על הפרק
אגרות קודש כרך ב שסה
מקור מפורש
בפרק זה
ג) בתניא ספמ"ב כ' דענין ההשתחואות שבתפילת י"ח אחר קבעמ"ש בדבור בק"ש לחזור ולקבל בפו"מ במעשה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תשעה
מקור מפורש
בפרק זה
2) ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תפה
מקור מפורש
בפרק זה
מ"ש שנתרחק מאנ"ש ומצטער ע"ז, הנה ידוע מרז"ל שהכל בידי שמים חוץ מיר"ש ובמילא אין זה תלוי אלא בידו להתקרב ויגעת ומצאת תאמין, אלא שצריך להיות כמבואר בתניא פרק מ"ב, כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ שחופר אחריו ביגיעה עצומה,
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקעב
מקור מפורש
בפרק זה
וזוהי התחלה תיכף לאחרי זמן מתן תורה כסדר הכתוב, סור מרע, שהבי"ד, ראשי אלפי ישראל (עיין תניא רפמ"ב), יסייע לזה שגנב, אשר שש שנים יעבוד, ששת ימי החול, שית אלפי שנין דהוא עלמא, וביום השביעי יצא לחפשי, שבת ומנוחה לחיי העולמים (עיין שם בתו"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תנג
מקור מפורש
בפרק זה
וכל נפש יש בה מבחי' ז' רועים (תניא רפמ"ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקפא
מקור מפורש
בפרק זה
(השייכות ל(יום ההילולא של) רבינו הזקן כי) בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה ללמד דעת את העם ולידע גדולת ה' ולעבדו בלב ונפש (תניא פמ"ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקנב
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקפג
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קכב
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
45 להעיר עד"ז — מתניא פמ"ב (סא, א) בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
בפרק זה
36 וראה משנה ר"ה בתחלתה, שבאחד בניסן הוא ראש השנה למלכים — למלכי ישראל (שם ג, א).
ולהעיר שלימוד זה (ע"ד נצחיות הנשיא בעבודתו במשכן ופעולתו על ישראל בכל הדורות) מבואר גם בלקו"ת פרשתנו ("חסיד'ישע פרשה" של השבוע דיום אמירת שיחה זו) — ד"ה ויקרא אל משה: "התורה היא נצחית ושייך בחינות אלו (ד"ויקרא אל משה" באהל מועד שבמשכן) גם עכשיו" מצד "אתפשטותא דמשה שבכל אדם" (ראה תקו"ז תס"ט (קיב, א. קיד, א). אגה"ק בסוף הביאור לסי' זך), ואתפשטותא דמשה שבכאו"א פועל עליו "ליראה את ה' אלקיך" (עד שלגבי בחי' זו "יראה מילתא זוטרתי היא" — ברכות לג, ב (בע"י). תניא רפמ"ב), "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה"א גו' לשמור את מצוות ה' גו'" (עקב י, יב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב צו צו
מקור מפורש
בפרק זה
66 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא רפמ"ב. וראה שמו"ר עה"פ (שמות ג, א) ומשה הי' רועה (פ"ב, ג—ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא רפמ"ב: כל נפש ונפש מבית ישראל כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
241 דע את אלקי אביך. . ועבדהו בלב שלם : דברי הימיםא כח, ט. וראה תניא פמ"ב (נט, א). קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
292 "דוד". . שלוש אותיות : להעיר ש"מאה וארבעים ושבעה מזמורות שכתוב בתהלים (דדוד) כנגד שנותיו של אבינו יעקב" (ירושלמי שבת פט"ז ה"א. מס' סופרים פט"ז הי"א. מדרש תהלים כב, ד), השלישי שבאבות. וגם לפי החלוקה בכל הספרים (ראה מנחת שי בהקדמה לתהלים בסופה. וראה לקו"ש ח"י ע' 75 בהערה) שהם ק"נ — ה"ז ג' פעמים נ' — "שער החמשים", השלימות דבינה ובמילא גם דמלכות (דוד). ושייך לר"ה (בנין המלכות. ולהעיר מר"ה לב, א), וכן למ"ת (שהוא ביום החמשים — ראה לקו"ת במדבר יב, א. ובכ"מ). וראה חותם פרשתנו (פ' ברכה) "ויעל משה. . אל הר נבו", ומדחז"ל (ל"ת להאריז"ל עה"פ ואתחנן