52

הפסוק⁴⁷ "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף", שהרעב והצמא של הגוף למאכל ולמשקה נובעים מ"נפשם בהם תתעטף" – מכך שהנפש חפצא לברר את ניצוצות הקדושה שבמאכל ובמשקה.

ולכן מתאים הענין של "מתוך שלא לשמה בא לשמה" דוקא כאשר מדובר על מטרה אחרת ש"תוכה" יכול להיות "לשמה", אך כאשר יהודי לומד כדי "לקנתר" – שזוהי מטרה ההפוכה ונוגדת לתורה, ואין בה שום ענין חיובי – הרי אז אי אפשר לומר, שה"תוך" של אופן זה של "לא לשמה" הוא "לשמה"⁴⁸.

יב. רצונו של רבי יוסי בעושר – רצון הנשמה

לפי האמור לעיל מובנים דברי הבת קול, שרבי יוסי יהיה "גברא רבא":

אמנם, אסור להשתמש בתורה למטרת התעשרות, כדלעיל, וההיתר הוא לפרנסה בלבד, אך בכל זאת יש מי ש"רבים צריכים לו", "שאין במדינה גדול בחכמה כמוהו .. והציבור מצווים לפרנסו בכבוד .. ואפילו לעשרו .. גדלוהו משל אחיו .. והוא הדין לכל גדול הדור"⁴⁹.

הבת קול גילתה שרצונו של רבי יוסי בעושר כשכר על לימודו נובע מכך שיש לו בהווה כחות אשר יתבטאו למעשה ו"גברא רבא ליהוי" בעתיד, שאז "מצווים .. לעשרו .. גדלוהו משל אחיו". ולכן, למרות שבמצבו בנוכחי הוא חפץ בעושר לתועלת עצמו, הרי ברצון זה עצמו קיים ה"תוך" והגורם האמיתי – שנשמתו רוצה להגיע למעמד ולדרגה של "גברא רבא", שאז "גדלוהו משל אחיו".

ולכן מותר היה לו⁵⁰ במקרה זה ללמוד תורה כדי להתעשר, כי משום כחותיו הנעלים בהווה הוא יהיה "גדול הדור" אשר "מצווין .. לעשרו".

יג. בן פזי – שולט על העושר

בכך ניתן להבין מדוע החזיר רבי