על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'שפ
מקור מפורש
בפרק זה
2 הרגל . . נעשה טבע : ראה שבילי אמונה נתיב ד שער ב. פחד יצחק בערכו. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא פמ"ד (סג, ב). שם ספי"ד. פט"ו (כא, א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסז
מקור מפורש
בפרק זה
10 הרגל נעשה טבע : תניא פמ"ד (סג, ב). וראה גם שם ספי"ד. פט"ו (כא, א). שבילי אמונה נתיב ד שער ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תכא
מקור מפורש
בפרק זה
7 בלשון הידוע תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תמח
מקור מפורש
בפרק זה
14 וחפץ . . יצליח ע"פ לשון הכתוב – ישעי' נג, יו"ד.
ש"ק חזון ענין שבת חזון מהררלוי"צ מברדיטשוב – ראה ברשימות לאיכה ע' מה.
חזון ראה תקו"ז תל"ט בסופו (ובתניא פי"ד מהקדמת תקו"ז דילג חוזים). ולהעיר מל"ת להאריז"ל לך עה"פ ותרדמה.
אור ליום ראה השגת הראב"ד על המאור ריש פסחים.
יום הסתלקות האריז"ל ה' מנ"א של"ב (שה"ג להחיד"א. ובכ"מ). וראה תענית (כו, א): בה' באב בני פרעוש בן יודא.
ארבע מאות שנה ראה תו"א וישלח (כד, ג). סנה' צט, א.
באיגרת הקודש סי' זך – לנחמם בכפליים לתושי' על פטירת כו' מוהר"ר מ"מ נ"ע (מהאָראָדאָק).
מדרכיו . . באורחותיו החילוק ראה זח"ב רטו, א. לקו"ת שה"ש יב, ב.
ואף . . לבו ראה תניא פמ"ד.
עיר . . החסיד הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות.
עיר . . נחית ראה דניאל ד, י ובל"ת להאריז"ל ובס' הליקוטים (שם ד, יד). פסחים לג, א.
מ"מ . . ודור תניא שם (בנוגע למשה רבנו. וידוע שהאר"י הי' ניצוץ מרע"ה – שה"ג שם. ובכ"מ).
ראיתי . . בהלכה . . בהלכה שער המצות בפרשתנו (ואתחנן). ל"ת להאריז"ל שם (בטעהמ"צ) – עד"ז. וראה ד"ה ואברהם זקן (בהמשך רס"ו [ע' עח ואילך]).
נקרא . . כחו סנה' כו, ב. וראה תו"א ר"פ יתרו. תו"ח ואוה"ת שם.
ובענין . . תרומה ש' המצות ר"פ עקב. ועד"ז בל"ת (בטעהמ"צ) פ' ראה.
הזהר שם קכח, א.
יהי' . . לבב שהמ"צ בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו.
יהי' שמח האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק" (תו"א תולדות כ, ב). השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונ' בלקו"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'.
שמח . . המצוה ביאור גודל המצות – ראה וככה הגדול, תרל"ז פ"ט-טז. וראה ג"כ רמב"ם סוף הל' לולב. לקוטי לוי"צ לתניא ס"ע יג.
בשמחה ובטוב לבב ביאור שייכותם – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
במש"כ האריז"ל וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סוס"ד. אגה"ק סכ"ט.
וכן בעסק התורה הל' ת"ת שם.
בך . . לעולם תהלים עא, א.
חסיתי בטחתי (מצודת ציון). וראה פי' הבעש"ט עה"פ ברוך הגבר גו' מבטחו (בס' אוה"מ פ' בהעלתך).
