338
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בתחתונים". דוקא פה למטה ישנו "גילוי אור אין סוף דקמיה רוחניות וגשמיות שוין", דרגה הנעלית מדרגת "אין".
כלומר, דוקא בעבודת האדם מתבצעת הכוונה של עצמיות, הנעלה מאד מ"אין" – דרגת החכמה, דוקא כך מתבצעת התכלית של "נתאווה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו דירה בתחתונים"37 (כמוסבר במאמר: "והיינו בחינת ע"ק..." ש"עתיק" הוא התענוג דלמעלה, "נתאווה"38), ולכן גם שכר העבודה של עשיית "דירה בתחתונים" הוא בדרגת "אן", מקום גשמי, שהרי השכר הוא במקום העבודה.
זהו ההסבר לכך שעבודת האדם משפיעה גם על ענינים הבאים מפני ש"חפץ חסד הוא". כל ההשפעות מלמעלה הן השפעות של אורות וגילויים, שבהן ייתכנו שינויים, אבל בעבודת האדם מתבטאת התכלית של עצמיות, הנעלית אפילו מאתערותא דלעילא הבאה מפני ש"חפץ חסד הוא". וכיוון שאתערותא דלתתא מגיעה עד לעצמות, למעלה משינויים, היא מביא לידי קיומה ושמירתה של האתערותא דלעילא.
בכך מוסברים דברי ה"לקוטי תורה" (בתחילת ספר ויקרא39), אשר לאחר הענין שדוקא באמצעות אתערותא דלתתא "יהיה דבר המתקיים", ממשיך ואומר שבאמצעות עבודת האדם מגיעים לדרגה של "כי לא אדם הוא"40, שהרי זהו הטעם הפנימי לכך שאתערותא דלתתא מביאה לקיום41 אתערותא דלעילא.
ז. גם אצל האדם התענוג גדול יותר בעבודה
כשם שלמעלה תענוג העצמות ("נתאווה") הוא דוקא בעבודה, כך הם הדברים גם אצל האדם למטה.
"אדם רוצה בקב שלו"42 – רצונו ותענוגו של האדם הוא דוקא בדברים שהוא יגע עליהם. בענינים שהוא מקבל מלמעלה בחסד חנם, ללא עמל מצדו, אין מתבטאת כוונת העצמות, ולכן אין לנפש האדם תענוג בם. רק "בקב שלו", בדברים שאדם משיג על־ידי יגיעתו ועבודתו, רק זאת "אדם רוצה" – כאשר הכוונה היא כאן לפנימיות הרצון43, לתענוג שבנפש.
וכך רואים את הענין של "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן" גם ב"סופן" של ה"הוספות" ב"לקוטי תורה", בסוף ספר ויקרא44:
הערות
- 37. וכידוע שכוונה זו היא בעצמותו ית' למעלה מכל טעם – ראה המשך תרס"ו ס"ע ז' ואילך. ובארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 22 ואילך.
- 38. ראה בארוכה שיחת ש"פ וישב תשל"ז.
- 39. ד, ד.
- 40. ל' הפסוק – ש"א טו, כט.
- 41. ראה תו"א (עב, ג), לקו"ת שה"ש (שם, ג) ובכ"מ דבחי' "כי לא אדם" היא למעלה משינויים.
- 42. ב"מ לח, א.
- 43. ראה רש"י שם (ד"ה קב שלו): חביבה עליו (משא"כ בכלל – ראה לקמן הערה 47).
- 44. ועד"ז בס"פ ויקרא, שדוקא ע"י "שיכיר בעצמו לשוב בתשובה" מוסיף חמישיתו (ראה לקו"ת (שה"ש כד, ד) בבי' והחמישית לפרעה) ו"חומש על אותו חומש" (רש"י ס"פ ויקרא). ובלקו"ת ס"פ ויקרא "אחרי ה"א ממש תלכו .. וא"צ ללבושים". עיי"ש.
רש"י על שמואל א ט״ו:כ״ט - הטקסט מספריא
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר. וְאִם תֹּאמַר אָשׁוּב מֵעֲוֹנִי לְפָנָיו, לֹא יוֹעִיל עוֹד לִטּוֹל אֶת הַמְּלוּכָה מִמִּי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נִצְחוֹנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר מִלִּתֵּן הַטּוֹבָה לָזֶה שֶׁאָמַר לִתֵּן:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

