על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תפב
מקור מפורש
בפרק זה
15 כעבד וכבן: ראה זח"ג קיא, ב. תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקסח
מקור מפורש
בפרק זה
8 אַ גרוט-אונטערשייד: עיין ד"ה עלה, תרצ"ט ס"ב. סד"ה שופר של, תש"ב. ובכ"מ. תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצה
מקור מפורש
בפרק זה
לכתבו אודות מדת הכעס כו' – יחקוק בזכרונו מש"כ בתניא רפמ"א אשר ה' נצב עליו ובוחן כליות ולב וכו', וכשיזכיר עצמו אפילו בעת הכעס אשר כפשוטו – ה' נצב עליו ובוחן כו' ודאי שתיכף יעבור הכעס וכו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רפד
מקור מפורש
בפרק זה
3 תפילין . . לשעבד הלב . . והמוח טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח הל' תפילין סכ"ה ס"ה (סי"א). וראה תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שעג
מקור מפורש
בפרק זה
נכונה סברתו להניח (גם) תפלין דר"ת ועיין שו"ע אדה"ז סכ"ה סי"א, תניא רפמ"א, סידורו – ריש הל' תפלין.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רפז
מקור מפורש
בפרק זה
ב) אדנ"ע מבאר שהגבו' דע"י דקאי בהם הם בחי' רשפי אש שהו"ע ההתלהבות כו' והחסדים הם כמים היורדים ממקום גבוה כו', כן מקשר ומקדים לענין זה מ"ש בתניא פמ"א בהג"ה ע"ד המתקת הגבו' בחסדים בהתכללות המדות כו', שמכל זה מוכח שמדבר במדות ולא במוחין.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תקפח
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין ג"כ בתניא פרק מ"א (נ"ח ע"א) וז"ל:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תרכא
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שכותב שמרגיש הוא בעצמו שאין הדברים יוצאים מן הלב כו' וכו', הנה א) ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שאסור לדבר לשון הרע על אחד מבני ישראל ובמילא גם לא על עצמו הוא, ב) גם אם נכונה טענתו הנה אין הסביבה והמושפעים שלו מחוייבים לסבול ולהיות חסרים עי"ז, ודיו ההיזק שגורם לעצמו ע"י הנ"ל מבלי שיוסיף עי"ז עוד הפסד של אחרים ובמילא ח"ו מלהפסיק בתעמולה ובדברים של התעוררות שאומר, ואדרבה להוסיף ביאור בזה כנ"ל, אלא שביחד עם זה צריך הוא לייגע את עצמו באופנים המתאימים לנפה"א שלו והנה"ב והגוף הגשמי, אשר ידע אינש בנפשי' מצבו ומעמדו עכ"פ במקצת, ובמילא יוכל למצוא אמצעים פעילים להביא למטרה הדרושה, ונשען על פסק רז"ל יגעת ומצאת תאמין, הנה בטח יצליח בזה, ובפרט שזכות הרבים שמעוררם לתורה ומצות מסייעתו, ותהי' זאת נחמתו במצבו נשען על הסברת הרמב"ם המובא בכמה מקומות בדא"ח, אשר בעצם הנה כל איש הישראלי חפץ הוא למלאות רצון השי"ת אלא שיצרו הרע נלחם עמו, ולפעמים אונס אותו שלא להתנהג כדבעי, ועיין ג"כ בתניא פרק מ"א (נ"ח ע"א), וז"ל:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקה
מקור מפורש
בפרק זה
שי' בענין זיווג מתאים בגו"ר, הנה עליו ג"כ בעצמו לעוררו אשר כל הענינים דלמטה הם משתלשלים מלמעלה ובמילא הם בדוגמת הענינים דלמעלה, אשר לכן ג"כ האתעדל"ע באה באתעדל"ת, וזהו ג"כ תוכן הפנימי של מאמר רז"ל שמדותיו של הקב"ה הם מדה כנגד מדה, ובמילא צריך הוא בעצמו וכן כל אלה שנוגע להם הענין של נשואי בנו שי', להתחזק בהענינים המביאים לידי יחוד קוב"ה ושכינתי' כביכול וע"פ המבואר בתניא פרק מ"א ובכמה מקומות בדא"ח, כדי באר.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'קכט
מקור מפורש
בפרק זה
וההוראה בהנ"ל הוא, שכאשר מצליח השי"ת וחדלו התקפות הכליות בגשמיות, הנה עליו להשתדל ביתר שאת ויתר עז שיחדלו ג"כ התקפות הכליות ברוחניות, והוא ע"י ההתבוננות בפרט במ"ש בתניא פרק מ"א, והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תלט
מקור מפורש
בפרק זה
הנה יה"ר מהשי"ת שיתבונן לעתים תכופות בהכוונה של מצות תפילין כמבואר בשו"ע ומבואר ג"כ בתניא פרק מ"א ליבטל וליכלל בחי' חכמתו ובינתו כו' דהיינו שלא להשתמש בחכמתו ובינתו שבנפשו בלתי לה' לבדו וכן ליבטל בחי' הדעת שבנפשו כו' שהן יראה ואהבה שבלבו כו' והעיקר שיקיים זה בפועל היינו להוסיף בהתמדה ובשקידה בלימוד התורה ושיהי' זה במסירה ונתינה מיט א צוגעטראגענקייט שאז יהי' זה ג"כ בהצלחה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תשא
מקור מפורש
בפרק זה
און די גרויסקייט פון דער זאך איז דאך ניט צו משער זיין, און ווי עס ווערט ערקלערט אויך אין אייער תפילין העפט אז דאס גלייכט אויס די קאפ מטיט דער הארץ, און ווי דער לשון פון שולחן ערוך וועלכעס ווערט אויך אראפגעבראכט אין תניא פרק מ"א - זייט 2 - ליבטל וליכלל בחי' חכמתו ובינתו וכו' וכן ליבטל וליכלל בחי' הדעת שבנפשו וכו' לשעבד הלב והמוח וכו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'רצז
מקור מפורש
בפרק זה
ואין הדבר תלוי אלא ברצונו כי הכחות ניתנו לו והחפץ ג"כ ישנו כי החפץ (פנימיות הרצון) כבר נפסק אשר כל אדם מישראל חפץ באמת לאמיתו לגמרי בכל לב וכו' לדבקה בה' כו' (תניא פרק מ"א עיי"ש) שקליפת מדין המנגד לזה, וכמבואר בדרושים הנ"ל, שתומשך הברכה וההצלחה למטה מעשרה טפחים ויבשרני טוב תכה"י בטוב הנראה והנגלה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקא
מקור מפורש
בפרק זה
מובן אשר דברי ע"י הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה שמואל שי' בליזינסקי בהנוגע להכרח הפעולות ומלחמת תנופה, הרי אף שהלשון הוא מלחמה, אבל פשיטא שצריכה להיות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וכמבואר גם בהשיחה אשר בתוככי פנימה כאו"א מישראל רוצה הוא לקיים מצותיו של הקב"ה ובמילואם, וכפסק הדין ברמב"ם הל' גירושין סוף פרק ב', והענין דדע את אלקי אביך ועבדהו, היא מצוה רמה ונשאה, ואדרבה עולה על כולנה (קו"א קנו, ע"ב), ולא עוד אלא שאפילו לבו חפץ בזה באמת עכ"פ מעט מזעיר, וכמובן מזה שנתבאר בתניא פרק מ"א (נח, ע"א), וכל אלו שישתדלו לקרבם להכניסם לידיעה זו דאלקי אביך וכו' הם ג"כ חפצים וגם רוצים את זה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'רלט
מקור מפורש
בפרק זה
ד) במ"ש אודות מדת הכעס והגאוה, - כמו בכל הענינים דרך התיקון בזה הוא צעד אחר צעד, וההתחלה להתעכב שלא להביע הכעס או הגאוה בדבור, שעי"ז מתמעטת ההתפשטות שבמדה וכנראה במוחש, וביחד עם זה גם להתבונן בעת התעוררות מדה מ"ש בתניא פרק מ"א בתחלתו, ומהנכון שיהיו שגורים דברים אלו בפיו ומה טוב שידע אותם גם בע"פ וכמבואר מהתחלת הפרק עד דף נ"ו ע"ב, ובפרט שידוע בכתבי האריז"ל אשר ע"י כעס נחלפת הנשמה, וראה בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע י"ט כסלו תרצ"ג ביאור מרז"ל כל הכועס כאילו כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'ריח
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרפא
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'קא
מקור מפורש
בפרק זה
וכבר מלתו אמורה בריש פרק שני דברכות אשר המדובר שם בקריאת שמע שבה מצווים בכל יום ובתחלת היום שעלינו לקבל עול מלכות שמים עול מצות, וראה ג"כ תניא פרק מ"א, ואם לדעתי ישמע יציע עוד הפעם עניניו לפני הר"מ והר"י שלו, ויקיים הוראתם אליבא דנפשי' ואליבא דאמת ומתוך קבלת עול, ואז יבטלו כל ההעלמות והסתרים המדומים שאין להם מציאות אלא בהעדר הרצון דקבלת עול.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'רב
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון שיצליח בכל הנ"ל, ושיהי' לימוד באופן דיגעת (דאז הודיעונו חז"ל אשר יגעת) ומצאת, ובפרט שכותב שהתחיל להניח תפילין (ובטח כמנהגנו, לאחר איזה ימים בברכה), שענין התפילין הוא שעבוד הלב והמוח (כמבואר בשו"ע ומובא בתניא פרק מ"א) בהתמדה ושקידה כדבעי.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תלט
