393

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הענין של "הראהו מטבע של אש...", שהקדוש־ברוך־הוא יעזרהו, ויגלה את דרגת "משה" שבנפשו, את האש – עצם הנשמה – אל תוך הדרגה הנמוכה של "משקלה", ואל כחות הנפש עד למעשה, באופן גלוי.

יג. לקרב כל יהודי לתורה ולמצוות

מצד שני נלמדת מכאן הוראה: כאשר יש יהודי, שבינתיים אינו מתנהג כפי שצריך להתנהג בן אברהם יצחק ויעקב, מוטלת החובה על כל יהודי לקרבו לתורה ולמצוות. אבל יש הטוענים: כיצד אפשר לומר ליהודי כזה שעליו להניח עכשיו תפילין, או לקרוא קריאת שמע וכדומה, כאשר אין הוא מבין כלל את משמעות הדברים, ואין לו שום רצון לבצעם, ומהי התועלת אם נכריחו להניח תפילין, אם הוא עושה זאת רק מפני שמתוך נימוס קשה לו לסרב, אבל מעשה המצוה עצמו איננו משמעותי כלל בעיניו?

לטענתם, צריך הסדר להיות שונה: בתחילה, לדבריהם, צריך להסביר לו צעד אחר צעד יום אחר יום, ולשכנעו במדה כזאת עד אשר יבין בשכלו שצריך לקיים מצוות, ואז הוא יתחיל בעצמו לקיימן מתוך רצון ותענוג.

על כך אנו לומדים ממחצית השקל: כאשר יהודי מקיים מצוה, ואפילו באופן של "משקלה", ללא שום תענוג ורצון, ואפילו מתוך כפיה, מראה לו הקדוש־ברוך־הוא שלאמיתו של דבר עשיה זו היא מטבע של אש, ונובעת מן ה"אש" של עצם הנשמה, שהיא רצונו האמיתי.

ואדרבה – על־ידי שיהודי ישפיע על אחר לקיים את המצוה אפילו מתוך כפיה, מכיון שבאמיתית הרי־זה קשור עם "אש" שבנשמה, יביא הדבר לידי כך שה"מטבע של אש" תתגלה בגלוי בכל הדרגות, עד ל"משקלה", ולמעשה הגשמי, וזה יהיה רצונו ותענוגו בגלוי, ובסופו של דבר הוא יקיים את המצוה בכל ההתלהבות והחום של אש הנשמה.

ודבר זה יחיש את הקרבת הקרבנות (שהובאו90 ממחצית השקל) בבית המקדש השלישי בירושלים עיר הקודש, אשר "באש אתה עתיד לבנותה91", "ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב92", במהרה בימינו ממש.

הערות

  1. 90. דלכאורה קרבנות ציבור הראשונים דלעת"ל יהיו ע"י שיחידים ימסרום לציבור יפה יפה (ר"ה ז, סע"א ואילך. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ח ה"ז) עד שיגבו מחה"ש.
  2. 91. נוסח נחם – ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג.
  3. 92. זכרי' ב, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.