יהפכו . . ולשמחה עפ"י היעוד בירמי' לא, יב: והפכתי אבלם לששון. וראה יל"ש ירמי' רמז רנט: עלה כו' על מנת כו' והפכתי גו'. רשימות הצ"צ לאיכה ע' כו. אוה"ת מסעי (ע' א'שפד ואילך). (ובל' הכתוב זכרי' ח, יט: יהי' לששון גו' – י"ל דבזכרי' הרי מדובר בזמן בית שני (כאמרו "לבית יהודא" – ראה רד"ק שם) שחסרו בו ה' דברים (יומא כא, ב)). וראה ט"ז לשו"ע או"ח ר"ס תק"נ. יד אפרים שם. ובסליחות י"ז תמוז – הפך לנו לששון ולשמחה. ובס' השיחות קיץ ה'ש"ת (ע' קנז): זאָל נדחה ווערן באמת ויהפך לששון ולשמחה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תריח*
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפמ"ד) -
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תשעד
מקור מפורש
בפרק זה
ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפילו חלק אחד מני אלף ממדריגת רבנו הזקן, הנה ע"ד המובא בתניא פרק מ"ד אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות החסידים ואנ"ש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'שנה
מקור מפורש
בפרק זה
ובהשתמש בסגנון רבנו הזקן (תניא פרק מ"ד)
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקלו
מקור מפורש
בפרק זה
וחבל שנופל ברוחו על מה שפלוני בא בטענה או שפלוני מתנהג באופן בלתי רצוי, שהרי זה נוהג עולמנו זה משנים ומדורות שעברו, ואפשר עוד בממדים גדולים יותר מאשר עתה, ומי לנו גדול מעסקן צבורי הראשון לאחר מתן תורה הוא משה רבנו, מקבל הראשון דתוה"ק, ובכל זה וכו', והרי אדרבה בימים אלו העבודה קלה יותר כיון שמעשה אבות סימן לבנים שכבר סללו הדרך, ועוד זאת שההעלמות וההסתרים קלים הם בערך הנ"ל, ואף שמי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להדמות וכו' (וע"ד מ"ש רבנו הזקן בתניא פרק מ"ד), אבל חיזוק ועידוד ישנו מזה במכש"כ וק"ו, וק"ל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'טז
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין תניא פמ"ד:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'פ
מקור מפורש
בפרק זה
- ואולי טעות המעתיק הוא באגה"ק - ונשתרבב לו ממש"כ בתניא פמ"ד "בהתיקונים") המובא באגה"ק סי' ז"ך כמו שמש המאיר מתחת לארץ לששים רבוא כוכבים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'רצ
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפמ"ד) - הנה יראה (תתאה) תרעא לאעלאה לכל מדריגות אלו ויסודם (ראה זח"א ח, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'שלה
מקור מפורש
בפרק זה
ומענין לענין באותו ענין, כבר כתבתי לכמה וכ"פ אודות גודל ההכרח להפיץ המעינות (של הבעש"ט, שהיא היא תורת החסידות, ועד שיגיעו גם) חוצה, ואף שבכלל תוכן הנהגת כת"ר באופן דנחבא אל הכלים, אבל לאחרי בקשת סליחתו ספק גדול, האם הזמן דעתה מתאים לזה, ואת"ל - גם בזה ניתנה הוראה מהבעש"ט ז"ל עצמו שבשו"א לא רצה להתגלות וכו' וכמבואר במכתבי קדש שלו, ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו להדמות להבעש"ט ז"ל, הנה מזה גופא שסיפרו לנו ע"ד האמור, הרי ודאי שאין זה ח"ו לסיפור בעלמא ולבטלה, כי אם הוראה ומעשה רב לכל הרוצים לילך בעקבותיו, וע"ד דברי אדה"ז בתניא פרק מ"ד, עיי"ש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקפב
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקכז
מקור מפורש
בפרק זה
(בתניא פמ"ד "בבחי' הסתר והעלם גדול", ואולי יל"פ החילוק כי כאן מדבר ע"ד אופן מציאותה בנשמה, ובאגה"ק - באופן הארתה ממרע"ה שבתחלה מתעלם האור ואז אפשר שיהי' הסתר).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חוקת שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה תניא פמ"ד "ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפי' חלק אחד מני אלף. . מ"מ הרי אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל כו'". וראה בכל הנ"ל בארוכה לקו"ש ח"ד ע' 1051 ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
