על הפרק
אגרות קודש כרך ז א'תתקצה
מקור מפורש
בפרק זה
הנה בדא"ח מובאים שני הפירושים במאמר רז"ל זה (תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תקז
מקור מפורש
בפרק זה
במש"כ בתניא רפמ"ג - יראה הבאה מההתבוננות בגדולת ה' היא בחי' גדלות דיר"ת , ולא יר"ע.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשמז
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פמ"ג אגה"ק סו"ס ז"ך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
58 ראה תניא ספמ"ג. מאמרי אדה"ז תקס"ב (ע' ז. יג). — ובסה"מ תרמ"ו (ע' יט) "ואפ"ל שאין הכוונה שיצא נשמתו בפו"מ דוקא. . כשבא לתשובה אמיתיות ונשאר הנפש בגוף יש מעלה מה שהוא מקיים תומ"צ אח"כ". ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ז
מקור מפורש
בפרק זה
9 וגם בפ"ג שהזכיר "לירא ולהתבושש כו'", אינה הבושה שכנגד מלכות, אלא ירא בושת, יראה עילאה (ראה תניא רפמ"ג. ועוד), שהיא בחכמה (כנ"ל).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א נח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא פרק מג, לקוטי תורה נשא כו, ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה תניא פמ"ג ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא פקודי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3) תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא פמ"ג. לקו"ת נשא שם (כו, ד). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
46 ונפק"מ גם באופן התשובה – שצ"ל באופן ששיך להגוף* ותשובת ראב"ד ש"געה בבכי' עד שיצתה נשמתו" (ע"ז יז, סע"א) הייתה ע"ד הוראת שעה (ראה תניא ספמ"ג, מאמרי אדה"ז תקס"ב (ע' ז**, יג)). וראה המשך תער"ב פש"ב: וגם לא ע"י סיגופים ותעניות ששוברים הגוף (ראה תורת הבעש"ט – היום יום ע' כג). ואולי י"ל שזהו טעם הפנימי למ"ש אדה"ז הענין ד"אסור לו להרבות בתעניות כו'" באגרת התשובה (פ"ג). וי"ל דמ"ש שם (בנוגע למספר הצומות העודפים על רנ"ב וכו') "יפדה בצדקה" הוא בדוקא (ולא שיכול לפדותם בצדקה). ואכ"מ. *) להעיר מד"ה אחרי מות, תרמ"ט (קה"ת, תשכ"ב) בפי' בקרבתם גו' רצוא בלי שוב. וראה אוה"ח ריש פרשתנו. **) ומש"כ בל"ת ובס' הליקוטים להאריז"ל תהלים לב – הוא לתרץ במה בא לעוה"ב ובמה יתכסה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
37 ראה תניא ספמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
45 תניא פמ"ג (סא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
48 תמיד לב, א. וראה תניא רפמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
17 פע"ח שער הק"ש פכ"ג. סידור האריז"ל במקומו. תניא ספמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
30 איוב כח, כח. וראה תניא פמ"ג (סב, רע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פמ"ג. תו"א ויחי מז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
233 ראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פמ"ג. לקו"ת נשא כו, ד. האזינו עה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
190 תניא פמ"ג. לקו"ת נשא כו, ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
71 תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
78 ראה תניא פמ"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
62 תהלים צח, ג. וראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
99 תניא פמ"ג (סא, ב). וראה גם מכתב א' שבט שנה זו (אגרות-קודש ח"ה ע' קפו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא פמ"ג. סידור אדה"ז הערה לתיקון חצות בשם הרב המגיד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
65 ראה תניא ספמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה תניא פמ"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
113 תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
465 ראה תניא פמ"ג (סב, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא פמ"ג (סב, א). תו"א ויגש מד, ב-ג. ויחי מז, א ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
386 איוב כח, כח. וראה תניא פמ"ג (סב, רע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
862 ראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
100 תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
148 איוב כח, כח. וראה תניא פמ"ג (סב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
757 תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
346 אבות פ"ב מ"י. תמיד לב, א. וראה תניא פמ"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
703 ראה תניא פמ"ג. סידור אדה"ז הערה לתיקון חצות בשם הרב המגיד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
750 ולהעיר גם ממ"ש (שם צח, ג) "זכר חסדו", היינו, שחסד (ענין הצדקה; צדק) הוא בחי' זכר (ראה תניא פמ"ג. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2086 ראה תניא ספמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1395 ראה תניא פמ"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
646 תניא ספמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2908 תניא פמ"ג (סא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1592 תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1809 תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