ג, ט. של"ה שסט, א ואילך. וראה לקו"ת במדבר שם בשם הרב המגיד) שאז נגלו לו (וי"ל דג"כ למשה שבכל אחד — ראה תניא פמ"ב. וראה לקו"ש חי"ט ע' 374) שער הנ'. ושייך גם למשיח (גאולה), דאות נ' ר"ת נס, נפלאות (כמש"נ בגאולה העתידה (מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך עה"פ ס"ק זח (ע' תפז), מזח"א בהשמטות סכ"ה (רסא, ב). פע"ח שער כא (שער חג המצות) פ"ו (בד"ה מהר"י ז"ל)) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"). כן להעיר ממה שפירסם כ"ק מו"ח אדמו"ר תקנת הבעש"ט, אשר מיום שני דר"ח אלול עד יום הכפורים (ולא עד בכלל — כי אז מרבים בתהלים. עוד יותר משלש וכו') יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה קאַפּיטלעך תהלים — קובץ מכתבים לתהלים (אהל יוסף יצחק) ע' 208.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויחי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא פרק מב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פמ"ב ריש פמ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
52 ראה תניא פרק מב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
וזוהי ההתחלה תיכף לאחרי זמן מתן ראשי אלפי ישראל (עיין תניא רפמ"ב) וכסדר הכתוב, סור מרע, שהבי"ד
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 להעיר מתניא פמ"ב (ס, ב) דיראה המביאה לקיום המצוות זוטרתי היא לגבי משה כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לט
מקור מפורש
בפרק זה
אחד, תוצאותיו היראה וקבלת עול (תניא פמ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
1 אמרה תורה : דברים א, ג--ה. פירשה להם: מדייק רש"י ,להם" -- לבגי ישראל ולא לאויה (שאסורים ללמוד תורה) -- ושאני כתיבת התורה בע' לשון שלא הייתה אלא לבוא וללמדה כל הרוצה מן האומות (סוטה לה, ב. ומסיים : ולא למדו). שה פ"פ הדיבור. אתפשטותא . . נשמות : אגה"ק סוף הביאור לסי' זך (מתקו"ז תס"ט קיב, א קיך, א). בהעלם והסתר גדול: אגה"ק שם. (בתניא פמ"ד <בבח" הסתר והעלם גדול", ואולי יל"פ החילוק כי כאן מדבר ע"ד אופן מציאותה בנשמה, ובאגה"ק -- באופן הארתה ממרע"ה שבתחלה מתעלם האור ואז אפשר שיהי' הסתר). בכל.. באורייתא : תקו"ז שם (קיב, א) וראה רש"י ד"ה משה (חולין צגג א). תו"א סדיה משה ידבר. ועוד זאת .. ונפש : תניא רפמ"ב. ומתלבשין בגוף ונפש : ולא בגוף ע-י התלבשות בנפש תחלה, כ"א ע"ד כמו בגוף מרע"ה, הייעו שגם מצד גופם נקראים משה. שבעים לשון . . דתורה : משה רעיא מהימנא בזח"ג כ, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
2 ונתנו . . נפשו: ראה פי' הרגמ"ה בב"ב שם. וכמש"נ וחטאך: ראה צ"צ שם. כל , . משרע"ה : תניא רפמ"ב. וראה תקו"ז תס"ט (קיד, א): אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא . . עד שתין ריבוא. אהבת . , לפנים : תניא ספמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
10 בח" , , ישראל : ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
11 עדמש"כ בתניא רפמ"ב -- ועפ"ז יובן מה שמבואר בהשיחה שמה ש,שילה* בגי' שמשה" היינו שמשה ידע שעיקר כל הגילויים יהי" כאשר הכל יתברר, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ויבררו ויזככו מדבר העמים, וילכו לשילה ברינה. דלכאורה זה שמשה יזע כו' אינו טעם (מספיק) שבשביל זה יהי" בגי' שילה. ולפי המבואר בפנים י"ל שמשה ידע היעו ידיעה כדבעי -- שיש לק תולדות, נתינת הכח על עבודה זו, ולכן הוא בגיי שילה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תשא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה תניא פמ"ב בהגה"ה ,רואה כו' משתחוים לאיש א' תפול עליו אימה ופחד" -- ואינו אומר שישתחווה (והטעם כיון שהוא רואהו ,איש אחד").
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
(השייכות ?(יום ההילולא של) רבנו הזקן כי) בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה ללמד ועת את העם ולידע גדולת ה' ולעבדו בלב ונפש (תניא פמ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג שלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
3 תניא רפמ"ב. וראה בהעלותך יא, כא. ע'ח של*ב פ"א (,,בזהר בהעלותך" וצ"ע). שם של"ח, ו. ובכ*מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה תניא פמ"ב. תו"א ר"פ משפטים. תו*ח שם. ובארוכה בהמשך ר"ה עת"ר ד"ה ואני נתתי ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
65 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
59 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
76 תניא רפמ"ב. וראה ג"כ ביאור לאגה"ק סי' זך בסופו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
46 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
66 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
88 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
63 תניא רפמ"ב. וראה בהעלותך יא, כא. ע"ח של"ב פ"א ("בזהר בהעלותך" וצ"ע). שם של"ח פ"ו. ובכ"מ. וראה לקו"ת פקודי (ה, סע"ד) דניצוץ משה שבכאו"א הו"ע מסנ"פ דאחד בביטול ממש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
48 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
52 "כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה" (תניא פמ"ב. וראה אגה"ק סו"ס כז (ביאור)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
46 כן הוא גם בתניא רפמ"ב וכו', אבל בדה"א (כח, ט) ובנפש חפצה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 ואח"כ "בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה כו'" (תניא רפמ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
5 משה -- שבכאו"א מישראל: תניא רפמ"ב. ולהעיר מפרש"י עה"פ וישלח ישראל (חקת כא, כא): שמשה הוא ישראל . . כי הנשיא הוא הכל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
6 וע"ד המבואר בתניא פמ"ב (ס, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פמ"ב (ס, ב). טושו"ע בתחלתם. שו"ע אדה"ז או"ח סי' א ס"ה (במהד"ת. ובמהד"ק – שם ס"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
67 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
4 שבחי' משה . . ישראל: תניא רפמ"ב. וראה זח"ג רטז, ב. שם רעג, א. תקו"ז תס"ט (קיב, א. קיד, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 להעיר שכללות ענין התורה – ה"ז לבוש בתוך לבוש וכו' (תניא פ"ד. ובכ"מ). וכן בנוגע לאלקות (תניא ספמ"ב. ובכ"מ). (משיחות מוצש"ק יו"ד שבט וכ' שבט תש"ל*)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד וילך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא רפמ"ב. (משיחת ש"פ נצבים־וילך תשמ"ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
7 שהרי האמונה צריכה להאיר בפנימיות (כדי שלא יהי' ,גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרייא" (ברכות סג, א (ע"פ גירסת העין יעקב)) -- ,ורעה אמונה"*, שזה נפעל ע"** משה רבינו (ראה תניא רפמ"ב. תו"א קיא, א ואילך. ובארוכה ד*ה וקבל היהודים תרפיז (סה"מ תשי"א ע' 183 ואילך)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
בתניא ספמ"ב כ' דענין ההשתחואות שבתפילת י"ח אחר קבעמ"ש בדבור בק"ש לחזור ולקבל בפו"מ במעשה, ומקשה דבברכות (כא, א) אמרז"ל דתפלה לית בה ממל' שמים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
62 תניא רפמ"ב. וראה תקו"ז שם. חולין צג, א ובפרש"י (וש"נ): משה שפיר קאמרת. תו"א יתרו סח, ג. סט, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
56 ראה תרגום וראב"ע לאסתר ב, כ. תניא ספמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא רפמ"ב,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
78 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט וילך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא רפמ"ב. וראה גם פמ"ד שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
40 ובכל נפש מבית ישראל יש בה מבחי' מרע"ה (תניא רפמ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
0 להעיר ממארז"ל (סוטה יד, א) ,נתאווה משה רבינו ליכנס לא"י . . כך אמר משה הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי" --- ,יתקיימו כולן על ידי" דייקא (ולא שאקיים כל חמצוות) - ,דהמצוות עצמן כשיהיו נעשים ע"י משה יהיו מבח" עליונה יותר כו'" (לקו"ת סוכות פא, סע"ב ואילך). ויש לומר, שמעין זה הוא גם בכאו"א מישראל -- מצד ניצוץ משה רבינו שבקרבו (ראה תניא רפמ"ב). וע"ד מש"נ (אחרי יח, ה) ,אשר יעשה אותם האדם" (כאו"א מישראל), ,שהאדם עושה אותם להיות מצוות" (לקו"ת שה"ש ב, א. וראה לקו"א להה"מ נה, א. או"ת להה"מ לח, ג-ד), וכמ"ש (ר"פ בתוקותי) ,ועשיתם אותם" -- ,אתם כתיב" (זח"ג קיג, א, לקו"ת שם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת אחרון של פסח ה'שי"ת*
מקור מפורש
בפרק זה
99 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת* ראש-חודש סיון** ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
369 ראה תניא פמ"ב (סא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"א ב"ה