מקור מפורש
בפרק זה
ב) מהו הטעם שחבריו בנקל עולים למעלה מעלה בתורה ויר"ש משא"כ בהנוגע אליו, ומקשר זה למ"ש בתניא פרק מ"א בנוגע ללימוד התורה, שלפני הלימוד ולאחרי זה בכל שעה צריך להכין עצמו עיי"ש,
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקנה
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשמב
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסח
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פמ"א (נז, סע"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתלז
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא ספמ"א:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קד
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין שו"ע אדה"ז סכ"ה סי"א, תניא רפמ"א, סידורו - ריש הל' תפילין.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קסד
מקור מפורש
בפרק זה
והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי (תניא פרק מ"א בתחלתו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 בכללות הו"ע היראה והקב"ע לא (רק) בשביל קיום מצות ל"ת המבואר בתניא פ"ד, אלא גם בשביל עשה טוב — תוכן המבואר בתניא רפמ"א. וראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 180 ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
37 עיין תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
75 ראה תניא ספמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז שמיני שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא פמ"א (נז, ב). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז קדושים קדושים
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
42 בה"י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל" מתניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ר"ה ר"ה (תשנ"ב)
מקור מפורש
בפרק זה
30 להעיר מתניא פמ"א (נז, ב ואילך) "ואף שלהיות כוונה זו אמיתית כו' מ"מ יש לכל אדם להרגיל עצמו בכוונה זו כו'". ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ג
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה אגה"ק שם: לשון שכינה הוא שאור הוי' שוכן בעולמות כו'. וראה תניא פמ"א (נז, ב). שם פנ"ב (עג, א). אגה"ק סכ"ה (קלט, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
45 סנהדרין לז, סע"א. וראה גם תניא רפמ"א.
וממה שלמדו (בסנהדרין שם) חיוב זה ממה ש"נברא אדם (הראשון) יחידי", מוכח שכוונת חז"ל בענין "בשבילי נברא העולם" הוא (לא רק לחלקו בעולם, אלא) לכל העולם כולו, וגם לכל העולמות העליונים, שכולם תלויים בעבודתו (ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד) — דוגמת אדה"ר שע"י מעשיו פעל (ראה לקו"ת מסעי פט, ג) בכל העולמות (משיחת ש"פ נח תשכ"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
272 קבלת עול מלכות שמים. . הראשית והיסוד : ראה תניא רפמ"א: ראשית העבודה ועיקרה ושרשה כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה, שו"ע אדמו"ר הזקן שם סעי' יא. תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פמ"א. קונטרס העבודה פ"ג ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג מצורע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה תניא פמ"א (בשם זוהר פ' בהר): ואי האי לא אשתכח גבי' לא שריא בי' קדושה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לט
מקור מפורש
בפרק זה
כראוי (תניא פמ"א) – תמיד עיני הוי'
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מ
מקור מפורש
בפרק זה
כראוי (תניא פמ"א) – תמיד עיני הוי'
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
62 ראה תניא פמ"א. ובארוכה – ד"ה ומקנה רב תרס"ו ובהמאמרים שלאחריו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
30 שלכן, בעשיית כל מצוה צריך להיות ב' כוונות: כוונה הכללית – לקיים רצון הבורא, וכוונה פרטית – ענין וזיכוך פרטי המיוחד למצוה זו (ראה תניא רפמ"א. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
1 שהוקשה כל התורה : קדושין לה, א, הוזיעונו רז"ל : תיקוני זהר ת" מז בקבלת עול זוקא: זח"ג קח, א, תניא פמ"א. אין טוב אלא תורה: אבות פ"ו מ"גג מעשים טובים : ראה תורה אור ריש מג"א צ, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 לשון אדה"ז בתניא רפמ"א. וגם בהמשך הענין שם (לפני שמביא מאמר הזהר), מדגיש "אם לומד ומקיים המצוה באהבה לבדה אינה נקראת בשם עבודת העבד", שגם לימוד התורה וקיום מ"ע – אף ש"האהבה היא שרש כל רמ"ח מ"ע – צריכים להיות (לא רק באהבה לבדה, אלא גם) בדרך עבודת עבד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
1 --7---- ואת אשר איננו: שבת קמו,; א. ומחבר ומגיד ומפרש : ראה רמב"ן לשמות כ, ז. מו"נ ח"ב פל"ג. מסכת נדרים : ח; רע"א. כי לפעמים : ראה ברכות כת, ב. תניא פמ"א (נז, סע"א). הנשמה בגוף כו': להעיר מהראב"ע (תהלים קיט, קו): נשבעתי ואקיימה . . אז (בהר סעי) הי' בכת ועתה במעשה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
3 בא לשמה: ראה תניא ספמ"א : יחוד נפשו כו' חפץ כל אדם מישראל כוי (ולפני זה) לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' מעט מזעיר חפץ לבו בזה באמת,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
-- ולהעיר אשר עסק התורה עיקר הוא בגייעץ (תניא פמ"א (נח, סע"א) מגמרא ** וזוהר) ולאחר תחה"מ (ראה אגה"ק סו"ס כו),
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
-- ולהעיר אשר עסק התורה עיקר הוא בגייעץ (תניא פמ"א (נח, סע"א) מגמרא ** וזוהר) ולאחר תחה"מ (ראה אגה"ק סו"ס כו),
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כג
מקור מפורש
בפרק זה
5 ₪ גרונט"אונטערשייד : עיין ד"ה עלה, תרצ"ט ס"ב. סר"ה שופר של, תש"ב. ובכיימ. תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
9) ולכן מרומז בתיבת ;בני", הויע האהבה (תניא פמ"א), והרי זוהי בעיקר פבודת הצדיקים:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא רפמ"א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י ויחי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1 את . . הספל: עירובין ד, ב. ששוכנת . . ולקיימן מל' . . בתוכם : תניא פמ"א, פנ"ב. שהאריך בזה בתניא: פ"כ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פמ"א (נז, ב) וראה גם פניב. דיה שמח תשמח תרנ"ז ע' 25. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
1 - וב' הדוגמאות (גט וצדקה), כי כצ'"ל בסו"מ ובעיט. וראה תניא ספמ"א : לשמה . . וכמו בגט וס"ת. וראה ליקוטי לוי יצחק לשם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג שלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה תניא פמ"א (נו, ב). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה ב"ח שם ס' ח. ועיין תניא רפמ"א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4) תניא פמ"א (נח, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
4 חפלין .. החפילה: שהרי חלק דמצות תפלין הוא לשעבד הלב והמוח (ראה שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה. תניא רפמ"א). ואיזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה (תענית ב, א. רמבים ריש הלי תפלה). -- ולכן השמות תפלין ותפלה -- שורשן אחד. וכוונות שתיהן -- המשכת המוחין דגדלות (כתהאריז"ל. וראה תניא פי"ב ופמ"א). -- וראה ברכות (יד, סע"ב) כל הקורא ק"ש כו'. או"ת להה"מ ד"ה הנ"ל (עב, ד) וד"ה העושה תפלתו (קא, ב. קיב, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