בפרק זה
— ואולי טעות המעתיק הוא באגה"ק — ונשתרבב לו ממש"כ בתניא פמ"ד "בהתיקונים") המובא באגה"ק סי' ז"ך כמו שמש המאיר מתחת לארץ לששים רבוא כוכבים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב צו צו
מקור מפורש
בפרק זה
65 ל' התניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד וילך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 לשון התניא רפמ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ה' מנחם--אב
מקור מפורש
בפרק זה
8 ואף. . לבו : ראה תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
30 דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא — זח"ג רעג, א. תקו"ז תס"ט. וראה תניא פמ"ד (סג, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפרק זה
35 הרגל נעשה טבע : תניא פמ"ד (סג, ב). וראה גם שם ספי"ד. פט"ו (כא, א). שבילי אמונה נתיב ד שער ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה תניא פמ"ד: ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפי' חלק אחד מני אלף ממדריגת אהבת רעיא מהימנא. – דיוק לשון אשר ערב לבו", יש לומר, עפ"י מ"ש בתניא פ"כ אשר תשוקת וחמדת הלב היא למעלה מבחי' מחשבה ואינה אלא מקור להמחשבה (שהתחלתה היא לאחר ש"חזרה ועלתה מהלב למוח"). וזהו אומרו מי הוא כו' אשר ערב לבו, להורות שאין שום מקור כלל למחשבה כזו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 ועל פי זה יש לבאר מ"ש בספר קהלת יעקב (לבעהמ"ס מלא הרועים) מע' רבי, שנשיא הוא ר"ת ניצוצו של יעקב אבינו: היתרון דיעקב אבינו על אברהם ויצחק, אשר עניניהם של אברהם ויצחק לא נמשכו בכל יוצאי חלציהם, שהרי אברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשו. משא"כ יעקב (אשר שופרי' מעין שופרי' דאדם הראשון (ב"מ פד, א. זח"א לה, ב) שכל הנשמות היו כלולות בנשמת אדם הראשון) מטתו שלימה (ראה בארוכה לקו"ש ח"ג פ' ויצא ובהנסמן שם): וכן נשיאי ישראל, עניניהם נמשכים בכל אנשי דורם. וכשם שבנוגע אנשי דורם, ההמשכה נוגעת בכל עניניהם ועד לעצם מציאותם כנ"ל, כן מצד הנשיאים, כל עניניהם (בתור נשיאים) גם הנעלים ביותר, פועלים על אנשי דורם. (ראה תניא פמ"ד (אשר גם במדריגת משה אשר מי הוא זה כו' אשר ערב לבו (ראה לעיל הערה 11)): אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה זח"ג רעג, א. וראה גם תניא פמ"ד: אפס קצהו .. מאיר לכללות ישראל בכל דור ודור כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
1 אמרה תורה : דברים א, ג--ה. פירשה להם: מדייק רש"י ,להם" -- לבגי ישראל ולא לאויה (שאסורים ללמוד תורה) -- ושאני כתיבת התורה בע' לשון שלא הייתה אלא לבוא וללמדה כל הרוצה מן האומות (סוטה לה, ב. ומסיים : ולא למדו). שה פ"פ הדיבור. אתפשטותא . . נשמות : אגה"ק סוף הביאור לסי' זך (מתקו"ז תס"ט קיב, א קיך, א). בהעלם והסתר גדול: אגה"ק שם. (בתניא פמ"ד <בבח" הסתר והעלם גדול", ואולי יל"פ החילוק כי כאן מדבר ע"ד אופן מציאותה בנשמה, ובאגה"ק -- באופן הארתה ממרע"ה שבתחלה מתעלם האור ואז אפשר שיהי' הסתר). בכל.. באורייתא : תקו"ז שם (קיב, א) וראה רש"י ד"ה משה (חולין צגג א). תו"א סדיה משה ידבר. ועוד זאת .. ונפש : תניא רפמ"ב. ומתלבשין בגוף ונפש : ולא בגוף ע-י התלבשות בנפש תחלה, כ"א ע"ד כמו בגוף מרע"ה, הייעו שגם מצד גופם נקראים משה. שבעים לשון . . דתורה : משה רעיא מהימנא בזח"ג כ, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
5 שנשתנה: ראה זת"ג רטז, ב. תניא פמ"ד. אגה"ק סו"ס ו"ך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
1 ואף . . לבו : ראה תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
10 דיתפרנסון . . בארץ : תקו"ז סוף ת"ו. וראה מקדש מלך על הזהר בהקדמה. זדאף . . אפס קצהו: ראה תניא פמ"ד (סגו א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד האזינו - שבת תשובה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא פמ"ד:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
64 וע"ד פתגם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (סה"ש תש"ה ע' 85. ועד"ז סה"ש תש"ג ע' 63): "אז מען זיצט ביי זיך אין חדר און מען עפנט דעם לקו"ת פילט מען עצמות א"ס" (=כשיושב בחדרו ופותח ה"לקוטי־תורה" מרגישים עצמותו יתברך). ואף שזה שייך רק ביחידי סגולה, מ"מ, מכיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם זה ונדפס כו', הרי מובן ש"אפס קצהו ושמץ מנהו" (ע"ד מש"נ בתניא פמ"ד) שייך אצל כאו"א מישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
6 מען קען זיך כלל ניט גלייכן צו . . רשבי: ע"ד מ"ש בתניא פמ"ד (סג, א) בנוגע למשה רבינו: מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפילו חלק אחד מני אלף ממדריגת אהבת רעיא מהימנא. ולהעיר שרשב"י .הי" ניצוץ משה" ,ונתעלה לאותו אור שקבל משה כשעלה לקבל לוחות שניות" (עַמה"מ סב, ד. וראה גם סידור שם דש, ב. שז, ב. ובכ*מ). וראה זח"ג קלב, ב. הובא ונתבאר בד"ה להבין ענין הילולא דרשב"י תרע"ט (סה"מ תרע"ט ע' תיט ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא רפמ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
3 עד הלשון בתניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
= ואולי טעות" המעתיק הו באגה"ק - ונשתרבב לו ממש"כ בתניא פמ"ד ,בתיקונים".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תניא פמ"ד. תניא ח"ב בהקדמה. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
7 הרגל נעשה טבע שני: שבילי אמונה נ"ד ש"ב. פחד יצחק בערכו. וראה תניא ספי"ד. פט"ו (כא, א). הרגל נעשה טבע: תניא פמ"ד (סג, ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - חינוך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ובהשתמש בסגנון רבנו הזקז (תניא פרק מ"ד)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 יתגבר כארי . . ובפרטיות: ע"פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר -- תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני -- אהבה, רץ כצבי -- מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי -- יראה (אותיות אריי), ומכוון לד' אותיות שם הו" (ראה זח"ג קכג, ב. תניא רפמ"ד) -
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא פמ"ד (סג, א): מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפילו חלק אחד מני אלף ממדריגת אהבת רעיא מהימנא. וראה שו"ע יו"ד סו"ס רמב: האומר לחבירו אם היית כמשה מלקין אותו משום בזיון (שהוא אומר אילו הי" אדם אחר כמותו, והוא בלתי אפשרי שהרי כתיב לא קם כמשה -- ט"ז שם סק"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
61 תקו"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א). ועוד [הובא בתניא פמ"ד (סג, א) לגבי הארת משה "בנפשות כל בית ישראל". וראה גם שם רפמ"ב. אגה"ק סו"ס זך].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
56 ל' אדה"ז – תניא רפמ"ד (לגבי משה. – וראה זוהר (ח"א בהקדמה ז, ב ובמק"מ שם. ש' הגלגולים הקדמה לו) שייכות רהמ"ס למשה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1) לשון אדה"ז בתניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפילו חלק אחד מני אלף ממדריגת רבנו הזקן, הנה ע'ד המובא בתניא פרק מ"ד אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות החסידים ואנ"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 ועאכו"כ מש"כ בזח"ב (מב, ב. תניא ספמ"ד) "בגין דישתמודעון לי'". ובע"ח (ש' הכללים בתחלתו) "ויכירו גדולתו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט וילך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
40 ל' התניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1610 תניא פמ"ד (סג, ב). וראה גם שם ספי"ד. פט"ו (כא, א). שבילי אמונה נתיב ד שער ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
117 תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
56 תניא אגה"ת פ"ט. וראה גם תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
14 ראה תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
55 תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2 תניא רפמ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה גם תניא פמ"ד. תו"א מג"א צט, ב. אוה"ת מטות ע' א'שכח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
159 ע"ד לשון אדה"ז בתניא רפמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם הוספה - בס"ד. ר"ד יום א', כ"ו שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
284 לשון אדה"ז בתניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1487 ע"פ לשון התניא רפמ"ד, וספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1177 תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
715 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
203 לשון אדה"ז בתניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1267 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
21 לשון רבנו הזקן – תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
112 תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
861 תניא רפמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
719 ל' אדה"ז בתניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
657 ע"פ לשון אדה"ז בתניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
119 תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
720 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
935 ראה גם תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
188 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
749 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
356 ראה גם תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
601 ע"ד לשון אדה"ז – תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1084 תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
225 תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
796 תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
316 ראה תניא פמ"ד (סג, א). מקומות שצויינו בהערה הבאה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1153 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1194 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
364 ראה תניא פמ"ד: "ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפי' חלק אחד מני אלף ממדריגת אהבת רעיא מהימנא". – דיוק לשון "אשר ערב לבו ", יש לומר, עפ"י מ"ש בתניא פ"כ אשר תשוקת וחמדת הלב היא למעלה מבחי' מחשבה, ואינה אלא מקור להמחשבה (שהתחלתה היא לאחר ש"חזרה ועלתה מהלב למוח"). וזהו אומרו "מי הוא כו' אשר ערב לבו " – להורות שאין שום מקור כלל למחשבה כזו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
372 ועפ"ז יש לבאר מ"ש בספר קהלת יעקב (לבעהמ"ס מלוא הרועים) מע' רבי, שנשיא הוא ר"ת ניצוצו של יעקב אבינו: היתרון דיעקב אבינו על אברהם ויצחק, אשר עניניהם של אברהם ויצחק לא נמשכו בכל יוצאי חלציהם, שהרי אברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשו. משא"כ יעקב (אשר שופרי' מעין שופרי' דאדם הראשון (ב"מ פד, א. זח"א לה, ב), שכל הנשמות היו כלולות בנשמת אדם הראשון) מטתו שלימה (ראה בארוכה לקו"ש ח"ג ע' 787 ואילך. תו"מ חכ"ט ע' 166 ואילך, ובהנסמן שם); וכן נשיאי ישראל, עניניהם נמשכים בכל אנשי דורם.
וכשם שבנוגע אנשי דורם, ההמשכה נוגעת בכל עניניהם ועד לעצם מציאותם כנ"ל, כן מצד הנשיאים, כל עניניהם (בתור נשיאים), גם הנעלים ביותר, פועלים על אנשי דורם. (ראה תניא פמ"ד (אשר גם במדריגת משה אשר מי הוא זה כו' אשר ערב לבו (ראה לעיל הערה 22)): "אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל").
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
674 ע"פ לשון התניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
993 ע"פ לשון אדה"ז – תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
310 תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2074 תקו"ז ת"י (כה, ב). וראה (בנוסף להנסמן בהערה שלפנ"ז) לקו"ת פ' ראה (כט, א). תניא רפמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1044 תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3126 נצבים כט, כח. תקו"ז תיקון יו"ד (כה, ב). תניא פמ"ד (סב, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2339 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
233 תקו"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א). תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1330 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1908 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2298 לשון אדה"ז – תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1906 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2108 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2608 לשון התניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
254 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1185 ומזה מובן גודל והפלאת ענין התשובה והתיקון דחודש אלול – ששייך אפילו למי שנמצא בדרגא נעלית ביותר, בדוגמת דרגת משה רבינו, שאין לו שייכות לענין של עבירות, אפילו לא בשוגג, ובודאי לא במזיד, להיותו "צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים כו'" (תניא פל"ה); ועאכו"כ בנוגע לאלו שאינם בדרגת משה רבינו – והרי "מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג כו'" (תניא פמ"ד) – שבודאי צריך להיות אצלם ענין התשובה (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
536 תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1829 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' קרח, כ"ד סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2712 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1862 ראה תניא רפמ"ד. ספמ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא פמ"ד (סג, ב). וראה גם שם ספי"ד. פט"ו (כא, א). שבילי אמונה (לר' מאיר אלדבי) נתיב ד שער ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא פמ"ד (סג, ב). וראה גם שם ספי"ד. פט"ו (כא, א). שבילי אמונה נתיב ד שער ב. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ פקודי ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
20 תקו"ז ת"י (כה, ב). וראה (בנוסף להנסמן בהערה שלפנ"ז) לקו"ת פ' ראה (כט, א). תניא רפמ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
63 ע"ד לשון אדה"ז בתניא פמ"ד (סג, א) בנוגע למשה רבינו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
בפרק זה
22 נפשי אויתיך בלילה : ישעי' כו, ט. וראה גם תניא פמ"ד.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת בהעלותך עשה לך שתי חצוצרות כסף
מקור מפורש
בפרק זה
עוי"ל ב' חצי צורות ע"ד מ"ש סד"ה שימני כחותם בפי' כי עזה כמות אהבה כפרישותא דנפשא מן גופא, שאע"פ שהגוף מסתיר על הנשמה עכ"ז קשה עליה פרידתה מן הגוף לפי שהגוף הוא כלי להנשמה, וכך עד"ז נק' כנס"י נושאי כלי ה', וזהו ענין האהבה דנפשי אויתיך בתניא פרק מ"ד, ובאגה"ק סד"ה ישראל נגאלין אלא בצדקה בפי' למען חייך, וזהו שתי חצי צורות כנס"י היא הגוף והקב"ה הוא הנשמה וזהו בחי' אדם, בתו"א בד"ה ואלה המשפטים ובד"ה ותחת רגליו, וכ"ז הוא מדרגת הצדיקים בחי' ולדבקה בו בחי' אדם רמ"ח מ"ע, תמים תהי' עם הוי' אלקיך, אבל החוטא צ"ל תשובה על הוי' לפני הוי' ואינו בבחי' דלדבקה בו כ"א ע"ד ליכלל בבחי' אין כמ"ש בד"ה האזינו, ובד"ה כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ, בענין בחי' אש שגבוה מבחי' טבע המים לדבק, וחצוצרות כסף כינופיא מים לדבק, אכן בכסא זמן תשו' צ"ל שופר מן המצר קראתי כו' ממעמקים ליכלל בבחי' ביטול בעצמיות אוא"ס כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה כו' גן נעול
מקור מפורש
בפרק זה
408 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גל נעול מעין חתום
מקור מפורש
בפרק זה
44 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
בפרק זה
86 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
בפרק זה
416 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל כו'
מקור מפורש
בפרק זה
34 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט כו'
מקור מפורש
בפרק זה
86 מחיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
100 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
בפרק זה
79 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וישב יעקב כו'
מקור מפורש
בפרק זה
10 וע"ז נא' נפשי אויתיך בלילה : ראה בכ"ז תו"א מקץ לז, ב. לז, ד. סידור עם דא"ח רעט, סע"ב ואילך. שערי אורה שער החנוכה כט, א. וראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וידבר כו' זאת חקת כו'
מקור מפורש
בפרק זה
42 וכמ"ש נפשי אויתיך. . שכמו שהאדם אוהב חיי נפשו : ראה בכ"ז תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בפרק זה
71 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בפרק זה
81 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
15 ב"הערות ותיקונים" לאגה"ק כאן שצ"ל "בזהר". ומוסיף שם בהערה: "לע"ע מצאתי כל הענין בזח"ג רעג, א. וראה ג"כ שם רטז, ב. ובתיקונים (תס"ט קיב, א. ק[י]ד, א. ת"ע קלח, א) מצאתי רק חלק מהמבואר - ואולי טעות המעתיק הוא באגה"ק, ונשתרבב לו ממש"כ בתניא פמ"ד [סג, א] "בתיקונים".
