ליקוטי אמרים פרק לט

וּמִפְּנֵי זֶה גַם כֵּן, נִקְרָאִים הַמַּלְאָכִים בְּשֵׁם חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת, כְּדִכְתִיב: ״וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין וְגוֹ׳ וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל וְגוֹ׳״, לְפִי שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי בְחִירָה, וְיִרְאָתָם וְאַהֲבָתָם הִיא טִבְעִית לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ״רַעְיָא מְהֵימְנָא״ פָּרָשַׁת פִּנְחָס. וְלָכֵן מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים גְּדוֹלָה מֵהֶם, כִּי, מְדוֹר נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים – הוּא בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, וּמְדוֹר הַמַּלְאָכִים – בְּעוֹלַם הַיְצִירָה.

וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא, כִּי בְּעוֹלַם הַיְצִירָה, מְאִירוֹת שָׁם מִדּוֹתָיו שֶׁל אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא לְבַדָּן, שֶׁהֵן אַהֲבָתוֹ וּפַחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ כוּ׳. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב [בַּתִּיקּוּנִים וְעֵץ חַיִּים] ״דְּשִׁית סְפִירִין מְקַנְּנִין בִּיצִירָה״.

וְלָכֵן, זֹאת הִיא עֲבוֹדַת הַמַּלְאָכִים תָּמִיד, יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁקוֹטוּ, לַעֲמוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד וְכוּ׳, וְהַיְינוּ, כָּל מַחֲנֵה גַבְרִיאֵל שֶׁמֵּהַשְּׂמֹאל, וַעֲבוֹדַת מַחֲנֵה מִיכָאֵל הִיא הָאַהֲבָה כוּ׳. אֲבָל בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה מְאִירוֹת שָׁם חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ שֶׁל אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהֵן מְקוֹר הַמִּדּוֹת וְאֵם וְשֹׁרֶשׁ לָהֶן, וְכִדְאִיתָא בַּתִּיקּוּנִים דְּ״אִימָּא עִילָּאָה מְקַנְּנָא בִּתְלַת סְפִירָן בְּכֻרְסְיָּא״, שֶׁהוּא עוֹלַם הַבְּרִיאָה.

וְלָכֵן הוּא מְדוֹר נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, עוֹבְדֵי ה׳ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, הַנִּמְשָׁכוֹת מִן הַבִּינָה וָדַעַת דִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאַהֲבָה זוֹ נִקְרָא ״רְעוּתָא דְלִבָּא״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל; וּמֵ״רְעוּתָא דְלִבָּא״ נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ לַנְּשָׁמָה בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא גַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, כְּדִלְקַמָּן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר וַיַּקְהֵל.

אַךְ הַיְינוּ דַּוְוקָא נְשָׁמוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵן בְּחִינַת מוֹחִין דְּגַדְלוּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, אֲבָל בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וְכֵן שְׁאָר כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְדוּ אֶת ה׳ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ הַמְסוּתָּרוֹת בְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, אֵין עוֹלוֹת לְשָׁם, רַק בְּשַׁבָּת וְרֹאשׁ־חֹדֶשׁ לְבַד, דֶּרֶךְ הָעַמּוּד שֶׁמִּגַּן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא עוֹלַם הַבְּרִיאָה הַנִּקְרָא גַּן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, לְהִתְעַנֵּג עַל ה׳ וְלֵיהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, כִּי אֵין הֲנָאָה וְתַעֲנוּג לְשֵׂכֶל נִבְרָא, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁמַּשְׂכִּיל וּמֵבִין וְיוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ וּבִינָתוֹ, מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, עַל יְדֵי חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הַמְּאִירוֹת שָׁם בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה.