69 ראה תניא פמ"ג. סידור (עם דא"ח) הערה לתיקון חצות (קנא, סע"ג ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
78 ראה תניא פמ"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
85 תניא רפמ"ג. הערה לתיקון חצות (סידור עם דא"ח קנא, סע"ג ואילך).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות לז
מקור מפורש
בפרק זה
109 פע"ח שער הק"ש פכ"ג. תניא ספמ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפרק זה
30 ידוע בלק"א דיש ב' מיני אהבה : ראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בפרק זה
20 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור הדברים ע"פ וקבל היהודים
מקור מפורש
בפרק זה
16 ואהבת ב"פ אור : ואתחנן ו, ה. פע"ח שער הק"ש פכ"ג. סידור האריז"ל במקומו. תניא ספמ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בפרק זה
72 ראשית חכ' יראת ה' : תהלים קיא, י. וראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
18 שדרכו של איש לחזור אחר אשה : קדושין ב, ב. וראה תניא פמ"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: כתיב מחה אמחה
מקור מפורש
בפרק זה
27 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. וראה תניא פמ"ג. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' רכא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ד
מקור מפורש
בפרק זה
פד שם משנה יז. וראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורה אור ויחי מז,ג
מקור מפורש
בפרק זה
והוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא דהיינו שיאיר בלבו אור האהבה לה' בבחי' ראיה היא בחי' אהבה בתענוגים שהיא מדרגה העולה על כולנה למעלה מאה"ר ואה"ע (וצ"ע בתניא פמ"ג משמע דאה"ר היא אהבה בתענוגים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט
מקור מפורש
בפרק זה
5021 וחסד נק' זכר: ראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות
מקור מפורש
בפרק זה
93 זכר חסדו : תהלים צח, ג. ראה גם מדרש שמואל פ"ב וזכרתני בזכרים. קול בוכים — קינת סתרים (לר"א גלאנטי) איכה א, ז (זכרה ירושלים) זכרה הוא מלשון זכר (ע"ש). שם, ט (לא זכרה). ע"ח (שער מ"ן ומ"ד) של"ט, דרוש י בהגהת צמח (א). תניא פמ"ג (סב, א) ובלקוטי הגהות לשם. לקמן פ' וארא פד, סע"ד. בא פח, א. פט, רע"ג. משפטים רצו, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
448 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ שע"ת עא, ג ובהערה 23.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מד, ב
מקור מפורש
בפרק זה
15 שרואה את הנולד. . מאין ליש : ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ס"ע שלב ואילך. וש"נ. דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת ח"א ע, ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין אכילת מצה כו' אך מה שיש
מקור מפורש
בפרק זה
232 איזהו חכם : תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים כו' והנה כאשר נמשך
מקור מפורש
בפרק זה
1066 זכר חסדו : תהלים צח, ג. ראה תניא פמ"ג (סב, א). תו"ח שמות ח"א כו, א ובהערה 93.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' אל תיראו כו' ויובן בהקדם
מקור מפורש
בפרק זה
1086 והאהבה. . בחי' דכר : ראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
בפרק זה
102 יראה תתאה ויראה עילאה : ראה גם תניא פמ"ג. סידור הערה לתיקון חצות קנא, ג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב' תתקכה
מקור מפורש
בפרק זה
107 יר"ת ויר"ע : ראה גם תניא פמ"ג. סידור הערה לתיקון חצות קנא, ג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וישב יעקב כו'
מקור מפורש
בפרק זה
15 יראה בושת שהוא יראה עילאה : ראה תניא פמ"ג (סא, ב). הערה לתיקון חצות (נדפס בסידור עם דא"ח קנא, סע"ג. ובסידורים הנפוצים שבהוצאת קה"ת). סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
בפרק זה
51 איזהו חכם : תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והנה תורה
מקור מפורש
בפרק זה
276 זכר חסדו : תהלים צח, ג. ראה תניא פמ"ג (סב, א). תו"ח שמות ח"א כו, א ובהערה 93.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
בפרק זה
164 אהבה נק' דכר : ראה תניא פמ"ג (סב, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין בתוס' ביאור משנת"ל (ד"ה ויקרא) ב' פי' בציץ
מקור מפורש
בפרק זה
36 איזהו חכם : תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
בפרק זה
89 אהבה נק' דכר : ראה תניא פמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב וידבר גו' בהעלותך (ש"פ בהעלותך)
מקור מפורש
בפרק זה
21 וארץ תענוגים גשמים (צ"ל למה לא פי' כמו בכ"ד ארץ געה"ת) : כ"ה בלקו"ת בהעלותך שם ל, א: ועמך לא חפצתי בארץ שהם תענוגים גשמיים. וכ"ה גם בהמאמר לעיל ע' תכד. ועד"ז הובא בכ"מ ראה לעיל ע' תס. לקמן ד"ה כי יש אדם שעמלו בחכ' (הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב). וכן משמע בתו"א מקץ לו, ב. ויחי מז, ב. לקו"ת במדבר יח, סע"ב. וראה גם תניא פמ"ג (סב, א): שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני כו' בלתי לה' לבדו מקור החיים של כל התענוגים כו' וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ.
אך בכ"מ הובא עוד פי' ארץ קאי על ג"ע התחתון, ראה לקו"ת ראה כה, א: ועמך לא חפצתי בארץ כו' שמים וארץ ג"ע עליון ותחתון. דרמ"צ קלח, סע"א. סה"מ תרכ"ז ע' קמח. תרכ"ט ע' עב. קכט. רו. ערה. תרל"ג ח"א ע' רמו. וראה גם תו"א נח ט, א. לקו"ת חוקת נו, ב. תו"ח שמות (הוצאת תשס"ג) ח"א עז, א. מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' תקצג. [וראה לקמן ד"ה ובראשי חדשיכם — הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב].
אך בכ"מ הובא עוד פי' ארץ קאי על ג"ע התחתון, ראה לקו"ת ראה כה, א: ועמך לא חפצתי בארץ כו' שמים וארץ ג"ע עליון ותחתון. דרמ"צ קלח, סע"א. סה"מ תרכ"ז ע' קמח. תרכ"ט ע' עב. קכט. רו. ערה. תרל"ג ח"א ע' רמו. וראה גם תו"א נח ט, א. לקו"ת חוקת נו, ב. תו"ח שמות (הוצאת תשס"ג) ח"א עז, א. מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' תקצג. [וראה לקמן ד"ה ובראשי חדשיכם — הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב].
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע סוד הוי' ליראיו
מקור מפורש
בפרק זה
38 דחכ'. . את הנולד : ראה תמיד לב, א. תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
234 הנולד. . מאין ליש : ראה תניא פמ"ג. לעיל ע' קנב ובהערה 38.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ג
מקור מפורש
בפרק זה
מה שאין כן בתולדות המדות מהשכל שמדבר כאן הוא בהיפך, שעל פי רוב יבוא תחלה מהדעת לבחי' יראה (וע' תניא פמ"ג בהמוסגר שם שלפעמים החסדים קודמים) כי הדעת כולל חסד וגבורה והגבורה קודמים להתגלות וכסדר דחילו ורחימו שמלמטה למעלה וזהו בת תחלה 14 כו'.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ג
מקור מפורש
בפרק זה
שהרי אין קרוב כו' וכ"ש אהבה כו', נמצא כך היא המדה בכל דעת והתבוננות לבא תחלה לבחי' איזה יראה (רק שבפרט יש התבוננות שמיוחדת יותר לאהבה כו' ויש ליראה כמ"ש באגה"ק סי' ט"ו ע"ש, ומדה האחרת אז טפל אלי' כמ"ש בתניא פמ"ג בסופו), לכן ודאי אף מהתבוננות הנ"ל תוקדם לה בחי' יראה.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ג
מקור מפורש
בפרק זה
ואולי י"ל ע"ד הפשוט כי יראת הרוממות הנזכר כאן הכוונה על בחי' יראה תתאה ששרשה ממדת מל' רוממות מל' ית', ולשון נתעוררה הוא על יראה הבאה מלמעלה ממדת מל' אחר אתערותא דלתתא מיראה תתאה שבנפש, ונולדה הוא על יראה שבנפש, וכן פחד ה' בלבו, וכן משמע בהערה לתיקון חצות 18 ובאגה"ק סי' י"ח ותניא פמ"ג, כי שלם ביראה קאי על יראה תתאה שבנפש ושמלמעלה הבאה אח"כ, ועלי' נזכר באגה"ק הנ"ל יראת הרוממות, ע' היטיב שם ובסידור, ויתכן מאד.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ל"א
מקור מפורש
בפרק זה
להבין זה ראיתי מי שהעתיק לפרש דברים אלה מענין א' מהדרושים הישנים של אדמו"ר הזקן נ"ע, וזה ענינו אף שאיני זוכר הלשון היטב, הנה הטעם לשעת הכושר לעצבות ממילי דשמי' בשעה שהוא עצב בלאו הכי הוא מפני שני דברים, הא' להיות הנפש האלקית מלובשת בנפש הבהמית לכן לא תוכל הנפש האלקית להוציא ולהתגלות איזה כח ופעולה ממנה כי אם לפי טבע ומזג הנפש הבהמית אז באותה שעה, על דרך משל כשהנפש הבהמית אז בשמחה מאיזה ענין ממילי דעלמא אז שעת הכושר גם להנפש האלקית לעורר שמחה בלב מעבודת ה', אחר שנמצא כלי מוכן בלב אז להתגלות שמחה, מה