר החן והבל היופי אשה יראת היא תתהלל, וארז"ל במד"ר שקר החן זה דורו של משה והבל היופי זה דורו של יהושע אשה יראת ה' היא תתהלל זה דורו של חזקי', איכא דאמרי שקר החן זה דורו של משה ויהושע הבל היופי זה דורו של חזקי' אשה יראת ה' זה דורו של ר' יהודה ב"ר אלעאי.
5 אסתר ירקרקות היתה : ראה מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה וכו' כל הנשמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"פ הקבלה בחי' בת הוא יחוד המל' עם בחי' חג"ת, שזהו מ"ש ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת , וארז"ל א"ת לבת אלא לבית , ופי' בית הוא בחי' חג"ת כי יש שדה ובית , שדה נה"י ובית בחי' חג"ת, והיינו כאשר המל' מקבלת היחוד מבחי' חג"ת אבל לא מבחי' חב"ד (ע' במאו"א אות ב' סי' י"ד ובאות שי"ן סי' יו"ד), וזהו מארז"ל אשתך
136 א"ת לבת אלא לבית : מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך יב ד'יג
מקור מפורש
בדף זה
מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'כב
מקור מפורש
בדף זה
מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שעח
מקור מפורש
בדף זה
מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
4 ליהודים . . תפלין : יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים : תורה כו" תפלין. וע"פ קבלה וחסידות : יהודי -- כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית -- אורה ושמחה -- חו"ב, וששון ויקר -- זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
גם בירידה אל תוך ההעלם וההסתר של העולם ("אסתר") קיימת בחינת "הדסה" (אלו הצדיקים) המצביעה על פנימיות המלכות, המאוחדת עם הספירות שמעליה.
* מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
4 מגילה יג, א. קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
5 מגילה יג, א. הובא בפרש"י אסתר ב, טז,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
– ולהעיר, שבימינו אלו, כבר יצאנו י"ח חבלי לידה, ועתה צריך להיות רק ענין השמחה, ועי"ז יכולים אפילו בשעה קלה לפעול ביאת המשיח.
350 ברשימה אחרת: במכ"ש וק"ו ממה שמצינו בהיפך הטוב, שעי"ז שהשאירו את אגג חי ללילה א' יצא ממנו המן (ראה מגילה יג, רע"א ובחדא"ג מהרש"א שם), ועאכו"כ במדה טובה שמרובה כו' (ראה יומא עו, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ח) ועז"נ וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, דכשם שבימים ההם עמדו בני ישראל בתנועה של מס"נ בפועל במשך כל השנה, ועי"ז הגיעו לבחי' שלמעלה מתומ"צ והוא שרש ומקור התומ"צ, ובחינה זו המשיכו למטה בכלים, הנה הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, שבכל דור ודור יכול כאו"א להגיע לדרגא זו, להיותו כופר בע"ז (כיון שמודה באלקי ישראל), ובמילא מודה בכל התורה כולה, שלכן נקרא בשם יהודי, ולכן, הנה ימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים, שנמשכים האורות היותר נעלים, והמשכתם היאבכלים.
77 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
צריכים לידע שהאפשרות לגזירת המן "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", שלא ישאר זכר ח"ו מכל ענין של יהדות, אפילו ענינים קטנים ביותר, שזהו "טף ונשים" – באה כתוצאה מכך ששאול הלך אחר הטעם ולא הרג מיד את אגג שממנו יצא המן הרשע, לפי שטעה בכך שרצה למעט קימעא בענין הקבלת עול, ותמורת זה להביא קרבן לה', "זבח טוב" ו"חלב אלים", וענין זה הביא להמכשול ד"להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים" וכל עניני יהדות.
123 ראה מגילה יג, רע"א. תדבא"ר פכ"ד. יל"ש בשלח רמז רסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
- ולהעיר מדברי הגמרא בנוגע לאסתר:
215 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
אם זוכה – אזי נעשה "משנה למלך", ואם לא זוכה – אזי חסר הדבר, אבל, החסרון אינו מצד התוקף של הלעו"ז, אלא משום שחסר אצלו, שלכן מצינו שאפילו רשע שהשעה משחקת לו (שאז צריכים להזהר ממנו, שלכן היתה התאוננות על מרדכי למה התגרה בהמן, כיון שהשעה היתה משחקת לו), הנה אם הנהגתו היא כדבעי, שאז נקרא "צדיק גמור", אזי מותר להתגרות בו .