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא פמ"ב. תו"א ר"פ משפטים. תו"ח שם. ובארוכה בהמשך ר"ה עת"ר ד"ה ואני נתתי ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1306 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1390 תניא רפמ"ב. תו"א פרשתנו עה, ב. וראה גם בהמאמר פ"ב ואילך (לעיל ע' 231 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1456 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
214 נזכר גם הפירוש דאמונה מלשון רגילות כמו אומן המאמן את ידיו (תניא פמ"ב) – חסר הענין ( המו"ל ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
965 ראה תניא פמ"ב בהגהה (סא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
38 ברכות לג, ב. וראה חדא"ג שם ובמנחות (מג, ב). תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
79 תניא פמ"ב (ס, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
29 עקב יו"ד, יב. וראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
67 ראה תניא ספמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
57 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה שמו"ר פ"ב, ג-ד. תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
150 ראה תניא פמ"ב (ס, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
116 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
18 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
18 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
74 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פמ"ב (סא, סע"א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
126 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פמ"ב (נט, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
78 תניא פמ"ב שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח ה'תשי"ב[ftn_709_*]
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא רפמ"ב (מט, ב). ובלקו"ת ויקרא (ב, א), דזה שבכאו"א מישראל יש מבחינת משה, כולל גם הביטול דמשה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
263 ראה תניא פמ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
281 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
483 תניא פמ"ב (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
540 תניא רפמ"ב. וראה בארוכה שיחת ש"פ וארא תשל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
562 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
625 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
663 כן הוא גם בתניא רפמ"ב וכו', אבל בדברי הימים-א (כח, ט) ו ב נפש חפצה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בפרק זה
72 ראה תניא פמ"ב בהגהה (סא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
198 ראה גם תניא פמ"ב בהגהה (סא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה תניא רפמ"ב, וב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' רעח). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
312 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
928 וגם ביטול קטרוג בית פעור ע"י קברו של משה (סוטה יד, א) הוא דוגמת זה – כי מס"נ ופעולת פינחס באה ע"י שמשה אמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא (סנהדרין פב, א), וכן ברוחניות, ענין "משה" שבכל אחד, תוצאותיו היראה וקבלת עול (תניא פמ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה תניא פמ"ב (ס, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1695 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
76 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
927 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
48 ראה תניא רפמ"ב, וב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' רעח). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
345 ראה תניא רפמ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
531 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1304 "כי הוא משבעה רועים .. ונקרא רעיא מהימנא", והרי ענינו של רועה – שממשיך לצאן מרעיתו, ומצד זה נאמר לכל אחד מישראל "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'" (עקב יו"ד, יב), שכיון ש"יראה מילתא זוטרתי היא .. לגבי משה" (ברכות לג, סע"ב. וש"נ), הרי זה "מילתא זוטרתי" גם לגבי כל אחד מישראל (תניא רפמ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1182 סוכה נב, ב. וראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
105 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
655 מפרשי הש"ס וע"י ברכות שם. תניא רפמ"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
670 תניא פמ"ב (ס, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
674 ומ"ש בתניא פמ"ב דבכדי לבוא ליראה צריך להתבונן ולהעמיק דעתו – אין זה שההשגה (שע"י ההתבוננות) מביאה ליראה*, אלא, שבכדי "לגלות אוצר של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב כו' בחי' ומדרגה שלמעלה מהזמן" (תניא שם ס, רע"א) [דיש לומר שהוא ע"ד המבואר בפנים ששרש היראה הוא בעצם הנשמה], גילוי זה הוא ע"י הדעת, "שהדעת הוא המקשר מצפוני בינת הלב אל בחי' גילוי" (תניא שם ס, סע"ב).