ותהי' זאת נחמתו במצבו, נשען על הסברת הרמב"ם המובאה בכמה מקומות בדא"ח, אשר בעצם הנה כל איש הישראלי חפץ הוא למלאות רצון השי"ת אלא שיצרו הרע נלחם עמו ולפעמים אונס אותו שלא להתנהג כדבעי, ועיין ג"כ בתניא פרק מ"א (נ"ח ע"א) וז"ל:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
26 לשון התניא רפמ"א. וראה רמ"א או"ח בתחילתו. שו"ע אדה"ז שם (ובמהד"ת – סעיף ד־ה). ממו"נ ח"ג פנ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
28 ראה תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
בהנוגע להכרח הפעולות ומלחמת תנופה, הרי אף שהלשון הוא מלחמה, אבל פשיטא שצריכה להיות בדרכי נועם ובדרכי שלום, וכמבואר גם בהשיחה, אשר בתוככי פנימה של כאו"א מישראל רוצה הוא לקיים מצותיו של הקב"ה ובמילואם, וכפסק הדין ברמב"ם הל' גירושין סוף פרק ב', והענין דדע את אלקי אביך ועבדהו, היא מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה (קו"א קנ"ו ע"ב), ולא עוד אלא שאפילו לבו חפץ בזה באמת עכ"פ מעט מזעיר, וכמובן מזה שנתבאר בתניא פרק מא' (נחי ע'"א) וכל אלו שישתדלו לקרבם ולהכניסם לידיעה זו דאלקי אביך וכו" - הם ג"כ חפצים וגם רוצים את זה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
33 שכל אדם צ"ל בשתי בחי' ומדרגות כו' (תניא פמ"א – נז, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
3 פירוש רבנו הזקן: תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
14 להעיר אשר בג"ע ישנו לימוד התורה (תניא פמ"א (נח, סע"א) מגמ' וזהר. וראה מקומות שבהערה הבאה) ואין שם קיום מצות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
28 וי"ל, שזהו בעיקר בענינים דמילי דעלמא ואלה הנוגעים בין אדם לחבירו – כדי שלא יצטרך "לצאת" מד"א של תורה ועבודה להתעסק בהם. ומה ש"אוהב את המקום .. משמח את המקום" (ולא רק "מכשרתו" לזה וכדומה) – יש לומר, כי מדת האהבה (החפץ לדבקה בו ית') נוגע לעוסק בתורה לשמה גופא – ראה תניא פמ"א שם איך שכל הכוונות דחשיב מיוסדים באהבה כו' – (וראה בארוכה רמב"ם הל' תשובה פ"י). וראה חינוך (מצוה תיח): שעם ההתבוננות בתורה תתישב האהבה בלב בהכרח: ומכש"כ מה שמגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה בספרי טעמי המצות. ולהעיר מכוונות המצות – שיש כוונה כללית וכוונה פרטית (עט"ר בסופו). וראה תניא רפמ"א. לקו"ת שלח מ, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 תרומה כה, ח. וראה תניא פמ"א (נז, ב): על שם ששוכנת ומתלבשת.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
68 מתניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
11 יכלול עצמו: ראה תניא פמ"א (נז, ב). וראה לקוטי לוי"צ שם דיה יתכוין. -- ראה גם כש"ט סי' פט. או*ת להה"מ ד"ה הפורש עצמו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא שמות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
53 אף שגם לאחרי מ"ת יש תוכן פרטי בכל מצוה – מ"מ עיקר המצוה הוא מה ש"צוונו", כנוסח ברכת כל המצות. ולהעיר מעטרת ראש בסופו בענין מעשה המצות וכוונתן. ובכ"מ ע"ד כוונה הכללית או הפרטית שבמצות (רד"ה וטהר לבנו, תפר"ח. סה"מ קונטרסים ח"א רכג, א־ב. לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 172 (וראה לקו"ת שלח מ, א. תניא פמ"א). ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
57 ואולי י"ל שזהו החילוק בין הענין דהשראת השכינה (שזה הי' במ"ת) ל"ושכנתי בתוכם" שע"ש נק' משכן (ראה תניא פמ"א (נז, ב). אגה"ק סכ"ג (קלו, א)). ולהעיר מפלוגתת הראשונים בהשראת השכינה במקום המקדש והביאור בזה (בהס' שבהערה 17, וש"נ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
5 ל' אדה"ז בתניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין שו"ע אדה"ז סכ"ה סי"א, תניא רפמ"א, סידורו -- ריש הל' תפלין.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
78 ראה תניא פמ"א (נח, סע"א). אגה"ק סכ"ט (קמט, סע"ב). וראה קונטרס לימוד החסידות אות יא ואילך. סה"מ ת"ש ע' 75 ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
65 להעיר מתניא ספמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
67 תניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
58 להעיר מתניא ספמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
52 ע"ד מ"ש בתניא פמ"א (נז, א) "שכל אדם צ"ל בשתי בחי' ומדריגות .. בחי' עבד ובחי' בן". וראה המשך תרס"ו שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
8 מתניא רפמ"א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא רפמ"א (מהי"ב פסוקים ומאמרי חזיל).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה תניא פמ"א הקשר ד,לשם יחוד קוב"ה ושכינתי'* עם ,בשם כל ישראל". וראה גם תניא פל"ב. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
6 אַלס א טייל פון כלל ישראל: להעיר מתניא פמ"א (נז, ב): אך אמנם אמרו רז"ל (ברכות מט, סע"ב) לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל, לכן יתכוין (בכל עסקיו בתומ"צ) לייחד ולדבקה בו יתברך מקור נפשו האלקית ומקור נפשות כל ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
5 ד תניא פמ"א (נו, סע"א ואילך). - מה,י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
83 תניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
0 כידוע שעבודת האדם צ"ל כמו בח" עבד לה' -- כמ"ש (בהר כה, נה) ,כי לי בנ*י עבדים", ,אס כעבדים" (פיוט היום הרת עולם). ועוד. וראה תניא פמ"א (נז, א) ,שכל אדם צ'ל בשתי בח" ומדרגות . . בח" עבד ובחי' בן". וראה המשך תרס'ו ע' קנז. עי שט ואילך. וראה הערה 42.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
34 שם הט"ז. – ולהעיר שנקראת כך "על שם ששוכנת ומתלבשת תוך כו'" (תניא פמ"א – נז, ב). וכבר נת' כמ"פ שקביעות קדושת שכינה בהמקום באה מצד מעשה הקידוש שקדשה שלמה (שם הי"ד). ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 221 (ובהערה 49 שם). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 להעיר ממאמר ריב"ז לתלמידיו: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם (ברכות כח, ב. תניא פמ"א (נז, סע"א)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
1 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1052 בתניא פמ"א ופנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1239 ראה תניא ספמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשי"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
423 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
104 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
186 ראה תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה תניא פמ"א (נז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה תניא פמ"א (נח, סע"א) מגמרא וזוהר.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
50 ראה תניא פמ"א (נח, א). סה"מ תרנ"ז ע' רא. עטר"ת ע' ק ואילך. ד"ה באתי לגני תשי"א (סה"מ מלוקט ח"א ע' ג. תורת מנחם – התוועדויות ח"ב ע' 193 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
228 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה מ"ח מסכת א"א פ"ד. הובא בתניא פמ"א בהגהה. תו"א (בהוספות) תצוה קי, ב. ובכ"מ.
*) ראה גם לעיל ע' 40 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פרשת החודש, מבה"ח וער"ח ניסן, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה תניא רפמ"א. קונטרס העבודה פ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה תניא רפמ"א. קונטרס העבודה פ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש-השנה, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה תניא פמ"א (נז, ב). ורפנ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא רפמ"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
60 שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה. שו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
66 ברכות כח, ב. הובא בתניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה תניא רפמ"א (הערה בקונטרס הנ"ל).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא רפמ"א. שעה"א ועט"ר שבהערה 21. המשך תרס"ו ע' נז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תניא פמ"א (נז, ב ואילך) ובארוכה בסה"מ תר"ס ע' קמט ואילך, שגם הרצון שמצד אהבה הטבעית "לדבקה בה' ולא ליפרד . . בשום אופן אפילו במסירות נפש ממש " הוא דוגמת הרצון "לרוות נפשו הצמאה", וענין הביטול הוא שכל רצונו הוא רצון הוי' – שיהי' גילוי אלקות בעולם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
בכל עניני' צריכה להיות נרגשת החיבה להנהגה ד"עיני ה' אלקיך בה", ובאופן ד"תמיד", היינו, לא רק בשבת ויו"ט, אלא גם בימות החול ובעניני חול יורגש שכאן נצב הקב"ה ("אָט-דאָ שטייט דער אויבערשטער"), כמ"ש בתניא פרק מ"א:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
76 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
305 ראה תניא פמ"א (נח, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא פמ"א (נז, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
37 ראה תניא פמ"א (בשם זוהר פ' בהר (קח, א)): ואי האי לא אשתכח גבי' לא שריא בי' קדושה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה תניא רפמ"א. קונטרס העבודה פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת ש"פ קדושים, בדר"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
12 ל' אדה"ז בתניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
38 שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה. שו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פמ"א ופנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
84 תניא פמ"א (נז, ב). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
191 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא שם. וראה גם תניא פמ"א (נז, ב). שם אגה"ק סל"א (קנב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בפרק זה
176 ראה תניא פמ"א ופנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא פמ"א (נז, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
114 טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סכ"ה ס"ה (סי"א). תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
62 ראה תניא פמ"א ופנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
13 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה תניא ספמ"א (נח, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא ספמ"א (נח, א ואילך). הובא בקונטרס עץ החיים שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
60 ברכות שם. הובא בתניא פמ"א (נז, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
232 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
10 תניא ספמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
10 תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1308 ראה תניא פמ"א (נו, ב). עטרת ראש ביאור לד"ה תקעו (נח, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
70 ראה גם תניא פמ"א (נח, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
165 תניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1143 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
65 ברכות כח, ב. וראה תניא פמ"א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
199 שו"ע או"ח סכ"ה סי"א. שו"ע אדה"ז שם. ועוד. תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
297 זח"ג רפא, א. וראה תניא פמ"א (נז, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
297 תניא ספמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
841 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
בפרק זה
117 ראה זח"ג רסב, א. ובביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי שם (ואתחנן קנ, א ואילך). תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
הרי עבד עברי חייב בכל המצוות 58 ) – בהקדם ביאור המשך דברי הזהר, שמביא רבנו הזקן בתניא פמ"א, "כהאי תורא דיהבין עלי' עול בקדמיתא בגין לאפקא מיני' טב לעלמא ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1554 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
מבואר בתניא פמ"א שיהודי צריך להתבונן ש"הנה ה' נצב עליו כו' ומביט עליו ובוחן כליות ולב כו'", ומוסיף בשיעורים דימים אלו 92 :
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
בפרק זה
217 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא פמ"א (נח, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1622 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
160 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
605 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
441 תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום ב' פ' קרח, ח"י סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
488 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
881 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1289 ח"ג קח, א. הובא בתניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1623 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
394 נדפס לאח"ז במאמרי אדמו"ר הזקן ענינים ע' רכח ואילך (וראה מקורות הכת"י ומ"מ וציונים, ע' תקט). וראה גם ד"ה כתוב בתניא פמ"א במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' כו ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
ויחוד זה נעשה ע"י קיום המצוות, כמבואר בתניא פמ"א 7 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
ואיתא במאמר כ"ק אדמו"ר האמצעי 9 ד"ה להבין מ"ש בתניא פמ"א כו', דצריך להבין מדוע לא תהי' הכוונה לייחדא קוב"ה ושכינתי' בעסק התומ"צ באמת לאמיתו כי אם כשיהי' במדריגת יתיר מגרמי' כו', ולא לרוות נפשו הצמאה לבד, הרי מי שצמאה נפשו עד כדי מס"נ באמת, בודאי תגדל תשוקתו באמת לאמיתו בענין המשכת א"ס ב"ה ע"י התורה והמצוות,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג), ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
473 תניא פמ"א (נז, ב)* .
*
) ענין זה נתבאר בד"ה ושבתי בשלום גו' , מאמר השני שנאמר בהתוועדות זו (לעיל ע' 227 ואילך ( המו"ל )) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
677 תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
997 ויצא כח, יג. וראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
242 שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה. שו"ע אדה"ז שם סי"א. סידור אדה"ז בסדר הנחת תפילין. תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
126 תניא רפמ"א. קונטרס העבודה פ"ג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1663 ראה תניא פמ"א (נז, ב) ופנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
73 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
532 תניא פמ"א (נז, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
764 כולל גם שמשתחרר מדרגת "עבד" ונעשה בדרגת "בן" – בן שהוא ג"כ עבד (ראה תניא פמ"א) – שלמעלה גם מעבדו של מלך מלכי המלכים הקב"ה (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2708 ראה תניא פמ"א. פנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
180 תניא רפמ"א (נו, ב). שער האמונה פי"ג. עטרת ראש דרוש לעשי"ת נח, ב ואילך. המשך תרס"ו ע' נז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2055 ח"ג קח, א. הובא בתניא פמ"א (נז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
886 סנהדרין לז, סע"א (במשנה). וראה גם תניא רפמ"א.
וממה שלמדו (בסנהדרין שם) חיוב זה ממה ש"נברא אדם (הראשון) יחידי", מוכח, שכוונת חז"ל בענין "בשבילי נברא העולם" היא (לא רק לחלקו בעולם, אלא) לכל העולם כולו, וגם לכל העולמות העליונים, ש כולם תלויים בעבודתו (ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד) – דוגמת אדה"ר שע"י מעשיו פעל (ראה לקו"ת מסעי פט, ג) בכל העולמות (משיחת ש"פ נח תשכ"ה (תו"מ חמ"א ע' 204)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1843 תניא פמ"א (נז, ב) ופנ"ב (עב, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1302 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1757 ראה תניא פמ"א. פנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2267 המעלה דאהבה זו על אהבה הטבעית – ראה תניא פמ"א (נז, ב ואילך). ובארוכה – בסה"מ תר"ס ע' קמט ואילך.
ובתניא שם (נח, א) דה"אהבה הטבעית שבלב כל ישראל" היא (לא רק להיות דבוק בו אלא גם) "לעשות כל מה שהוא רצון העליון ב"ה", ולכן "יש לכל אדם להרגיל עצמו בכוונה זו".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1851 ראה תניא פמ"א. פנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
907 והרי אין זה כשאר המקיפים, כמו המקיף דטלית (פריסו דמלכא) שענינו לפעול קבלת-עול (ראה תניא רפמ"א), שלפעמים נרגש ופועל עליו ולפעמים כו', כיון שהטלית אין בו קדושה, וצריך לכוין לקבל עול מלכות שמים, משא"כ המקיף דסוכה, שתמיד ישנו הקפת כולו ושולחנו במצוה דסוכה שיש קדושה בדפנותי'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1146 שם כח, ב. הובא בתניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2319 ראה תניא פמ"א (נו, ב). סידור (עם דא"ח) שער התפילין ו, ג ואילך. אמ"ב שער התפילין טו [צז], ג ואילך. סהמ"צ להצ"צ מצות תפילין (דרמ"צ טז, סע"ב ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1787 תניא ספמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2512 תניא פמ"א (נז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
290 ראה תניא פמ"א (נז, סע"ב ואילך). מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' כו ואילך. סה"מ תר"ס ע' קמה ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
533 ראה תניא פמ"א (נו, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
900 ראה תניא פמ"א. פנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
633 תניא פמ"א (נח, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
882 ראה תניא פמ"א (נז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1298 שו"ע או"ח הל' תפילין סכ"ה ס"ה. שו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1254 ראה הנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא פמ"א (נח, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
915 לשון אדה"ז בתניא פמ"א (נז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1227 תניא פמ"א (נו, ב). עטרת ראש שער ר"ה נח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
291 תניא פמ"א (נז, א). המשך תרס"ו ס"ע שח [ע' תי] ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
638 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1535 תניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2895 וכנ"ל (סמ"ג) דמלימוד התורה אאפ"ל "חפשי" (ח"ו). וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' קנה סעי' א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד ובכ"מ. ואדרבא, "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בת"ת" (אבות פ"ו מ"ב). יתרה מזו: "היא חייך ואורך ימיך" (נצבים ל, כ) – ובחיות האדם הרי אאפ"ל הפסק קל אפילו. וראה ע"ז (ג, סע"ב. וראה זח"ג מב, א. רעח, ב) "מה דגים שבים וכו' אף בנ"א כיון שפורשין מדב"ת ומן המצות מיד * כו'".
ועד"ז בנוגע לכללות המצות, דכאו"א מחוייב בתמידות, ורק "במתים חפשי" (וראה שבת ל, א. ברכות יח, א). – ולהעיר אשר עסק התורה עיקר הוא בג"ע (תניא פמ"א (נח, סע"א) מגמרא** וזוהר) ולאחר תחה"מ (ראה אגה"ק סו"ס כו).
*) ואף שדג הפורש מן הים משך זמן קצר יכול לחיות כשיחזירוהו אח"כ למים , ולא עוד אלא שגם לאח"ז חי הוא (ראה עוקצים פ"ג מ"ח) – היינו משום שמשך זמן זה עדיין נמצא בו החיות שקיבל מהמים לפני הפרישה . וג"ז נקרא מיד (ראה סנהדרין לח , א (ובפרש"י) : " שיכנס למצוה (שבת) מיד ", אף שבשעה ה' עמד על רגליו (שם ע"ב) . והאריך בזה בשד"ח כללים מע' מיד) .
**) ולאו דוקא יחידי סגולה כרבה בר נחמני ודכוותי' (ב"מ פו , א) – כדמוכח ביבמות (צו , ב ושם ובתוס' שם) ובכ"מ .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
445 תניא פמ"א (נז, ב). וראה שם פנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1762 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2659 ברכות כח, ב. הובא בתניא פמ"א (נז, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1781 ראה נדה סא, ב: "מצוות בטלות לע"ל .. כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות". – וזהו בנוגע למצוות דוקא. משא"כ בנוגע לתורה, הרי כל עסק הנשמות בג"ע הוא בתורה (תניא פמ"א (נח, סע"א) מגמרא וזהר) ולאחר תחה"מ (ראה אגה"ק סו"ס כו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
ועפ"ז יש לבאר גם דיוק לשון רבינו הזקן בתניא פרק מ"א:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2642 ראה ברכות כח, ב. תניא פמ"א (נז, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2732 שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה. שו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1266 בתניא פמ"א (נז, א) "היראה והעבודה כו' אינן מעכבות זו את זו". ובהמשך מים רבים תרל"ו פקצ"ב (ע' רכ) "רק שאי"ז עבודה שלימה".
ולהעיר מתניא שם (נו, סע"ב) "התורה שלומד או המצוה שעושה מחמת קבלה זו ומחמת המשכת היראה שבמוחו נקראות בשם עבודה שלימה". דמזה משמע, שכשאין לו יראה כלל (גם לא במוחו), אף שעושה זה "מחמת קבלה זו" (שמקבל עליו מלכות שמים), אין זה עבודה שלימה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
750 ראה תניא פמ"א (נח, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1990 תניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2664 ראה תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' קרח, כ"ד סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2705 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה לקו"ש שם, דמ"ש בתניא רפמ"א "שהיראה היא שרש לסור מרע" (ולא "לשס"ה ל"ת" כבפ"ד) כי היראה היא שרש גם ל"סור מרע" שבמ"ע .