163 ראה מגילה יג, רע"א ובפרש"י וחדא"ג מהרש"א. וראה גם אור חדש (למהר"ל מפּראג) על מג"א ג, ב. ד, יו"ד (ע' קכח. ע' קנ). יערות דבש (לר"י אייבשיץ) ח"ב דרוש ט (ע' קמט ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
– שזהו"ע ששייך לבנ"י ש"נמשלו ללבנה" , וכמודגש במגילת אסתר, כדברי הגמרא :
809 מגילה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
אלא שלכל לראש צריכים להיות "יהודים" – כפי שנקראים בנ"י בכל המגילה (אף שבדרך כלל נקראים בשם "ישראל", בני ישראל, בני יעקב) – כדברי הגמרא :
958 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות חג הפורים, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בדף זה
לא מהיותו משנה למלך המולך בכיפה (ופשיטא שאין הנאתו – מהזמנה לסעודת רשע) כ"א) ליהודים", היהודים (כדרז"ל :
2144 ראה מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ג"כ מש"כ ליהודים היתה אורה וגו' וכמ"ש בגמרא דכל הכופר בע"ז נק' יהודי, והיינו שקודם ישנו ענין המס"נ שבזה עמדו אז בימי הפורים, וזהו"ע הפתחו לי כחודה של מחט שהו"ע המס"נ, ואח"כ הן הד' מדרי' דאורה ושמחה וששון ויקר, וזהו ג"כ מש"כ איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי, דמרדכי מן התורה מנין שנאמר מר דרור, ומתרגמינן מירא דכיא , וכמבואר בתו"א , ויהודי הו"ע המס"נ כנ"ל, דיהודי הוא מל' הודאה שלמעלה מטו"ד, וזה פעל בכולם את ענין המס"נ שכולם נק' יהודיים דוקא וכבמרז"ל שזהו היפך מצבם הקודם שהשתחוו לאנדרטי' כמסופר בגמרא , ואח"כ נמשך ממס"נ זה בהד' אותיות דשם הוי', אורה ושמחה וששון וגו' ועד לאורה ושמחה וששון ויקר למטה מעשרה טפחים, כפשוטו של מקרא.
1082 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, להיות "כופר בע"ז" ומודה בהקב"ה, וכאמור, שהתוקף שמפניו מתבטל הגוי הוא (לא התוקף ד"כחי ועוצם ידי", אלא) התוקף ד"לה' הישועה".
1732 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
– "ליהודים" דייקא, ש"יהודים" הם אלו שכופרים בע"ז , באופן ד"לא יכרע ולא ישתחוה" , וזוהי הדרך היחידה שלא יהי' "להשמיד להרוג ולאבד" , אלא "ונהפוך הוא" (ע"ד הסיפור הנ"ל ש"קטלוהו" ל"ההוא ארמאה", ובנדו"ד – "מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא" , כי, כדי להבטיח שגוי לא יאכל מקרבן פסח, די ב"קטלא פלגא" (שהרי ע"פ דין אינו מחוייב מיתה על זה) – שלא למלא את רצונו...
1144 ראה מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ונתבאר בזה, שד' הענינים דאורה ושמחה וששון ויקר הם ד' המדריגות שכוללים כל סדר ההשתלשלות, אורה הו"ע החכמה, שמחה הו"ע הבינה, ששון הו"ע היסוד ויקר הו"ע המלכות , ובהקדמה לזה נאמר ליהודים היתה גו', שד' ענינים אלו היו חדורים בענין ההודאה שלמעלה מטו"ד, שזהו תוכן השם יהודי , ע"ש שכופר בע"ז , שהוא כמודה בכל התורה כולה , שזהו ענין ההודאה שלמעלה מטעם ודעת, והיא הבחי' החמישית שלמעלה מד' הענינים הנ"ל, ע"ד מ"ש ונתתם חמישית גו' וארבע הידות תהי' לכם.
1856 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
והרמז בשם בצלאל, "בצל א-ל", שמורה על המס"נ שלמעלה מכחות מקיפים ופנימיים (ז"א – אורי, ומלכות – חור), ולכן עשה המשכן תחילה ואח"כ עשה הכלים, כיון שצריך להמשיך תחילה בחי' המקיף, שפועל אח"כ על הכחות פנימיים – נדפס בלקו"ש הנ"ל (סי"ז).