*
) להעיר מהמשך תער"ב ח"א פקע"ז (ע' שסב) , דבכדי לבוא לאהבה , מספיק השגה, ובכדי לבוא ליראה , מכיון שיראה היא ביטול , הוא דוקא ע"י " הכרה והרגש דעצם הדבר " . – והרי מובן , שההכרה באלקות " בעצם הדבר " הוא דוקא ע"י גילוי הנשמה .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
680 ויש לקשר זה עם המבואר בתניא פמ"ב (הובא באוה"ת שבהערה 25 בפירוש הראשון) דפירוש לגבי משה מילתא זוטרתי היא הוא לגבי הדעת שבכל אחד מישראל, כי דעת הוא בחי' פנימיות, דנוסף לזה ששכל בכלל הוא פנימי, הנה במוחין גופא, עיקר ענין הפנימיות הוא בדעת.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
278 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
286 ראה תניא רפמ"ב. פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
399 להעיר מתניא פמ"ב (ס, ב) דיראה המביאה לקיום המצוות זוטרתי היא לגבי משה כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
730 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2566 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2248 ראה תניא רפמ"ב: "כל נפש ונפש מבית ישראל כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2627 ולהעיר גם מתורת הבעש"ט (נסמן בתו"מ חמ"א ס"ע 61 ואילך) בפירוש מאמר הספרי על הפסוק (ואתחנן ד, ז) "מי גו' כהוי' אלקינו בכל קראנו אליו", "אליו ולא למדותיו" – שהתפלה צ"ל לא לעצם המדה*, אלא לאלקות המלובש בה, וכמו שמבקשים מהמלך עצמו ליתן דבר-מה ע"י הסוכן הממונה על דבר זה (ולא כמו במלכותא דארעא שמבקשים מהשר, ולא מהמלך עצמו, כיון שגם השר הוא מציאות, אלא שהוא קטן מהמלך), שזהו כפי שהמלך הוא באופן של התלבשות בלבושים, ו"הרי אין הבדל והפרש כלל .. בין שהוא ערום** ובין שהוא לבוש לבוש אחד ובין שהוא לבוש בלבושים רבים כו'" (תניא ספמ"ב), אבל בודאי אין לבקש מאת הלבוש כו'.
*) ועאכו"כ לא לכוכבים ומזלות , אף שאמרו רז"ל (ב"ק צב , ב) " חמרא למרי' טיבותא לשקיי' ".
**) ולהעיר שענין זה דורש ביאור בפ"ע – שהרי המלך " אין רואין אותו .. כשהוא ערום " (סנהדרין כב , א (במשנה)) . ואכ"מ .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
306 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
977 תניא פמ"ב (ס, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1588 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
158 כמו משה – שאצלו הי' ענין הכהונה והלוי', וגם ענין המלכות, כמ"ש (ברכה לג, ה) "ויהי בישורון מלך", כפירוש המדרש (הובא ברמב"ן עה"פ) שקאי על משה*. וכך צריך להיות בכאו"א מישראל (שנקראים "ממלכת כהנים" (יתרו יט, ו)), "כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה, כי הוא משבעה רועים כו'", וכמו שנאמר לכל אחד מישראל "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'" (עקב יו"ד, יב), שיראה היא "מילתא זוטרתי" (ברכות לג, ב. וש"נ), כיון ש"לגבי משה מילתא זוטרתי היא" (תניא רפמ"ב).
