156
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"בזמן שמחה"19 מתוך הנאה ושמחת הלב, ולפיכך הוא נאמר "פעם אחת בשנה ולא שתי פעמים"20, כי דבר שנשנה פעמיים באותה שנה אינו מתוך שמחה מושלמת21,
לכן אין היא אפשרית "עד שכבשו " את הארץ וחלקוה", כי השמחה והטובה של כל ישראל עדיין אינה מושלמת " כאשר אצל יהודי אחד עדיין לא התקיימה הירושה והישיבה, כדלעיל. "
ז. ח"י אלול – אהבת ישראל
ענין זה קשור גם לח"י אלול, אשר פרשת כי תבא נקראת ביום ח"י אלול או בשבת הסמוכה לו – יום ההולדת של "שני המאורות הגדולים"22, הבעל־שם־טוב ואדמו"ר הזקן: –
אחד הענינים העיקריים שבו עסקו באופן מיוחד הבעל־שם־טוב ואדמו"ר " הזקן הוא – אהבת ישראל23. והרי ענין זה מרומז בתחילת הפרשה, כדלעיל.
ח. האחדות – על ידי "וירשתה..." שלאחר "כי תבא"
כל הענינים בתורה מדוייקים לחלוטין. ומכך שלומדים את הדין
שלא נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה" דוקא מהמלים
וירשתה וישבת בה", ולא מ"והיה כי תבא". ומצד שני: מכך שהמלים
וירשתה וישבת בה" מביעות דין זה מצד היותן מיותרות, לכאורה24, כי כבר נאמר לפני כן "והיה כי תבא...", ולא מצד עצם משמעותן,
מובן, שאחדות כל ישראל, שהיא הסיבה לכך ש"לא נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה" (כדלעיל בסעיף ו'), מתבטאת – "מגיד"
על ידי העבודה של "וירשתה וישבת בה", הבאה לאחר ההכנה בעבודה של
והיה כי תבא...".
הערות
- 19. רש"י כו, יא.
- 20. רש"י כו, ג.
- 21. ובדוגמת ברכת שהחיינו על פרי חדש, שהוא דוקא בפרי המתחדש משנה לשנה (או"ח סרכ"ה ס"ג. ס"ו. וראה רמ"א שם. ואכ"מ).
- 22. לשון כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (סה"ש תש"ג ע' 141).
- 23. כידוע שאהבת ישראל היא אחד היסודות העיקריים של תורת החסידות (לקו"ד ח"ג שפה, ב פ ואילך. ובכו"כ מקומות). ולהעיר, שבספר התניא – תושב"כ של חסידות חב"ד – הפרק שמדובר בו הענין דאהבת ישראל הוא פרק "לב" – כי "אהבת ישראל" הוא הלב של תורת החסידות. והביאור בזה – יש לומר: שלימות כאו"א מהאברים תלוי' בקיום המצות השייכות לכאו"א מהם (לקו"ת נצבים מה, ג. וש"נ). ומכיון שמצות אהבת ישראל היא בלב, ה"ה מציאות הלב [ואף שישנם כמה מצות התלויות בלב – מכיון ש"זהו כל התורה כולה" (שבת לא, א) כולל גם המצות דחובות הלבבות (ולהעיר ממאמר אדה"ז (היום יום ע' מט) שאהבת ישראל גדולה מאהבת ה'), ה"ה כללות מציאות הלב]. ומכיון שהיא הלב שבאדם, הרי היא גם הלב דתורה (ראה זח"ג (כט, ב) ובד"ה משכני תש"א "ו – עה"פ זאת התורה אדם) ודפנימיות (ונשמת) התורה. ויומתק ביותר ע"פ משנ"ת באגה"ק סל"א – שע"י אהבת ישראל בלב בני ישראל באופן המבואר בפרק לב שבתניא (תורה), לב דקוב"ה (– שכינתא) כביכול בריא בתכלית כו', עיי"ש.
- 24. כנ"ל סעיף א' ובהערה 8.
מצוטט ב־7 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך כד ‹ תבא ‹ שיחה א ‹ 166 לקו"ש ח"ט ע' 156
- כרך כד ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ד ‹ 290 לקו"ש ח"ט ע' 156
תורת מנחם 3
- נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ט ע' 156
- סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 156
- סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 156
מאמרים מלוקטים 2
- חלק ד ‹ בס"ד. אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ו לקו"ש ח"ט ע' 156
- חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 156
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.