על הפרק
אגרות קודש כרך כח י'תשעא
מקור מפורש
בפרק זה
3 בוקעת רקיעים ראה זח"ג לא, ב. נה, א. קה, א. קכא, ב. קסח, ב. ועוד. תניא, לקו"א פ"מ בהגה"ה (נד, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקטז
מקור מפורש
בפרק זה
ועייג"כ תניא פ"מ וקיצור לתניא פ"ו).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקצח
מקור מפורש
בפרק זה
ומ"ש במ"ש בתניא פ"מ ותלמודו בידו אם קאי גם על מש"כ בספל"ט מיד שחוזר כו' - פשוט שכן הוא, שהרי מסיים שם ופרחא לעילא כו', אבל מש"כ לפרש שלכן חזר ר' אשי על תלמודו עוה"פ כדי להעלות בלשמה יותר נעלה גם לימודו הקודם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'נג
מקור מפורש
בפרק זה
וקבלה באצילות לבדה (עיי"ש בתו"א הנ"ל, תניא ספ"מ בהגה, קו"א סד"ה להבין מ"ש בפע"ח).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תרנד
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין אגרת התשובה פ"ה, קו"א לתניא בתחילתו, הגה"ה שני' בתניא פ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תקמג
מקור מפורש
בפרק זה
ולהודעתו אשר התחיל להגיד שיעור בהישיבה, יזכהו השי"ת להפשיע בתלמידיו התורה אשר שם משה, היא תורתנו תורת יים סם-חיים - וכמבואר בגמרא יומא ע"ב ב', ונעשה זה ע"י העבודה בדו"ר שאז עמלא דאורייתא סלקא לעילא קמי' קוב"ה, וכמבואר בכ"מ ומהם בתניא פרק מ'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
13 וכדמוכח גם מפרש"י עה"פ (ו, ה) ואהבת "עשה דבריו מאהבה אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה כו'", שהוא דרש הספרי (עה"פ) ולא הביאו רש"י בשם הספרי (או בשם מדרש וכיו"ב). וי"ל דע"פ פשט מובן שהציווי על אהבת ה' בתורה הוא לא (רק) ענין של אהבה גרידא כ"א (בעיקר) עשיית דבריו מאהבה. וראה תניא ספ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 להעיר מתניא ספ"מ: "אף דדחילו ורחימו הם ג"כ מתרי"ג מצות אעפ"כ נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה" (וראה גם תניא רפ"ד: ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין כו').
[ומזה מובן (במכ"ש וק"ו) לענין ההתבוננות (שורש האהבה והיראה) — אף שג"ז "מצוה" (ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח — קנו, ב)]. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ז
מקור מפורש
בפרק זה
7 יד, א.
הטעם שלא ציין אאמו"ר לפ"ג שלפנ"ז "יראת הרוממות במוחו. . ופחד ה' בלבו" — יש לומר בשנים: (א) שם מדייק "יראת הרוממות כו' לירא ולהתבושש כו'", שהיא יראה עילאה — ואין מזה ראי' לכל יראה [והרי יראה עילאה היא בחכמה — תניא פ"מ (נה, ב) בהגהה מר"מ (פ' נשא קכב, סע"ב. שם קכג, ריש ע"ב. וראה ת"ז ת"י (כה, ב))]. (ב) שם בא לבאר (לא עבודת המדות כשלעצמן, אלא) איך המדות הן "תולדות חב"ד", ולכן מדגיש בלשונו סדר לידת המדות מהמוחין — "נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו כו' (ואח"כ) ופחד ה' בלבו" [משא"כ בפ"ט שבא בעיקר לבאר איך שכל המדות הן לה' לבדו].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
9 לקו"ת אחרי כה, סע"ד. ומ"ש בתניא רפל"ז ורפל"ח, זהו רק בשביל תיקון העולם וגופו ונה"ב. ועייג"כ תניא פ"מ ובקו"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
[סיי בנשמתו כמבואר להלן ספ"ד, סיי בגופו כדאיתא בזח"ב (מב, א ולהעיר מת"ז תמ"ה — הובא בתניא ספ"מ בהג"ה) אַז דער ראש איז בתמונת היו"ד, דער גוף — וא"ו, און די ה' אצבעות שבימין ושמאל — ה' עילאה וה' תתאה ],
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 לקו"ת אחרי כה, סע"ד. מש"כ בתניא אולי י"ל שזהו רק בשביל תיקון העולם וגופו ונה"ב. ועייג"כ תניא פ"מ ובקו"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שבת הגדול שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 ראה תניא פ"מ: נק' גדפין.. תכלית האהבה היא העבודה מאהבה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
67 תניא פ"מ בהגהה (נו, רע"א). לקו"ת שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
וקבלה באצילות לבדה (עיי"ש בתו"א הנ"ל, תניא ספ"מ בהגה, קו"א סד"ה להבין מ"ש בפע"ח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
53 ראה תניא ספ"מ (בהגהה), אגה"ק סכ"ו (קמד, א) ובארוכה – לקו"ת ויקרא (ה, סע"א ואילך) שמקרא הוא בעשי'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שהעיר ממש*כ בקונטרס פורים * פי"ב שהעולמות הם בלי מספר, ומקשה איך יתהווה מריבוי בעלי גבול בלתי בעל גבול, שזה א"א, וכמוש"כ במצות האמנת אלקות פי"א, -- שהעולמות הם בלי מספר גילו לנו חזיל כמבואר בקונטרס מהזהר, ועייג"כ תניא פרק מ", ולא יקשה כג"ל, כי והו מצד כח הא"ס שבהם שאין אצלו נמנעות, ויוכל להיות שני הפכים ביחד, וראה לקו"ת בלק ד*ה מי מנה פ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
עייייש, ועייג'יכ תניא פ"מ וקיצור לתניא פ"ו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
4 א) תניא פ"מ ובקו"א לשם. ב) ראה אגה"ק ס'ד -- הפעולות בזה דצדקה ותפלה,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
65 ולהעיר בדא"פ ש(הסדר בפרש"י) לשון משנה ולשון ארמי (תלמוד) לשון מקרא, מרמז גם על (סדר) ההמשכה, דמשנה מדות והתחלתן – יגמה"ר ותלמוד מוחין ומקרא בעשי' (תניא פ"מ בהגהה (נה, ב) – מפרע"ח. וראה גם שם פנ"ב. אגה"ק סכ"ו (קמד, א ואילך)). ולכן בפרש"י מסיים "במקרא" שהיא בעשי'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין אגרת התשובה פ"ה, קו"א לתניא בתחילתו, הגה"ה שני' בתניא פ"מ, וראה ג'כ מאמר דשבת מברכין סיון ה'תשי"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה תניא פ"מ (נד, ב), שעוה'ז הוא עולם השפל בב' בחינות: (א) ש,ההארה שנו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי". (ב) שהארה זו גופא ,בלבושים ומסכים רבים כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
6 ובפרט בעולם האצילות -- ראה אגה"ק ס"ג, שם סליב. ובכ"מ שהוא ע"ד שמונח בתיבה כו' (ד"ה פזר נתן תרמ"ב. ועיין הגהה שני' בתניא פ"מ. ד"ה ארדה נא תרנ"ח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
20 ראה תניא ספ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא פ"מ בהגיה האי (נד, ריש ע"ב) מזהר החיג קטה, ב. קו"א דיה להבין מ"ש בשער היחודים (קנד, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
52 ראה תניא ספ"מ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1084 בד"ה פזר נתן תרמ"ב<26>. ועיין הגהה שני' בתניא פ"מ. ד"ה ארדה נא, תרנ"ח [סה"מ תרנ"ח ע' לג].
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
622 ראה תקו"ז ת"י (כה, ב). תניא פ"מ (נה, ב). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה תניא פ"מ (נה, א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
130 תניא פ"מ (נה, סע"ב) בהגהה. אגה"ק סכ"ו (קמד, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
66 ראה תניא פ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קורח, ג' תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא פ"מ. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה תניא פ"מ (נה, ב): "נקראין גדפין . . תכלית האהבה היא העבודה מאהבה".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
162 ראה תניא פ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
38 ראה תניא פ"מ. תורת חיים שם קנט, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
15 ראה תקו"ז ת"י (כה, ב). תניא פ"מ (נה, א ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
97 ראה תניא פ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא פ"מ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
879 לקו"ת אחרי כה, סע"ד. מש"כ בתניא אולי י"ל שזהו רק בשביל תיקון העולם וגופו ונה"ב. ועייג"כ תניא פ"מ ובקו"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
357 ח"ב מב, א. ולהעיר מת"ז תמ"ה – הובא בתניא ספ"מ בהג"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ב' דחג הפסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
707 בענין זה נזכרה גם ההגהה בתניא פ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פ"מ (נד, ב), שעוה"ז הוא עולם השפל בב' בחינות: (א) ש"ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי". (ב) שהארה זו גופא "היא בלבושים ומסכים רבים כו'".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
יב בד"ה פזר נתן תרמ"ב . ועיין הגהה שני' בתניא פ"מ. ד"ה ארדה נא, תרנ"ח [סה"מ תרנ"ח ע' לג].
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
85 ראה ג"כ תניא ספ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
31 וזה שצריך לאהוי"ר הוא בכדי שהתומ"צ (שבמחדומ"ע) יהיו פרחא לעילא, שלכן נק' בשם "גדפין" (תניא ספ"מ – נה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
83 שנק' גדפין : ראה תניא פ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
50 דהתלמוד בבריא' : ראה אמרי בינה שער הק"ש פנ"ג (נב, ב) בשם הע"ח. וראה תניא פ"מ בהג"ה אחרונה בפרע"ח. [ראה שם שער (יז) הנהגת הלימוד, שם שער (ו) הקדישים פ"ב].
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
92 בכתבי האריז"ל דמקרא בעשי' : ראה פרע"ח שער (יז) הנהגת הלימוד. באמרי בינה שער הק"ש פנ"ג (נב, ב) — בשם הע"ח. ראה תניא פ"מ בהג"ה אחרונה — בפרע"ח. וראה תו"א יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ברוך שאמר והי' העולם
מקור מפורש
בפרק זה
62 כמ"ש הרמב"ן ע"פ עושה מלאכיו רוחות : תהלים קד, ד. ראה תניא פ"מ. וראה גם תו"א בראשית ד, א. לקו"ת ברכה צח, א. ובסידור ערה, ד בשם ”ספר הגמול" להרמב"ן. וראה לקו"ש ח"ט ע' 403.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
118 וכמ"ש בע"ח דתלמוד בבריאה : ראה שער המצות וטעהמ"צ פ' ואתחנן. פע"ח שער הנהגת הלימוד. וראה ת"ז בהקדמה (יד, א). תניא פ"מ בהגה"ה אחרונה. אגה"ק סכ"ו. תו"א ר"פ שמות. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בפרק זה
55 כידוע שהמשנה ביצירה. . והתלמוד בבריאה : שער המצוות וטעהמ"צ פ' ואתחנן. פע"ח שער הנהגת הלמוד. וראה ת"ז בהקדמה (יד, א). תניא פ"מ בהגה"ה אחרונה. אגה"ק סכ"ו. תו"א ר"פ שמות. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ
מקור מפורש
בפרק זה
34 מקרא בעשי' : פע"ח שער הנהגת הלימוד (שי"ז). טעהמ"צ ושער המצות פ' ואתחנן. תניא פ"מ (בהגה"ה אחרונה). לקו"ת ויקרא ה, א ואילך [והוא מסוף שנת תקע"א, ונרשם בגוכי"ק הצ"צ בכת"י מס' 1116 סמוך לד"ה ביוהשמע"צ כאן]. ס' מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' קל, ובמ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
40 שמקרא בעשי' : פע"ח שער הנהגת הלימוד (שי"ז). טעהמ"צ ושער המצות פ' ואתחנן. תניא פ"מ (בהגה"ה אחרונה). לקו"ת ויקרא ה, א ואילך. ס' מאמרי אדהאמ"צ נ"ך ע' קל, ובמ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב השתחוו[ לה' בהדרת קדש
מקור מפורש
בפרק זה
5 קבלה הוא באצי' . . ומקרא בעשיה : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד (שי"ז). תניא פ"מ בהגה"ה (נה, ב). אגה"ק סכ"ו. לקו"ת ויקרא ה, א-ב. ס' מאמרי אדה"ז ”אתהלך לאזניא" ע' כח. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1309 בזה " ק שאהבה ויראה נק ' גדפין : תקו"ז תיקון י (כה, ב). הובא ונתבאר בתניא פרק מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1313 ועכ " ז הגוף עיקר : ראה תניא פ"מ: כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ... כך ד"מ התומ"צ הן עיקר.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עא
מקור מפורש
בפרק זה
4319 דחילו . . לעילא : ראה תקו"ז תיקון י (כה, ב). תניא פ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בפרק זה
241 דמקרא בעשי' : פע"ח שער הנהגת הלימוד (שי"ז). טעמי המצות ושער המצות פ' ואתחנן. תניא פ"מ (בהגה"ה אחרונה). אגה"ק סכ"ו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפרק זה
28 דכלולים מצורה וחומר : ראה תניא פ"מ. שע"ת ו, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קיב־ נ"ך ע' שלה־ קונטרסים ע' רצב ובהנסמן בהנ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפרק זה
80 אהוי"ר. . גדפין : ראה תניא פ"מ. מאמרי אדה"א בראשית ע' עה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי
מקור מפורש
בפרק זה
84 שהאהוי"ר נק' גדפין : ראה תניא פ"מ. מאמרי אדה"א בראשית ע' עה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
110 כמלאכים. . בגופי' דקי' : ראה תניא פ"מ. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רצב. וש"נ. תו"ח בראשית כה, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ו
מקור מפורש
בפרק זה
1090 שהם נקראים כנפיים: ראה תניא פרק מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח היושבת בגנים כו' וענין התהות מותרי
מקור מפורש
בפרק זה
837 כנפיהם הם בחי' אהוי"ר : ראה תניא פ"מ. פמ"א ובמ"מ הגהות והע"ק שם ע' רסט. מאמרי אדה"א בראשית ע' עה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
בפרק זה
159 האהוי"ר. . גדפין : ראה תניא פ"מ. פמ"א ובמ"מ הגהות והע"ק שם ע' רסט. מאמרי אדה"א בראשית ע' עה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
79 שהאוי"ר נק' גדפין : ראה תניא פ"מ. פמ"א ובמ"מ הגהות והע"ק שם ע' רסט. מאמרי אדה"א בראשית ע' עה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ולקחתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
78 דמקרא בעשי' : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד שי"ז. תניא פ"מ. לקו"ת ויקרא ה, סע"א ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלט. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בפרק זה
105 אהוי"ר והם כנפים : ראה תניא פ"מ. פמ"א ובמ"מ הגהות והע"ק שם ע' רסט. מאמרי אדה"א בראשית ע' עה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אר"א וכו' ת"ח מרבים
מקור מפורש
בפרק זה
71 שמשנה ביצי' ותלמוד בבריאה : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד שי"ז. תניא פ"מ. לקו"ת ויקרא ה, סע"א ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלט. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כל אשר חפץ ה'
מקור מפורש
בפרק זה
54 שמקרא בעשייה ומשנה ביצירה' : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד שי"ז. תניא פ"מ. לקו"ת ויקרא ה, סע"א ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלט. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בפרק זה
45 המלאכים בעלי חומר וצורה : ראה [בנוסף להנסמן בהערה 1]. תניא פ"מ. מאמרי אדה"א בראשית ע' קיב. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' סד ובהערה 111.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
יש בזה ד' מדרי' בדרך פרט, היינו האחד מצד גילוי שם הוי' ב"ה שלא ע"י העלם כלל, שאז המתהווים הם בבחי' ביטול במציאות ממש במקורם כביטול זיו השמש בגוף כדור השמש ממש, שאף שהתהווה ונמצא שם הזיו, מכל מקום הזיו בבחי' ביטול במציאות ממש, וכעין הנבראים בעלמא דאתכסיא כמו הברואים שבים שלא נראה ונגלה כי אם מקורם והמה מובלעים בתוכו, ועיקר הביטול הזה הוא באצי', כי הכלים דאצי' המה בבחי' יחוד במאצילם ב"ה, הן המה השמות של הכלים שהוא בחי' אוא"ס המהווה הכלים, כידוע בענין ז' שמות אל אלקים שהמה החיות של הכלים, וגם המה בטלים להאורות משם הוי' ב"ה המתלבשים בהם, וגם בעת רצון למעלה מתגלה בהם עצמות אוא"ס ב"ה שלמעלה ממקורם ע"י החכ' דא"ק שמתלבשת בחכ' דאצי', ועל ידי זה מתלבש גם בכל האצי', שאז הכלים בטלים ונכללים ומיוחדים באוא"ס ב"ה, שלאו מכל אינון מדות איהו כלל שלמעלה מאצי', וזהו עיקר היחוד, (עיין בלק"ת ד"ה מתיבתא דרקיע 3 , וד"ה והניף הכהן 4 בפ' אמור, וד"ה שבתותי תשמרו והביאור 5 לענין מכל מלאכתו אשר ברא, ובד"ה ביאור החלצו 6 לענין תיקון האורות ותיקון הכלים, וד"ה כי עמך מקור חיים בתו"א 7 , ובתניא פ"מ בהג"ה), וכ"ז הוא ענין לאיזה בחי' מהאוא"ס הוא הביטול והיחוד בהם, אבל לעולם המה בביטול עצום מאד עד דאיהו וגרמוהי חד בהן, וענין היחוד הוא בחי' שלמעלה מביטול כידוע.
פתיחה בהקשר