*) וגם לפי פירוש רש"י שקאי על הקב"ה – הרי מצד הביטול דמשה באופן ד " ונחנו מה " (בשלח טז , ז-ח) , מובן , שב " יינה של תורה " קאי " ויהי בישורון מלך " גם על משה , כמו על הקב"ה .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
332 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
408 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1669 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1934 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2094 ראה תניא רפמ"ב. וראה לקו"ת שם ה, סע"ד בענין "פוקד על פי משה".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2502 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
765 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1574 תניא רפמ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1584 ראה גם תניא פמ"ב (ס, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2100 ראה תניא רפמ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה גם תניא פמ"ב (נט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
781 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
699 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1049 תניא ספמ"ב בהגהה (סא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2756 תניא פמ"ב (נט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2779 תניא רפמ"ב. וראה לקו"ת פרשתנו ב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שביעי של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
993 כולל גם ששירת כל בנ"י היא באותה דרגא כמו שירת משה, שלכן נאמר " ישיר משה ובני ישראל" לשון יחיד (כדאיתא במדרש (שמו"ר פכ"ג, ט) "אז ישירו .. אינו אומר אלא אז ישיר"), לפי שכל בנ"י נתעלו לדרגת משה. ובפרט ע"פ הידוע ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה" (תניא רפמ"ב), וכמו"כ יש בכל אחד מישראל גם ניצוץ משיח (ראה מאור עינים ס"פ פינחס), שלכן מצינו במדרשי חז"ל (ברכות נו, ב. ירושלמי מע"ש ספ"ד) ש"דרך כוכב מיעקב" (בלק כד, יז) – שנאמר על משיח (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה. רמב"ן עה"פ) – קאי גם על כל אחד מישראל (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
530 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1760 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2462 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2777 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
58 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחה
מקור מפורש
בפרק זה
26 וע"ד המבואר בתניא פמ"ב (ס, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
84 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פמ"ב (נט, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
152 זח"ג רעג, א. תקו"ז תס"ט קיב, א. קיד, א. תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
77 תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תצוה, יו"ד אדר-ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
34 תו"א משפטים עה, ב. ובכ"מ. וראה גם תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ פקודי ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא רפמ"ב. וראה לקו"ת שם ה, סע"ד בענין "פוקד על פי משה".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
65 תניא פמ"ב (נט, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא רפמ"ב (מט, ב). ובלקו"ת ויקרא (ב, א), דזה שבכאו"א מישראל יש מבחינת משה, כולל גם הביטול דמשה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
71 ראה תניא פמ"ב בהגהה (סא, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
23 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
95 תניא רפמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא רפמ"ב.
ומזה שאומר דיראה היא "מילתא זוטרתא " אצל כבנ"י, מוכח, שבאמת שייך כל איש ישראל לענינים יותר נעלים מיראה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא פמ"ב (ס, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
3 מפרשי הש"ס וע"י ברכות שם. תניא רפמ"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
18 תניא פמ"ב (ס, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
22 ומ"ש בתניא פמ"ב דבכדי לבוא ליראה צריך להתבונן ולהעמיק דעתו – אין זה שההשגה (שע"י ההתבוננות) מביאה ליראה*, אלא, שבכדי "לגלות אוצר של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב כו' בחי' ומדרגה שלמעלה מהזמן" (תניא שם ס, רע"א) [דיש לומר שהוא ע"ד המבואר בפנים ששרש היראה הוא בעצם הנשמה], גילוי זה הוא ע"י הדעת, "שהדעת הוא המקשר מצפוני בינת הלב אל בחי' גילוי" (תניא שם ס, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
28 ויש לקשר זה עם המבואר בתניא פמ"ב (הובא באוה"ת שבהערה 25 בפירוש הראשון) דפירוש לגבי משה מילתא זוטרתי היא הוא לגבי הדעת שבכל אחד מישראל, כי דעת הוא בחי' פנימיות, דנוסף לזה ששכל בכלל הוא פנימי, הנה במוחין גופא, עיקר ענין הפנימיות הוא בדעת.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
38 ברכות לג, ב. וראה חדא"ג שם ובמנחות (מג, ב). תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
37 משה הוא בחי' הדעת : ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יסובבנהו יבוננהו
מקור מפורש
בפרק זה
77 משה רעי' מהימנא : ראה זהר וירא קו, א. שמות ח, ב. ועוד. פתיחתא דאיכ"ר כד. יל"ש סוף רמז תתקצז. תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בפרק זה
154 שנק' ז' רועים. . מפני שמפרנסים : ראה סוכה נב, ב. תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ה
מקור מפורש
בפרק זה
מח רמ"א סי' א סעיף א. מו"נ שם. וכ"ה במהדו"ק ס"ב. וראה גם תניא פמ"ב (נט, ב).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפרק זה
321 הרב רבינו יונה בשערי תשובה . וראה ס' היראה שלו.