וּמַה שֶּׁזּוֹכוֹת נְשָׁמוֹת אֵלּוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה מֵהַמַּלְאָכִים, אַף שֶׁעָבְדוּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ טִבְעִיִּים לְבַד, הַיְינוּ, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁלָּהֶם, אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אָחֳרָא הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּפָם, בֵּין בִּבְחִינַת ״סוּר מֵרָע״ לִכְבּוֹשׁ הַתַּאֲווֹת וּלְשַׁבְּרָן, וּבֵין בִּבְחִינַת ״וַעֲשֵׂה טוֹב״ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהֵם הָיוּ בַּעֲלֵי בְחִירָה לִבְחוֹר בְּרָע חַס וְשָׁלוֹם וּבָחֲרוּ בְּטוֹב, לְאַכְפָּיָא לְסִטְרָא אָחֳרָא לְאִסְתַּלְּקָא יְקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ־הוּא כוּ׳, כְּיִתְרוֹן הָאוֹר כוּ׳, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְהִנֵּה, כָּל זֶה הוּא בִּמְדוֹר הַנְּשָׁמוֹת וּמְקוֹם עֲמִידָתָן, אַךְ תּוֹרָתָן וַעֲבוֹדָתָן נִכְלָלוֹת מַמָּשׁ בְּי׳ סְפִירוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת אֱלֹהוּת, וְאוֹר־אֵין־סוֹף מִתְיַיחֵד בָּהֶן בְּתַכְלִית הַיִּחוּד; וְהַיְינוּ, בְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה – עַל יְדֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים, וּבְי׳ סְפִירוֹת דִּיצִירָה – עַל יְדֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ טִבְעִיִּים; וּבְתוֹכָן, מְלוּבָּשׁוֹת י׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת וּמְיוּחָדוֹת בָּהֶן בְּתַכְלִית, וְי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת – מְיוּחָדוֹת בְּתַכְלִית בְּמַאֲצִילָן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַנְּשָׁמוֹת, אֵינָן נִכְלָלוֹת בֵּאלֹהוּת דְּי׳ סְפִירוֹת, אֶלָּא עוֹמְדוֹת בְּהֵיכָלוֹת וּמְדוֹרִין דִּבְרִיאָה אוֹ יְצִירָה, וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, הוּא אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַמְיוּחָד בְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה אוֹ דִיצִירָה, וְהוּא זִיו תּוֹרָתָן וַעֲבוֹדָתָן מַמָּשׁ [עַיֵּין זֹהַר וַיַּקְהֵל דַּף ר״י], כִּי שְׂכַר מִצְוָה – הִיא מִצְוָה עַצְמָהּ:

וְעוֹלַם הָאֲצִילוּת שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל וְהַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָה לְשֵׂכֶל נִבְרָא, כִּי חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ שֶׁל אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מְיוּחָדוֹת שָׁם בּוֹ בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, בְּיִחוּד עָצוּם וְנִפְלָא, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז לְאֵין קֵץ מִבְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, כִּי שָׁם יָרְדוּ לְהָאִיר בִּבְחִינַת צִמְצוּם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ שְׂכָלִים נִבְרָאִים לְקַבֵּל מֵהֶן חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת, לֵידַע אֶת ה׳, וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֵיזוֹ הַשָּׂגָה בְּאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּפִי כֹּחַ שְׂכָלִים הַנִּבְרָאִים, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי גְבוּל וְתַכְלִית, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּתָם, וְלֹא יִהְיוּ בְּגֶדֶר נִבְרָאִים כְּלָל, רַק יַחְזְרוּ לִמְקוֹרָם וְשָׁרְשָׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹהוּת מַמָּשׁ.

וְהִנֵּה, צִמְצוּם זֶה, הִיא סִבַּת הַהֶאָרָה שֶׁמְּאִירוֹת שָׁם חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁל אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא לִנְשָׁמוֹת אֵלּוּ בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּאֲצִילוּת, שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת צִמְצוּם כָּל כָּךְ, אִי אֶפְשָׁר לִשְׂכָלִים נִבְרָאִים לְקַבֵּל מֵהֶן, וְלָכֵן, ״לֵית מַחֲשַׁבְתָּא דִילְהוֹן תְּפִיסָא שָׁם כְּלָל״.

