ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ג

340

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שם^* מוסבר, שיום הכיפורים (שבת שבתון) הוא עצם התענוג, שאיננו מורכב מענינים אחרים, ולכן אסור יום הכפורים באכילה ושתיה. אחר כך בא חג הסוכות (ושמיני עצרת⁴⁵), שאז יורד התענוג אל הכוחות ה"מקיפים" ואחר־כך אל הכוחות ה"פנימים" – "להיות בחינת דע⁴⁶ את אלוקי אביך ועבדהו בלב שלם ונפש חפצה..." – כאשר במושג "חפצה" הכוונה היא לפנימיות הרצון⁴⁷, לתענוג.

ובמילים "ונפש חפצה..." מסתיים הדרוש ב"לקוטי תורה"⁴⁸, בדומה לסיום הדרוש האחרון של פרשת בחוקתי, כפי שהוסבר לעיל "והיינו בחינת עתיקא קדישא...", שהרי עתיק הוא בחינת התענוג.

כידוע, שמיני עצרת הוא ה"שמן"⁴⁹ וה"תמצית"⁵⁰ של חודש תשרי כולו. לפי זה יש לומר ש"נפש חפצה" של (סוכות ו)שמיני עצרת היא נעלה מן התענוג הבלתי מורכב של יום הכפורים. וקשה: כיצד יכול התענוג של סוכות ושמיני עצרת, הכולל התעסקות באכילה ושתיה גשמיים, להיות נעלה יותר מהתענוג של יום הכיפורים, שבו מנותקים מאכילה ושתיה?

וההסבר הוא כדלעיל: דוקא מפני שבסוכות ובשמיני עצרת העבודה היא בדרגת "אן", תוך התעסקות באכילה ושתיה גשמיים, דוקא משום כך התענוג הוא תענוג של עצם הנפש ממש.

ח. הקושי המתעורר על כך, והתשובה:

לכאורה ניתן לשאול על כך: התענוג של יום הכיפורים הוא תענוג בלתי־מורכב, ובמה מתבטאת אפוא עליונותו של התענוג של סוכות ושמיני עצרת "ונפש חפצה"?

וההסבר לכך הוא: כפי שמדובר ב"לקוטי תורה" בתחילת פרשתנו⁵¹, שלמרות שאותיות החקיקה אינן דבר

הערות

*. נד, ד.
45. בלקו"ת שם נזכר רק סוכות. אבל עפ"י הידוע שגמר ההמשכה בפנימיות (קליטה) הוא בשמע"צ, מובן, שבסוכות כאן נכלל גם שמע"צ.
46. כן הוא גם בתניא רפמ"ב וכו', אבל בדה"א (כח, ט) ובנפש חפצה.
47. כידוע (לקו"ת שה"ש ד"ה לבבתני ספ"א (וש"נ). ועוד) ההפרש בין רצון וחפץ. וראה שו"ת הצ"צ אה"ע ח"ב סי' רסג.
48. באוה"ת ויקרא (סוף ח"ב) נמצא דרוש זה בכמה שינוים והוספות. וידוע שכו"כ מאמרי דא"ח נאמרו כמה פעמים ובשינוים והוספות וכו' – עכ"פ מובן שהנמסר לדפוס ע"י הצ"צ ה"ה "אויסגעקליבן (פון צוויי טויזענט מאמרים" – היום יום י"ד אד"א) וראה ג"כ אגה"ק דהצ"צ (דלעיל הערה 3).
49. ראה אוה"ת שמע"צ (ע' א'תתיז), וסד"ה ביום השמע"צ עדר"ת (ע' תלה) בשם הה"מ – שמיני הוא לשון שמן. ובסד"ה ביום השמע"צ תרצ"ד (סה"מ תיש"א ע' 87) ורד"ה ביום השמע"צ תש"ב, תש"ג ועוד – לשון שמן ודשן.
50. אוה"ת בלק ע' תתקכו (בשם אדמ"ו נ"ע). וראה ד"ה ביום השמיני שלח בסה"מ תקס"ב (בסופו) ותרצ"ג (סה"מ קונט' ח"א רנד, א. ושם: "בשמע"צ הוא המשכת התמצית והעצמיות כו'").
51. מה, ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.