151

מציאות הגוף נעשית כלי וחלק של קדושת הנשמה – מגיעים לידי שלמות ההתעלות של הנשמה, באופן שגילוי עצמותו יתברך לעתיד לבוא⁵⁴ בזמן התחיה (="בית ה' אלקיך") יהיה דוקא לנשמות בגופים⁵⁵.

הסיבה לכך, כביאורו של אדמו"ר הזקן בתניא⁵⁶ על העולמות בכלל, ש"תכלית השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה אינו בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך, אלא התכלית הוא עולם הזה התחתון", אשר הוא ה"תחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו" כי "נתאוה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו דירה בתחתונים". ודוקא על ידי כך שעולם הזה התחתון נעשה דירה לו יתברך, לו לעצמותו, נגרמת עליה גם בסדר ההשתלשלות כולו, ואף בעולמות העליונים ביותר⁵⁷.

וכך גם לגבי הנשמה, שדוקא על ידי ירידתה למטה לעולם הזה התחתון – בכלי הגוף – כאשר היא מממשת את התכלית של "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים", וזאת דוקא על ידי פעולתה בעולם הזה, ואף שם דוקא בדרגת ה"תחתון" שבו, קיום המצוות במעשה, מגיעים לשלמות ה"טהרה" וה"קדושה"⁵⁸ לנשמה ולגוף גם יחד, ודוקא זוהי התעלותה, שנעלית יותר מדרגתה ומעלתה לפני ירידתה.

ט. עיסוק בהלכות ביכורים מחיש הגאולה

וכשם שזוהי המשמעות הרוחנית והפנימית של הביכורים, כך הוא גם בקיום מצות ביכורים כפשוטה, שהביכורים מובאים אל "בית ה' אלקיך", "אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם"⁵⁹, שזוהי שלמות קדושתם, דוקא בתוך כלי, וב"כלי" עצמו הם מתאחדים עם הכלי לתמיד דוקא בכלי הפשוט והפחות ביותר, שאין תחתון למטה ממנו – כלי ערבה וחלף.

ועל ידי העיסוק בהלכות ביכורים, כפי שהם בתורה אחת, בנגלה שבתורה ובפנימיות התורה⁶⁰, בזמן שבו לומדים וקוראים זאת בתורה, שהוא זמן הראוי להבאת הביכורים (כאשר "מביא וקורא") – "בשעת שמחה, מחג השבועות עד סוף החג"⁶¹, מחישים את קיום הברכה, שתהיה במילא⁶² מיד,