וכן הוא בתניא פמ"ב (ויש נפש שפלה בטבעה ותולדתה ... ולא תוכל למצוא במחשבתה האלהות כי אם בקושי ובחזקה ... ומכל מקום בקושי ובחזקה שתתחזק מאד מחשבתו באומץ ויגיעה רבה ועומק גדול, להעמיק בגדולת ה' שעה גדולה, בודאי תגיע אליו עכ"פ היראה תתאה).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין ענין קי"ס
מקור מפורש
בפרק זה
113 ד"ע שרש משה : ראה זהר פקודי רכא, א. תניא פמ"ב. לקוטי שיחות שמות (כרך ו) ע' 244 ואילך. תו"ח וירא קי, ב ובהערה 27. לעיל קמ, ב. לקמן פ' ויקהל תיא, ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
519 דדעת עליון דמשה. . בהן : ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפרק זה
856 משה. . הדעת : ראה תניא פמ"ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' ר. וש"נ. לעיל פ' שמות מב, א. לקמן פ' בשלח קנה, ג. משפטים רפג, ג. תצוה שנח, ג. שנט, א. שס, ב. שעח, ג. שפ, ג. ויקהל תד, ד. פקודי תנא, ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
5 הדעת. . נשמת משה : ראה תניא פמ"ב. לעיל פ' וארא פה, ד הערה 856.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
100 ושרש נשמת משה. . מוח הדעת : ראה תניא פמ"ב. לעיל פ' וארא פה, ד הערה 856.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
145 משה. . דע"ת : ראה תניא פמ"ב. לעיל פ' וארא פה, ד הערה 856.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כה, א
מקור מפורש
בפרק זה
25 משה שהוא הדעת : ראה תניא פמ"ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' ר. וש"נ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קי, א
מקור מפורש
בפרק זה
6 משה שהוא הדעת : ראה תניא פמ"ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' ר. וש"נ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכא, ב
מקור מפורש
בפרק זה
15 ובל' הרמב"ם : ראה הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ט. ה"י. ראה גם תניא פמ"ב. פמ"ח. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רא. נ"ך ע' רנא.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת שלח ביאור הדברים ע"פ אני דפ' ציצית
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה את כו' כי ישראל הוא בחי' לי ראש שהוא מדריגה גבוה מאד כדלעיל והי' מהראוי שא"א להגיע לבחי' זו כ"א אחר עומק הביטול בתכלית שהרי בחי' זו הוא למעלה מאצי' כנ"ל ואעפ"כ מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה כו' שהיא היראה המביאה לידי קיום מצותיו ית' בסור מרע ועשה טוב שהן הן בחינות ראשונות דיצי"מ עכ"פ שעי"ז ג"כ יוכלו להגיע להיות בחינת לי ראש ועיין בתניא פמ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ששים המה מלכות כו'
מקור מפורש
בפרק זה
9 שהנשמה מתלבשת בגוף ומתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). תו"א וירא יג, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ל. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט לריח שמניך
מקור מפורש
בפרק זה
9 הנשמה שמחי' את הגוף דמתפעלת ממקרי הגוף : ראה גם תניא פמ"ב (ס, ב). ת"א וירא יג, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ל. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
בפרק זה
א ראה גם תניא פמ"ב ובמ"מ הגהות והע"ק לשם ע' רפא. לקו"ש קרח כרך יח ע' 197 הערה 11.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א אז ישיר כו'
מקור מפורש
בפרק זה
29 אטו יראה מלתא זוטרתי. . שבחי' משה יש בכאו"א : ראה תניא פמ"ב (נט, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א [כמה גדולים יורדי הים]
מקור מפורש
בפרק זה
33 בכאו"א הארת משה. . לגבי משה מילתא זוטרתא היא : ראה תניא פמ"ב (נט, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בפרק זה
