1189

התגלתה למטה באופן של "דיבור" – התגלות לזולת, אל הנבראים.

על כך אומרת הגמרא: "יכול, אף לדברי תורה"?, הרי לגבי עניני הבריאה נאמר כי ה"אומנות", עבודתו של אדם, צריכה להיות "ישים עצמו כאלם", להתעלות מבחינת הדיבור, ואפילו מגילוי "עשרה מאמרות" שבעולם; ואם כן עלולה להיווצר מחשבה מוטעית כי כך צריך להיות גם "לדברי תורה": על האדם להתמסר רק לבחינת מחשבה שבתורה, פנימיות וסתים דאורייתא, ולא ל"גליא דתורה", המלובשת בדברים נבראים גשמיים ונפרדים –

תלמוד לומר: "צדק תדברון", יש לעסוק בתורה כפי שהיא מופיעה ב"דיבור" – גליא דתורה (המתלבשת אפילו בענינים גשמיים⁸²). ברור אמנם, כי יש לאחד גליא דתורה עם פנימיות התורה⁸³, ובבחינת דיבור של תורה צריכה להאיר בחינת מחשבה דתורה. אבל אין התהליך של זה דומה לתהליך של ה"עבודה" בעולם. לגבי הבריאה מהוה הדיבור ירידה בלבד, ומשם כך "ישים עצמו כאלם", שתיקה, התעלות מ"דיבור"; ואילו לגבי תורה, יש יתרון לבחינת "דיבור" של תורה על בחינת "מחשבה" של תורה: בירידת התורה דוקא למטה – מסר הקב"ה כביכול, את עצמותו (אלא שבבחינת דיבור בלבד של תורה – הדבר בהעלם, ולכן צריך להיות "עירבת לי בהן קב חומטין⁸⁴, לימוד פנימיות התורה, סתים דאורייתא, כדי לגלות את הפנימיות הטמונה בנגלה, כדלהלן).

יז. למרות שהאפשרות לקבל את כח העצמות היא באמצעות לימוד הנגלה שבתורה וקיום המצוות דוקא בגשמיות – יש, אבל, להזדקק גם לפנימיות התורה, משום שכוונת "דירה בתחתונים" היא שיהא גילוי עצמותו ית', דירה לעצמותו אך בגילוי⁸⁵, והרי עצמותו מתגלה רק ע"י התבטלות, ככתוב⁸⁶: "מרום וקדוש אשכון, ואת דכא ושפל רוח". אין הכוונה כאן לשלול את הגאוה, שהיא "תועבת הוי'" "וכל אדם שיש בו גסות