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג') ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
55 תניא פמ"א (נז, ב)*.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
64 תניא פמ"א (נח, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
51 להעיר מתניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
56 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
58 וי"ל דהאהבה היא בכדי שתהי' לו חיות בעבודתו וכיו"ב. משא"כ בלי יראה, חסר בעצם העבודה – ראה תניא פמ"א (נו, סע"ב ואילך). וראה לקמן ח"ד ע' רכד הערה 13.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא רפמ"א. וראה לקו"ת שלח מ, א. ובארוכה – עטרת ראש דרוש לעשי"ת נז, א. שם נט, ב. וראה לקמן ס"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה תניא פמ"א (נז, ב ואילך) ובארוכה בסה"מ תר"פ ע' קמט ואילך, שגם באהבה העצמית שמצד עצם הנשמה, שתי דרגות. הרצון "לדבקה בה' ולא ליפרד כו' בשום אופן אפילו במסירת נפש ממש", דרצון זה הוא בחינת מציאות; וענין הביטול הוא שכל רצונו הוא רצון ה' – שיהי' גילוי אלקות בעולם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
77 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
א בתניא פמ"א ופנ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
ח ראה תניא ספמ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
101 תניא רפמ"א (נו, ב). שער האמונה פי"ג. עטרת ראש דרוש לעשי"ת נח, ב ואילך. המשך תרס"ו ע' נז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
55 לשון אדה"ז בתניא פמ"א (נז, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא פמ"א (נח, א). המשך תרס"ו ע' לו. שם ע' נה. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא רפמ"א. וראה לקו"ת שלח מ, א. ובארוכה – עטרת ראש דרוש לעשי"ת נז, א. שם נט, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא פמ"א (נז, א) " והתורה אמרה ועבדתם את ה' אלקיכם וגו'". ולעיל ח"ב ע' תטו, דע"י שהעבודה דקבלת עול (עבודת עבד) הוא לפי שהתורה אמרה ועבדתם גו', נמשך מעין התענוג דתורה גם בהעבודה דקבלת עול.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
59 תניא פמ"א (נז, א). המשך תרס"ו ס"ע שח ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, כ"א סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
34 המעלה דאהבה זו על אהבה הטבעית – ראה תניא פמ"א (נז, ב ואילך). ובארוכה – בסה"מ תר"ס ע' קמט ואילך.
ובתניא שם (נח, א) דה"אהבה הטבעית שבלב כל ישראל" היא (לא רק להיות דבוק בו אלא גם) "לעשות כל מה שהוא רצון העליון ב"ה", ולכן "יש לכל אדם להרגיל עצמו בכוונה זו".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
17 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא רפמ"א. שעה"א ועט"ר שבהערה 21. המשך תרס"ו ע' נז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תניא פמ"א (נז, ב ואילך) ובארוכה בסה"מ תר"ס ע' קמט ואילך, שגם הרצון שמצד אהבה הטבעית "לדבקה בה' ולא ליפרד . . בשום אופן אפילו במסירות נפש ממש " הוא דוגמת הרצון "לרוות נפשו הצמאה", וענין הביטול הוא שכל רצונו הוא רצון הוי' – שיהי' גילוי אלקות בעולם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פמ"א (נח, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תניא פמ"א (נז, ב ואילך). המשך תרס"ו שם. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
68 ראה גם תניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פמ"א (נז, ב). וראה שם פנ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
13 בתניא פמ"א (נז, א) "היראה והעבודה כו' אינן מעכבות זו את זו". ובהמשך מים רבים תרל"ו פקצ"ב (ע' רכ) "רק שאי"ז עבודה שלימה".
ולהעיר מתניא שם (נו, סע"ב) "התורה שלומד או המצוה שעושה מחמת קבלה זו ומחמת המשכת היראה שבמוחו נקראות בשם עבודה שלימה". דמזה משמע, שכשאין לו יראה כלל (גם לא במוחו), אף שעושה זה "מחמת קבלה זו" (שמקבל עליו מלכות שמים), אין זה עבודה שלימה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
61 שו"ע או"ח הל' תפילין סכ"ה ס"ה. שו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 29
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בפרק זה
464 ע"פ ירמי' יא, כ. תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני תא-ב
מקור מפורש
בפרק זה
פח בהמשך : כלל העולה שיום השבת הוא (הובא לעיל סי' תא א ולקמן סי' תב) .
----- הערות וציונים -----
בהאדם שהוא מובחר כו' – ראה סנהדרין לז, סע"א. קהלת רבה לקהלת ז, יג. אמו"ד לרס"ג בהקדמה שלהי פ"ה, ושם מ"ד.
הש"י נקרא מנוחה כו' – ראה לעיל סי' ת-ב, הקטע ממדל"י סי' קכו.
הקב"ה נקרא כו' ושכינתיה הוא כו' – ראה לקו"ת לאדה"ז, דרושים לר"ה נה, ג קוב"ה נק' מה שהוא קדוש ומובדל מגדר עלמין ולית מחשבה תפיסא ביה וביטול ההשגה, ושכינתיה הוא שכינת עוזו ומלכותו המתלבשת בבחינת עלמין להחיותם כו'. וראה מזה בתניא פמ"א ושם פמ"ו.
שתמיד כמו שהיה פעם א' כו' – נשנה שם ביד"א רפנ"ג בשם האריז"ל. ראה שו"ת הר"י אירגאס בסו"ס שומר אמונים רס"י ה'. לב דוד להחיד"א פכ"ט ע"פ דברי הרמ"ז בס' תקון שובבי"ם. וכן בס' חומת אנך, תהלים קיא, ד וקלח, ח. ס' יוסף תהילות קיא, ד. ועיין בספר המאמרים ה'תש"ד לאדמו"ר מהוריי"צ, ע' 13, מקור לזה מהמשנה דגיטין לא, א, עיי"ש. ולהעיר עוד מתוס' סוטה יד, א ד"ה מפני.
כי בטובו מחדש כו' – ראה לקמן בהוספות סי' עז.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך אתך תשאו
מקור מפורש
בפרק זה
11 י"ב צירופי הוי'. . י"ב שעות היום : ראה תניא פמ"א (נו, ב). ובליקוט פירושים ומ"מ לשם. לקו"ת ר"ה סא, א. ס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שכט. סה"מ תקס"ז ע' קנח. שערי אורה ס, א. פיה"מ לאדה"א יד, א. אוה"ת קרח ע' תרפח ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: זוהר קרח מאן דעביד ימינא שמאלא
מקור מפורש
בפרק זה
12 שי"ב שעות. . י"ב צירופי הוי' : ראה תניא פמ"א (נח, ב). ובס' שיעורים בתניא שם. וראה רשימות מכ"ק אדמו"ר זי"ע חוברת קמא. לעיל ע' תקלה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
בפרק זה
15 אית יראה ואית יראה : ראה תניא פמ"א (נז, סע"א). לקו"ת פ' ראה יט, ד. ובכ"מ. וראה זח"א יא, ב.
פתיחה בהקשר
תורה אור מקץ מ,ד
מקור מפורש
בפרק זה
ונק' בחי' מיתוק זה יחוד קובה"ו כמ"ש בתניא פמ"א בהג"ה) אך הנה כמו במשל אור הנר הנ"ל שע"י כליון הפתילה לבדה אינה מאיר כ"כ כ"א ע"י השמן.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1314 איתא בגמ ' אמרו לריב " ז : ברכות כח, ב. וראה גם תניא פמ"א (נז, א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1320 אפי ' ביראה זוטרתי די : ראה תניא פמ"א (נז, א) ופמ"ב (ס, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1345 ובשעה שמתעטף . . יכוין שהוא מדמה : ראה תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1374 בתחלת עסקו בתורה , וגם באמצע לימודו כמעט בכל שעה : נתבאר בתניא פמ"א (נח, ב).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפרק זה
320 מורה נבוכים שם (ובעבורו הוא תמיד עמנו משקיף ורואה, אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', והבן זה מאד. ודע כי כאשר ידעו זה השלמים, תגיע אליהם מן היראה והכניעה ופחד השם ויראתו ובשתם ממנו). דרכי משה שם ( וכן יחשוב בכל עסקיו, כי אין עסקיו בביתו כשהוא לבדו כמו שהוא בעסקיו לפני המלך. ונראה שלזה כיון דוד המלך עליו השלום באמרו שויתי ה' לנגדי תמיד וגו') . רמ"א ס"א (כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד).