2248 ודוגמתו בפורים – "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז): ליהודים – שיהודי הוא הכופר בע"ז ומודה בכל התורה כולה (מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א) – הו"ע המס"נ, וכתורת רבינו הזקן (נסמן לעיל ריש ע' 271) עה"פ (ואתחנן ו, ד) "שמע ישראל גו' ה' אחד", ש"יהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות"; ומזה נמשך בכחות המקיפים והפנימיים, שזהו"ע "אורה ושמחה" – חכמה ובינה, שהם מקיפים לגבי ז"א ומלכות – "ששון ויקר" (ובפרטיות יותר: חכמה ובינה הם מקיף ופנימי, וכן ז"א ומלכות הם מקיף ופנימי). – ראה תו"מ סה"מ פורים ע' ריט. ע' רכב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שאמרו רז"ל אסתר
1136 מגילה יג, א. טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
"ונהפוך הוא"17, ועד ש"שמעם הולך בכל המדינות" , שבכל מקום מגעת הידיעה שכל אחד מישראל קשור עם "מרדכי היהודי" , כפירוש הגמרא
1702 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
יהודי" , ובפרט ע"פ דברי הגמרא בנוגע ל"יהודה" (שיש בו כל ד' האותיות של שם הוי'), ש"נקרא כולו על שמו של הקב"ה".
1955 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תשא, ט"ז אדר, תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ מש"כ ליהודים היתה אורה וגו' וכמ"ש בגמרא דכל הכופר בע"ז נק' יהודי, והיינו שקודם ישנו ענין המס"נ שבזה עמדו אז בימי הפורים, וזהו"ע הפתחו לי כחודה של מחט שהו"ע המס"נ, ואח"כ הן הד' מדרי' דאורה ושמחה וששון ויקר, וזהו ג"כ מש"כ איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי, דמרדכי מן התורה מנין שנאמר מר דרור, ומתרגמינן מירא דכיא, וכמבואר בתו"א, ויהודי הו"ע המס"נ כנ"ל, דיהודי הוא מל' הודאה שלמעלה מטו"ד, וזה פעל בכולם את ענין המס"נ שכולם נק' יהודיים דוקא וכבמרז"ל שזהו היפך מצבם הקודם שהשתחוו לאנדרטי' כמסופר בגמרא, ואח"כ נמשך ממס"נ זה בהד' אותיות דשם הוי', אורה ושמחה וששון וגו' ועד לאורה ושמחה וששון ויקר למטה מעשרה טפחים, כפשוטו של מקרא.
36 מגילה יג, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות ק
מקור מפורש
בדף זה
ווען איינער לייענט די מגילה און ער מיינט אַז דער סיפּור וואָס ווערט דאָרט דערציילט האט פּאַסירט (נאָר) אַמאָל , "למפרע", און ניט איצטער איז דער נס, איז – "לא יצא".
230 וי"ל הפירוש לחידודי: "לא יצא" מגזירת המן שבדורו, נגד "דתיהם שונות מכל עם", נגד יהודים – מודים בהשם וכל התורה כולה – מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א. כי בכל דור ודור עומדים עלינו כו' (הגש"פ פיסקא "והיא שעמדה"). – ספר השיחות תשמ"ז ע' 351 הערה 36.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפב קריאת התורה והמפטיר
מקור מפורש
בדף זה
המפטיר .
1435 מגילה כג, א (המפטיר בנביא לא יפחות
מעשרים ואחד פסוקין, כנגד שבעה שקראו בתורה, ואם איתא (דאינו עולה מן המנין, הוו
להו שמונה שקראו בתורה, רש"י) עשרים וארבעה הויין. כיון דמשום כבוד תורה הוא,
כנגדו נמי לא בעי (לקבוע ג' פסוקים בנביא כנגד אותן שקורא המפטיר , רש"י)). תוס' שם ד"ה כיון (שמע מינה דבימי התנאים היה המפטיר קורא מה שלא
קראו הראשונים ( . רא"ש שם (משמע דבימי חכמי הגמרא
לא היו רגילין לקרות למפטיר מה שקרא אחרון אלא היה קורא דבר אחר). ר"ן שם יג,
א (וכתב הרשב"א ז"ל דאפילו נימא דאינו עולה, יכול מפטיר לסיים את הפרשה ...
והביא ראיה לזה מן הגמרא) מרדכי שם (ובימי חכמי התלמוד לא היה כן, אלא קורא המפטיר
מה שלא קראו עדיין, והכי מוכחא סוגיא דשמעתין).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפה לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום
מקור מפורש
בדף זה
שהיו מתרגמין, היו מסיימים במקרא, שהיו כופלים פסוק האחרון ):
1627 ר"ן מגילה יג, א (ופסוק אחרון
שחוזר וכופל). טור סי' רפד (שאחר שתרגמו המתרגם, חוזר וקורא אותו פעם שנית).
אבל ראה רשימת היומן ע' תכז (אין כופלים פסוק מקרא בסוף
הסדרה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר