392

כזו קשורה ל"אש שבנשמה", כי פנימיות כח העשיה והנתינה היא גילוי של "תחת כסא כבודו" – עצם נשמתו.

יא. הקשר בין שני הענינים שבמחצית השקל

לפי כל האמור לעיל מובן הקשר בין שני הענינים הנ"ל הכלולים במחצית השקל – הענין של "ונתנו איש כופר נפשו" (שהנתינה היא קרבן) והענין של "זה יתנו" (שחייבת להיות דוקא מטבע כזו) שהרי שניהם מבטאים אותה נקודה, שנתינת מחצית השקל נובעת מ"אש", מעצם הנשמה:

עצם הנשמה נעלית מ"התחלקות" ומובן, שגם הנתינה שנובעת ממנה דומה לכך: צריך לתת בבת אחת – ללא חלוקה, ושיעורו של המטבע איננו כמותי (אין לתת את שוויו או את משקלו) אלא איכותי.

ולכן הכפרה של מחצית השקל היא באופן של "אש" יצירת מציאות חדשה לגמרי, כי כאשר מתגלה עצם הנשמה משתנים כל כחות הנפש⁸⁴ של האדם.

יב. ה"זעזוע" של משה מביא לידי גילוי ה"אש" ב"משקל"

כל הענין של "מטבע של אש הוציא הקב"ה... והראהו למשה", התרחש רק לאחר⁸⁵ שמשה "נבהל ונרתע לאחוריו", כי דוקא כאשר הדרגה של "משה" – ה"חכמה"⁸⁶ שבקדושה – "נבהלת", ואינה יכולה להבין כיצד עשיה ופעולה חיצונית יכולה להיות כפרה, הרי זה מעורר ומביא לידי כך שהקב"ה יראה ויגלה למטה את הדרגה של "אש" שבנשמה עד לתוך הדרגה הנמוכה של "משקל", כלומר, גילוי עצם הנשמה בכוחותיה למטה עד למעשה המצוות של יהודי.

וזוהי ההוראה הנלמדת לעבודתו של כל אחד ואחד: לפעמים אין היהודי מרגיש תענוג וחיות בלימוד התורה ובקיום המצוות, והוא עושה זאת כ"מצות אנשים מלומדה", כגוף בלי נשמה"⁸⁷, ולעתים נחשבים הדברים אצלו כטירחה וכעול, והוא צריך להכריח את עצמו לקיים את רצון ה', רק כעבד שאין לו ברירה –

עליו לדעת, שעצם מחשבתו על כך מתוך התבוננות והתעמקות לנפשו, על־ידי דרגת "משה" שבו – "חכמה שבנפש"⁸⁸, והזדעזעותו מכך שאין לו רצון וחיות בעבודת ה', יעוררו⁸⁹ את