לָכֵן הוּא מָדוֹר לַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁעֲבוֹדָתָם הִיא לְמַעְלָה מַּעְלָה אֲפִילוּ מִבְּחִינוֹת דְּחִילוּ וּרְחִימוּ הַנִּמְשָׁכוֹת מִן הַבִּינָה וָדַעַת בִּגְדוּלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁעוֹלַם הָאֲצִילוּת הוּא לְמַעְלָה מַּעְלָה מִבְּחִינַת בִּינָה וָדַעַת לְשֵׂכֶל נִבְרָא, אֶלָּא עֲבוֹדָתָם הָיְתָה בִּבְחִינַת מֶרְכָּבָה מַמָּשׁ לְאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְלִיבָּטֵל אֵלָיו בִּמְצִיאוּת, וּלְהִכָּלֵל בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ, הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם, עַל יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ: ״הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה״, וְהַיְינוּ, לְפִי שֶׁכָּל יְמֵיהֶם הָיְתָה זֹאת עֲבוֹדָתָם.

אַךְ מִי שֶׁשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ קָטָן מֵהָכִיל עֲבוֹדָה תַמָּה זוֹ, לִיבָּטֵל וְלִיכָּלֵל בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ בִּקְבִיעוּת, רַק לִפְרָקִים וְעִתִּים שֶׁהֵם עֵת רָצוֹן לְמַעְלָה, וּכְמוֹ בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁהִיא בַּאֲצִילוּת, וּבִפְרָט בְּהִשְׁתַּחֲוָואוֹת שֶׁבָּהּ, שֶׁכָּל הִשְׁתַּחֲוָואָה הִיא בִּבְחִינַת אֲצִילוּת [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּפְרִי עֵץ חַיִּים בְּקַבָּלַת שַׁבָּת], כִּי הִיא עִנְיַן בִּיטּוּל בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ, לִהְיוֹת חֲשִׁיב קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ, אֲזַי גַּם כֵּן עִיקַּר קְבִיעוּת נִשְׁמָתוֹ הוּא בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה [רַק לִפְרָקִים בְּעֵת רָצוֹן תַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לַאֲצִילוּת בִּבְחִינַת ״מַיִּין נוּקְבִין״, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן]:

וְהִנֵּה, ״שְׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה״, פֵּירוּשׁ, שֶׁמִּשְּׂכָרָהּ נֵדַע מַהוּתָהּ וּמַדְרֵגָתָהּ, וְאֵין לָנוּ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת שֶׁהֵם צַדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֶרְכָּבָה, רַק הַנִּגְלוֹת לָנוּ, שֶׁאַחֲרֵיהֶם כָּל אָדָם יִמְשׁוֹךְ, לֵידַע נֶאֱמָנָה מַהוּת וּמַדְרֵגַת עֲבוֹדַת ה׳ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, הַנִּמְשָׁכוֹת מִן הַבִּינָה וָדַעַת בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא – מְקוֹמָהּ בְּי׳ סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה, וַעֲבוֹדָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ הַטִּבְעִיִּים שֶׁבְּמוֹחוֹ – בְּי׳ סְפִירוֹת דִּיצִירָה.

אֲבָל עֲבוֹדָה בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת דְּחִילוּ וּרְחִימוּ אֲפִילוּ בְּמוֹחוֹ בִּבְחִינַת גִּילּוּי, דְּהַיְינוּ, לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה הַטִּבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת בַּלֵּב, לְהוֹצִיאָהּ מֵהַהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר הַלֵּב אֶל הַגִּילּוּי, אֲפִילוּ בְּמוֹחוֹ וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ עַל כָּל פָּנִים, רַק הִיא נִשְׁאֶרֶת מְסוּתֶּרֶת בַּלֵּב כְּתוֹלַדְתָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם הָעֲבוֹדָה, הֲרֵי עֲבוֹדָה זוֹ נִשְׁאֶרֶת לְמַטָּה בְּעוֹלַם הַפֵּירוּד, הַנִּקְרָא ״חִיצוֹנִיּוּת הָעוֹלָמוֹת״, וְאֵין בָּהּ כֹּחַ לַעֲלוֹת וְלִיכָּלֵל בְּיִחוּדוֹ יִתְבָּרֵךְ, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים, דִּ״בְלָא דְּחִילוּ וּרְחִימוּ – לָא פָרְחָא לְעֵילָּא״, וְלָא יָכְלָא לְסָלְקָא וּלְמֵיקַם קֳדָם ה׳.