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
וי"ל שע"ז הרמז בתניא פמ"ד בשני אהבות דשם נפשי אויתיך וכברא דאשתדל כו', ששניהם הם מאהבה מסותרת וכלולות מאהבה רבה.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ג
מקור מפורש
בפרק זה
ואהבת ה' ברשפי אש הנזכר כאן שרשה מז"א ונקרא אהבת עולם, וע' תניא פמ"ד שכתב על אהבת עולם דפמ"ג אהבה ברשפי אש ושלהבת כו' כמעלת הזהב על הכסף כו', וספמ"ג כלה שארי ולבבי כו', ועכ"ז אינה כלות הנפש ממש שנתבאר פרק נ' ליפרד מהפתילה והעצים לגמרי רק לדבקה בו ית' ע"י תורה ומצות, ע' אגה"ק סי' י"ח לענין אהבה הב' ועל כוסף זה שבגילוי רב כתיב צמאה נפשי 19 כו', א"כ הוא כסדר המדרי' דחילו ורחימו הנזכר בכ"מ ותו לא מידי.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
וא"ת שבכלל מאתים מנה שממילא ע"י אהבה שכלית נתעורר אז גם כן האמה"ס במוחו ולבו א"כ מה מעלה יתירה יש על התעוררות אהבה מסותרת מאהבה שנולד מהשכל הרי גם באהבה שכלית מאיר האהבה מסותרת, ובכ"מ מבואר שיש מעלה יתירה באהבת אחותי היא אהבה טבעית על רעייתי היא אהבה שכלית, וכן מבואר בתניא פמ"ד לענין ב' אהבה טבעי' דשם נפשי אויתיך ואתה אבינו שהן כלולות מאהבה רבה גדולה ומעולה מאהבת עולם הגם שכן יש מעלה גם כן באהבת עולם היא אהבה שכלית כמבואר שם וכ"ד.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
והענין שיש בנפש ב' בחי' אהבה הא' הנולדה מהתבוננות השכל הנזכר בלקו"א סוף פרק מ"ג והטעם שנקרא אהבת עולם נתבאר בד"ה חכלילי בהביאור 20 שהוא בחי' בירור ואתהפכא נפש הבהמית שהעולם נהפך לאהבה, והב' אהבה המסותרת בלב כנסת ישראל בטבעם כשמציאים כמ"ש בלקו"א פמ"ד.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
והנה ידוע שאותיות הוי' הם דחילו ורחימו ה"ו ה"י מלמטה למעלה, היינו מתחלה יראה תתאה זה השער כו' קבעמ"ש על ידי התבוננות גדולת מלכותו שהיא ממכ"ע וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים ועונים באימה כו', וזה השער שעל ידי זה יבא אח"כ לאהבת ה' ששרשו מוי"ו של שם הוי', והיינו על ידי התבוננות כי הוא חייך, כמ"ש לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך כי הוא מקור החיים של כל העולמות בכלל וחיי נפשו בפרט, וכמו שאוהב חיי נפשו (תניא פמ"ד), וכן התבוננות דסוכ"ע וממכ"ע שהוא הכל חיות השייך לעולמות ונקרא בכלל אהבת עולם ושרשו מאות י' דשם הוי' עם המוחין שבו שנקרא ז"א בכלל (ונראה לומר דאהבה כי הוא חייך ונפשי אויתיך דפרק מ"ד הוא מעצם המדות ואות ו' דשם, והתבוננות דסובב וממלא וביטול כל התענוגים לגבי תענוג עליון דפרק מ"ג היא שייך יותר להמוחין שבמדות חב"ד דז"א).
פתיחה בהקשר