שאין כן כשהגוף והנפש הבהמית אינו שמח אינו בנקל גם לנפש האלקית לעורר שמחה בלב כי מזג הלב אינו מוכן לזה אז, וכל שכן כשיהי' הגוף ונפש הבהמית אז במדה ההפכית כמו בעצבות ומרה שחורה אז קשה מאד להנפש האלקית לעורר שמחה כי מזג הלב אז הפכית ממדה זה, (וכמ"ש באגה"ק ספ"י, ועכשיו בדור יתום הזה שאין הכל יכולים להפך לבם כרגע מהקצה אל הקצה (כלומר ממרירות לשמחה) כו' עכ"ל ע"ש, וכדמשמע גם כן בתניא פמ"ג שכתב שם וגם מי שאין מדת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני יכול להלהיב, וכנ"ל), וכעין זה הוא מארז"ל אל תרצה חברך 24 בשעת כעסו, כי מדת הכעס הוא ההיפך ממדת הרצון שמרוצה לכל (ע' ד"ה ענין ברכת חתנים 25 על פסוק בעטרה כו'), וכן להפך אם הגוף ונפש הבהמית אז בשמחה מאיזה ענין ממילי דעלמא, אז קשה לעורר עצבות ומרירות ממילי דשמי', וכעין מ"ש אל תוכח לץ 26 כו' מפני שהליצנות הוא משמחה והוללות דקליפה היפך ממדת הרוגז והעצבות על עצמו שהוא ענין תוכחה, רק אז שעת הכושר לעורר שמחת הנפש האלקית בהתבוננות דברים המביאים לשמחת הלב בעבודת ה' כו', (וכן ראיתי במ"א לענין לימוד ספרי מוסר ויראת שמים שטוב לעסוק בהם בשעה שרואה שלבו פתוח ותאב לקבל תוכחה ויראת ה' כו' מה שאין כן כו' והוא כנ"ל), ולכן שעת הכושר לעורר מרירות בנפשו הוא בשעה שעצב בלאו הכי או ממילי דעלמא או בלי שום סבה, כי אז מזג הלב מוכן לזה ובנקל להפוך כו'.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
ובתניא פמ"ג מבואר שאהבת עולם הוא במל' ואהבה רבה הוא בז"א, וכן כתוב במאו"א אות א' סי' ל"ז 8 עכ"ל, ודרוש זה כתב אדמו"ר נבג"מ זמן הרבה אחר הדפסת התו"א, לכן ברור הוא שכך פירושן של דברים, אף שבתו"א הקשה משם לכאן ששם נתבאר שאהבה בתענוגים הוא בחכמה שם ע"ב (ובהג"ה לשם כתב שהוא בבינה ולא קשיא כמבואר לקמן בקיצור ד"ה ואשה אחת) והוא למעלה מאהבה רבה שהוא בז"א, וכאן כ' שאהבה רבה הוא אהבה בתענוגים, ותירץ שם שיש ב' מדרי' באהבה רבה הא' כשאין בה גילוי התענוג, והוא הנזכר שם בשם אהבה רבה סתם, והב' הנזכר כאן כשיש בה גילוי התענוג והוא למעלה הרבה מאהבה רבה דז"א כי אם ששרשה משם ע"ב, ע"כ מה שתירץ שם בסידור שהי' שם במוסגר, ומזה משמע שאהבה בתענוגים דכאן היא עצמה דשם וא"כ הוא למעלה מז"א, מכל מקום נהי דאמת הדבר שיש לחלק כן באהבה רבה אבל כאן אין הכוונה על האהבה בתענוגים דשם שהיא בשם ע"ב דחכמה או בבינה כנ"ל, חדא דאין לפרש כן הלשון זכר חסדו ודרכו של איש על בינה או על חכ', ועוד דאם כן תקשה מ"ש לקמן פרק נ' וז"ל:
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
וי"ל שכמו שיש ב' מדרי' באהבה רבה כנ"ל וכמ"ש בד"ה חכלילי, כן נוכל לו' שיש ב' מדרי' באהבה בתענוגים, דהיינו שיש אהבה בתענוגים להתענג מאוא"ס שמלובש בז"א מקור העולמות שהיא אהבה ראשונה הנ"ל דאהבת עולם דכי היא חייך (ונמשכה גם כן מבינה דז"א מהתגלות עתיק שבה או מחסדים דאימא שז"א שמקבל מחכמה דז"א משם ע"ב המלובש בה כנ"ל, והיא למטה מאהבה דרשפי אש שנולד מבינה עילאה ממש (או מבינה עילאה המלובש בז"א שהכל א'), ועלי' הכוונה בתניא פמ"ג אהבה רבה היא אהבה בתענוגים (ומכל מקום נקרא אהבה רבה דמאחר שמתגלה בו בחי' עתיק דז"א שהוא בחי' תחתונה שבבינה עילאה ממש (שמת"ת דאימא כו') ה"ה למעלה מע' ממקור העולמות כו').
פתיחה בהקשר