120 משה . . דעת : ראה תניא פמ"ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' ר. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פה, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בפרק זה
124 משה יש בכאו"א : ראה (בנוסף להערה 1) תניא פמ"ב. ש"א מא, ב ובהערה 26. אוה"ת בשלח כאן ע' תצד. וראה גם בענין משה שבכאו"א לקו"ת פקודי ה, סע"ד תו"ח בשלח ח"א קנו, סע"ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בגמ' וכו' קא מפלגי
מקור מפורש
בפרק זה
10 הנשמה . . שמתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). שער היחוד והאמונה פ"ז (פג, ב). תו"א וירא יג, ג. לקו"ת שם. ואתחנן ד, ב. סה"מ תרל"ד ס"ע צח ואילך. תרל"ט ח"א ע' שמז. לקמן מאמר ד"ה הים ראה וינוס על יד הערה 39. ד"ה רני ושמחי על יד הערה 31.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הים ראה וינוס
מקור מפורש
בפרק זה
39 הנשמה . . מתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). שער היחוד והאמונה פ"ז (פג, ב). תו"א וירא יג, ג. לקו"ת אמור לא, א. ואתחנן ד, ב. לעיל שם. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א רני ושמחי
מקור מפורש
בפרק זה
31 שהנשמה . . מתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). לעיל מאמר ד"ה בגמ' וכו' קא מפלגי במתיבתא דרקיע ובהערה 10.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפרק זה
86 במוח . . כל כאב אפי' שברגל מרגיש בו : ראה גם תניא פמ"ב (ס, א): ואפי' חום שבצפרני רגליו. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תריח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בפרק זה
156 משה הוא הממשיך דעת : ראה תניא פמ"ב. תו"א משפטים עה, ב. תו"ח משפטים ח"ב רעז, ג. רעט, סע"ד ואילך. רפב, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בפרק זה
159 ובכ"א יש בחי' משה : ראה (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) תניא פמ"ב. ש"א מא, ב ובהערה 26. לקמן הנחה ד"ה זכור על יד הערה 62. וראה גם בענין משה שבכאו"א לקו"ת פקודי ה, סע"ד. תו"ח בשלח ח"א קנו, סע"ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
בפרק זה
14 הנשמה שמתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). שער היחוד והאמונה פ"ז (פג, ב). תו"א וירא יג, ג. לקו"ת שם. ואתחנן ד, ב. סה"מ תרל"ד ס"ע צח ואילך. תרל"ט ח"א ע' שמז.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידבר ה' אל משה
מקור מפורש
בפרק זה
16 הנשמה שמתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). שער היחוד והאמונה פ"ז (פג, ב). תו"א וירא יג, ג. לקו"ת שם. ואתחנן ד, ב. סה"מ תרל"ד ס"ע צח ואילך. תרל"ט ח"א ע' שמז.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא רפמ"ב (נט, א).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ואתחנן רצ"ב דרוזגעניק
מקור מפורש
בפרק זה
35 דברי הימים-א כח, ט. וראה תניא פמ"ב (נט, סע"א). קונטרס אחרון (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בפרק זה
127 דברי הימים-א כח, ט. וראה תניא פמ"ב (נט, סע"א). קונטרס אחרון (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
109 דברי הימים-א כח, ט (ושם בלב). וראה תניא פמ"ב (נט, סע"א). קונטרס אחרון (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא פמ"ב (ס, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
152 ראה תניא פמ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים - ביאור על והניף
מקור מפורש
בפרק זה
50 דהנפש מתפעלת ממאורעות הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). שער היחוד והאמונה פ"ז (פג, ב). תו"א וירא יג, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ד
מקור מפורש
בפרק זה
240 ראה תניא פרק מ"ב (ס, ב)
פתיחה בהקשר