וכן הוא לקמן סי' ב מהדורא קמא ס"ב ( וכן יחשוב בכל עסקיו ועניניו, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו והוא לפני מלך גדול, ואין דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדבורו במושב המלך, כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול מלך מלכי המלכים הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כמ"ש אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', מיד יגיע אליו היראה וההכנעה מפחד הבורא יתברך ויבוש ממנו תמיד). תניא פמ"א (והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו, ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, ועל כן צריך לעבוד לפניו באימה וביראה כעומד לפני המלך), ופמ"ב (כמ"ש בשו"ע או"ח סימן א', כשיתבונן האדם שהמלך הגדול מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, מיד יגיע אליו היראה וכו').
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו
מקור מפורש
בפרק זה
931 טור ו שו"ע סעיף ח (יכוין בהתעטפו שצונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בו כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם). וכעין זה בתפילין – כדלקמן סי' כה סי"א (יכוין בהנחת התפילין), ובסוכה – כדלקמן סי' תרכה (צריך כל אדם לכוין בישיבתו בסוכה). ב"ח (מה שהכריח לרבינו להורות דבעי שיכוין בהתעטפו, וכן בהלכות תפילין (סי' כה), ובהלכות סוכה (סי' תרכה), נראה דלפי שכתוב בפרשת ציצית (שלח טו, מ) למען תזכרו וגו', ובתפילין (בא יג, ט) והיה לך לאות וגו' למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים, ובסוכה (אמור כג מג) למען ידעו דורותיכם גו', יורה כי עיקר המצוה וקיומה תלויה בכונתה שיכוין בשעת קיום המצוה, מה שאין כן שאר מצות, דיוצא ידי חובתם אף על פי שלא יכוין בה דבר, כי אם שעושה המצות לשם ה' שציוה אותו לעשותם).
והחילוקים בינם נתבארו באגרות קודש ח"ד אגרת תשעט הערה 1. לקוטי שיחות חל"ג ע' 101 הע' 57.
וכן הוא בפסקי הסדור סל"ד (בהתעטפו יכוין שציונו הקב"ה להתעטף בו כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם, שנאמר וראיתם אותו וזכרתם וגו'). וראה פסקי דינים צמח צדק תז, ב.
*
ויש בכוונה זו גם קבלת מלכות, כמבואר בתניא פמ"א נו, ב (ובעטיפת ציצית יכוין, כמ"ש בזהר, להמשיך עליו מלכותו ית'), והוא בזוהר ח"ג קכ, ב (אתכסי בכיסוי דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא, לבתר קביל עליה עול מלכותא). הובא גם באגרות קודש חי"ד אגרת ה'צח. וכן הוא בתורה אור סא, ד (הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, יפנה ויטול ידיו ויניח ציצית ותפילין ... יקבל עליו עול מלכות שמים בפריסו דטלית של מצוה, שהוא ענין שום תשים עליך מלך, דהיינו בחינת מלכותו ית', שהיא מלכות כל עולמים, ימשיך על נפשו בפריסו דטלית).
ונתבאר באגרות קודש ח"כ ז'תקפד (המקור למה שכתוב בתו"א בשלח (סא, ד): אמרז"ל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטול ידיו ויניח ציצית ותפלין – כן הוא בפע"ח ובסי' האריז"ל בתחלתו. ואולי מיוסד על זח"ג קכ, ב. – ולהעיר אשר אדה"ז בשולחנו (ס"ב ס"ח . מהדו"ק) הביא לשון הש"ס (ברכות טו, א) בהשמטת ציצית).
והיינו שהאמור לעיל שם (אמרו חכמים כל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, יפנה ויטול ידיו ואחר כך יקרא קריאת שמע ויתפלל), בהשמטת ציצית, הוא על פי האמור בגמרא שם (הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה, יפנה (לנקביו, רש"י) ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה), שנזכר רק תפילין, ולא ציצית.
וכן בשוע"ר נזכרה קבלת מלכות רק לענין תפילין, כד לקמן סי' כה ס"ה (שהתפילין יש בהם קדושה יתירה וקיבול עול מלכות שמים), וסי' סו ס"ג (שתפילין מפני שחובה לקרות ולהתפלל בהן, כדי לקבל מלכות שמים שלימה), וסי"א (שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין ויקבל עליו מלכות שמים שלימה).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית פסקי הסדור הלכות ציצית[רנז]
מקור מפורש
בפרק זה
1935 כמבואר בשוע"ר סי' ח סי"ז (כשיתעטף בציצית יכוין, שצונו הקב"ה להתעטף בציצית כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם, שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'), ושם נסמן (הערה סז ).
ובתניא פמ"א (ובעטיפת ציצית יכוין כמ"ש בזהר, להמשיך עליו מלכותו ית', אשר היא מלכות כל עולמים וכו', לייחדה עלינו על ידי מצוה זו, והוא כענין שום תשים עליך מלך).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
בפרק זה
28 רבינו יונה ברכות ח, א (שבתפילין שבראש אדם משעבד לבורא יתברך הנשמה שהיא במוח, ובתפילין שבזרוע אדם משעבד גופו, ומפני כך צוו להשים אותם כנגד הלב, שהלב היא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו). חנוך מצוה תכב (ונצטוינו לכתוב ד' פרשיות אלו בקלף ולהניחן על ראשנו בין עינינו ועל זרוענו כנגד הלב. והענין בארבע פרשיות אלו יותר מבשאר פרשיותיה של תורה, לפי שיש באלו קבלת עול מלכות שמים ואחדות השם יתברך, וענין יציאת מצרים, שהוא מכריח אמונת חידוש העולם והשגחת השם בתחתונים, ואלה הם יסודות דת יהודית). טור (ויכוין בהנחתן, שצונו המקום להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהן יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור יציאת מצרים על ידי נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, שהוא יחיד בעולמו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו). שו"ע ס"ה (יכוין בהנחתם, שצונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו).
וכן הוא בפסקי הסדור ס"ב ( ויכוין בהנחתם, שצונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו, וצונו להניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש נגד המוח, כדי שנשעבד הנשמה שהיא במוח וגם תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך, שעל ידי הנחת תפילין יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו). תניא פמ"א נו, ב (לפני לבישת טלית ותפילין ... יתבונן ... כמ"ש בשו"ע לשעבד הלב והמוח כו').
וראה אהלי שם ח"ו ע' קפח. הערות וביאורים רטז ע' כ. רכ ע' יב. תשפב ע' 70.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפרק זה
30 די"ב שעות. . הוי'. . אד' : ראה תניא פמ"א (נח, ב). מכתב לר"י פייגין נדפס ברשימות חוברת קמא. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתב. שיחת אחרון של פסח תשמ"ז סי"א, נדפס בהתוועדויות ח"ג ע' 127.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וארא אל אברהם
מקור מפורש
בפרק זה
43 בעלי גבול : ראה תניא פמ"א (נז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
בפרק זה
70 י"ב שעות. . י"ב צירופי הוי'. . אד' : ראה תניא פמ"א (נח, ב) ובס' שיעורים בתניא שם ע' 547 בהערה. מכתב לר"י פייגין נדפס ברשימות חוברת קמא. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
514 ועבד שלמעלה מבן : ראה תניא פמ"א. מאמרי אדה"א בראשית ע' שס.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
844 י"ב צירופי' דשם הוי' : ראה שערי אורה [לר"י גיקטלייא] ש"ה [סה, ב]. תניא פמ"א ובספר שיעורים בתניא ע' 547. סה"מ תרל"ה ח"א ע' קסו ד"ה בענין. מכתב לר"י פייגין נדפס ברשימות חוברת קמא.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
13 די"ב שעו'. . אדנ"י. . הוי' : ראה תניא פמ"א (נח, ב) ובס' שיעורים בתניא שם ע' 547 בהערה. מכתב לר"י פייגין נדפס ברשימות חוברת קמא. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתב. שיחת אחרון של פסח תשמ"ז סי"א נדפסה בהתוועדויות ח"ג ע' 127.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
1642 בתפילין. . בס' היראה. . לשעבד המוחין והמדות : ראה שו"ע (ואדה"ז) הל' תפילין סכ"ה, ס"ה (סי"א). תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ד
מקור מפורש
בפרק זה
1034 המבין ומאזין ומביט על כל מעשיו: ראה תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ישקני מנשיקות פיהו] והנה לע"ל כתיב בבכי יבואו
מקור מפורש
בפרק זה
588 המצות שרשן בכתר : ראה תניא פמ"א בהגהה ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רסג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ולקחתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
7 שאם מכוון. . משובח : ראה גם תניא פמ"א. שע"ת יב, ב. עט"ר נח, ב ואילך. שער האמונה פי"ד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' א ואילך. תו"ח בשלח ח"א קנו, ב ואילך. קסט, ג ואילך. תצוה ח"ב שלח, ג. סה"מ מלוקט ב' ע' נז. וראה גם לעיל המשך יונתי פכ"א המאמר דר"ה ד"ה ויובן ענין הטוב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
בפרק זה
118 שרש המצות. . דכתר : ראה תניא פמ"א בהגהה ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רסג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
בפרק זה
84 ברצונו . . דא"א : ראה גם תניא פמ"א [בהגהה נח, א]. תו"א ויחי קג, ד. תו"ח בשלח ח"א רב, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
בפרק זה
36 י"ב צירופי הוי' : ראה גם שערי אורה [לרי"ג] שער ה (סה, ב). תניא פמ"א ובמ"מ הגהות והע"ק ולקוטי פירושים (לכ"ק אדמו"ר זי"ע) לשם. סה"מ תרל"ה ח"א ע' קסו ד"ה בענין. שיחת אחש"פ תשמ"ז (הנחה בלתי מוגה) סי"א (תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"ג ע' 127). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפרק זה
183 י"ב צירופי ה' : ראה גם שערי אורה [לרי"ג] שער ה (סה, ב). תניא פמ"א ובמ"מ הגהות והע"ק ולקוטי פירושים לשם. סה"מ תרל"ה ח"א ע' קסו ד"ה בענין. שיחת אחש"פ תשמ"ז (הנחה בלתי מוגה) סי"א (תו"מ התוועדויות תשמ"ז ח"ג ע' 127). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ
מקור מפורש
בפרק זה
91 תפילין . . ומשעבד הלב והמוח : ראה שו"ע הל' תפילין סכ"ה, ס"ה. ובשו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב [ברזל בברזל יחד] והנה בתורה יש ב' בחי' (ב)
מקור מפורש
בפרק זה
4 י"ב צירופי הוי' שבכל שעה נעשה צירוף חדש : ראה תניא פמ"א (נח, ב). וראה סה"מ תרל"ה ח"א ע' קסו בשולי הגליון. הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בליקוט פירושים ומ"מ לתניא פמ"א ע' תתסח. ובארוכה ברשימות חוב' קמא. נעתק ברשימות לתניא פמ"א ע' עדר ואילך. [וראה גם ס' תולדות הרא"ח (קה"ת תשנ"ח) ס"ע פב ואילך].
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום א' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
* בן שהוא עבד: ראה תניא פמ"א [נז, א]. לקו"ת פ' בלק סוף הביאור ע"פ לא הביט [עג, א]. שם פ' ראה ד"ה וכל בניך פ"ב [כט, ד]. ד"ה א"ר עקיבא דש"פ נח תרס"ז (מהמשך ר"ה תרס"ו [ס"ע שפ ואילך]), ועוד.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב שמע"צ צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
378 שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סי"א. סידור אדמו"ר הזקן סדר הנחת תפילין. תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ מקץ, ש"ח רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה תניא פמ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי רצ"ב פּאַסטאָוו
מקור מפורש
בפרק זה
23 ע"פ ויצא כח, יג. וראה תניא פמ"א (נו, סע"א).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא פמ"א (נח, סע"א. ושם: "כדאיתא בגמרא ובזהר"). סהמ"צ להצ"צ טו, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה. שו"ע אדה"ז שם סי"א. הל' תפילין בסידור אדה"ז. תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא
מקור מפורש
בפרק זה
207 ראה תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום א' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
* יחוד סוכ"ע בממכ"ע: ראה תניא פמ"א [נז, ב. נח, א]. ובלקו"ת המובא בהערה הקודמת.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
133 מקומות שצויינו בהערה הקודמת. תניא פמ"א (נו, ב).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמחת תורה, תרפ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא רפמ"א.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ה' אייר, תרפ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
7 קונטרס התפלה פרק טו (ע' 29 ואילך). וראה תניא רפמ"א. קונטרס העבודה פ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון שמיני להבדיל בין הטמא
מקור מפורש
בפרק זה
20 סובב וממלא שנק' קוב"ה ושכינתי' : ראה תניא פמ"א (נח, א).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
77 שכינה ע"ש ששוכן בתחתונים : ראה פרדס שער עה"כ שכ"ג, פכ"א מערכת שכינה. תניא פמ"א (נז, ב) ובמ"מ הגהות והע"ק לשם.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
124 כל אדם חייב לומר בשבילי נברא העולם : ראה סנהדרין לז, סע"א (במשנה). תניא פמ"א (נו, א). מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקמב ואילך. אוה"ת חנוכה כרך ה ע' תתקמז. לקו"ש נח כרך ה' ע' 292 ואילך.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
אך כ"ז הוא רחימו עילאה דה' של שם הוי' שאינו עדיין בבחינת ביטול לגמרי אחר שמרגיש התענוג בנפשו עד שיוכל להיות דשן ושמן על ידי זה כמו ר' אלעזר ב"ר שמעון ור' ישמעאל ברבי יוסי כדאיתא בגמ' 33 , וכמו חלב ודשן תשבע נפשי 34 , אף שבודאי הי' מסולקים מכל מין הרגש עצמי ליש, אבל התענוג אלקי הי' מורגש אצלם, אמנם כשיבא אח"כ לבחי' יראה עילאה דיו"ד של שם הוי' אז יתבטל ממהותו לגמרי מצד הרגש התגלות אוא"ס שבחכ"ע אין האמיתי עד שיתבטל מכל וכל (צו רירט פון ארט און הערט דאס גופא ניט), הנה כ"ז הוא בחי' שם הוי' דלתתא שם הוי' דאצילות, וענין שם הוי' דלעילא כתב בתניא פרק מ"א:
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק שביעי - כתביו בקבלה וחסידות י"ב או כ"ד צירופים
מקור מפורש
בפרק זה
ומדייק כן מל' התניא פמ"א שבצירופי הוי' כתב, י"ב צירופי ש' הוי' ב"ה, בי"ב שעות היום, ואח"כ כ' וצירופי ש' אד' בלילה כנודע, ולא כ' לא י"ב צירפי ש' אד', ולא י"ב שעות הלילה.
פתיחה בהקשר