וְהַיְינוּ, אֲפִילוּ אִם אֵינוֹ עוֹסֵק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ, לְשׁוּם אֵיזוֹ פְּנִיָּה חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַתְּהִי יִרְאָתָם אוֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָּדָה״, פֵּירוּשׁ, מֵחֲמַת הֶרְגֵּל שֶׁהוּרְגַּל מִקַּטְנוּתוֹ, שֶׁהִרְגִּילוֹ וְלִימְּדוֹ אָבִיו וְרַבּוֹ לִירֹא אֶת ה׳ וּלְעָבְדוֹ, וְאֵינוֹ עוֹסֵק לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ, כִּי, לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ אִי אֶפְשָׁר בְּלֹא הִתְעוֹרְרוּת דְּחִילוּ וּרְחִימוּ הַטִּבְעִיִּים עַל כָּל פָּנִים, לְהוֹצִיאָן מֵהֶסְתֵּר הַלֵּב אֶל הַגִּילּוּי בַּמּוֹחַ וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ עַל כָּל פָּנִים, כִּי, כְּמוֹ שֶׁאֵין אָדָם עוֹשֶׂה דָבָר בִּשְׁבִיל חֲבֵירוֹ לְמַלֹּאת רְצוֹנוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן אוֹהֲבוֹ אוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ, כָּךְ, אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לִשְׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ בֶּאֱמֶת לְמַלֹּאת רְצוֹנוֹ לְבַד בְּלִי זִכְרוֹן וְהִתְעוֹרְרוּת אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ כְּלָל בְּמוֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ עַל כָּל פָּנִים.

וְגַם, אַהֲבָה לְבַדָּהּ אֵינָהּ נִקְרֵאת בְּשֵׁם ״עֲבוֹדָה״, בְּלִי יִרְאָה תַּתָּאָה לְפָחוֹת, שֶׁהִיא מְסוּתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.

וּכְשֶׁעוֹסֵק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ, לְשׁוּם אֵיזוֹ פְּנִיָּה לִכְבוֹד עַצְמוֹ, כְּגוֹן, לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם וּכְהַאי גַּוְונָא, אֲזַי, אוֹתָהּ פְּנִיָּה שֶׁמִּצַּד הַקְּלִיפָּה דְנוֹגַהּ – מִתְלַבֶּשֶׁת בְּתוֹרָתוֹ, וְהַתּוֹרָה הִיא בִּבְחִינַת גָּלוּת בְּתוֹךְ הַקְּלִיפָּה לְפִי שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּבִיאָה רְפוּאָה לָעוֹלָם, שֶׁבְּשׁוּבוֹ אֶל ה׳ – גַּם תּוֹרָתוֹ שָׁבָה עִמּוֹ.

וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם וְכוּ׳, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – בָּא לִשְׁמָהּ״ בְּוַדַּאי, שֶׁבְּוַדַּאי סוֹפוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּגִלְגּוּל זֶה אוֹ בְּגִלְגּוּל אַחֵר, כִּי ״לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח״.

אַךְ כְּשֶׁעוֹשֶׂה סְתָם, לֹא לִשְׁמָהּ וְלֹא שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא מִיָּד שֶׁחוֹזֵר וְלוֹמֵד דָּבָר זֶה לִשְׁמָהּ, הֲרֵי גַם מַה שֶּׁלָּמַד בִּסְתָם, מִתְחַבֵּר וּמִצְטָרֵף לְלִימּוּד זֶה וּפָרְחָא לְעֵילָא, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִין שׁוּם קְלִיפָּה דְנוֹגַהּ. וְלָכֵן ״לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם כוּ׳״.

וְכֵן הָעִנְיָן בִּתְפִלָּה שֶׁלֹּא בְכַוָּונָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר: