150
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לנשמות ישראל כפי שהן בשרשן למעלה, אשר שם "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר"43, ואף "קדמה" לתורה,
אשר על כן42 קובעת ההלכה שהביכורים קודמים אף לתרומה44: למרות שהן התרומה והן הביכורים נקראים "ראשית"45, כי הראשית של התרומה (אותיות "תורה מ'") היא ענין התורה, אשר על התורה נאמר46 "ה' קנני ראשית דרכו", ואילו ראשית הביכורים היא רמז לישראל, שעליהם נאמר47 "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה", וכשם ש"ישראל קדמו לתורה"48, כך הביכורים קודמים לתרומה.
ואף־על־פי שהנשמה, כפי שהיא למעלה, "קדמה לכל דבר", היא דביקה באלקים חיים, כנאמר49 "חי ה' .. אשר עמדתי לפניו" ועד לדרגת "טהורה היא" – אף־על־פי כן יורדת הנשמה כאן למטה דוקא ב"כלי", נשמה בגוף, המגביל את גילוי הקשר שלה עם הקדוש־ברוך־הוא, ויותר מכך – ה"כלי" מעלים ומסתיר על דבקות הנשמה באלקות.
שהרי ידוע, שהירידה הגדולה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא כדאית, וזוהי ירידה לצורך עליה: דוקא על ידי ירידת הנשמה למטה בכלי הגוף היא מגיעה להתעלות כה גבוהה, עד אשר היא מתעלה על ידי כך לדרגה גבוהה אף יותר מכפי שהיתה בשרשה למעלה50. על ידי כך מתגלית בה בחינת ה"ביכורים" האמיתית שבה, היותה מציאות אחת51, כביכול, עם עצמותו יתברך, ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד.
וכשם שהדבר הוא לגבי ירידת הנשמה למטה בכלל, כך הוא גם לגבי עבודת האדם כאן למטה בפרט: תכלית הכוונה בעבודת האדם אינה מתבטאת כל כך בעבודתו בענינים רוחניים – אהבה ויראה של הנשמה52 – אלא דוקא בקיום מצוות מעשיות53. על ידי קיום מצוות במעשה בפועל, דוקא על ידי הכוח הנמוך ביותר של הגוף, כך שכל
הערות
- 43. ב"ר פ"א, ד.
- 42.
- 44. וכמו שאומרים בוידוי מעשר שבפרשתנו – ראה פרש"י כו, יג.
- 45. בכורים: משפטים כג, יט. תשא לד, כו. תרומה: קרח יח, יב (ובפרש"י). שופטים יח, ד (ובפרש"י). פרש"י פרשתנו שם.
- 46. משלי ח, כב. הובא בפרש"י עה"ת ר"פ בראשית.
- 47. ירמי' ב, ג. הובא בפרש"י שבהערה הקודמת.
- 48. תדא"ר פי"ד.
- 49. מ"א יז, א. יח, טו. מ"ב ג, יד. ה, טז. זח"א רלג, ב. ח"ג סח, ריש ע"ב. וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ה ע' 168 הערה 53.
- 50. ראה לקו"ת במדבר ב, סע"א ואילך. ראה כה, א. כז, א ואילך (ועוד). ושם – שהיא הבחי' ד"לאשתאבא בגופא דמלכא".
- 51. ראה המשך תרס"ו ע' תצא ואילך. תקב ואילך. ועוד.
- 52. ראה תניא ספ"מ. ובכ"מ.
- 53. ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ריש ע' שה. וראה אגה"ק סוס"כ.
בראשית רבה א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז וגו'. הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר וגו'. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן וגו'. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם וגו'. רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וגו', קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי. כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

